שיעור אחד עשר בעברית למתקדמים

להקראת המאמר
יום שני ה' תשרי ה'תשע"ד
חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית - לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה את "שמחת הרגל" ו"לימוד לשון הקודש" כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם".
מאת שולמית שמידע
שיעור אחד עשר בעברית למתקדמים (ללמוד עברית)

 

 

עֵדוּת בִּירוּשָׁלַיִם - עַל־פִּי חַיִּים הַזָּז

 

יוֹתֵר מִכָּל עָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֻצְבְּרָה יְרוּשָׁלַיִם מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּכְמִין דְּפוּס לְשִׁבְעִים אֻמּוֹת וּלְשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת וְאַסְפַּקְלַרְיָה לְכָל הָעוֹלָם מִסּוֹפוֹ וְעַד סוֹפוֹ. הַרְבֵּה עֵדוּת וְעֵדֵי עֵדוּת יֵשׁ בָּהּ, פְּרוּסוֹת פְּרוּסוֹת וַחֲטִיבוֹת חֲטִיבוֹת, וְאֵין אַחַת מֵהֶן דּוֹמָה זוֹ לְזוֹ, אֶלָּא כָּל אַחַת מְסֻיֶּמֶת לְעַצְמָהּ וְנוֹהֶגֶת בְּיָדָהּ כְּבִמְקוֹם עִקָּרָהּ בִּתְחִלָּה, הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהִיא מְדִינָה וּלְפִי מַה שֶּׁהִיא אֶרֶץ. אַשְׁכְּנַזִּים מְפַקְּחִים עַל עִסְקֵי הָרַבִּים כְּגַבָּאֵי צְדָקָה וְכָל הָאָרֶץ בְּיָדָם וְהַכֹּל בְּיָדָם. סְפָרַדִּים בַּעֲלֵי מַרְאֶה, נָאִים בַּהֲלִיכָתָם וְהַכֹּל בָּהֶם מִן לְשֶׁעָבַר, שֶׁכְּבָר קָדְמוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל בַּנִּסְיוֹנוֹת וּבְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כּוּרְדִּים, בְּנֵי דּוֹרוֹ שֶׁל עֶזְרָא, שֶׁעָלוּ מִשָּׁבֵי הַגּוֹלָה לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַשֵּׁם בִּירוּשָׁלַיִם. פַּרְסִים, צְנוּעִים וַאֲנִינֵי דַּעַת, בַּעֲלֵי בָּתִּים מְתוּנִים וּזְהִירִים. בּוּכָרִים, קוֹמוֹת גְּדוֹלוֹת וְגוּפָם גָּדוֹל וְאֵין לָהֶם בְּעוֹלָמָם אֶלָּא מִצְווֹת. חֲלַבִּים, בַּעֲלֵי פִּיּוּטִים וּבַעֲלֵי זִמְרָה וכו' וכו'.

 

אוּלָם בְּרוּרִים שֶׁבְּכֻלָּם אֵלּוּ הַתֵּימָנִים. נִכָּרִים יָפֶה וּמְסֻיָּמִים נָאֶה וּלְעוֹלָם אִי אַתָּה מַחְלִיף אוֹתָם בְּאַחַת מִמִּשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל. הַלָּלוּ זְרִיזִים הֵם וַחֲרִיפִים, מְמֻלָּחִים וּמְפֻלְפָּלִים וּמְתֻבָּלִים. כָּל עַצְמָם הֵם גִּידִים וַעֲצָמוֹת וָרוּחַ, וּבָשָׂר אֵין עֲלֵיהֶם. כִּבְיָכוֹל, בִּטְּלוּ אֶת הַטְּפֵלָה וְלֹא קִיְּמוּ אֶלָּא אֶת הָעִקָּר, זָרְקוּ הַקְּלִפָּה וְלֹא שָׁמְרוּ אֶלָּא אֶת הַתּוֹךְ, וּפְנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת וְקוֹלָם דַּק וְגָבוֹהַּ, וְאֶבְרֵיהֶם דְּחוּקִים וּמְצֻמְצָמִים וְקוֹמָתָם מוּעֶטֶת: לֹא רֹאשָׁם בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפָם בְּמָקוֹם אַחֵר, אֶלָּא כָּאן רֹאשָׁם וְכָאן גּוּפָם, כָּאן פֶּרֶק שֶׁל לֶחִי וְכָאן פִּקָּה שֶׁל גַּרְגֶּרֶת וְכָאן הַשּׁוֹקַיִם וְהָרַגְלַיִם, וְאֵין בֵּין תְּחִלָּתָם לְגָמְרָם אֶלָּא דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ וְשִׁעוּר כָּלְשֶׁהוּ.

 

 

שאלות תוכן

 

1. ירושלים, מיוחדת מכל העולם, במה?

2. אילו עדות ישראל מוזכרות בקטע?

3. במה שונה העדה התימנית מכל שאר העדות?

 

 

אוצר מילים

 

צורות לשון

 

א. צורות שונות לשם תואר

א. בַּעֲלֵי מַרְאֶה , בַּעֲלֵי פִּיּוּטִים, בַּעֲלֵי זִמְרָה, בַּעֲלֵי בָּתִּים.

ב.. בְּרוּרִים, דְּחוּקִים, צְנוּעִים, מְתוּנִים

ג. מְסֻיָּמִים, מְמֻלָּחִים, מְתֻבָּלִים.

ד. מְצֻמְצָמִים, מְפֻלְפָּלִים.

ה. זְרִיזִים, חֲרִיפִים.

 

 

הסבר

 

שמות התואר האלה לקוחים מן הקטע שלמעלה, לכן השתלב סעיף זה באוצר המילים של הפרק.

 

הסבר כיצד נוצרו שמות התואר הללו לסוגיהם ורשום כל שם תואר לצד הגדרתו המתאימה.

 

מיטיבים לשיר –

נבחרים –

אמידים –

דלים וכחושים –

לחוצים –

ענווים -

למודים בשירי קודש –

מסומנים ומוגדרים –

מתובלים במלח,

חריפים ומפולפלים –

שאינם קיצוניים –

בעלי שכל חד –

שיש להם הדרת פנים –

מתוקנים בתבלינים מעורבים –

מהירים וחרוצים –

מתובלים בפלפל, חריפים מאוד –

 

כמה משמות התואר האלה דומים במשמעויותיהם. אילו הם?

 

 

ב. חזרה על שם או תואר הפועל

פְּרוּסוֹת פְּרוּסוֹת

חֲטִיבוֹת חֲטִיבוֹת

זוּגוֹת זוּגוֹת

שָׁנָה שָׁנָה

מְעַט מְעַט

 

1. הרבה עדות ועדי עדות יש בה, פרוסות פרוסות וחטיבות חטיבות.

2. הוא הולך לעבודתו יום יום באותה שעה.

3. התלמיד חזר על דברי המורה מילה מילה.

4. הוא מתקדם בעבודתו לאט לאט.

5. התינוק אוכל מעט מעט.

 

 

הסבר

 

בדרך כלל שם החוזר על עצמו (ביחיד או ברבים) משמעו:

זֶה לְצַד זֶה, זֶה אַחֲרֵי זֶה (בזמן או במקום)

וחזרה על תואר הפועל באה לשם הדגשה.

 

שבץ את המילים שלפניך בהכפלה במשפטים שלפניך:

 

מַטְבְּעוֹת, עֲשָׂרָה, סְפָרִים, בֹּקֶר, מִשְׁפָּחוֹת, טִפִּין, פָּסוּק, קִמְעָה, אוֹת, גְּבוֹהָה, מְאֹד, לְהָקוֹת, חֹדֶשׁ, לְאַט, הֵיטֵב.

 

1. קח לך מן המדף דפים ________ ________.

2. ________ ________ באו אל החתונה.

3. קרא לפניי פרק מן התנ״ך ________ ________.

4. הוא משתדל לכתוב בכתיבה תמה ________ ________.

5. היו לו בארנקו ________ ________.

6. אני מקבל משכורתי ________ ________.

7. השולחן היה מלא ________ ________.

8. אנו שומעים את קולות ציוציהם של הציפורים ________ ________.

9. הגשם יורד ________ ________.     

10. כך היא גאולתם של ישראל, בתחילה היא באה ________ ________.

11. הם דיברו בלשון ________ ________.

12. האם אוהבת את בנה ________ ________. 

13. סידרנו את התערוכה ________ ________.

14. צללנו בים וראינו דגים ________ ________.           

15. התינוק זחל לעבר המרפסת ________ ________.   

 

 

תחביר

 

א. ״אֶלָּא" להדגשה ולציון בלבדיות

 

... לֹא... אֶלָּא ...

... אֵינוֹ אֶלָּא ...

 

 

הסבר

 

אֵינוֹ אֶלָּא = הוּא רַק

 

1. התימנים ... לא קיימו אלא את העיקר.

2. ... ולא שמרו אלא את התוך.

3. אין בין תחילתם לגמרם אלא דבר של מה בכך.

 

הוסף לא... אלא... או אין ... אלא...  במשפטים שלפניך:

 

1. המחשב הוא אמצאה נפלאה.

2. יושבי המערה הם בדואים.

3. אני רק בשר ודם.

4. הוא התעסק רק בקליטת איש אחד.

5. אני שליט על גורלי שלי.

6. יש כאן רק קוצים ואבנים.

7. הוא הזמין למסיבה רק את חבריו.

8. חבילה זו היא צרור מכתבים.

9. הם אוכלים לחם וביצה.

10. השמחה - רק היא מחיה אותו.

 

ב. ביטויי הסתייגות ותיקון

           

לִכְאוֹרָה... (אַךְ) לְמַעֲשֵׂה...

לַהֲלָכָה ... (אַךְ) לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר ...

לְמַרְאִית עַיִן... אַךְ...

... כִּבְיָכוֹל ...

... כְּאִלּוּ...

 

1. כל עצמם הם גידים ועצמות ורוח, ובשר אין עליהם, כביכול ביטלו את הטפלה ולא קיימו אלא את העיקר.

2. הם שואלים שאלות, כאילו הם מתעניינים בנושא.

3. לכאורה ראובן ניצח בתחרות, למעשה שמעון הוא המנצח.

4. למראית עין הוא קמצן, אך למעשה הוא נדבן גדול.

5. להלכה אין הוא מתחשב בדעות חבריו, אבל למעשה הוא מקשיב היטב לדבריהם.

 

 

הסבר

 

המילים: "כאילו", "כביכול", באות באמצע משפט להצביע על אמת מדומה.

המילים: "לְמַרְאִית עַיִן", "לִכְאוֹרָה" וְ"לַהֲלָכָה", באות בדרך כלל בראש משפט

להצביע שכך הדברים נראים או כך הם מבחינה עיונית ומופשטת.

והמילים: "לְמַעֲשֵׂה" ו"לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר" מתקנות את הרושם או התיאוריה.

 

השלם את המשפטים שלפניך:

 

1. לכאורה הוא איש עשיר, אך לאמיתו של דבר ____________.

2. הם העמידו פנים, כאילו ____________.        

3. לכאורה הם אנשים ממושמעים, אך לאמיתו של דבר ____________.     

4. להלכה הדברים נראים הגיוניים, אך למעשה ____________.   

5. ____________ כאילו יש לו חוש הומור.

6. הוא הרים את קולו, כביכול ____________.

7. למראית עין הוא היה מוטרד מעניינים פוליטיים, אך למעשה ____________.

8. לכאורה, התלמידים רצו לצאת לטיול, אך לאמיתו של דבר ____________.

9. כל העוברים והשבים התעניינו בקבצן, כביכול ____________.  

 

 

ג. ערך ההפלגה

 

1. הַסֵּפֶר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר

2. הַסֵּפֶר הֶחָשׁוּב מִכָּל

3. הַסֵּפֶר הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם

4. הַסֵּפֶר הֶחָשׁוּב שֶׁבְּכֻלָּם

5. הַסֵּפֶר הֶחָשׁוּב שֶׁבַּחֲשׁוּבִים

6. סֵפֶר הַסְּפָרִים

 

לפניך שמות עצם ושמות תואר. חבר מהם משפטים, שבהם מצוינת דרגת ההפלגה:

 

1. קולות רמים.

2. שיר יפה.

3. מקום קדוש.

4. הר גבוה.

5. עיר מעניינת.

6. משקל כבד.

7. יום ארוך.

8. עוף גדול.

9. איש עשיר.

10. משימה חשובה.

 

 

השלם

 

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים.

קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

 

רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלָב הָיָה אוֹמֵר

 

רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלָב הָיָה אוֹמֵר:

דַּע כִּי כָּל רוֹעֶה ________ יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד

לְפִי הָעֲשָׂבִים ________ הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם.

כִּי כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ ________           

וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשָׂה נִגּוּנוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה.

וְעוֹד הָיָה אוֹמֵר: הַלְוַאי וְהָיִיתִי זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ

אֶת ________ הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל הָעֲשָׂבִים,

אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב ________  אוֹמֵר שִׁירָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

בְּלִי תְּהִיָּה וּבְלִי שׁוּם מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת,

וְאֵינָם מְצַפִּים ל________ גְּמוּל.

כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת שִׁירָתָם

וְכַמָּה טוֹב לַעֲבֹד בֵּינֵיהֶם אֶת הָאֱלֹקִים בַּיִּרְאָה.

תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם מִתְעוֹרֵר

לְהִשְׁתּוֹקֵק ________ יִשְׂרָאֵל,

אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ

נִמְשֶׁכֶת עָלָיו הֶאָרָה

מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל...

 

המילים החסרות: לְאֶרֶץ, וְעֵשֶׂב, וּלְפִי, שִׁירָה, שׁוּם, קוֹל, וְרוֹעֶה. 

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.