שמותיו של חודש ניסן

להקראת המאמר
יום ראשון ט' ניסן ה'תשע"ה
הנקודה שבמאמר
קביעתו של ניסן כראש החודשים, עם כל המתחייב מכך לגבי סדרי ההלכה, היא המצווה הראשונה שניתנה לישראל, עוד לפני מתן תורה. ולא עוד אלא שהוא חודש הניסים בו נגאלו ישראל ממצרים ובו הם עתידים להיגאל מן הגלות.
מאת הרב ד"ר ש"ז כהנא
שמותיו של חודש ניסן

 

 

החודש הראשון

ניסן נזכר בתורה פעמים רבות כ״החדש הראשון״. בפעם הראשונה במעשה המבול: "בראשון באחד לחדש״[1], היום שבו ״חרבו המים מעל הארץ״. בהמשך, בספר שמות, לגבי חג הפסח אנו מוצאים: ״בראשון, בארבעה עשר יום לחדש, בערב...״[2].

 

ראש חודשים

ניסן מכונה בתורה גם בשם ״ראש חדשים״, ככתוב: ״החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה״[3].

קביעתו של ניסן כראש החודשים, עם כל המתחייב מכך לגבי סדרי ההלכה, היא המצווה הראשונה שניתנה לישראל, עוד לפני מתן תורה. לדעת רבי יצחק, כפי שרש״י מביא בתחילת פירושו לספר בראשית, הייתה התורה צריכה להתחיל ב"החדש הזה לכם";    רק כדי למנוע מן הגויים את האפשרות לערער על זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל פתחה התורה במעשה בראשית.

חכמי הסוד אומרים כי אותיות ״לכם״, הנזכרות בפסוק ״החדש הזה לכם", הן אותיות ״מלך״, שניסן הוא המלך שבחודשים.

 

חודש האביב

ארבע פעמים נזכר ניסן בתורה בשם ״חדש האביב״[4]: "כי בחדש האביב הוציאך ה׳...״[5].

למילה ״אביב״ שתי משמעויות:

עונת השנה שבין החורף לבין הקיץ:

התבואה לפני גמר הבשלתה, בעוד השיבולים רכות וירוקות, כפי שנאמר: ״השערה אביב והפשתה גבעול״[6]; וכן: ״מנחת בכורים לה' אביב קלוי באש״[7].

חכמי הסוד מצאו בשם ״אביב״ גם משמעויות שבדרוש ובסוד:

אביב הוא ״אב״ ל״י״ב״, כלומר: הראש ל־י״ב חודשי השנה.

אביב הוא מלשון ״אבה״, שהוא שם אחר לגומא, קנה, צמח הנחלים, ורמז יש כאן למשה רבנו, גואלם של ישראל בניסן, שאמו שמה אותו בתוך תיבת גומא, בסוף על שפת היאור.

אביב הוא גם עת רצון, מלשון אב״ה - היינו אהב או רצה. ללמדנו שניסן הוא חודש של עת רצון, ״רעוא דרעוין״. על כן במשך כל החודש הזה אין אומרים תחנון, ואין מספידים.

 

ניסן

השם ״ניסן״ נזכר רק פעם אחת במקרא: ״בחדש הראשון הוא חודש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל...״[8].

מקורו של השם ״ניסן״ אינו עברי אלא אכדי־בבלי, ומשמעו, כנראה, אנשי צבא, או דגלים של גדודי צבא. יש אומרים שהבבלים הקדמונים נהגו לארגן את צבאותיהם מחדש בעונת האביב, לאחר החורף.

 

ניסן - חודש הנסים

חכמי המדרש אומרים, כי לא בכך נבחר השם ״ניסן״ לחודש היציאה ממצרים, שהרי בני ישראל יצאו ממצרים על צבאותיהם, ועם דגליהם ונסיהם.

עוד מצאו בשם ניסן רמז לנסים שהראה ה׳ את עמו ישראל, בבחינת ״ה׳ נסי״[9], שנתן ליראיו נס להתנוסס, כפי שנאמר: ״נתת ליראך נס להתנוסס״[10].

חז״ל מוסיפים על הפסוק ״ה׳ עוזי ומעוזי ומנוסי״[11] שביציאת מצרים ה׳ נגלה לעיני כל, ואף ילדים משדי אמותיהם היללו ושיבחו אותו, ואמרו: ״זה א־לי ואנוהו״[12], שרוח ה׳ נססה בהם[13].

 

ניסן - ניצן

ועוד אמרו חכמי הדרש: אל תקרי ״ניסן״ אלא ״ניצן״.

בחודש האביב העצים מניצים ניצנים ופרחים: ״הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו״[14]. ״עת הזמיר" הוא אחד משמות ימי הגאולה, והרי חודש הגאולה הוא ניסן, שבו נגאלו ישראל ובו עתידים הם להיגאל.

 

חודש הגאולה

בפי העם זכה חודש ניסן גם לתואר ״חודש הגאולה", שהרי בו נגאלו ממצרים ובו הם עתידים להיגאל, כפי שנאמר: ״כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[15].

במדרש נאמר: "משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חודשים ושנים. ומשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה, שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין ליגאל. ובו נולד יצחק, ובו נעקד, ובו קיבל יעקב את הברכות, ובו רמז להם הקב״ה לישראל שהוא ראש וראשון להם לתשועה, שנאמר: ׳ראשון הוא לחדשי השנה׳״[16].

 

 

מקורות והערות



[1] בראשית ח. יג.

[2] שמות יב, יח.

[3] שמות יב, ב.

[4] היות שהתורה קוראת לחודש ניסן ״חודש האביב" הרי שהוא חייב לחול באביב, ומשום כך יש צורך למנות הן ללבנה והן לחמה. הספירה הפשוטה היא לחודשי הלבנה, אולם אז מניין ימי השנה הוא 354 יום בלבד, ולעומת זאת מניין ימי השנה בשנת החמה הוא 365. לפיכך חייבים מדי שנתיים שלוש להוסיף עוד חודש (אדר שני הצמוד לניסן) כדי שניסן יחול באביב.

[5] דברים טז, א.

[6] שמות ט, לא.

[7] ויקרא ב, יד,

[8] אסתר ג, ז.

[9] שמות יז, טו.

[10] תהלים ס, ו.

[11] ירמיהו טז, יט.

[12] שמות טו, ב.

[13] ילקוט שמעוני, בשלח, רמז רעה, וכן עיין גמרא סוטה ל ע״ב.

[14] שיר השירים ב, יב.

[15] 252. מיכה ז, טו.

 

[16] 253. שמות רבה טו, יב.

 

 

עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.