שבת לפני חג השבועות תשס"ט. הרב ברל לזר, חסיד של הרבי שהוא גם רבה הראשי של רוסיה סיים זה עתה את דרשתו בבית כנסת "מרינה רושצ'ה". נער ניגש אליו ובפיו שאלה האם כשמדובר בדבר חשוב מאוד יש היתר לכתוב בחג? כל אחת עשרה שנות לימודיו תלויות בהצלחתו במבחן הזה!

הרב לזר הבין מיד את כוונת הנער. גם הוא ידע שבחג השבועות עומד להתקיים מבחן אחיד ממשלתי לכל תלמידי כיתות יא ברחבי רוסיה. לתוצאות המבחן הייתה משמעות רבה להמשך דרכם של התלמידים. כל נסיונותיו לדחות את מועד המבחן נענו בשלילה. הוא פנה במכתב לשר החינוך ובהסבירו את קדושת היום ביקש לדחות את המבחן ונענה בשלילה. גם בפגישה אישית ביניהם שוחח על הבעיה והשר שהיה קשוב מאוד והביע הבנה למצוקת התלמידים הבהיר עם זאת שכבר מאוחר ואין אפשרות לדחות את מועד הבחינה.

"אין היתר לכתוב בחג!" השיב הרב לנער שפניו חוורו למשמע התשובה. הוא שתק לרגע ואז אמר: "לא אעשה את המבחן! אם הרב אומר שאסור אז אסור!"

הרב התרגש מאוד מתגובתו הברורה של הנער. נער צעיר עם כזו מסירות נפש נכונות לוותר על החשוב לו ביותר למען קדושת החג. האם הוא עצמו, הרהר, פעל די כדי להפר את הגזירה?

הרב נטל את אחד מכרכי ה"ליקוטי שיחות" של הרבי ופתחו. הספר נפתח בהשגחה פרטית בשיחה שהרבי השמיע בראש חודש סיוון תש"מ.

הרב לזר נזכר מיד בשיחה הזו. הוא זכה אז להיות נוכח בזמן אמירתה. הייתה זו שיחה נדירה שבה דיבר הרבי ברוסית בכוונו את דבריו ליהודי ברית המועצות.

בעמדנו בערב חג השבועות על כל ילדי ישראל לפנות אל הוריהם ולבקש מהם שביום חג השבועות ילכו כולם יחד לבית הכנסת שכן חוקי ברית המועצות מאפשרים לכל המעוניין ללכת לבית הכנסת להתפלל או לשמוע קריאת התורה.

יתרה מזו, אנשי המשטרה נדרשים להשגיח שאיש לא ינסה להפריע מההליכה לבית הכנסת ומהחזרה במנוחת הדעת, בשמחה ובמצב רוח חגיגי!

הרב לזר חש שהדברים נאמרו בעבורו ממש והם נסכו בו כוחות חדשים. למחרת השבת פנה אל לשכת נשיא רוסיה דאז, דימיטרי מדוודב, בבקשה לקיים פגישה דחופה. בקשתו אכן נענתה.

"בקרוב יחול חג השבועות שלנו" – אמר הרב – "שזה יום קבלת התורה"

"הו, כן, התורה היא דבר קדוש!" – אמר הנשיא בחביבות.

"וזה מוביל אותי לבעיה שלנו" – המשיך הרב – "איך מסבירים לילד יהודי שהדבר הקדוש ביותר בעיניו אין לו שום ערך בעיני המדינה? איך יגדל להיות אדם בעל עקרונות כאשר המדינה מנפצת לו את הדבר הקדוש לו ביותר?"

הנשיא נדהם.

"במה מדובר?"

"בתורה הקדושה כתוב שבחג השבועות אסור לכתוב. וכאן מכריחים את התלמידים היהודים לעשות מבחן ביום הזה!"

הנשיא הנהן בראשו וללא היסוס התקשר אל שר החינוך, החליף אתו מספר מילים ובסיימו את השיחה הודיע לרב חגיגית שהעניין סודר.

כעבור כמה ימים פרסם משרד החינוך הודעה שכל תלמיד יהודי ברוסיה רשאי לדחות את המבחן שכן חוקת המדינה מאפשרת חופש דת…

בחג השבועות נתמלא בית הכנסת בתלמידים רבים והוריהם. כשיצא הרב מבית הכנסת נדהם: כשלושים שוטרים עמדו בחוץ והשגיחו שאיש לא ינסה להפריע את התפילה  ואת החזרה ממנה בדיוק כפי שהרבי תאר בשנת תש"מ.