שיעור רביעי בעברית למתקדמים

להקראת המאמר
שבת כ"ה אלול ה'תשע"ג
חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית - לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה את "שמחת הרגל" ו"לימוד לשון הקודש" כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם."
מאת שולמית שמידע
שיעור רביעי בעברית למתקדמים (ללמוד עברית)

 

 

הַיְּלָדִים שָׁוִים לָנוּ - רודולף דרייקורס

 

רֹב הַמְּבֻגָּרִים, בִּפְרָט הַהוֹרִים, סְבוּרִים שֶׁאִוֶּלֶת הִיא לִרְאוֹת אֶת הַיְּלָדִים כְּשָׁוִים לָנוּ. בְּמַאֲמַצֵּינוּ לְהֵאָבֵק בְּרִגְשׁוֹת הַנְּחִיתוּת שֶׁלָּנוּ, הֲרֵינוּ מְחַפְּשִׂים בְּלִי הֶרֶף עִלּוֹת לְהַצְדָּקַת עֶלְיוֹנוּתֵנוּ הַמְּדֻמָּה עַל הָאֲחֵרִים. הֵיכָן עוֹד נִמְצָא עִלּוֹת כֹּה נָאוֹת אִם לֹא אֵצֶל יְלָדֵינוּ? הַיְּלָדִים קְטַנִּים הֵם. "גָּדוֹל" וְ"קָטָן" כְּמוֹ "חָזָק" וְ"חַלָּשׁ" הֵם מִלִּים לְאַמַּת מִדָּה מְדֻמָּה שֶׁל עֶלְיוֹנוּת וּנְחִיתוּת. עַל פִּי הַהַגְדָּרָה "הַרְבֵּה" פֵּרוּשׁוֹ, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר "פָּחוֹת". וּבְבוֹאֵנוּ לְבַקֵּשׁ אַמַּת מִדָּה, נִוָּכַח שֶׁהַכַּמּוּת הִיא תָּמִיד יְחִידַת מִדָּה נוֹחָה.

 

כָּל אָדָם קְטַן קוֹמָה, וּמֻגְבָּל בְּכוֹחוֹ הַגּוּפָנִי, בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו וּבְנִסְיוֹנוֹ, עַל נְקַלָּה אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב אוֹתוֹ לְפָחוּת וּלְבִלְתִּי חָשׁוּב. אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁהֶעְדֵּרָן שֶׁל תְּכוּנוֹת אוֹ כִּשְׁרוֹנוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁלֹל מִן הָאָדָם אֶת יַחַס הַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ וְאֶת מְקוֹמוֹ בַּחֶבְרָה.

 

אָנוּ נוֹקְטִים בְּגִישָׁה הוֹגֶנֶת לְכָל אָדָם כָּל עוֹד מַעֲמָדֵנוּ בָּטוּחַ. לְמַעֲשֶׂה מְאַיְּמִים הַיְּלָדִים בְּלִי הֶרֶף עַל מַעֲמָדָם שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים, הוֹרֵיהֶם. לְפִיכָךְ מוֹצְאִים הַהוֹרִים פִּצּוּי לְעַצְמָם בְּהַדְגָּשַׁת קַטְנוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ שֶׁל יַלְדָּם. קְשָׁיֵיהֶם שֶׁל הַהוֹרִים נוֹבְעִים מֵאִי יְכָלְתָּם לִשְׁלֹט בְּיַלְדֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ אֵינָם נְכוֹנִים לְהַכִּיר בַּיֶּלֶד כִּבְשָׁוֶה לָהֶם וּלְהִתְיַחֵס אֵלָיו כְּאֶל שָׁוֶה.

 

הַיֶּלֶד בְּכָל גִּיל, הוּא יְצוּר אֱנוֹשִׁי טִפּוּסִי הַמְּבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם בִּקְבוּצָתוֹ, וּמִתְקוֹמֵם נֶגֶד שִׁעְבּוּד. הַמַּאֲבָק הַמִּתְחוֹלֵל עֵקֶב זֹאת מְאַפְיֵן אֶת הַמִּשְׁפָּחוֹת וְהַמּוֹסָדוֹת הַחִנּוּכִיִּים בְּיָמֵינוּ. כָּל עוֹד נִהְיֶה, מִבְּחִינָה רִגְשִׁית וְאִינְטֶלֶקְטוּאָלִית חַסְרֵי נְכוֹנוּת לְהַכִּיר בְּשִׁוְיוֹנוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד אֵלֵינוּ, לֹא נוּכַל לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ בַּאֲוִירָה דֶּמוֹקְרָטִית. הַפְגָּנָתוֹ שֶׁל הַמִּשְׁפָּט הַקָּדוּם שֶׁלָּנוּ מוֹנַעַת אֶת הַיֶּלֶד מִלָּחוּשׁ עַצְמוֹ שַׁיָּךְ לְחֶבְרָתֵנוּ, הֵן בְּתוֹךְ הַמִּשְׁפָּחָה וּבֵית הַסֵּפֶר וְהֵן בְּתוֹךְ הַקְּהִלָּה. הַיֶּלֶד מִתְנַהֵג אָז כְּזָר, כְּאִישׁ מִן הַחוּץ, וּבְרֹב הַמִּקְרִים אָמְנָם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו כְּאֵל זָר. מְעַטִּים הֵם הַהוֹרִים הַמִּתְיַחֲסִים לַיֶּלֶד כְּפִי שֶׁהָיוּ מִתְיַחֲסִים לַמְּבֻגָּר. עֶצֶם הָרַעְיוֹן בִּדְבַר הַצֹּרֶךְ בְּיַחַס זֶה פָּסוּל בְּעֵינֵי רֹב הַמְּבֻגָּרִים. כֹּה מֻשְׁרָשׁ הַמִּשְׁפָּט הַקָּדוּם שֶׁלָּהֶם נֶגֶד הַיְּלָדִים. (מִתּוֹךְ "שִׁוְיוֹן הָאֶתְגָּר" - הוֹצָאַת "יַבְנֶה").

 

 

שאלות תוכן

 

1. רוב המבוגרים סבורים ש____________________

________________________________________

2. מפני שאנו נאבקים ברגשי הנחיתות שלנו, אנו מחפשים

_________________________________________

3. "גדול" ו"קטן, "חלש" ו"חזק" הם ________________

4. "אין אנו נוקטים בשיטה הוגנת זו" - מהי שיטה הוגנת זו?

5. ..."לפיכך מוצאים ההורים פיצוי לעצמם" – מהו הפיצוי ועל מה?

____________________________________________

6. "המאבק המתחולל עקב זאת" - עקב מה?__________

____________________________________________

7. מהי התוצאה השלילית של התנהגותנו הבלתי דמוקרטית כלפי הילדים?

____________________________________________

8. מה דעתך על דבריו של דרייקורס?__________________________

 

אוצר מילים

 

לפניך מילים מן הקטע. שבץ אותן בקטע שלפניך:

 

הצדקה, אמת מידה, מושרש, הוגן, פיצוי, אי יכולת, שוויון, הפגנה, מוגבל, עליונות, פסול, העדר, נחיתות, לשלול, עילה.

 

כל אדם צריך להרגיש טוב בחברה. אין שום _______ לעובדה, שיש אנשים החשים רגשי_______ או רגשי______. שום ______ אינה כשרה לקבוע, שיש אנשים, שערכם "שווה" יותר מאחרים. וכמובן, אין זה _______  להעדיף איש על רעהו. יש להתנהג ב_____ אל כל אדם ואדם. 

גם אנשים _______ בכוח גופני או שכלי, יש לנהוג בהם כבוד, ולא _______ מהם זכויות. להיפך בגלל ________ להגן על עצמם, אנו חייבים לתת להם _______ על מה שחסר להם. _______ כבוד לאנשים חלשים הוא דבר _______ מעיקרו. לצערנו, דבר זה ________ בחברה, והוא יכול להיות _______ מוצדקת ל_______ של המוני עם חלשים, המרגישים תסכול וקיפוח.

 

 

צורות לשון

 

א. מילות שלילה

 

לא אחראי

בלתי חשוב

אי יכולתם

העדרן של תכונות

חסרי נכונות

נטול קופאין

משולל אמצעים

חסוך בגדים

 

1. חוסר, העדר, אי – לפני שם עצם [שם עצם]

 

חוסר תקדים, חוסר תקציב, חוסר תבונה, חוסר נכונות, חוסר תפנוקים.

העדר תושיה, העדר תפיסה, העדר כבוד, העדר התחשבות, העדר יחס.

אי הבנה, אי הסכמה, אי התאמה, אי נטיה, אי זהירות, אי מנוחה, אי יכולת, אי סבלנות, אי נחת, אי שביעות רצון, אי צדק, אי סדר, אי אמון, אי רצון, אי שויון.

 

הסבר

 

המלים: "חוסר" ו"העדר" משמשות לפני כל שם עצם. "אי" – רק לפני שמות עצם אחדים כמו ברשימה שלמעלה.

כאמור, המילה: "אי" משמשת לפני שם עצם. יוצא מן הכלל תואר הפועל "אפשר", שגם לפניו משמשת השלילה – "אי" - אי אפשר.

המלים: "חוסר" ו"העדר" יוצרות סמיכות ולכן ה"א הידיעה מופיעה לפני הסומך: חוסר היכולת, העדר התכונות. לכן גם אפשר לפרק את הסמיכות כמו בצורה שלמעלה: העדרן של תכונות. לעומת זאת, בצירוף השלילה הפותח ב"אי", ה"א הידיעה עשויה להופיע לפני "אי" ואחריו: "האי הבנה" או "אי ההבנה".  

 

2. בִּלְתִּי / לֹא - לפני שם תואר [שם תואר]          

 

בלתי חשוב לא חשוב
בלתי יציב לא יציב
בלתי נסבל לא נסבל
בלתי אחראי לא אחראי
בלתי מספיק לא מספיק
בלתי אפשרי לא אפשרי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הסבר

 

"לא" ו"בלתי" משמשים תמיד לפני שם תואר ואינם יוצרים סמיכות. לפיכך ה"א הידיעה מופיעה לפני כל הצירוף: הבלתי ידוע, הלא חשוב.

 

 

3. חֲסַר, נֶעְדַּר, נְטוּל, מְשֻׁלָּל, חֲסוּךְ - לפני שם עצם ויוצר סמיכות [שם תואר]

 

חסר דעה, חסר הבנה, חסר הוכחה, חסר זהירות, חסר אחריות, חסר התחשבות, חסר משמעת, חסר רגש, חסר תבונה, חסר תגובה.

 

נעדר חכמה, נעדר הרגשה, נעדר יכולת, נעדר פתרון, נעדר שורשים, נעדר יופי, נעדר חן, נעדר מסגרת נעדר יציבות, נעדר אפשרות.

 

נטול כנפיים, נטול כוח, נטול שנה, נטול רצון, נטול אושר, נטול סיפוק, נטול צבע, נטול הכרה, נטול קופאין, נטול שומן.

 

משולל אמצעים, משולל זכויות, משולל אפשרויות, משולל ערכים.

 

חסוך מרפא, חסוך בגדים, חסוך בנים.

 

 

הסבר

 

"חֲסַר", "נֶעְדַּר", "נְטוּל", ו"מְשֻׁלָּל" יכולים לשמש לפני כל שם עצם. "נעדר" – בעיקר בשמות עצם מופשטים. "חֲסוּךְ" משמש לעתים רחוקות. בעיקר בשלושת שמות העצם שבטבלה. אך הצורה הרגילה ביותר היא "חֲסַר".

מכיון שכל אלה צורות סמיכות הן. ה"א הידיעה תופיע לפני הסומך – חֲסַר הָאֶמְצָעִים וכד' וצורתו משתנה לפי המין והמספר של הנושא: חֲסַר, חַסְרַת, חַסְרֵי, חַסְרוֹת.      

 

 

השלם את מילות השלילה בקטע שלפניך:

 

בקבוצה זו יש הרבה בעיות. _______ משמעת ו_______      ציות לדברי המדריך גורמים ל_______ יחסים תקינים אתו. גם בין החברים יש _______ התחשבות, ונראה שהכול נובע מ_______ הבנה.

המדריך טען, שהוא _______ אונים לנהל את תפקידו, הוא פשוט _______ כוח.

הוא גם אמר, שזה _______ הוגן לנצל את טוב לבו. אין הוא רוצה להעניש את החברים בקבוצתו ולהתנהג איתם ב_______ רחמים, כדי שיפסיקו להיות _______ משמעת ו_______ אחריות.

אחד מן החברים טען, שהכול נובע מֹ_______ הבנה. מקצתם של החברים _______ אמצעים ומקצתם _______ ערכים, ואינם יודעים להגיב בצורה מכובדת בגלל מצוקתם. יש בקבוצה הרגשת _______ שוויון, קיפוח ו_______ סיפוק. מכאן נובעים ה_______ סדר, ה_______ שביעות רצון ו_______ ההתחשבות.

המדריך שאל, אם פתרון לבעיה הוא _______ אפשרי וכולם ענו שפתרון אפשרי בהחלט. צריך רק להשתדל לעשות הכול בתבונה. יש להימנע מצעדים, שיש בהם            _______ זהירות ויכולים לגרום ל         _______ אמון ול_______ שביעות רצון. שיחה עם כל חבר בקבוצה בנפרד הוא דבר _______ נמנע, יש להקשיב לכל חבר ולהתחשב בדבריו ובהצעותיו.

 

 

ב. שמות פעולה

 

בִּנְיָן פָּעַל

פְּעִילָה: לְמִידָה כְּתִיבָה זְכִירָה

פְּעֵלָה: בְּעֵרָה גְּזֵלָה שְׁאֵלָה

 

בִּנְיָן הִפְעִיל

הַפְעָלָה: הַבְדָּלָה הַסְכָּמָה הַסְבָּרָה

הֶפְעֵל: הֶבְדֵּל הֶסְכֵּם הֶסְבֵּר

 

בִּנְיָן פִּעֵל

פִּעוּל: כִּוּוּן יִבּוּשׁ כִּפּוּר

פְּעֻלָּה: כַּוָּנָה יַבָּשָׁה כַּפָּרָה

 

בִּנְיָן נִפְעָל

הִפָּעֲלוּת: הִדָּבְרוּת הִתָּפְסוּת הִנָּתְקוּת

 

בִּנְיָן הִתְפַּעֵל

הִתְפַּעֲלוּת: הִתְקַדְּמוּת הִשְׁתַּפְּרוּת הִסְתַּדְּרוּת

 

 

הסבר

 

בבניין הפעיל מקובלת יותר צורת הנקבה ואילו בבניין פיעל מקובלת יותר צורת הזכר. בבניין הפעיל קיים גם משקל אַפְעָלָה: אַזְהָרָה, אַחְזָקָה וכד'.

הערה: הבאנו דוגמאות אחדות מגזרת השלמים ולא משאר הגזרות. כמו כן, לא ניתנו דוגמאות בבניינים: פועל והופעל, משום שכמעט אין שמות פעולה מהם בשל היותם סבילים.   

 

 

1. לפניך שמות פועל מבניינים שונים, כתוב את שמות הפעולה המתאימים להם:

 

פָּעַל: לִרְשֹׁם, לִמְשֹׁךְ, לִסְגֹּר, לִבְדֹּק, לִשְׁמֹר.

הִפְעִיל: לְהַדְבִּיק, לְהַדְגִּישׁ, לְהַגְדִּיר, לְהַפְגִּין, לְהַקְטִין.

פִּעֵל: לְסַפֵּר, לְחַבֵּר, לְקַשֵּׁר, לְטַיֵּל, לְבַקֵּר.

נִפְעַל: לְהִשָּׁמֵר, לְהִקָּהֵל, לְהִשָּׁאֵר, לְהִדָּחֵף, לְהִגָּאֵל.

הִתְפַּעֵל: לְהִצְטַדֵּק, לְהִתְרַגֵּל, לְהִתְבַּגֵּר, לְּהִתְרַגֵּשׁ, לְהִתְעַמֵּל.

 

2. הוסף שמות פעולה לרשימה הזאת.

 

 

תחביר

 

א. האוגד

הוּא הִיא הֵם הֵן

הֲרֵיהוּ הֲרֵיהִי הֲרֵיהֶם הֲרֵיהֶן

 

1. איוולת היא לראות את הילדים כשווים לנו.

2. הכמות היא תמיד יחידת מידה נוחה.

3. מעטים הם ההורים המתייחסים לילד, כפי שהיו מתייחסים למבוגרים.

4. הילד בכל גיל הוא יצור אנושי טיפוסי.

5. עבודה זאת הריהי מבורכת.

6. טבריה היא עיר קדושה,

7. הילדים הם חומר ביד היוצר.

 

 

הסבר

 

האוגד מופיע לפני נשוא שמני (שם עצם, שם תואר, שם פעולה, שם פועל), והוא מתאים במין ובמספר לנושא.

 

השלם את המשפטים שלפניך:

 

1. האיש הזה _______ ענו מאוד.

2. ההורים _______ חסרי נכונות להכיר בשוויונו של הילד.

3. המאבק _______ סמל לרצון חזק.

4. הילדים _______ החברים הנאמנים ביותר של הוריהם. 

5. ______________ הוא הגורם לפעולה.                             

6. ______________ הם _______________.

7. ______________ הריהן ________________.

8. עם ישראל הוא ____________________.

9. אנשי שלומנו הם ____________________.       

10. ________________ היא ערובה להצלחה.

 

 

ב. האוגד בשלילה (הווה)

 

אֵינוֹ (אֵינֶנּוּ) = אֵין הוּא

אֵינָהּ (אֵינֶנָּה) = אֵין הִיא

אֵינָם = אֵין הֵם

אֵינָן = אֵין הֵן

זוהי צורת השלילה בהווה.

 

ו. קשייהם של ההורים נובעים מאי יכולתם לשלוט בילדם... לפיכך אינם נכונים להכיר בו.

2. התלמיד אינו רוצה להפריע למהלך השיעור.

3. הכמות אינה העיקר.

 

הפוך את המשפטים שבתרגיל הקודם לשלילה.

 

 

ג. כָּל, כָּל הַ

 

כָּל

כל גיל – כל גיל וגיל

כל אדם – כל אדם ואדם

כל תמונה – כל תמונה ותמונה

כל שיר – כל שיר ושיר

 

כָּל הַ

כל השיר – השיר כולו

כל האנשים – כלל האנשים

כל העוגה – העוגה כולה

כל הירקות – כלל הירקות

 

 

הסבר

 

"כל" לפני שם לא מיודע, פירושו, כל אחד ואחד (רק ביחיד).

"כל" לפני שם מיודע , פירושו, הכל ביחד, (הן ביחיד הן ברבים).

 

 

ד. רֹב הַ

 

רֹב הָאֹכֶל, רֹב הַסֵּפֶר, רֹב הַדִּירָה.           

רֹב הַמּוֹרִים, רֹב הַמִּקְרִים, רֹב הַמְּבֻגָּרִים.

 

 

הסבר

 

"רֹב" לפני שם תמיד מיודע, הן לפני יחיד הן לפני רבים. 

 

 

השלם: כָּל, כָּל הַ, רֹב הַ (הוסף את ה"א הידיעה במקום שצריך):

 

ו. הכול ישבו לאכול _______ מנה הייתה טעימה ביותר ובזמן קצר נגמר

 אוכל.

2. הבחינה הייתה קשה, אך _______  תלמידים עברו את הבחינה, רק שני

תלמידים נכשלו.

3. התכנסנו לאסיפה. _______ חברים הגיעו לאסיפה,  איש לא נעדר. הפגישה הייתה מוצלחת מאוד.

4. בית ספר זה נוסד לפני הרבה שנים.  _______ מורים המלמדים בו הם מבוגרים. רק שלושה מן המורים צעירים.

5. קראתי את _______ ספר. אף על פי שהוא ארוך מאוד. _______ פרקים בו עוסקים בהיסטוריה, שאני אוהב, ומקצתם בתיאורי טבע משעממים. _______ ספר היה מעניין ביותר. ובסך הכל נהניתי ממנו.

 

 

 

ה. מילות הוספה החוזרות על עצמן: הן, בין, גם

 

הֵן... הֵן... / בֵּין... בֵּין.../ גַּם... גַּם...

 

1. הפגנתו של המשפט הקדום מונעת את הילד מלחוש עצמו שייך לחברתנו הן בתוך המשפחה ובית הספר הן בתוך הקהילה.

2. אני אוהב ללמוד היסטוריה בין עתיקה בין חדשה.

3. דבר זה אסור גם במחשבה גם בדיבור גם במעשה.

 

 

השלם את המשפטים שלפניך:

 

1. אנחנו רגילים לאכול _______ בבית _______ במסעדה.

2. אני סולח לך על כל מה שעשית לי _______  בדיבור _______ במעשה.

3. הוא עובד בלי הרף בין ביום בין _______.

4. הם אוהבים ללמוד תמיד _______ בבוקר _______ בערב.

5. למה לכם לעבוד קשה _______ בקיץ _______ בחורף?

 

 

השלם

 

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים, קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (המילים רשומות בסוף הקטע).

 

אֵיזֶה בֵּן עָדִיף? (סִפּוּר עַם מֵעִירָק)

 

לְמֶלֶךְ עִירָק הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים - אֶחָד מֵאִשְׁתּוֹ הָרָאשִׁית, הַמַּלְכָּה; וְאֶחָד מִשִּׁפְחָתוֹ. הַמֶּלֶךְ הָיָה _______ אֶת בֶּן הַשִּׁפְחָה עַל בֶּן הַגְּבִירָה, וְהַדָּבָר הָיָה מְעוֹרֵר אֶת _______ הַמַּלְכָּה. פַּעַם מָצָא הַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּלְכָּה _______. עַל שְׁאֵלָתוֹ לְסִבַּת הַבֶּכִי, אָמְרָה לוֹ: אַתָּה מְבַזֶּה אֶת בְּנִי וּמַעֲדִיף אֶת בֶּן הַשִּׁפְחָה עָלָיו!

עַל כָּךְ עָנָה הַמֶּלֶךְ: נַעֲשֶׂה נִסָּיוֹן וְתִרְאִי _______ צוֹדֶקֶת הִתְנַהֲגוּתִי אוֹ לֹא. לֹא עָבְרוּ יָמִים הַרְבֵּה, וְהַמֶּלֶךְ קָרָא אֶת יוֹעֲצָיו לִישִׁיבָה, שֶׁאֵלֶיהָ הִזְמִין גַּם אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בְּנָהּ הַנָּסִיךְ. כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעוּ בְּאַרְמוֹנוֹ, פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל בְּנוֹ הַנָּסִיךְ וְאָמַר: לְךָ, הָבֵא לִי חוּטִים.

הָלַךְ הַנָּסִיךְ לִקְנוֹת חוּטִים, אוּלָם כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַל לְאֵילוּ חוּטִים הוּא מִתְכַּוֵּן, עָבִים אוֹ דַּקִּים - אָמַר הַנָּסִיךְ, כִּי זֹאת _______ לִשְׁאֹל. הוּא חָזַר לַמֶּלֶךְ וְשָׁאַל שְׁאֵלָה זוֹ.

"הָבֵא דַּקִּים", צִוָּהּ הַמֶּלֶךְ.

חָזַר הַנָּסִיךְ _______, בִּקֵּשׁ לִקְנוֹת חוּטִים דַּקִּים וְרָצָה לְשַׁלֵּם. אַךְ בַּעַל הַחֲנוּת שָׁאַל שׁוּב: מַהוּ צֶבַע הַחוּטִים?

"גַּם זֹאת לֹא שָׁאַלְתִּי", אָמַר הַנָּסִיךְ וְשׁוּב _______ לַמֶּלֶךְ וְשָׁאַל לְצֶבַע הַחוּטִים.

"בְּצֶבַע לָבָן", צִוָּהּ הַמֶּלֶךְ. 

"טוֹב" אָמַר הַחֶנְוָנִי כְּשֶׁשָּׁב אֵלָיו הַנָּסִיךְ. "וְעַתָּה אֱמֹר לִי בְּבַקָּשָׁה - הַאִם רְצוֹנְךָ בְּחוּטִים שֶׁיִּהְיוּ מְפֻתָּלִים אוֹ לֹא מְפֻתָּלִים?"

וְשׁוּב חָזַר הַנָּסִיךְ וְשָׁאַל שְׁאֵלָה _______. גָּעַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: הָבֵא מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה, וְאַל תָּשׁוּב שֵׁנִית.

"וְעַכְשָׁו קָרְאוּ לְבֶן _______ ", מְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ. הָלְכוּ הַמְּשָׁרְתִים וְהוֹדִיעוּ לְבֶן הַשִּׁפְחָה שֶׁעָלָיו לְהוֹפִיעַ בָּאַרְמוֹן. כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: "לְךָ וּקְנֵה לִי חוּטִים".

מִיָּד, מַלְכִּי - עָנָה בֶּן הַשִּׁפְחָה - אֱמֹר לִי רַק תְּחִלָּה לְאֵילוּ חוּטִים אַתָּה מִתְכַּוֵּן: דַּקִּים אוֹ עָבִים, מְפֻתָּלִים אוֹ לֹא מְפֻתָּלִים, וְאֵיזֶה צֶבַע אַתָּה מַעֲדִיף?

כַּעֲבֹר שָׁעָה _______   הָיוּ הַחוּטִים הַמְּבֻקָּשִׁים בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

אָז פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל אִשְׁתּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ: מִי מִשְּׁנֵי הַבָּנִים עָדִיף?...

 

הַמִּלִּים הַחֲסֵרוֹת: הַשִּׁפְחָה, אִם, חָזַר, קַלָּה, בּוֹכָה, מַעֲדִיף, נוֹסֶפֶת, לַחֲנוּת, קִנְאַת, שָׁכַח.

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.