חודש מנחם אב חודש הרחמים חודש הנחמה

להקראת המאמר
יום רביעי כ"ח תמוז ה'תשע"ה
הנקודה שבמאמר
חודש מנחם אב חודש הרחמים חודש הנחמה. שכן אב - מורה על רחמים, כמו שכתוב "כרחם אב". ו"מנחם אב" מורה על הנחמה.
מאת הרב ד"ר ש"ז כהנא
חודש מנחם אב חודש הרחמים חודש הנחמה

 

 

חודש אב חודש הרחמים

על אודות חודש אב שעניינו רחמים נכתב שלכאורה אין זה מובן מדוע היה בו החורבן, שכן אב - מורה על רחמים, כמו שכתוב "כרחם אב".

גם סדר האותיות במילה "אב", א' ב', מלמטה למעלה, מורה על רחמים, כפי שכתוב גם בזוהר שסדר האותיות מלמטה למעלה הוא רחמים ואילו מלמעלה למטה הוא דינים וגבורות, לכן חודש תשרי, שכתוב מלמעלה למטה, ת' ש' ר', הוא חודש של דין והעולם נידון בו, ואילו חודש אב, שכתוב מלמטה למעלה, א' ב', הוא של רחמים[1].

איך ייתכן שהחודש שאירעו בו כל כך הרבה מאורעות של פורענות - חמשת הדברים שנימנו במסכת תענית[2] ובהם חטא המרגלים, שהיה המקור לחורבן[3], חורבן בית ראשון ועניינים נוספים - נקרא בשם "אב", שמורה על רחמים דווקא?

אלא האמת היא שכל העניינים הקשים והחמורים הללו שאירעו באב גם הם רחמים. הרי כל חפצו של הקב"ה לעשות חסד ורחמים, ובפרט עם עמו ישראל, שהם בניו וצאן מרעיתו; אלא שיש רחמים נגלים ויש רחמים נסתרים, ודווקא הרחמים הנסתרים גדולים יותר ובגלל גודל מעלתם אינם יכולים להתגלות, כי אם בלבוש של דין דווקא.

לכן חודש זה נקרא בשם "אב", שמורה על  הרחמים, כי ענייני הפורענות הם לבוש של דין שבו יורדים רחמים גדולים ביותר. "כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך"[4].

 

חודש מנחם אב חודש נחמה

בזכות רחמים גדולים אלו מוסיפים בשבת מברכים, כשמברכים את החודש, "מנחם אב". היינו, שבכל ענייני שטרות וגיטין של החודש על פי תורה הוא "אב", אף על פי כן בברכת החודש מנהג ישראל שקוראים את שמו של החודש "מנחם אב", להראות שזהו חודש של נחמה, שאף שהוא נראה על פניו כחודש של דין - באמת הוא חודש של רחמים גדולים.

כאשר מדברים על חודש אב חשוב לזכור גם את יום ט"ו באב שהיה יום שמח לישראל, ואולי הוא מבטא יותר את הצד הנגלה שבמידת הרחמים הגדולה של החודש. כך יוצא שאמנם משנכנס אב ממעטים בשמחה[5], יחד עם זאת על אותו החודש ממש "אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים"[6].

ועל פי החסידות ממעטים את הדברים העצובים של החודש על ידי שמחה שעורכים סיומים וכד'.

 

 

מקורות והערות

 


[1] העניין הוא שהעולם נברא בחסד ונברא באותיות, וסדר האותיות היה א' ואחר כך ב' וכו'; אם שם נכתב בסדר הזה הרי הוא כפי שנברא העולם והוא מלמטה למעלה, שכך ירדו האותיות לעולם, שקודם ירדה ה־א' ולמעלה ממנה ירדה ה־ב' וכו', וזהו סדר הירידה, והוא מידת החסד. אך כאשר סדר האותיות הפוך - הרי זה כאילו מחזיר את האותיות כלפי מעלה ח''ו, והוא מידת הדין.

[2] משנה תענית ד, ו: "חמישה דברים ארעו את אבותינו בתשעה באב, ואלו הם: נגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ ישראל, חרב בית המקדש הראשון, חרב בית המקדש השני, נלכדה ביתר ונחרבה ירושלים".

[3] על הפסוק "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא" (במדבר יד, א) נאמר במס' תענית כט ע"א: "אמר רבי אבא אמר רבי יוחנן, אותו יום ערב תשעה באב היה, אמר הקדוש ברוך הוא, אתם בכיתם בכייה של חנם, אני אקבע לכם בכייה לדורות".

[4] דברים ח, ה.

[5] משנה תענית שם.

[6] תענית כו ע"ב.

 

 

,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.