שיעור שמיני בעברית למתקדמים

להקראת המאמר
שבת ג' תשרי ה'תשע"ד
חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית - לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה את "שמחת הרגל" ו"לימוד לשון הקודש" כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם".
מאת שולמית שמידע
שיעור שמיני בעברית למתקדמים (ללמוד עברית)

 

 

הַמִּסְתּוֹרִין הַיְּהוּדִי עַל פִּי אַבָּא אֶבֶן

 

מַהוּ הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁבַּיַּהֲדוּת? זֶהוּ הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל עִם קָטָן בַּעַל נִסָּיוֹן הִיסְטוֹרִי רַב כָּל כָּךְ, נִסָּיוֹן זֶה מִתְפָּרֵשׂ עַל פְּנֵי מֶרְחָב עָצוּם שֶׁל זְמַן וְעַל פְּנֵי שְׁטָחִים עֲצוּמִים - עַל פְּנֵי אַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה וּבְכָל יַבְּשׁוֹת הָעוֹלָם. רָאִינוּ כֵּיצַד נִצְּבוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, לְאַחַר שֶׁנִּמְלְטוּ מֵעַבְדוּת בְּמִצְרַיִם, וְקִבְּלוּ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְאֶת הַמֶּסֶר עַל אֱלֹקִים אֶחָד, עַל הַבְּחִירָה הַמּוּסָרִית וְהַיִּעוּד הַמּוּסָרִי, עַל מִדַּת הַדִּין וְעַל מִדַּת הָרַחֲמִים. וְאָז בָּאוּ שְׁנוֹת הַמַּמְלָכוֹת, יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, עַד הַגָּלוּת הָרִאשׁוֹנָה. וְאַחֲרֶיהָ הַגָּלוּת הַשְּׁנִיָּה. וּמֵאָז הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה שֶׁבָּהּ עָשָׂה עַם יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה בַּהֲפָצַת הָעֲרָכִים שֶׁלּוֹ לְכָל פִּנּוֹת הָאָרֶץ, אֶל תּוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס שֶׁל הַתַּרְבּוּת הַכְּלָל־אֱנוֹשִׁית. וְכָךְ אֵין, בְּעֶצֶם, תַּרְבּוּת כָּלְשֶׁהִי שֶׁאֵין בָּהּ מַרְכִּיב יְהוּדִי.

 

אוּלָם עַם יִשְׂרָאֵל כָּמַהּ לִהְיוֹת נִבְדַּל לְעַצְמוֹ, לִחְיוֹת בְּאַדְמָתוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְדַבֵּר בִּשְׂפָתוֹ, לְהַחְזִיק בֶּאֱמוּנָתוֹ, לִשְׁמֹר עַל יִחוּדוֹ וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר שׁוֹאֵף עַם יִשְׂרָאֵל לְחַדֵּשׁ אֶת הַתְּנָאִים שֶׁל עַצְמָאוּתוֹ הַמְּקוֹרִית בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

 

לְאַחַר כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר, נוֹתָר רַק לְהוֹסִיף כִּי לַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל אֵין סוֹף. שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת נִשְׁאָלוֹת בְּקֶשֶׁר אֵלֶיהָ. הֵן מַגִּיעוֹת אֵלֵינוּ מִבַּעַד לַדּוֹרוֹת בְּאַרְבָּעָה מַעְגָּלִים שֶׁל מִסְתּוֹרִין.

 

רֵאשִׁית, הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הַשִּׁמּוּר. אֵיךְ הִצְלִיחַ הָעָם הַיְּהוּדִי לְשַׁמֵּר אֶת זֶהוּתוֹ בַּפְּזוּרָה וּבַגּוֹלָה, בְּלִי בָּסִיס טֶרִיטוֹרְיָאלִי וּבְלִי מוֹסְדוֹת מְדִינִיִּים, בַּתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם לֹא שָׂרַד שׁוּם עַם אַחֵר?

 

שֵׁנִית, הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הַתְּהוּדָה. מַדּוּעַ לֹא נֵחַנּוּ גַּם עַמִּים אֲחֵרִים בְּקוֹל כֹּה רָם, כָּךְ שֶׁכָּל מַה שֶּׁבְּנֵי הָאָדָם עוֹשִׂים אוֹ חוֹשְׁבִים אוֹ אוֹמְרִים עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מֻשְׁפָּע כֹּה עֲמֻקּוֹת מִן הַנִּסָּיוֹן הַיְּהוּדִי? דָּת, פִילוֹסוֹפְיָה, חִנּוּךְ, דְּרָמָה, מַדָּע, אָמָּנוּת, מַעֲרָכוֹת מְדִינִיּוֹת, מוֹסָדוֹת חֶבְרָתִיִּים, רַעְיוֹנוֹת מוּסָרִיִּים - בְּכָל אֵלֶּה פָּעֲלָה נִמְרָצוּת הַשְׁפָּעָתָם שֶׁל זִרְמֵי הַמַּחְשָׁבָה הַיְּהוּדִיִּים.

 

שְׁלִישִׁית, הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הַסֵּבֶל, מִסְתּוֹרִין שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לְכָל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל הֲבָנָה וְשֶׁאֵין לוֹ אָח וְרַע.

 

וּלְבַסּוֹף, הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הַתְּחִיָּה: הַיְּכֹלֶת לָקַחַת שָׂפָה, אֶרֶץ וְעַם שֶׁהֻפְרְדוּ זֶה מִזֶּה לְמֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים, וּלְהַתִּיךְ אוֹתָם שׁוּב יַחְדָּו בְּלֵדָה מְחֻדֶּשֶׁת שֶׁל חַיִּים עַצְמָאִיִּים.

 

כַּאֲשֶׁר מִתְקָרֶבֶת הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים לְסִיּוּמָהּ, הֶעָתִיד הַיְּהוּדִי לוּט בָּעֲרָפֶל: וְאוּלָם עַם הַנּוֹטֵל אֶת עֲבָרוֹ אֶל עֵבֶר עֲתִידוֹ בְּעָצְמָה כָּזוֹ שֶׁל זְכִירָה, בַּחֲרִיפוּת כָּזוֹ שֶׁל יִסּוּרִים וּבְחִיּוּנִיּוּת כָּזוֹ שֶׁל יְצִירָה - לֹא בְּנָקֵל יְוַתֵּר עַל תִּקְוָתוֹ לִטְמֹן אֶת זַרְעוֹ וְגַם לָקַחַת אֶת חֶלְקוֹ בַּהִתְפַּתְּחוּת הָרוּחָנִית שֶׁל הֶעָתִיד. וְכָךְ, אַחֲרֵי אַלְפֵי שָׁנִים, נִצָּב הָעָם הַיְּהוּדִי כְּפִי שֶׁנִּצָּב לְעִתִּים כֹּה קְרוֹבוֹת בֶּעָבָר - קָטָן, נָפוֹץ בֵּין הָאֻמּוֹת, פָּגִיעַ אֲבָל עוֹדוֹ חָדוּר בִּשְׁאַפְתָּנוּת עַזָּה וַעֲצוּמָה, בְּתִקְוָה לִרְאוֹת עוֹד חֶזְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים וְלַחְלֹם עוֹד חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים: עַם שֶׁהֵדֵי קוֹלוֹ אֵינָם גּוֹוְעִים לְעוֹלָם.

 

 

שאלות תוכן

 

1. המסתורין שביהדות, מהו? 

עם ישראל הוא עם קטן ___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

2. כך תחילת ההיסטוריה של העם היהודי _______________________________________________________________________________________________

3. מאז הגלות הראשונה פועלים בעם היהודי שני דחפים. מצד אחד 

___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

מצד שני _____________________________________________________________

___________________________________________________________________

4. יש ארבעה מעגלים של מסתורין בעם היהודי.

א. _________________________________________________________________

ב. _________________________________________________________________

ג. _________________________________________________________________

ד. _________________________________________________________________

5. כיצד ניצב העם היהודי כיום, לאחר אלפי שנים? _____________________________

___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

 

 

אוצר מילים

 

לפניך מילים מן המאמר. שבץ אותם בקטע שלפניך:

 

נִצָּב, מֶסֶר, יִעוּד, מִדַּת הַדִּין, מִדַּת הָרַחֲמִים, דַּחַף, כְּמִיהָה, יִחוּד,

לְהִתְגַּשֵּׁם וּלְהִתְמַמֵּשׁ, אֱנוֹשִׁית, נוֹתַר, ניחן בִּ, חִיּוּנִיּוּת, הֵדֵי־קוֹלוֹ, שְׁאַפְתָּנוּת.

 

עבודה בחינוך היא ________. כל מחנך ________ לפני קהל חניכים, המצפים לקבל ממנו ________ לחיים.

הרצון לתת הוא ________ טבעי. כל איש חינוך אמיתי ________יכולת נתינה ובאהבה לבני אדם, ובעבודתו החינוכית הוא ממלא את ה ________ שלו. אהבתו לחניך היא דבר קבוע בין אם הוא נוהג עם החניך ב________ ובין אם הוא נוהג אתו ________. הוא רוצה להוציא מן הכוח אל הפועל את ה______ וה________          שיש בחניך, מתוך אמונה שיש בכל חניך וחניך ________ משלו.

מסירות המחנך לתפקידו היא תופעה ________. על כן לא ________ לחניך אלא לכבד את מחנכו ולשמוע לעצותיו ול________ גם כשאין מחנכו עמו.

 

 

צורות לשון

 

א. שמות עצם מופשטים בסיומת _וּת

 

משם עצם: יֶלֶד – יַלְדוּת, מֶלֶךְ – מַלְכוּת, אֻמָּן – אֻמָּנוּת.

משם תואר: חָרִיף – חֲרִיפוּת, חִיּוּנִי - חִיּוּנִיּוּת, שְׁאַפְתָּן – שְׁאַפְתָּנוּת.

ממילת שאלה: מַה – מַהוּת, אֵיךְ - אֵיכוּת, כַּמָּה – כַּמּוּת.

ממילת גוף: זֶה – זֶהוּת, אָנֹכִי – אֲנוֹכִיּוּת.

מתואר פועל: כֵּן – כֵּנוּת.

 

לפניך שמות מופשטים בסיומת _וּת, ציין את מקורותיהם ותן הסבר בצידם:

 

נֶאֱמָנוּת - עֵדוּת - טִפְּשׁוּת - מְרִירוּת - רְצִינוּת - בַּטְלָנוּת - קַמְצָנוּת -

רְגִישׁוּת - סַבְלָנוּת - קַלּוּת - עַצְמָאוּת - רַכּוּת - קַנָּאוּת – יַהֲדוּת.

 

ב. משקל פָּעִיל

 

1. תארים בכלל

קָרִיר פָּעִיל סָבִיל נָדִיר תָּדִיר

טָעִים חָרִיף מָרִיר דָּבִיק זָהִיר

חָרִיג חָדִישׁ תָמִים עָשִׁיר יָשִׁישׁ

 

השלם את התארים שבטבלה במשפטים שלפניך:

 

ו. יש לו הרבה כסף, הוא איש ________.

2. הוא מתפלל ________ בבית־כנסת,

3. זהו מכשיר ________, לכן הוא משוכלל מאוד.

4. השלג הוא תופעה ________ בארצנו.

5. למלה: זקן, יש מילים נרדפות, כגון: קשיש וגם ________           .

6. במרק הרבה פלפל, לכן הוא ________ וקצת ________. ובכל זאת ________.

7. הוא נהג ________ מאוד, ולכן נסיעותיו ללא תקלות.

8. זהו מקרה ________ ואינו מלמד על הכלל.

9. נוח היה איש צדיק ________.

10. קמח שנלוש במים הוא ________.

11. הבניינים: פעל, פיעל והפעיל על פי רוב ________. לעומת הבניינים: נפעל, פועל והופעל שלרוב הם ________.

12. עכשיו קיץ ואף על פי כן בלילה ________.

 

2. תוארי סבילות

רָעִיל      גָּהִיץ      פָּגִיעַ

קָבִיל     כָּבִיס     שָׁבִיר

מָתִיחַ    רָחִיץ      אָמִין

קָמִיט    הָפִיךְ     חָדִיר

עָבִיר     קָרִיא     אָכִיל

 

השלם את המשפטים וההגדרות שלפניך בתוארי הסבילות שבטבלה:

 

1. הפרי הזה בשל ו ________.

2. זהו מכשיר ________, אפשר לסמוך עליו שלא יכזיב.

3. הנייר איננו ________.

4. הקרח ________ למים או לאדים.

5. מעיל גשם איננו ________ למים.

6. זוהי דרך ________ לכלי רכב.

7. היזהרו בדבוריכם איתו, כי הוא ________ מאוד.

8. הגומי הוא ________.

9. המגילה נכתבה בכתב יד ברור ו________.

10. הראיות לא היו________ בבית המשפט.

11. לא כל צמח ראוי לאכילה. יש גם צמחים ________.

12. הזכוכית ________ מאוד.

13. הבגד מקומט אך ________.

14. חליפה זו היא מאריג מובחר ואיננה ________.

15. זהו צבע ________.

 

 

ג. המספר הסודר בנקבה למניית סיבות

 

ראשית (כל) - קודם (כל),

שנית, שלישית, רביעית, חמישית, ששית,

שביעית, שמינית, תשיעית, עשירית, ולבסוף.

 

 

הסבר

 

המספר הסודר בנקבה משמש למניית סיבות או עניינים אחרים.

במקום: "ראשית כל" אפשר לומר "קודם כל".

ובמקום המספר הסודר האחרון אפשר לומר: ולבסוף.  

 

מנה סיבות לעלייתך לארץ, והשתמש במספרים סודרים.

 

עליתי ארצה.

ראשית,

שנית,

שלישית,

רביעית,

חמישית,

ולסיכום, 

 

 

תחביר

 

א. שני צדדים למטבע

 

מצד אחד... מצד שני... 

מצד אחד... מצד אחר...

מחד גיסא... מאידך גיסא...

 

הסבר

 

יש לדבר שני צדדים שונים מבחינה אחת... ומבחינה אחרת...

 

1. מצד אחד, ישנה הכמיהה של היהודים להיות נבדלים לעצמם... מצד אחר, הפיץ עם ישראל את לקחי ההיסטוריה שלו לכל פינות הארץ.

2. מחד גיסא, הוא נראה בישן, מאידך גיסא, הוא דברן גדול.

3. מצד אחד, הוא מכבד את הוריו, מצד שני, אינו מבקרם לעתים קרובות.

4. מצד אחד שמחנו לידיעה, מצד שני נתעורר חשש שמא איננה מהימנה.

 

מנה מעלות וחסרונות של ספר שקראת והשתמש במילים: מצד אחד... מצד שני... וכיו״ב.

 

 

ב. מה ש, כל מה ש

 

 

(כל) מה ש = (כל) דבר אשר

 

מה = דבר

 

1. לאחר כל מה שנאמר, ניתן רק להוסיף, כי להיסטוריה זו אין סוף.

2. כל מה שנברא בששת ימי בראשית, צריך עשייה.

3. כל מה שיאמר לך בעל הבית, עשה.

4. סיפרתי לכם, מה שידוע לי.

5. אמרתי כל מה שחשבתי.

6. כל מה שאסרו חכמים משום מראית העין, אסור אפילו בחדרי חדרים. 

 

השלם את המשפטים שלפניך:

 

ו. קיימתם מה ש_____________________

2. כל מה שסיפרנו לכם, ___________________

3. יש כאן אוכל בשפע, אכלו מה ש________________.

4. השתדלנו לעשות, כל מה ש_______________.                                    .

5. ידעתי __________ יגיב המנהל על ___________ עשינו.

6. השוטרים מצאו, _____________________.

7. המורים מלמדים אותנו, _________ אנחנו יודעים.

8. הילדים משחקים ועושים __________ הם רוצים.

9. כל מה ________, עשיתם.

10. מה ש___________, אתם יודעים.

 

 

השלם

 

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים, קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

 

הַתְּפִלִּין נִפְגְּשׁוּ - מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה

 

הָאָח וְהָאָחוֹת עָמְדוּ לְיַד מִטַּת אֲבִיהֶם וּבָכוּ חֶרֶשׁ. קוֹל שִׁעוּלָיו הַיְּבֵשִׁים שֶׁל הָאָב הִתְעָרֵב בְּבִכְיָם שֶׁל הַיְּלָדִים. הֵם הֵבִינוּ אֶת חֻמְרַת מַחֲלָתוֹ. וּלְפֶתַע שָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ מְצַוֶּה לָהֶם: יְלָדִים יְקָרִים, תִּקְוָתִי הַגְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁאֶזְכֶּה לִרְווֹת נַחַת יְהוּדִית מִכֶּם, אֲבָל נִרְאֶה שֶׁנִּגְזַר אַחֶרֶת. גַּם זוֹ לְטוֹבָה... הִשְׁתַּדְּלוּ תָּמִיד לִהְיוֹת בְּיַחַד וְלַעֲזֹר זֶה לְזֶה. אֲבָל אִם חַס וְשָׁלוֹם ________, אֶתֵּן לָכֶם דָּבָר שֶׁיִּקְשֹׁר אֶתְכֶם לָעַד. הִנֵּה כָּאן יֵשׁ תְּפִלִּין שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל יְדֵי סַבָּא שֶׁלָּכֶם. שֶׁהָיָה סוֹפֵר סת״ם (=סִפְרֵי תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת) מְהֻלָּל, שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁלּוֹ נִכְתְּבָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. אַתְּ רָחֵל תְּקַבְּלִי אֶת "שֶׁל רֹאשׁ" כִּי אֶת מְבֻגֶּרֶת יוֹתֵר. לְךָ יוֹסֵף אֶתֵּן אֶת "שֶׁל יָד". זִכְרוּ תָּמִיד, אִם תֻּשְׁלְכוּ בֵּין הַגּוֹיִים, לִמְצֹא אִישׁ אֶת אָחִיו, כְּדֵי שֶׁ"שֶּׁל הָרֹאשׁ" וְ"שֶׁל יָד" יִפָּגְשׁוּ. 

 

הָאָב נָשַׁק אֶת הַתְּפִלִּין בִּשְׂפָתַיִם חִוְּרוֹת וְהָלַךְ לִישֹׁן. וְכָךְ נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ.

 

רָחֵל הָיְתָה מְבֻגֶּרֶת בְּעֶשֶׂר שָׁנִים מִיּוֹסֵף. אִמָּם נִפְטְרָה בַּיּוֹם שֶׁיָּלְדָה אֶת יוֹסֵף. הָאָב מִלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ, וְעַכְשָׁו מִלְּאָה רָחֵל ________ שְׁנֵיהֶם עֲבוּר אָחִיהָ. הִיא מָצְאָה עֲבוֹדָה וְאֶת אָחִיהָ הִכְנִיסָה לְבֵית־סֵפֶר.

 

הָיָה זֶה בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה תש״ב. הַגֶּרְמָנִים כְּבָר הִשְׁתַּלְּטוּ מִזְּמַן עַל עִירָם, אוסטרוב. בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהָלְכָה רָחֵל לַעֲבוֹדָתָהּ, חָשָׁה מוּעָקָה בִּלְתִּי בְּרוּרָה. הִיא לֹא יָכְלָה לְהִתְרַכֵּז בַּעֲבוֹדָתָהּ. כֹּחַ נֶעֱלַם מֶשֶׁךְ אוֹתָהּ לְאָחִיהָ. הִיא מִהֲרָה לְבֵית הַסֵּפֶר וְגִלְּתָה שֶׁהוּא רֵיק. הָרְשָׁעִים אָסְפוּ אֶת כָּל ________ וְשָׁלְחוּ אוֹתָם לְמָקוֹם בִּלְתִּי נוֹדַע,

 

כְּחַיָּה פְּצוּעָה הִסְתּוֹבְבָה רָחֵל בְּבֵית הַסֵּפֶר. הִיא נִכְנְסָה לְכִתָּתוֹ שֶׁל אָחִיהָ, יָשְׁבָה עַל כִּסְּאוֹ וּבָכְתָה בֶּכִי מַר. וּפִתְאוֹם מָצְאָה בֵּין חֲרִיצֵי הַכִּסֵּא פֶּתֶק קָטָן וְעָלָיו כָּתוּב: רוֹחֲלֶה, אַל תִּפְחֲדִי. "שֶׁל יָד" יַצִּיל אוֹתִי, שֶׁלָּךְ יוֹסְקֶה.

 

כַּעֲבֹר ________ נִשְׁלְחָה גַּם רָחֵל עִם כְּמֵאָה בָּנוֹת יְהוּדִיּוֹת מֵהָעִיר, הֵן הוּבְלוּ לְבֵית חֲרֹשֶׁת לִפְצָצוֹת. הָעֲבוֹדָה הָיְתָה קָשָׁה וּמְפָרֶכֶת, אַךְ בָּעֶרֶב הָיְתָה מִתְנַחֶמֶת כְּשֶׁהָיְתָה מוֹצִיאָה אֶת "שֶׁל רֹאשׁ" מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ בְּחֹם וּמַזִּילָה מֵעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת חַמּוֹת. שְׁנָתַיִם עָשְׂתָה בְּמָקוֹם זֶה וְאַחַר כָּךְ נִשְׁלְחָה לְאוֹשְׁוִיץ. מוֹחָהּ חָשַׁב רַק עַל ________ אֶחָד - כֵּיצַד לְהַסְתִּיר אֶת "שֶׁל רֹאשׁ" הַיָּקָר. הִיא הֶחְלִיטָה לְשִׂימוֹ בְּתוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, כִּי לֹא יָדְעָה שֶׁבְּאוֹשְׁוִיץ גּוֹזְרִים אֶת הַשֵּׂעָר.

 

וּכְשֶׁהַבָּנוֹת נִצְטַוּוּ לְהִתְיַצֵּב בְּתוֹר לִגְזִיזַת שְׂעָרָן, עָמְדָה רָחֵל כִּמְיֹאֶשֶׁת... וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַגֶּרְמָנִי: הַבַּחוּרָה עִם הַשְּׂעָרוֹת הַבְּהִירוֹת - לָצֵאת מֵהַתּוֹר. אֶת הַשְּׂעָרוֹת הַיָּפוֹת הָאֵלֶּה לֹא לִגְזֹז.

 

הִיא נִשְׁאֲרָה ________ שֶׁשַּׂעֲרוֹתֶיהָ לֹא נִגְזְזוּ, וְהָעִקָּר הַתְּפִלִּין נִשְׁאֲרוּ אִתָּהּ.

 

יוֹם אֶחָד קָרָה דָּבָר נוֹרָא: קְצִין ס״ס, מְפַקֵּחַ עֲבוֹדָה, תָּפַס אֶת רָחֵל בְּדִיּוּק כְּשֶׁעָמְדָה לְיַד מְקוֹם הַמַּחֲבוֹא שֶׁל הַתְּפִלִּין. הוּא הֵרִים אֶת הַתְּפִלִּין וְצָעַק: אֵילוּ סוֹדוֹת אַתְּ מַחְבִּיאָה בִּפְנִים? פִּתְחֵי זֹאת מִיָּד!

 

רָחֵל סֵרְבָה. הָרָשָׁע הִכָּה אוֹתָהּ בְּכָל כֹּחוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוֹרָה לָאַחְרָאִית עַל הַבָּנוֹת: מָחָר הִיא נִשְׁלַחַת לַעֲבוֹדַת חוּץ לַחֲצִי שָׁנָה. זֶה הָיָה שָׁוֶה לִגְזַר דִּין מָוֶת. אֲבָל רָחֵל חָזְרָה. נִסִּים לִוּוּ אוֹתָהּ כָּל הַזְּמַן. הִיא הִצְלִיחָה לַעֲבֹר אֶת כָּל אֵימֵי מַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה, וְלֹא נִפְרְדָה מֵהַתְּפִלִּין הַיְּקָרוֹת אֲפִלּוּ ________ אֶחָד.

כְּשֶׁהִגִּיעָה בְּשׂוֹרַת הַשִּׁחְרוּר, וְכָל הַבָּנוֹת נִרְשְׁמוּ לַעֲלִיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיְתָה רָחֵל הַיְּחִידָה שֶׁהִתְמַהְמְהָה: עָלַי לְקַיֵּם אֶת צַוָּאַת אָבִי - לְחַפֵּשׂ אֶת "שֶׁל יָד" אָמְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה. רָחֵל עָבְרָה אֶת פּוֹלִין לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הִיא הִגִּיעָה לְעִיר הֻלַּדְתָּהּ וְלֹא מָצְאָה בָּהּ שׁוּם קָרוֹב וּמַכָּר. מִשָּׁם נָסְעָה לראודומסק, שָׁם חַי דּוֹדָהּ. לְיַד תַּחֲנַת ________ עָמַד מִנְזָר גָּדוֹל. הִיא רָאֲתָה כְּמָרִים צְעִירִים הַהוֹלְכִים עִם נְעָרִים לְטִיּוּל. כֹּחַ פְּנִימִי כָּלְשֶׁהוּ מָשַׁךְ אוֹתָהּ לְהַבִּיט בִּפְנֵיהֶם. וּפִתְאוֹם פִּלְּחָה זַעֲקַת אֵימִים אֶת הָאֲוִיר הַשָּׁקֵט: יוֹסֵפְקֶה! אֵיפֹה "שֶׁל יָד" שֶׁלְּךָ?! הַכְּמָרִים וְהַיְּלָדִים הִבִּיטוּ לְעֵבֶר מְקוֹם ________ וְרָאוּ צְעִירָה צוֹנַחַת מִתְעַלֶּפֶת עַל הָאָרֶץ.

 

הַכֹּל מִהֲרוּ אֵלֶיהָ לְהָשִׁיב אֶת רוּחָהּ. רַק נַעַר אֶחָד עָמַד עַל מְקוֹמוֹ כִּמְאֻבָּן. רָחֵל הִתְעוֹרְרָה, קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְרָצָה אֵלָיו בִּצְעָקָה נִרְגֶּשֶׁת: יוֹסֵפְקֶה, הַאִם אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי? מֵעֵינֵי הַנַּעַר הֵחֵלּוּ לִזְלֹג דְּמָעוֹת. הוּא בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת אַנְשֵׁי הַמִּנְזָר וּפָנָה עִם אֲחוֹתוֹ לַגַּן. שָׁם לָחַשׁ לָהּ: בִּתְחִלָּה לֹא הִכַּרְתִּיךָ, אֲבָל הַצְּעָקָה שֶׁלְּךָ הִזְכִּירָה לִי אוֹתָךְ.

 

הוּא הוֹצִיא מִכִּיס ________ אֶת "שֶׁל יָד" וְרָחֵל הוֹצִיאָה אֶת "שֶׁל רֹאשׁ" אָכֵן "שֶׁל רֹאשׁ" וְ"שֶׁל יָד" נִפְגְּשׁוּ...

 

(עַל פִּי שִׂיחוֹת לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ)

 

המילים החסרות: דָּבָר, תַּפְקִיד, הָרַכֶּבֶת, הַיְּלָדִים, בִּגְדּוֹ, הַזְּעָקָה, לְיוֹם, חֹדֶשׁ, תִּפָּרְדוּ, הַיְּחִידָה.

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.