חיי הנישואין ושלום בית

להקראת המאמר
יום ראשון י"ט אלול ה'תשע"ד
הנקודה שבמאמר
טיפים לחיי נישואין מאושרים ולשלום בית, אותם ניתן ללמוד מנגלה דתורה ובכפי שהם מבוארים בקבלה ובחסידות. מנהגים אותם הנהיגו החסידים בחיי הנישואין שלהם.
מאת הרב יוסף קרסיק
חיי הנישואין ושלום בית

 

 

חיי הנישואין

 

א. לאחר החתונה. ראוי לגור בסביבה יהודית וחסידית, בקרב יהודיים יראי שמים[1].

 

ב. יש חשיבות מיוחדת שבפרק זמן הראשון שלאחר הנישואין - כשלושת החודשים הראשונים - יגורו בקירבת מקום למשפחת ההורים[2].

 

ג. כדאי לגור בעיר שמחיר הדירות הוא זול (וכמובן, בין יהודים יראי שמים)[3].

 

ד. בנוגע למקום הדירה והדירה עצמה, יש חשיבות עליונה לדעת האשה,

 

ואם האשה אינה רוצה לגור במקום מסויים - יש להתחשב בדעתה[4].

 

ה. בשנה הראשונה שלאחר הנישואין - לא כדאי שהבעל יסע מהבית לפרק זמן ממושך[5].

 

ו. המצווה הראשונה שבתורה היא[6]: ״פרו ורבו ומלאו את הארץ גו'״,

 

מצווה על כל אחד ללדת ילדים ״כל זמן שיש בו כח״[7], ואין לעשות תכנוני משפחה חס־וחלילה, ואדרבה יש להיות בבטחון גמור בהקב״ה שיצליח למצוא פרנסה עבור כל בני־ביתו בהרחבה,

 

ושיצליח לחנך את בניו ובנותיו בדרך הישר והטוב[8].

 

 

פאה נכרית

 

ז. כ״ק אדמו״ר הדגיש פעמים רבות שאשה נשואה תכסה את ראשה דווקא ב״פאה נכרית״ ולא בכובע או מטפחת[9].

 

 

לימוד התורה

 

א. לאחר הנישואין רצוי שהבעל ילמד ב״כולל״ כשנה לכל הפחות.

 

הלימוד צריך להיות במרץ, בחיות ובהתלהבות, כדי שתחילת החיים החדשים יהיו עם תורתנו הקדושה[10].

 

ב. בלימוד התורה עצמה, יש חובה מיוחדת ללמוד מידי יום הלכות הנוגעות לחיי היום־יום, כ״שולחן ערוך" אורח־חיים וכדומה.

 

ג. גם לאחר סיום הלימוד בכולל יש להקפיד לקבוע עתים לתורה מידי יום ביומו.

 

ד. כדאי לעשות קביעות עתים ללמוד תורה בצוותא הבעל עם אשתו[11].

 

 

חת״ת ורמב״ם היומי

 

ה. ישנם שיעורי לימוד השווים לכל נפש, אשר כל אחד ואחד מחוייב ללמוד אותם בכל יום ויום, ומהם:

 

ו. חת״ת[12] - חומש תהילים תניא:

 

חומש - ללמוד כל יום קטע מפרשת השבוע, ביום ראשון - מראשון עד שני, ביום שני - משני לשלישי וכן הלאה.

 

תהילים - לאמר כל יום בבוקר לאחר התפילה ״תהילים היומי״, כפי שנחלק לימות החודש.

 

תניא - ללמוד כל יום קטע מספר התניא על פי החלוקה לימות השנה.

 

ז. כ״ק אדמו״ר תיקן[13] שכל אחד ואחד ילמד כל יום ויום פרק אחד או שלושה פרקים מספר הרמב״ם. ילדים ונשים ילמדו הלכה יומית ב״ספר המצוות,, להרמב״ם.

 

מידי שנה יוצא לאור ״לוח מורה שיעור להרמב״ם״, בו מפורט השיעור היומי המתאים לכל אחד ואחת.

 

 

שלום בית

 

א. חז״ל הפליגו בשבח ובמעלת ה״שלום בית״ שבין איש לאשתו[14],

 

ואמרו שלמרות שישנם חילוקי הדעות ביניהם, שהרי ׳'אין דעותיהם שוות״, מכל מקום אפשר וצריך להיות שלום בית אמיתי[15].

 

ב. כל אחד מקבל כוחות מהקב״ה כדי להתגבר על חילוקי הדעות ולחיות בשלום ובשלוה. צריך לבטוח בהקב״ה, שכשם שהוא מנהיג את העולם כולו, כך הוא ינהיג גם את העולם הקטן שלו, את ביתו הפרטי, ב״אהבה ואחוה, שלום ורעות״, ל׳׳בניין עדי עד״[16].

 

ג. מטבע הדברים, בתקופה הראשונה לנישואים ישנם קשיים בשלום הבית, אולם במשך הזמן, בני הזוג מסתגלים ומתרגלים זה לזה,

 

והקשיים הולכים ופוחתים, עד שהם בטלים לגמרי, ונהיה שלום אמיתי15.

 

ד. הדרך להגיע לחיי השלום היא כשמבליטים ומחזקים את הדברים המשותפים, ומתעלמים ולא שמים לב לדברים המנוגדים.

 

ה. יסוד מרכזי לקיום חיי הבית בשלום הוא להתייחם בכבוד אחד לשני ולהשתדל לדבר דברי ריעות ונעימות, ובדברים היוצאים מן הלב[17].

 

ו. חשוב מאוד להשתדל להיות וותרן במידות וכדומה, ולא להקפיד על כל דבר[18].

 

ז. על כל אחד ואחת להתבונן בכך שבעולמינו הגשמי - עד ביאת משיח צדקינו - אין אדם מושלם, וכשם שהוא אינו רוצה שיבחינו וישימו לב לחסרונותיו, כך אין לו להתבונן ולראות את חיסרונות הזולת16.

 

ח. אין להכנס לוויכוחים עם בן הזוג, אלא להבליג, וכאשר הצד השני יראה שהוא אינו משתתף בסיכסוך - הכעס שלו ילך ויפחת, ותהיה רגיעה ומנוחה[19].

 

 

הבעל והאשה

 

ט. האשה מטבעה היא רכה ועדינה ו״דמעתה מצויה״, לכן רצוי שהבעל יוותר וירבה (לא רק בטענות שכליות, אלא גם) בדברי מרגוע ופיוס ובפנים מאירות. על הבעל לזכור לנגד עיניו את דברי חז״ל[20] הידועים: ״אוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו״[21].

 

י. גם על האשה מוטלת החובה לדאוג לשלום, ויתירה מזו - רוב ענייני השלום בית תלויים על האשה. שהרי האשה נקראת ״עקרת הבית״ מלשון עיקר הבית, כי הנהגת הבית והשלום השורה בו תלויים בעיקר באשה.

 

זאת ועוד, בדרך כלל הבעל עובד קשה, ואין פלא שהוא בא לידי כעס ורוגז והוא מגיב בצורה חריפה, ועל עקרת הבית מוטלת החובה להקדיש מאמצים לבנות ולקיים את הבית מתוך מרגוע ושלווה[22].

 

 

תשועה ברוב יועץ[23]

 

יא. כאשר שלום הבית מעורער כדאי שבני הזוג יפנו לידיד קרוב או לרב,

 

שיתווך ויפשר ביניהם[24].

 

יב. אולם זאת למודעי: כאשר קיים סיכסוך בין בני זוג אסור לקרובי משפחה, ואפילו הקרובים ביותר, לנסות מעצמם להתערב על מנת להשכין שלום בית ביניהם, שכן על־פי־רוב ההתערבות שלהם לא תסייע להשכין שלום בית[25].

 

יג. כאשר בני הזוג מגלים שהסיבה לחוסר השלום בית היא - תושבי שכונתם ההולכי רכיל ומעוררים מדון ומריבה ביניהם, כדאי, במדת האפשר, לעבור לגור במקום אחר[26].

 

 

סגולות לשלום בית

 

א. לעיתים קרובות הסיכסוכים והמריבות נובעים מאי זהירות והקפדה על דיני טהרת המשפחה. עשיית תשובה והקפדה על דיני הטהרה - יסייעו להחזרת השלום בית.

 

כדאי ללמוד את פרטי ודקדוקי ההלכות אצל רב מורה־הוראה[27].

 

ב. קיום ״שלום בית״ בין הנשמה לגוף, שהוא על־ידי קיום התורה והמצוות, מועיל ל״שלום בית״ שבין איש לאשתו[28].

 

ג. בדיקת התפילין והמזוזות.

 

ד. לתת צדקה: הבעל - לפני התפילה, לפחות כל יום שני וחמישי. והאשה - לפני הדלקת הנרות בערב שבת ויום טוב, וכדאי שהצדקה תהיה לקופת רבי־מאיר־בעל־הנס.

 

ה. צריך לברר האם בעת השידוך שלהם לא נפגע מישהו (זה יתכן לדוגמא במקרה שבעבר השתדכו עם מישהו אחר וחזרו בהם, וההוא נפגע) - ויש לבקש ממנו מחילה.

 

 

מקורות והערות

 


[1]שערי הלכה ומנהג חלק ד, עמוד קכה.

[2]שמחת עולם עמוד 94.

[3]אגרות קודש חלק טז, עמוד רג.

[4]אגרות קודש חלק טז, עמוד לו. חלק כב, עמוד רנז.

[5]לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 468.

[6]בראשית פרק א, פסוק כח.

[7]רמב״ם הלכות אישות, פרק טו, הלכה טז.

[8]ראה לקוטי שיחות חלק ל, עמוד 24. ועוד.

[9]אגרות קודש חלק י, עמוד קפו. ועוד.

[10]לקוטי שיחות חלק כג, עמוד 540. המדובר בכולל שמשלמים משכורת, ואילו לימוד בכולל שאין משלמים - אינו עניין. היכל מנחם חלק ג, עמוד קעז.ועוד בעניין הכולל: א) כשיש חשש שהלימוד בו לא יהיה בהתמדה - לא כדאי להכנס לכולל. ב) אם עזב את הכולל לעבודה אחרת, והפסיק בעבודתו - אין עניין לחזור לכולל. היכל מנחם קעח־ט.

[11]היכל מנחם חלק ג, עמוד קפח.

[12]לקוטי שיחות חלק כז, עמוד 229.

[13]ראה לדוגמא מסכת מכות דף יא, עמוד א. גיטין דף צ, עמוד ב.

[14]לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 466 ואילך.

[15]אגרות קודש חלק ה, עמוד סא. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 468 ואילך.

[16]אגרות קודש חלק ח, עמוד שמב.

[17]אגרות קודש חלק יד, עמוד שא. חלק י, רפט.

[18]אגרות קודש חלק ח, עמוד נח.

[19]מסכת יבמות דף סב, עמוד ב.

[20]אגרות קודש חלק ב, עמוד תלג. חלק יח, עמוד תקכה.

[21]אגרות קודש חלק י, עמוד פ.

[22]משלי פרק יא, פסוק יד.

[23]לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 466 ואילך. חלק יט, עמוד 514.

[24]אגרות קודש חלק ה, עמוד רפט. חלק י, עמוד נז.

[25]אגרות קודש חלק ג, עמוד תלח.

[26]אגרות קודש חלק ט, עמוד שב.

[27]אגרות קודש חלק ה, עמוד רכה.

[28]אגרות קודש חלק ה, עמוד פא. חלק י, עמוד קי.

 

, , , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.