מה לומדים על האדם מהתבוננות באטום?

להקראת המאמר
יום שלישי ל' מנחם אב ה'תשע"ד
הנקודה שבמאמר
המדע מתחיל עתה להבין, לפי הדרך והצורה שלו, תוך כדי הסבר, שהחומר הוא בלתי נפרד מהכח (אנרגיה), אלא שהחומר הוא בעצם ביטוי של 'כח', והכח הוא לאין ערוך גדול יותר מן החומר. לדוגמא: אם נקח את אנרגית האטום של חתיכת פחם אחת קטנה, אפשר להסיע על ידה את האניות הגדולות בעולם מהארץ לארצות הברית ובחזרה.
מה לומדים על האדם מהתבוננות באטום?

 

במלחמת העולם השניה הטילו מטוסי חיל האויר האמריקני את פצצת האטום הראשונה על העיר הירושימה (ביפאן), ובבת אחת החריבו עיר שלמה ונשמדו עשרות אלפי תושבים, הדי הפצצה הזאת נשמעו בכל העולם כולו - העולם הזדעזע! מאז התחילה תקופה חדשה בדברי האנושות: תקופת האטום.

 

סוד האטום הוא סוד צבאי כמוס, לכן נבצר מאתנו לגלות לכם את סודות האטום, מלבד זאת גם אנו איננו יודעים את כל צפונותיו. אולם בודאי שמעתם, כי פצצת האטום הזו, שהחריבה עיר שלמה על תושביה ובתיה - משקלה היה בסך הכל כ-15 ק׳׳ג, וגודלה כגודל כדור־רגל. ייצור כל פצצה כזו עולה כמיליון דולר.

 

נכניס קצת את קוראינו הנבונים לתוך תעלומת הפלאים של יחידת אטום קטנה אחת (זהירות, לא לתוך סודות האטום...)

 

ובכן, הארץ שאנו חיים עליה, היא ארץ "חומרית"; את כל אשר מסביבנו אפשרי לנו לראות, למשש, או להרגיש באחד מהחושים שלנו. כל אשר ביקום הנו חומרי-מטריאלי. היו בעבר "פילוסופים שהכירו רק בחומר, ומיאנו להאמין בדבר שאי אפשר לאדם להרגיש באחד מחושיו. דעה פילוסופית זו - כבר מזמן פשטה את הרגל. אולם, מכל מקום, סברו מלומדים שונים כי החומר הוא עצם מת. למשל חתיכת עץ, או חתיכת ברזל, או אבן, כלום אפשר לומר כי הם חיים? אל נא תמהרו, חכו איפוא, עוד נגיע גם לזאת.

 

אנשי מדע חקרו את היסודות המטריאליים והגיעו לידי מסקנה חדשה אודות החומר... החומר, אומרים אנשי המדע, מורכב מחלקיקים זעירים הנקראים בשב "מולקולים" (המולקול הוא החלק הקטן ביותר של היסוד, שיכול להתקיים בפני עצמו), המולקול הוא קטן עד כדי כך. שאפשרי היה להעמיד בשורה 125 מליונים! מולקולים בשורה ערפית, זה אחר זה, בשטח של אינטש אחד (2.5 ס"מ).

 

אנשי המדע הוכיחו שוב כי המולקול מורכב מ"אטומים". האטומים הם כבר כל כך זעירים שאפשרי היה להעמיד 5 (חמישה!) מיליונים אטומים בנקודת חיריק אחת! לכן חשבו אנשי המדע כי האטום הוא היסוד הקטן ביותר בעולם, ואי אפשר לחלקו לחלקים קטנים יותר (מכך נובע הרי השב "אטום" שהיא מלה יוונית שמובנה "אינו ניתן לפירוד"). אך הם טעו בכך טעות גדולה;

 

לפני כמה עשרות שנים גילה חוקר מדע בריטי, ששמו ארנסט רוטפורד, שהאטום אינו עוד "המלה האחרונה" בשטח זה. הוא גילה כי האטום על אף היותו כה קטן (הכל נקרא אצלנו "קטן") - הריהו "חלול" כמעט כולו. הוא הוכיח זאת על ידי ש"פיצץ" אטומים בקרנים רדיו־אקטיביות. כרגיל הרי אם יורים כדור לתוך סלע או חומת ברזל הרי הקלע נהדף חזרה, משום שנתקל בדבר אטום ואינו יכול להמשיך דרכו, ולפי כלל זה הרי הקרניים לא היו צריכות לחדור דרך האטום, כי האטום שנחשב עד אז ליסוד חזק ומוצק, לא היה צריך לתת לקרניים הללו לעבור דרכו. אולם חוקר מדע זה "ירה" את הקרניים הללו בזה אחר זה והם עברו את האטומים כאילו היו חלולים לגמרי. הוא ירה שוב, עד שלבסוף, לאחר כעשרת אלפים פעמים, פגעו הקרניים במטרה מסוימת!

 

אם רוצים אנו לקבל מושג־מה מהמתרחש בתוככי האטום, עלינו לצייר בדמיון את השמים ובה השמש, הירח והכוכבים, בזעיר אנפין, להקטינם בצורה מוקטנת כל כך עד שאפילו הטלסקופ הגדול ביותר לא יוכל להבחין בהם! ומה גדול החלל בשמים לעומת השמש והכוכבים! - בצורה כזו ועוד יותר מזה, גדול החלל בתוככי האטום! ומכיוון שכל דבר הריהו מורכב מאטומים. נוכל לתאר לעצמנו עד כמה "מנופח" כל דבר, חלול ומחולל - חלל בלי סוף. כי האטום הרי הוא כמעט כולו חלול.

נקח, למשל, את גוף האדם. אם נשחררהו מכל ה'חלוליות' שבו, ורק נאסוף את האטומים לערימה אחת, הרי האדם היה מתכווץ לגרגיר־אבק אחד אשר בקושי אפשר היה לזהותו דרך משקפת גדולה! אך משקלו של גרגיר זה היה כמשקל כל הגוף כולו!

 

משערים, כי אילו היו יכולים לעשות זאת עם כל כדור הארץ. כלומר, לשחרר אותו מהחלל שבתוכו - ללחוץ ולכווץ את כל האטומים יחד, לערימה אחת - היה נשאר מכל העולם הגדול הזה שלנו עולם זעיר ברדיוס (חצי קוטר) של... 0.5 מייל (1.25 ק"מ). בכך נוכל להבין ביתר קלות מה שמסביר לנו רש"י בתורה, באחת הפרשיות של ספר בראשית, כי בשעה שאמר הקב"ה ליעקב אבינו: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, כי הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל תחתיו!

 

פלא האטום מתבטא, לא רק בזעירותו ובמהירות שחלקיו מסתובבים זה סביב זה, אלא בתכנון ובדיוק הנמצא בתוככי שטח כל כך זעיר;

 

בשיקגו הקרין פרופיסור אחד ששמו קלארק על ידי זרקור, על בד קולנוע בעזרת קרני רנטגן, תמונת אבק פיח. הסטודנטים נשארו על מקומותיהם כמאובנים מרוב השתוממות והתפעלות מתמונה הנפלאה שחזו עיניהם. היתה זו תמונה מרהיבת עין אשר רק הכח האלקי יכול להרכיב בדיוק הנדסי וברב גוניות שיטתית באבק־פיח קטנטן אחד!" אדריכליות מושלמת באבק פיח! - בהשוואה לכך, נראית האדריכליות האמנותית הגדולה ביותר, שתכנן אי פעם אדם עלי אדמות, כמשחק ילדים.

בגרגיר־אבק זעיר אחד, נמצאים יסודות רבים יותר ממספר הכוכבים ברקיע!

 

*

 

היהודי מביט תמיד בשמים ומגלה את נפלאות הבורא יתברך, כמאמר הכתוב: השמים

מספרים כבוד א-ל. עתה באפשרותנו לראות את נפלאות הבורא לא רק מגדולי הנבראים - השמים וכל צבאם, אלא גם מהאטומים הקטנים. כל מה שהאדם חודר יותר לסודות העולם האטומי - כן מתגלים לפניו יותר ויותר נפלאות ה׳ יתברך.

 

מבחינה מסוימת אישרו אנשי המדע, מה שלימדונו כבר מזמן, גדולי חכמינו - חכמי הקבלה והחסידות;

גדולי החכמים האלוקיים הללו, גילו לנו מזמן את הסוד כי ה"חומר׳ אינו יסוד "מת". לכל דבר יש נשמה - הוא הכח האלקי המהוה אותו ונותן לו את קיומו וחיותו. והכח האלקי הזה פעיל תמיד בלי הרף; אילו היה הקדוש ברוך הוא מסיר להרף עין את אותו כח אלוקי, מאיזה נברא שהוא, היה נהפך הדבר לאין ואפס ממש, ולא היה נשאר ממנו כלום, כמו לפני שנברא העולם.

 

החכמים האלקיים שלנו לימדונו, כי לו יכלה עין אדם לראות את המתרחש בכל גרגיר חול או עלה עץ קטנטן, היה החומר נעלם והעין היתה רואה רק את הכח האלקי שבדבר, אשר הוא - הכח האלקי הזה - הוא כל הקיום והחיות של הגרגיר או העלה. הגשמיות היתה נעלמת, והיינו רואים אז רק את רוחניות הדבר. אם נשתמש בלשון החכמים, הרי הלשון הוא כך: כל מה שאנו רואים בתור "יש" (כלומר - החומר) הוא באמת אין ואפס גמור, אלא העיקר הוא ה"אין" (רוחניות הדבר). כך שה"יש" הוא באמת "איך, וה"אין" הוא ה"יש" האמיתי.

 

המדע מתחיל עתה להבין, לפי הדרך והצורה שלו, תוך כדי הסבר, שהחומר הוא בלתי נפרד מהכח (אנרגיה), אלא שהחומר הוא בעצם ביטוי של 'כח׳, והכח הוא לאין ערוך גדול יותר מן החומר. לדוגמא: אם נקח את אנרגית האטום של חתיכת פחם אחת קטנה, אפשר להסיע על ידה את האניות הגדולות בעולם מהארץ לארצות הברית ובחזרה.

 

וכשמתבוננים באמור לעיל, שאת כל גשמיות האדם (הגוף) אפשר לכווץ לתוך גרגיר חול אחד זעיר - ניתן הרי להבין עד כמה גדולה היא אפסותו של האדם מצד הגוף, ואת גוף האדם כולו ממלאת רק הנשמה האלקית שבו.

 

 

קרא עוד על האטום: מה לומדים מהתבוננות באטום?

, , , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.