פרק רביעי בבנין עדי עד - באים בקשרי השידוכין

להקראת המאמר
יום ראשון כ"ג חשון ה'תשע"ד
הנקודה שבמאמר
❖ איך ומתי מפרסמים את השידוך? ❖ מהי הנהגת המשודכים בין ההחלטה לחתונה? ❖ וכיצד נקבע מועד החתונה?
מאת הרב דב טברדוביץ
פרק רביעי בבנין עדי עד - באים בקשרי השידוכין

 

 

בין ״שידוכין״ ל״אירוסין״

בזמן שהוסכם על ידי הבחור והבחורה להשתדך, נוהגים להודיע זאת לרבי במכתב באיגרות-קודש ומסכמים על זמן שבו יתפרסם הדבר. ומאז נקראים "משודכים".

 

ומבאר הרמ״א בשולחן ערוך[1]: 'שידוך' מלשון שקט, ועל הפסוק ״ותשקוט הארץ״[2] מתורגם ״ושדיכת ארעא״, ומפני שאחר שבני הזוג מצאו את זיווגם הם נרגעים ונשקטים לכן נקראים ״משודכים״ [וכן מובא בר״ן[3]].

 

הרבי ביקש שיתבטאו בלשון "באו בקשרי השידוכין" ו״משודכים״, ולא ״התארסו״ ״מאורסים״ כמקובל בעולם, מכיון שלשון ״אירוסין״ משמעותה קידושין [שעל ידי טבעת וכדומה], ואילו ההשתמשות בלשון ״שידוכין״ מבהירה שעדיין אין כאן קידושין[4].

 

אמנם בעבר היה נהוג שבזמן הסכמת הזוג היו עושין מעשה קידושין (ע״י טבעת וכדומה) והיו קובעים מועד לנישואין [ואז יש תוקף חזק להתקשרות ואם רצו להיפרד היה צריך לתת גט], אך אחר-כך הנהיגו שלא לקדש אשה אלא סמוך לנישואין [כדי שלא תהיה אשת איש זמן ממושך, שלא אצל בעלה] ואף אסרו לקדש אז, כמובא באחרונים.

 

ולכן הקפיד הרבי שלא לכנות זאת בשם ״אירוסין״, שכאמור הוא כינוי של קידושין.

 

הנהגת המשודכים

מכיון שעל פי ההלכה עיקר ההיתר לפגישות הבחור והבחורה הוא משום שפגישתם היא למטרת קידושין בלבד, כדברי הגמרא[5], שאסור לקדש את האשה עד שיראנה, לכן משעת ההחלטה על הנישואין אין ראוי שיפגשו המשודכים ביניהם, ולפחות למעט בזה ביותר, וכן למעט בשיחות טלפון ביניהם[6].

 

וכבר ברמ״א בשולחן ערוך[7] מופיע שלא יגורו המשודכים בסמוך, כדי שלא יקוצו-ימאסו זו בזו. ויש שהעידו, שראו שחתן וכלה שלא נהגו בצניעות כמשודכין, לא עלה אחר-כך זיווגם יפה. וכן היו תשובות מהרבי אודות מקרים של ספיקות אחר שנעשה השידוך שהוא מפני שלא התנהגו כראוי בצניעות הנדרשת[8].

 

בזמן שלפני החתונה אין לתת מתנה ישירות מהחתן להכלה [שלא ייראה כמעשה קידושין] אלא משפחת החתן נותנת מתנה לכלה, ויש להקפיד שלא לתת מתנה טבעת לפני החתונה, כדי שלא ייראה שמתקדשת בטבעת זו[9].

 

הרבי כותב, שראוי שמשודכים לא יהיו בעיר אחת ועל כן משתדלים בארץ הקודש שהחתנים ייסעו לבית-חיינו - 770, כדי שלא יהיו בסמיכות, וגם כדי להתכונן רוחנית לקראת בניין בית בישראל[10].

 

קביעת מועד החתונה

יש להשתדל שיהיה לפי זמני טהרתה של הכלה[11].

 

ידועה דעת הרבי לקצר ככל הניתן בין השידוכין לחתונה[12].

 

בעבר נהגו להימנע מעריכת נישואין בזמנים רבים, אמנם אחר כך הקל הרבי בהם, מפני שכאמור, יש להשתדל למהר הנישואין ולקצר הזמן שבין השידוכין והנישואין ככל האפשר.

 

הימים שאסורים בנישואין מן הדין הם: שבתות וימים טובים וימי חול המועד (בפורים יש מחלוקת ולכן יש לשאול רב); ימי ספירת העומר - אך מתחתנים בל״ג בעומר אלא שיש לעשות הקידושין והחופה ביום ולא במוצאי ל״ג בעומר. ויש עדיפות שהחתונה תהיה ביום ל״ג בעומר מאשר בליל ל״ג בעומר (אך בשעת הצורך מקילים בזה). ומתחתנים אף בג׳ ימי הגבלה הסמוכים לחג השבועות [גם מהלילה שלפניהם, אור לג׳ סיון].

 

נמנעים מנישואין משבעה עשר בתמוז עד אחר הצהריים של י׳ מנ״א. ויש דיון בפוסקים האם מותר להתחתן בליל שבעה עשר בתמוז, ועל כן יש להשתדל במקרה כזה לעשות את החופה והקידושין ביום (ומכל מקום אם נתעכבה החופה עד הלילה - מתירים להתחתן אז).

וכן אסור לאבלים, חס ושלום, להתחתן בשבעת ימי אבלות ולגבי תוך שלושים - יש לשאול רב[13] (ומכל מקום אם יש דחיפות למהר הנישואין, כגון שהם נמצאים ביחד וכיו״ב - יש לשאול רב).

 

ובספר צוואת רבי יהודה החסיד החדש[14] מובא, שיש סכנה להתחתן בז׳ שבט, ז׳ תמוז וז׳ אלול ושיש ליזהר בזה.

 

סעודת החתונה ומקומה

מקום החתונה נבחר על פי רצון הכלה.

 

כן יש הוראה מהרבי שלא להרחיק את מקום החופה ממקום סעודת החתונה, כדי לא להכביד על המוזמנים. הרבי אף מציין להשתדל לעשות חתונות בשכונת קראון הייטס ובארץ הקודש בכפר חב״ד, אשר עליהם נאמר ״כאן ציווה ה׳ את הברכה״[15].

 

דעתו של הרבי כי אין להרבות בהוצאות כספיות לחתונה וודאי לא להפריז בהן, כדי להראות שהשמחה אצלו מפוארת יותר, אלא יש למעט בהוצאות אלו ולנצל את הכסף לצדקה, לדברים רוחניים [ולהסתדרות בני הזוג הצעיר]. ומאידך אין צורך לצמצם ביותר בהוצאות החתונה אלא על דרך המיצוע, כך שכולם - כולל הכלה ועזרת הנשים - יהיו מרוצים. ומן הראוי, שההורים בלבד יתעסקו בזה ולא החתן והכלה[16].

 

ביטול שידוך וגירושין, חס ושלום

אם אחר השידוכין רוצה צד אחד לבטל השידוך, חס ושלום - יש להתייעץ עם רב גדול בתורה [וקל וחומר שמי שרוצה לגרום גירושין, חס ושלום, יתייעץ עם רב גדול בתורה].

 

ואם אמנם נתבטלו השידוכים, חס ושלום - יש להסדיר מחילה [בכתב משני הצדדים] וגם להחזיר את המתנות שקיבלו.

 

ואם יש תביעה כספית על הוצאות או עגמת נפש - צריך שידון בזה רב מוסמך[17].

 

ויש מי שמסורת בידם, שביטול שידוך [ללא מחילה] יש בזה סכנה לצד המבטל. ויש שכתבו, שמוטב להתחתן ולהתגרש ולא לבטל שידוך(!).

 

ובענין ביטול שידוך או איחור נישואין מצד סיבות כלכליות כתב אדמו״ר הזקן, וזה לשונו: "הנה אמת נכון הדבר, והוא קבלה בידינו מרבותינו קדושי עליון נשמתם עדן, שלא לבטל השידוך בעבור שום דררא בממונא, ויש חשש סכנה בזה, חס ושלום. וגם שלא לאחר עוד זמן הנישואין, חס ושלום[18].

 

[ואמר הרבי, שענין של גירושין אין לו מקום כלל וחס ושלום שיהיה כדבר הזה בישראל. בהזדמנות אחרת אמר הרבי, שדבר זה אין צריך להיות נהוג כלל בחב״ד!][19].

 

ויהי רצון, שלא ישמעו דברים כאלו ויתקיים השידוך, כהלשון ״בנין עדי עד", אמן.       

 

 

הערות

 


[1] יורה דעה סימן רכח סעיף מג.

[2] שופטים ה לא.

[3] שבת פרק א דף ה עמוד ב.

[4] ספר "שידוכין ונישואין" עמ' 110.

[5] קידושין דף מא עמוד א.

[6] ספר "שידוכין ונישואין" עמ' 113 אודות שלילת פגישה ביניהם ועוד יותר מושללת נסיעה משותפת. ואכן דעתו של הרבי כי רצוי שלא יפגשו כלל [מלבד מקרה מסוים, שהכלה איימה לבטל את השידוך בגלל זה והרבי התיר לחתן להיפגש עימה פעם בשבוע]. ובספר "שערי שידוכין" עמ' רה מביא שרצוי שלא ישוחחו יותר מפעם בשבוע וגם פחות מכך לא נורא. וראה עוד בקובץ "בקודש פנימה" (י"ל כתשורה לחתונת עורכו, הרב התמים יוסף שיחיה אשכנזי, כפר חב"ד, תשס"ח) עמ' 85 ובהערה 116 שם.

[7] שולחן ערוך אבן העזר.

[8] ספר "דרך השידוך". ספר "שערי שידוכין" עמ' רג. ושם מובא שלא יצטלמו יחד אחר השידוכין ובמיוחד שלא יצטלמו בסטודיו יחד.

[9] ספר "שערי הלכה ומנהג" חלק ד עמ' צג (אודות שלילת נתינת טבעת).

[10] על פי ספר "שערי נישואין" עמ' רן ובכמה מקומות.

[11] ספר "שערי הלכה ומנהג" חלק ד עמ' קא.

[12] ספר "שערי הלכה ומנהג" חלק ד עמ' צח וזה לשונו: "ואדרבה, כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה – הרי זה משובח".

[13] ראה ספר "הנישואין כהלכתם" פרק ה.

[14] סימן קסח.

[15] שם עמ' קו, בענין שלא לטלטל הקרואים. ויש כמה מכתבים וכו' אודות השתדלות לעשות חתונות בכפר חב"ד ובשכונת קראון הייטס אשר שם ציווה ה' את הברכה.

[16] ספר "שערי הלכה ומנהג" חלק ד עמ' קו- קז, ספר "שערי שידוכין" עמ' רב.

[17] ספר "נטעי גבריאל" נישואין פרק ט סעיף ב.

[18] אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמ' קפח.

[19] מתוך דברי הרבי בשיחה עם הרבנים הראשיים לישראל בשנת תשנ״א. את המענה השני שמעתי שהרבי הורה לרב אחד שיסע לאיזה מקום למשפחה שהיו בה בעיות של שלום בית וינסה להשלים, ואז אמר הרבי תוכן הדברים הנ״ל. ושמעתי, שבמקרה ההוא לא עלה ביד אותו רב לסדר שלום בית ונתגרשו, ואחר כך רצה הבעל לברוח לארץ אחרת מבלי לעמוד בהתחייבויות הכספיות וכו', ושלח הרבי להודיע לו שידע שהרבי מקפיד על זה ושקפידתו עושה רושם...

 

, , , , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.