פרשת בשלח

פרשת בשלח שעוסקת ביציאת מצריים מגיעה לשיאה בקריעת ים סוף ובשירת הים, שהיא הבעת שבח והודאה להשם על הניסים הגדולים שהתרחשו בים בעקבות יציאת מצריים.

פרשת בשלח עוסקת ביציאת בני ישראל ממצריים, בקריעת ים סוף ובשירת הים, בתלונות בני ישראל במדבר, בפרשת המן, במלחמת עמלק ועוד.

ויולך הויה את הים – והנה במאמר ד״ה זה מלפני ששים שנה (שבת בשלח תרס״ו) מדבר גם כן אודות הענין דלמעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית…

צדקת פרזונו בישראל – אמרו רז״ל, אמר רבי אושעיא [מלשון ישועה ] מאי דכתיב צדקת פרזונו בישראל? צדקה עשה הקב״ה בישראל שפיזרן לבין האומות, ופירש רש״י שאין יכולין לכלותם יחד.

בשיחת הרבי לפרשת בשלח שואל הרבי: מדוע, אכן, שירת משה ובני ישראל – הגברים – לא היתה בשמחה כבשירת מרים וכל הנשים? ומשיב על כך…

בשיחת הרבי על מה שכתוב בפרשת בשלח שמשה הסיע את עם ישראל בעל כרחם, מסביר הרבי שעם ישראל רצו בקבלת עול להשלים את עבודת הבירורים של מצרים. אף על פי שציפה להם המעמד החשוב ביותר של מתן תורה.

מיד ממש, בבואנו מיום עשתי עשר בחודש עשתי עשר דשנת הארבעים ושתים , יוצאים כל בנ"י ("בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ) מ"מדבר העמים", ועולים לארצנו הקדושה ולירושלים עיר הקודש ולבית המקדש השלישי – כיון ש"יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'" , ו"נודה לך שיר חדש" , באופן ש"ימלא שחוק פינו" – כמרומז בב' שמותיו של נשיא דורנו, משיח שבדורנו. ובלשון הכתוב בשירת הים: "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך גו' מקדש אדנ-י כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד".

תכלית ומטרת עבודת ישראל לפעול את "באתי לגני" לגנוני למקום שהיה עיקר שכינה בתחילה, היינו, לעולם הזה דוקא. ואכן המשכן לה' ית' הוא בדברים גשמיים דוקא, שעל ידם משלימים את תכלית הבריאה, כי נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים. תפקידנו להחזיר לעולם הזה את עיקר השכינה, את מדרגת אור ה"סובב כל עלמין" המאיר בכל העולמות בשוה, ולמעלה מזה, גילוי עצמות ומהות ה' ית' ממש.

שבת פרשת בשלח זכתה לשמה המיוחד "שבת שירה" על שם "שירת הים". אך מכיון שמתגלית מעלת הנשים על האנשים בהרבה עניינים, ובעיקר בענייננו "קריעת ים סוף", ששירת הנשים נעלית משירת האנשים, מפטירין בשירת נשים – "שירת דבורה".

סעודה שלישית היא מעין עולם הבא, שאין בו לא אכילה ולא שתיה, אולם בעולם הבא יהיה החיבור שבין הגוף לנשמה שלא על ידי אכילה ושתיה, ולא תאבד ולא תתבטל מעלת וחשיבות הגוף היהודי. וכפי שסוברת תורת החסידות (כדעת הרמב"ן!), ששלימות העולם הבא תהיה בזמן שאחר תחיית המתים כשיהיו נשמות בגופים, ואז יתגלה שבגוף היהודי עצמו יש מעלה מיוחדת.

בשירת הים נרמזת השירה העתידית – "אז ישיר"… "אשירה לה'"… משה רבינו יקום לתחיה לשיר את השירה העשירית. וכמו שבשירת הים רמוזה הגאולה ממצרים: "תביאמו ותיטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך, ה' ימלוך לעולם ועד", כך רמוזה בה הגאולה העתידה שתהיה בעילוי רב יותר מיד ממש. ה' יעביר את רוח הטומאה מן הארץ, ועם ישראל ישוב לארצו. "תורה חדשה מאתי תצא" ובית המקדש בנוי ומשוכלל ירד משמים, וה' ימלוך לעולם ועד.

הרבי מלמד אותנו (בשיחת ש"פ תצא תשמ"ח) שמה שעדיין לא עשו וצריכים לעשות עתה כדי להביא את הגאולה הוא שמחה בטהרתה, שמחה במיוחד לקבלת פני משיח צדקנו. ומוסיף ומדגיש: "אדרבה, ינסו – ויווכחו"! ובכלל, לשמחה יש שייכות מיוחדת לגאולה האמיתית והשלימה, שהרי "משיח" אותיות "שמח" בתוספת י'. ועל ימות המשיח נאמר "אז ימלא שחוק פינו". והרבי שליט"א מדגיש (בדבר-מלכות תצא תנש"א, ובפרט בשיחת י"א אלול תנש"א) שהיום כבר נמצאים "אז", בימות המשיח!

דורנו הוא גלגול נשמות של דור המדבר, ובכך גם עסקנו בפרשה הקודמת, בפירוש רש"י על הפסוק: זה א-לי ואנווהו, המדבר על הילדים, ילדי דור המדבר, ש"הם הכירוהו תחילה".

בפרשת בשלח יוסף מבקש מאחיו לפני מותו להשאר במצרים עד בוא גאולת מצריים, ואז להעלות את עצמותיו לארץ.

מֹשֶׁה מַסִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף בְּעַל כָּרְחָם. הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים לִקְרַאת מַעֲמָד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר – יֵשׁ לְהִזְדָּרֵז לְמַעֲמַד הַר סִינַי וּלְמַתַּן תּוֹרָה!…

מֵהַפָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח – "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף" – לְמֵדִים שֶׁמֹּשֶׁה הִסִּיעַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּעַל כָּרְחָם. עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲסוּקִים כָּל כָּךְ בְּבִזַּת הַיָּם הַגְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרַיִם, לָכֵן לֹא רָצוּ לִנְסֹעַ מִיַּם סוּף. מַדּוּעַ?

עַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָא בְּרֶגַע קָשֶׁה בְּיוֹתֵר וְלֹא נוֹתַר לוֹ אֶלָּא לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. לִסְמֹךְ עַל מִי שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ מִן הַמִּצְרִים וְעַל מִי שֶׁשּׁוֹלֵט בְּחֻקֵּי הַטֶּבַע. זוֹהִי הַהִזְדַּמְּנוּת הַגְּדוֹלָה לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם וְלִקְפֹּץ לַמַּיִם, לֹא כְּדֵי לָמוּת חֲלִילָהּ, אֶלָּא לְהַאֲמִין וְלִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם שֶׁיִּהְיֶה נֵס. נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב קוֹפֵץ רִאשׁוֹן לַמַּיִם, אַחֲרָיו כָּל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, וְאַחֲרֵיהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל…

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַהוּ הַשֵּׁם הַנּוֹסָף שֶׁבּוֹ נִקְרֵאת "שַׁבַּת פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח" וּמַדּוּעַ? 2. מַדּוּעַ לֹא הוֹלִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַקְּצָרָה, דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים ? 3. מַה לָּקַח עִמּוֹ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרִים וְאֵיזוֹ הַבְטָחָה קַיָּם בְּכָךְ?

פרשת בשלח לילדים – חידון. שאלות ותשובות המסייעות לעיון בפירוש רש"י לפרשה.

פרשת בשלח לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שאלות ותשובות לפי סדר האל"ף בי"ת, כך שהאות הראשונה של התשובה היא רמז לתשובה. ולמי שמתקשה התשובות מופיעות לאחר השאלות.

חידות וחידודים מעשירים מאד את הלימוד. וכמעט אין דבר החביב יותר על תלמיד מאשר שאלות וחידונים, דבר המאתגר אותם לגלות את ידיעותיהם. ומה טוב להשתמש בזה בלימוד פרשת השבוע.