פרשת פקודי, פרשת שקלים - מצות מחצית השקל

יום חמישי כ"ז אדר א'
|
  2 תגובות
הנקודה שבמאמר
מפרשת שקלים למדים על מעלת מצות הצדקה ששקולה כנגד כל המצוות ומקרבת את הגאולה. שאין מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצות הצדקה. שהרי יהודי מקבל מעותיו מיגיע כפיו ויכול לקנות בהם את חיי נפשו, ובכל זאת הוא נותנם לה' ועל ידי כך מעלה את כל נפשו החיונית לה'.
מאת שולמית שמידע
פרשת פקודי, פרשת שקלים - מצות מחצית השקל (חודש אדר)

 

בשבת זו "שבת מברכים" בה נברך את החודש והקב"ה יאשר את הברכה,

ייפתחו שני ספרי תורה אחת לקריאת פרשת השבוע "פקודי",

ואחת לקריאת פרשת "שקלים" הנעשית אחת בשנה.

השבת נברך את חודש "אדר שני" ונפטיר "מחר חודש",

כך שניכנס לראש חודש מיד לאחר השבת בשמחה.

*   *   *

ידוע ה"שקלא וטריא" מי משני האדרים הוא עיקרו של חודש,

ומיהו "חודש העיבור" המשלים את החילוק שבין שנת הלבנה לשנת החמה.

לרוב הדעות אדר ראשון הוא חודש העיבור בבחינת "תשלומין",

ואילו עיקרו של חודש אדר הוא "אדר שני".

בשבת זו תימשך הברכה לעיקרו של חודש אדר - "אדר שני",

החודש שבו חוגגים את ימי הפורים - מקרא מגילה, משלוח מנות וכו'.

החודש הסמוך לניסן - "מסמך גאולה לגאולה".

*   *   *

בשנה מעוברת אנו זוכים לחודש נוסף אדר שני –

החודש הי"ג בשנה בו מורגש היחוד שלמעלה מכל חודשי השנה.

חודש שאינו נכלל בי"ב חודשי הלבנה שכנגד י"ב שבטים, י"ב מזלות,

[י"ב גבולי האלכסון – שש מידות כפולות שבהתכללות].

אמנם חודש אדר שני שייך לחודשי השנה אך עולה על גביהם.

ובדומה לשבט לוי הנעלה על שאר השבטים,

שמקומו סמוך ל"אוהל מועד",

ולא נמנה עם ארבעת הדגלים שבד' הרוחות במחנה ישראל,

אף שהוא חלק ממחנה ישראל המשרת את עם ישראל,

כך חודש אדר ב' נעלה וחשוב במיוחד.

*   *   *

לכל חודש קודמת ההכנה שלפניו,

וכשמברכים אותו הוא מקבל כוח ועוצמה מהחודש הקודם לו.

ומיוחד אדר ב' שאינו מקבל מחודש שבט אלא מאדר ראשון,

וידוע שחודש אדר "בריא מזלי'" ו"תקיף מזלי'",

ויש לו מעלות מיוחדות על שאר חודשי השנה.

זהו החודש שבו חוגגים את חג הפורים שלעולם לא יתבטל!...

זהו חודש שמח במיוחד - "משנכנס אדר מרבים בשמחה",

וכבר ב"פורים קטן" מתעלים לדרגת "וטוב לב משתה תמיד".

ומה שהתחלנו להרבות בשמחה במשתה וטוב לב באדר ראשון,

נמשיך בעזרת ה' באדר שני ביתר שאת וביתר עז,

ונלך מחיל אל חיל.

לכן כבר ב"שבת מברכים" המחברת את שני האדרים ומברכת את אדר שני.

נתכונן לאדר שני בהדגשה יתירה...

*   *   *

וכשנקרא את פרשת שקלים נזכור את חיבורה המיוחד לחודש אדר,

ש"באחד באדר משמיעין על השקלים".

ומהו עניינה של פרשת שקלים?

תרומת מחצית השקל שבראש ובראשונה היא "מצות צדקה".

צדקה הקשורה עם בית המקדש.

שהרי כל קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש,

קנו מתרומות מחצית השקל שבלשכה,

ומשיירי הלשכה השתמשו גם עבור בדק הבית (הפטרת פרשת שקלים).

וידוע מעלת מצות הצדקה ששקולה כנגד כל המצוות ומקרבת את הגאולה.

שתכלית המצוות להעלות את הנפש החיונית (הבהמית) לה'.

ואין מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצות הצדקה.

מעות אותן קיבל יהודי ביגיע כפיו,

מעות בהן יכול לקנות את חיי נפשו,

הוא נותן לה' ועל ידי כך מעלה את כל נפשו החיונית לה'.

וכשמברר גופו ונפשו הבהמית וחלקו בעולם שמקליפת נוגה,

מתבטלות שלוש הקליפות הטמאות לגמרי,

שיניקתן וחיותן מהקדושה עכשיו היא על ידי קליפת נוגה הממוצעת ביניהן.

והקדוש ברוך הוא מעביר את רוח הטומאה מן הארץ,

והארץ הופכת להיות דירה לה' בתחתונים.

*   *   *

זוהי תכלית העבודה בבית המקדש ש"משם יוצאה אורה לכל העולם" -

לקחת דברים גשמיים ולהעלותם לקדושה.

כך נפעל בירור העולם.

זוהי תכלית הקרבנות להקריב דברים גשמיים: בהמה או סולת כו' על גבי המזבח,

שעל ידי זה מעלים את כל ענייני העולם.

על ידי הקרבת בהמה אחת היה עולה לה' כל החי,

ועל ידי עישרון סולת אחד בלול בשמן היה עולה כל הצומח וכו'.

וב"אתערותא דלתתא" היתה גם עליית העולמות העליונים.

*   *   *

בירור העולם הוא הנקודה המשותפת לצדקה ולקרבנות.

וכמו הקרבנות שהעלו את כל ענייני העולם לה',

כך חומש הצדקה מעלה עמו כל ארבע הידות לה'.

והעולם מגיע לתכליתו להיות משכן לה', מכון לשבתו ית'.

אז לא ייפלא שמצות הצדקה שקולה כנגד כל הקרבנות!...

*   *   *

מכאן, שכל פרטי העבודה של כל השנה

חדורים בתוכנה הפנימי של פרשת שקלים ותכליתה -

בניין בית המקדש ועניין הגאולה.

אמנם בירור העולם הגשמי הוא עבודה פרטית השייכת לכל יום ויום.

אלא שאחת בשנה כשקוראים פרשת שקלים,

מודגש עניין זה ביותר וממנו לוקחים כוח לעבודה במשך השנה כולה.

בדומה לעניין זכירת יציאת מצרים,

שבכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו,

כאילו הוא יצא היום ממצרים,

מכל מקום עניין זה מודגש ביותר בחג הפסח ובפרט בליל הסדר.

*   *   *

כשנעבור מ"שבת מברכים" זו מיד לראש חודש,

נזכור שאת ההחלטות הטובות שקיבלנו על עצמנו בהתוועדות של שבת,

נוכל לקיים מיד לאחר השבת ללא הפסק בינתיים,

וזה יביא את הגאולה באופן של "אחישנה".

והכל מתוך שמחה וטוב לבב – "משנכנס אדר מרבים בשמחה"

ובפרט אדר שני שאז השמחה גדולה ביותר.

*   *   *

מצות עשה זו של מחצית השקל

ניתנת כולה כאחת בפעם אחת בשלימות,

ולא היום מעט ולמחר מעט (רמב"ם),

שלא כמצות צדקה הניתנת בפעמים רבות. 

כך גם אנו נוהגים היום זכר למחצית השקל

לתת מחצית מטבע (שקל) כפי שהוא בימינו ובמקומנו,

(דוגמת "חמר מדינה", שהוא בכל מקום לפי עניינו).

אפילו אם חצי שקל הוא מטבע גדול משקל הקודש.

שההדגשה אינה על הסכום (עשרים גרה) אלא על המחצית.

*   *   *

לכאורה, דבר והיפוכו -

מחצית השקל דוקא!... אך כולו בבת אחת בשלימות דוקא!...

מכאן הוראה נפלאה בעבודת ה'.

"אני נבראתי לשמש את קוני" –

כביכול, העבודה נעשית על ידי בלבד!...

מכל מקום עבודתי אינה אלא "מחצית",

שאלמלא הקב"ה עוזר לי איני יכול!...

הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל הם בדוגמת שני חצאי צורות,

שביחד נעשים מציאות שלימה.

*   *   *

מי נתן לנו את כל מציאותנו?...

רק הבורא מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

מתוך הכרה זו בלבד שייך לומר "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני".

ה' נתן לנו את כל הכוחות הדרושים לעשות בהם שימוש לשרת את קוננו.

אם כן עבודתנו מצד עצמה אינה אלא מחצית בלבד!....

וכמאמר הקב"ה לעושי מצוותיו - "מי הקדימני ואשלם?" -

מי עשה לי מעקה עד שלא עשיתי לו גג?...

מי עשה לי מזוזה עד שלא בניתי לו בית?...

מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו מקום?...

*   *   *

אולם שלא נטעה לחשוב שאין לנו להתייגע בלימוד תורה וקיום המצוות,

כדי שעבודתנו תהיה באופן של שלימות, כולה בבת אחת,

למרות היותנו מחצית השקל בלבד.

כך בכל ענייני עבודת ה',

אלא שהדבר נתפרש דוקא במצות מחצית השקל,

שבה כלולים כל ענייני העבודה.

*   *   *

תרומת מחצית השקל היא עבור קרבנות ציבור,

תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים,

הכוללים את כל ענייני קרבנות היום.

תמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה,

ותמיד של בין הערביים על של יום.

וכל ענייני העבודה עולים על ידי שני התמידין.

ובימינו עבודת התפילה כעבודת הקורבנות – "תפילות כנגד תמידין תקנום",

הן בנוגע לכפרה והן בנוגע לעליית כל ענייני העבודה של כל היום,

שהתפילה בבית הכנסת היא בבחינת "שער השמים".

ומבית הכנסת ללימוד התורה בבית המדרש,

ואחר כך "הנהג בהם מנהג דרך ארץ".

ובלבד ש"כל מעשיך יהיו לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו".

*   *   *

יהי רצון שנעשה את עבודתנו כשותפים של הקדוש ברוך הוא

בבת אחת "כמצות רצונך" –

כולנו כאחד אנשים נשים וטף בכל כוחות נפשנו,

בכל לב נפש ומאוד למעלה ממדידה והגבלה,

כל השנה כולה ובכל מקום מתוך שמחה וטוב לבב,

עד שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בעגלא דידן ממש!...

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

 

(על פי שיחת הרבי ש"פ פקודי פ' שקלים תשד"מ חלק שני)

 

 

קרא עוד על פרשת פקודי - פרשת שקלים:

פרשת פקודי שקלים לילדים – תכלית המצוות זיכוך העולם

פרשת ויקהל פקודי – השראת השכינה במשכן הפרטי של כל יהודי

, , , , ,
עוד באותו נושא
תגובות  / 2 תגובות
מעניין ומחכים! חודש טוב
מעניין ומחכים! חודש טוב ושמח! גאולה מיד!
יישר כח תודה, חודש טוב ומבורך והרבה שמחה.
שנשמע רק בשורות טובות, אמן!

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.