פרשת חיי שרה - הזוגיות המופלאה שבין יצחק לרבקה

להקראת המאמר
יום רביעי י"ט חשון ה'תשע"ד
הנקודה שבמאמר
בחסידות מוסבר שהשידוך בין יצחק ורבקה הוא סמל לנישואים של כלל ישראל, ואף לכל עבודת היהודי בעולם. ובלשון הרבי: "נישואי יצחק ורבקה הם ענין כללי העולה על כולנה, שזהו כללות הענין של חיבור מעלה ומטה, כללות ענין תורה ומצוות וחיבור הנשמה והגוף".
מאת הרב יוסף קרסיק
פרשת חיי שרה - הזוגיות המופלאה שבין יצחק לרבקה

 

 

בני זוג מתאימים או שונים

 

לא אחת מתלבטים מהו השידוך המוצלח והמתאים ביותר - שבני הזוג דומים ומתאימים זה לזה, שלשניהם רקע ואופי-אנושי זהה, שכך החיבור ביניהם יהיה יותר מוצלח ומעולה ויתקיים ברוגע ושלווה, או שעדיף שבני הזוג יהיו שונים ולא דומים, וכך כאשר מזווגים וממזגים את שניהם ליחידה אחת, כל אחד משלים את השני ואז ההרמוניה וההצלחה מוצלחים ומעולים יותר? איזה סוג שידוך יחזיק מעמד ויתקיים בצורה יותר טובה ונעימה לאורך ימים ושנים טובות?

 

הבה ונתבונן בשידוך של אבותינו הקדושים - אברהם ושרה ויצחק ורבקה וננסה לעמוד על ההבדלים והשוני שבין שניהם:

 

אברהם ושרה פחות או יותר דומים וזהים בכל עניניהם:

 

במשפחתם וייחוסם - הם קרובי משפחה, יש ביניהם קירבת דם, אברהם דוד של שרה, היא בתו של הרן אחי אברהם. בגילם - הפרש השנים ביניהם הוא רק עשר שנים. במוצאם - שניהם נולדו וגדלו באותו מקום בחוץ לארץ, באור כשדים. באמונה בה' - שניהם נולדו בבתים של גויים שאינם מאמינים בא-ל אחד, ושניהם עברו תהליך של התקרבות, להאמין באמונה שלימה בה' אחד. במעשיהם - שניהם היו בעלי מדת החסד להכניס אורחים ולזונם בגשמיות ושניהם עסקו בהפצת האמונה הטהורה בה', "אברהם מגייר האנשים ושרה מגיירת הנשים".

 

אבל בין יצחק לרבקה היה ריחוק גדול:

 

במשפחתם וייחוסם - יצחק נולד לאברהם ושרה, צדיקים קדושי עליון המאמינים בה' אחד ועובדי ה' בקיום התורה והמצוות - ואילו רבקה נולדה לבתואל הרשע והרמאי הרחוק מאמונה וקיום המצוות. בגילם - ביניהם פער שנים גדול מאוד, של שלושים ושבע שנים. במוצאם - יצחק נולד בארץ-הקודש, בה חי וממנה לא יצא כל ימי חייו, ואילו רבקה נולדה באור כשדים בחוץ-לארץ בארץ העמים הטמאה. בדרגתם הרוחנית - כשרבקה הכירה את יצחק הוא כבר היה בדרגה רוחנית נעלית - נימול וכרת ברית בבשרו, ואף התעלה במעשה העקידה לדרגה הנעלית והנשגבת ביותר של קורבן לה'! [בשונה מאברהם שכשנשא את שרה עדיין לא נימול, ועדיין לא הגיע לדרגה הנעלית באמונה בה', שהיתה מגיל ארבעים שנה, כמבואר ברמב"ם], ואילו רבקה חיה בחוץ לארץ "כשושנה בין החוחים".

 

ואכן כבר מהמפגש הראשוני שלהם, כשרבקה ראתה לראשונה את יצחק, הרגישה במעלותיו העצומות והיא נפלה מהגמל והשתחוותה כלפיו, מעשה המסמל יראת-כבוד וריחוק ערך. וגם במשך חייה, מספרת התורה, כשהרגישה לא בנוח בהריונה, "ויתרוצצו הבנים בקרבה", היא הלכה לשאול בבית המדרש של שם ("ותלך לדרוש את ה'") ולא אצל בעלה הצדיק, כי לכאורה היה ריחוק ערך ביניהם (וכן משמע מהדיון בין רבקה ליעקב בענין הברכות שיצחק רצה לתת לעשו).

 

*עוד על פרשת חיי שרה

*עוד על כל פרשיות התורה

 

דרגות רוחניות של אברהם ויצחק

 

לכאורה הקשר בין עליון לתחתון, כלומר בין אדם שנמצא בדרגה גבוהה לאדם הנמצא בדרגה יותר נחותה, מתאים יותר דווקא בשידוך של אברהם אבינו ולא בשידוך של יצחק אבינו:

 

כי דרגתו הרוחנית של אברהם היא "מדת החסד", שענינה לקרב ולהשפיע עד לרחוקים ולנחותים ביותר, ואילו דרגתו הרוחנית של יצחק היא מדת הדין והגבורה, שענינה לתת לכל אחד בהתאם למעלתו ודרגתו הרוחנית, לא פחות ולא יותר.

 

אם-כן שידוך בין אדם הנמצא בדרגה עליונה ונעלית ביותר לאדם שאינו בדרגה כה נעלית, היה מתאים יותר דווקא אצל אברהם ולא אצל יצחק.

 

השידוך המופלא של יצחק לרבקה

 

למרות האמור בהבדלי הדרגות בין יצחק לרבקה, אנו מוצאים בתורה דברים נפלאים דווקא בשבח שידוך זה:

 

1) הביטוי "אהבה" בין איש ואשה מפורש בתורה דווקא בין יצחק לרבקה (ולא בין אברהם לשרה), ככתוב "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה" (בראשית כד,סז). וכן מסופר בתורה (בראשית, כו,ח) על הקשר המיוחד ביניהם "יצחק מצחק את רבקה אשתו".

 

2) לאחר פטירת שרה אמנו אברהם שב והתחתן עם אשה נוספת "קטורה" ונולדו לו ממנה עוד ששה ילדים, ואף בחיי שרה היתה לו פילגש, הגר, שילדה לו בן, ואילו יצחק לא התחתן עם אשה נוספת לאחר פטירת רבקה ולא היתה לו פילגש.

 

3) סיפור השידוך בין יצחק לרבקה מסופר בתורה באריכות גדולה מאוד, והוא כתוב פעמיים, וכבר אמרו חז"ל "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשה זו של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה".

 

4) מבין כל התפילות שהתפללו לדורות בעולם, מציין ומדגיש רבי שמעון בר יוחאי את תפילתו של אליעזר על השידוך של יצחק ורבקה כתפילה המצויינת שהתקבלה בצורה הכי זריזה, ש"נענו במענה פיהם":

 

כה אומר רשב"י (ב"ר, ס,ד): שלושה אנשים נענתה תפילתם ובקשתם מה' מיד כשהתפללו: א) אליעזר עבד אברהם, כשביקש למצוא שידוך ליצחק, ככתוב "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת". ב) משה רבינו, כשביקש שהאדמה תפתח פיה ותבלע את קורח. ג) שלמה המלך, כשביקש שמשמים תרד אש על המזבח בבית המקדש.

 

ומבין השלושה, תפילתו של אליעזר הנעלית מכולם, כי הם נענו רק אחר שסיימו תפילתם ("בכלותם לדבר") ואילו הוא נענה לפני שגמר תפילתו ("טרם כילה לדבר") - והדבר מפתיע:

 

אליעזר היה עבד כנעני שחי עוד לפני מתן-תורה ואילו משה ושלמה היו יהודים כשרים וצדיקים שחיו אחר מתן תורה, היתכן שתפילת עבד נעלית מתפילת "רבן של ישראל" ש"לא קם עוד כמותו" ומתפילת שלמה המלך "החכם מכל האדם" בונה המקדש ומלכות ישראל?!

 

אלא, משום שתפילת אליעזר היתה על השידוך של יצחק ורבקה שהוא הזיווג המעולה מכל, לכן היא הצליחה מעל המשוער!

 

"סמל" לנישואי כלל ישראל

 

בחסידות מוסבר שהשידוך בין יצחק ורבקה הוא סמל לנישואים של כלל ישראל, ואף לכל עבודת היהודי בעולם. ובלשון הרבי: "נישואי יצחק ורבקה הם ענין כללי העולה על כולנה, שזהו כללות הענין של חיבור מעלה ומטה, כללות ענין תורה ומצוות וחיבור הנשמה והגוף" - ביאור הדברים:

 

יצחק אבינו מסמל את דרגת הנשמה האלוקית ("שם מ"ה") ורבקה אמנו מסמלת את דרגת הגוף הגשמי של היהודי ("שם ב"ן"), והקשר בין יצחק לרבקה משקף בעצם את כל עבודת היהודי בעולם, לא לנתק את החיבור בין הגשמי לרוחני אלא ליצור חיבור ואיחוד ביניהם.

 

ההתחלה והכלל של כללות העבודה של היהודי בעולם היתה בנישואים אלו, ומצד גודל הענין לכן התפילה על שידוך זה נענתה במהרה.

 

השמש מחממת דווקא במקום הכי רחוק

 

הדבר יובן על-פי משל מחוק-טבע הנשמע פארדוקסלי: שני קצוות, למרות שהם הכי רחוקים, הקשר ביניהם הוא החזק והאדוק ביותר, כמו הפתגם הקבלי: "נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן".

 

הדבר דומה לחום השמש, שככל שמתרחקים מכדור השמש חומה הולך ופוחת, באמצע חלל האטמוספרה קר מאוד, אבל במקום הרחוק ביותר מהשמש, על כדור הארץ, הרבה יותר חם. כשמשווים את הטמפרטורה שבראש ההרים, לטמפרטורה שבעמקים אשר למרגלות אותם הרים, מגלים תופעה מפליאה. ככל שההר גבוה יותר וקרוב יותר לשמש, כך הטמפרטורה יורדת, בראשי ההרים הגבוהים ביותר ישנם שלגים, ואילו בתחתיתם עד שבסמוך לקו המשו ה-במרכז אפריקה- בראש הר ה"קלימנג'רו" יש שלג כל השנה. ואילו בעמק שלמרגלותיו,שורר חום כבד.

 

למה? כי הקשר שבין התחלה לסוף, למרות שהם הרחוקים ביותר, הוא האמיץ ביותר, לכן על כדור הארץ שהיא הנקודה הרחוקה ביותר מהשמש, החום חזק יותר מאמצע החלל.

 

גם השידוך והחיבור בין שני הקצוות בשידוך יצחק ורבקה יצר קשר מוצלח ומושלם ביותר, וגם הקשר בין העולם הרוחני של הנשמה והעולם הגשמי שבגוף, יוצר חיבור של שלימות מוצלחת ביותר.

 

"שבת כנס השלוחים"

 

שליחות קדושה הטיל הרבי על כל יהודי ויהודי מבני הדור, לקרב את כל אחינו בני ישראל לאבינו שבשמים ולהביא את הגאולה השלימה - ובהשגחה פרטית השבת מתכנסים אלפי שלוחים מכל קצווי תבל ל"שבת אחים גם יחד", לעודד ולהתעודד ולהתחזק בעבודת השליחות.

 

אף עבודת שליחות זו היא חיבור קצוות רוחקים: חסיד שחי באווירה קדושה של תומכי תמימים, והעוסק כל ימיו בעבודת ה' בתורה ומצוות נשלח ל"חוץ לארץ" למקום רחוק המנותק מכל זיק של יהדות, ועליו מוטל התפקיד לעשות "שידוך" וחיבור בין הקדושה הכי נעלית של אווירת בית הכנסת ובית המדרש עם הסביבה החילונית הרוחקה מהיהדות והאמונה בה'.

 

לעיתים בעבודת השליחות מתעוררות מצוקות, פחדים או מרירות: מתוך מחשבה הלא אנו מצויים בחושך כפול ומכופל של סוף הגלות, וכיצד נצליח במילוי תפקיד השליחות הנעלה לתקן את העולם?!

 

על כך באה פרשתינו ומלמדת: כבר היה הדבר לעולמים, שאברהם אבינו שלח את אליעזר לחוץ לארץ ודווקא שם הצליח בתפילתו לחבר בין הקצוות, ובמעשיו פעל אפילו יותר ממשה רבינו ושלמה המלך;

 

לכן אין להתפעל מקשיי הגלות וקשיי השליחות, כי כשיהודי התפלל לה' תיכף ומיד ייענה בקשתו, אך זקוקים לאצבע הקטנה של היהודי, שיבקש ויתפלל, אבל מיד ואפילו קודם שיסיים תפילת ובקשתו, יזכה להצלחה רבה למעלה מהמשוער בעבודת השליחות לקרב את כל סביבתו לאבינו שבשמים ולזרז הגאולה השלימה.

 

שליחות במקומות רחוקים

 

הרבי התבטא פעם שיש מעלה מיוחדת בעבודת השליחות דווקא במקומות רחוקים ביותר: מדובר הן על מקומות רחוקים ברוחניות - שעדיין אין בהם חיים יהודיים וחסידיים והן על מקומות רחוקים בגשמיות - מקומות רחוקים בקצווי תבל.

 

לעיתים ההשפעה הכי נעלית ומוצלחת היא דווקא בקצוות הכי רוחקים, שאף היא תצליח ותפרח בעזרת ה' בזריזות כדברי התורה "ויהי הוא טרם כלה לדבר". ובזכות עבודת השליחות בכעל קצווי תבל והאחדות הגדולה בכנס השלוחים, נזכה במהרה בימינו ל"וקבצינו יחד מארבע כנפות הארץ לארצינו", בגאולה השלימה, בקרוב ממש.

 

מקורות – התוועדות כ' מר חשוון, תשמ"ב. ועוד.

 

 

 

 

, , , , , , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.