שמותיו של חודש תשרי

להקראת המאמר
יום שלישי ב' תשרי ה'תשע"ו
הנקודה שבמאמר
חודש תשרי, החודש השביעי, ירח האיתנים, רומז גם על השירה האלוקית שעל ידה נברא העולם. העולם כולו שר להקב״ה את שירת הבריאה.
מאת הרב ד"ר ש"ז כהנא
שמותיו של חודש תשרי

 

 

החודש השביעי

במקרא החודש מכונה תמיד במספרו הסידורי: ״החודש השביעי״.

כך, למשל, ״בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה״[1].

החודש נקרא ״החודש השביעי״ מפני שהוא השביעי לניסן, שהוא ראש חודשים[2].

 

תשרי

השם ״תשרי״ אינו עברי, אלא גלגול בהגייה עברית של השם הבבלי - תישריתום, שפירושו להתחיל מבראשית, והוא מן השמות של החודשים שהעלום עולי בבל. כך, למשל, תרגם אונקלוס את המילים "ראה החילתי"[3] - ״חזי שריתי״.

חז״ל עמדו על כך שלא רק בשפה הבבלית תשרי הוא התחלה אלא גם בלשון הקודש, שהרי כל אותיות המילה לקוחות מהמילה ״בראשית״. מה עוד שלשון התורה היא:

״ארץ אשר ה׳ אלוקיך דרש אתה תמיד עיני ה׳ אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה״[4], ללמדך: מרשית - מתשרי. ("תשרי" אותיות "רשית")

בעל הטורים הוסיף: ״בראשית״ - אותיות ״א׳ בתשרי״ נברא העולם[5].

תשרי רומז גם על השירה האלוקית שעל ידה נברא העולם. העולם כולו שר להקב״ה את שירת הבריאה. הפסוק ״תשורי מראש אמנה״[6], הנדרש גם ״תשירי מראש אמנה״, רומז על השירה שהקיפה את העולם בששת ימי בראשית. העולם נברא בתשרי, והבריאה כולם שרה לה׳: ״השמים מספרים כבוד א-ל״[7].

השם ״תשרי״ בא לגלות לנו גם את הסדר שבו ירדו האותיות לעולם. על פי ספר יצירה ברא הקב״ה את העולם באותיות; העולם, אם כן, כולו אותיות וצירופי אותיות.

בא השם ״תשרי״ ומלמד אותנו כי האותיות הפורחות ירדו מן השמים לארץ לא כסדר הישר של א-ב-ג... אלא כסדר של ת-ש-ר..., דהיינו ת׳ ראשונה, אחריה ש', אחר כך ר׳ וכסדר הזה כל שאר האותיות.

חודש תשרי הוא חודש המשפט, ועניין זה גם הוא רמוז בשם ״תשרי״.

בעל אור החיים, בפירושו למילה ״בראשית״, אומר: ״דע כי אמרו חז״ל כי האותיות, כשהן בדרך ישר א-ב-ג, רומזות על מידת הרחמים; וכשהן למפרע, על הדרך תשרי, הן רומזות על מידת הדין. וזה לך האות: חודש תשרי, שהוא חודש הדין, האותיות שלו למפרע, ת-ש-ר, רומזות על זמן הדין הגדול. אלא שהקב״ה ברוב רחמיו שיתף אות אחת משם הרחמים שלו, והיא היו״ד, לרחם בדין״.

המילה ״תשרי״ יש בה גם יותר מרמז לעניין השראת שכינה. חודש תשרי הוא זמן השראת השכינה.

בחודש תשרי, המשופע מתחילתו בשפעת מועדים ורגלים, השכינה שורה על עם ישראל, וכבר תרגם אונקלוס את הפסוק "ולא תשכן עד דור ודור״[8] - ״ולא תשרי עד דר ודר״. שתשרי לשון שריית השכינה הוא.

גם לטהרה במים המטהרים יש רמז בשם תשרי, הוא השורש שר״ה, היינו: טבל, כפי שלמדנו בגמרא: ״אפילו שרה פתו ביין״[9].

חודש תשרי נועד לכפרה ולטהרה, שאמר רבי עקיבא: ״אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר: ׳וזרקתי עליכם מים טהורים׳, ואומר: ׳מקוה ישראל ה׳ ׳, מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקב״ה מטהר את ישראל״[10].

ואימתי מטהר אבינו שבשמים את ישראל? הווה אומר: ביום הכיפורים, בעשור לחודש השביעי, בעיצומו של חודש תשרי.

תשרי, יש רואין בו גם לשון היתר. וכפי שאנו אומרים בהתרת נדרים: ״הכל יהו שרויין לך הכל מותרים לך...״. עם ישראל עושה תשובה ומתיר את נדריו, והקב״ה אף הוא מתיר את נדריו שלו - להיפרע מהם, מתנחם על רוב כעסו ודן אותם דין חדש לטובה. הכל תשרי לך.

ומתוך כך יש בו גם בשם ״תשרי״ רמז למילה ״אשרי״. אשריכם - זכות היא לכם, זכיתם. אשריכם ישראל.

 

ירח האיתנים

בנביאים חודש תשרי מכונה בשם ״ירח האיתנים״.

בית המקדש הראשון נחנך בידי המלך שלמה בחודש תשרי, הוא ירח האיתנים, שנאמר: ״ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי״[11].

חז״ל גילו לנו כי בשם ״איתנים״ רמוזים רבים מסודותיו של חודש תשרי ומסגולותיו.

מי הם האיתנים?

האבות הם האיתנים

״רבי אליעזר אומר: מניין שבתשרי נולדו אבות? שנאמר: ׳ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג', ירח שנולדו בו איתני העולם".

הגשמים הם האיתנים

בתשרי מתחילים להזכיר גבורות גשמים, ורמז לכך בשם החודש, ״ירח האיתנים", שהגשמים המתחילים לרדת בו זורמים והולכים לנחלים, והמים מתגברים בהם, ומנחלי אכזב יבשים הם הופכים לשופעי מים, לנחלי איתן.

על כן נוהגים ישראל ללכת בראש השנה אל מקורות המים, לנחלים ולנהרות, ולהשליך במצולות ים כל חטאותם.

איתנים מלשון תנאים

הקב״ה ברא את העולם בתשרי, ותנאי התנה עם בריותיו שיקבלו עליהם את התורה ויקיימו את מצוותיה.

לא רק עם בניו התנה הקב״ה תנאים בירח האיתנים, אלא גם עם הבריאה כולה. כל פרט בבריאה יש לו תנאיו שלו, גבולותיו שלו. כך, למשל, דרשו חז״ל על הפסוק "וישב הים לפנות בקר לאיתנו״[12]:

"אמר רבי יונתן, התנה הקב״ה תנאים עם הים, שיהא נקרע לפני ישראל. הדא הוא דכתיב: ׳וישב הים לפנות בקר לאיתנו׳ - לתנאי שהתנה הקב״ה עמו. אמר רבי ירמיה בן אלעזר: לא עם הים לבד התנה הקב״ה, אלא עם כל מה שנברא מששת ימי בראשית״[13].

 

כסה

חודש תשרי הוא היחיד מבין חודשי השנה שאין לו ראש חודש. ראש השנה דוחה את ראש החודש, מכסה אותו ומאפיל עליו. ראש חודש תשרי נעלם מלוח השנה. אפילו את ברכת החודש, אשר במשך כל השנה מברכים בשבת שלפני ראש חודש, אין מברכים קודם תשרי. טעם נתנו לדבר: כדי לבלבל את השטן, שלא ידע מתי נאספים בני ישראל לבתי הכנסיות להתפלל לבוראם בראש השנה (ומוסבר בחסידות שאת חודש תשרי מברך הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו וזה נותן לנו את הכח לברך את יתר חודשי השנה).

משום כך ניתן לו, לראש השנה, ליום זה של תחילת תשרי, השם ״כסה״: ״בכסה ליום חגנו״[14], וכפי שכתוב: ״ליום הכסא יביא ביתו״[15].

כסה זה, כיסוי והסתר זה שבראש השנה, יש לו פנים נוספות.

סוכות ופסח - תחילתם באור לט״ו בחודש, בליל מילואה של הלבנה, והיא בוהקת אז ומאירה לבני ישראל בכל זיווה והדרה, עגולה ומלאה כאות לעם ישראל שעתידים להתמלא כמותה. כך גם בימי הפורים, ואף ביום הכיפורים ובשבועות הלבנה מאירה ממרומים.

ואולם בראש השנה אין אורה של הלבנה מגיע אלינו מכיפת השמים, והיא כמו נחבאת, מסתתרת מאתנו ומתכסה לה, ״בכסה ליום חגנו".

הסתרה זו של הלבנה מבטאת לכאורה הסתר פנים, קושי ודין, אולם חכמי הסוד ראו בכך דווקא ביטוי לאהבתה הגדולה של הלבנה לעם ישראל.

השמש והירח עדים הם לכל מעשי בני האדם. הם המשקיפים ממרומים על מעשי הבריות. הממונים בבית דין של מעלה קוראים בימי הדין של ראש השנה לשני המאורות הגדולים לבוא ולהעיד בפניהם על מה שראו אצל בני ישראל. עדותה של הלבנה אמורה להיות משכנעת יותר מעדותה של החמה, שהרי דרך העולם לחטוא במסתרים, בשעת לילה מאוחרת, כשהכל נמים את שנתם ואין עדי ראייה. הלבנה היא היחידה שרואה, ורק היא יודעת מה פשעם של בני ישראל. לכן הלבנה מתעצבת אל לבה, בפחדה שמא יאלצוה להעיד ולקטרג ח״ו על בני ישראל בבית דין.

דורשי דרשות אומרים שכל אימת שהלבנה נקראת להעיד ביום הדין על מעשיהם של בני ישראל היא מסרבת להופיע, ונעלמת. יצאו השלוחים לחפש אותה בין הכוכבים והמזלות, ולא עלתה בידם: הלבנה נתכסתה, ואיננה.

כרתה הלבנה ברית עם יעקב ובניו לקבוע להם את המועדים, הימים והשנים, להאיר להם בחגיהם ולהימנע מכל קטרוג עליהם, ואין סניגור נעשה קטיגור.

 

 

מקורות והערות



[1] ויקרא כג, כד.

[2] כפי שהסברנו לעיל, מעשה יציאת מצרים הוא החשוב ביותר והוא תחילת השנה. כפי שנאמר בתורה "החדש הזה לכם ראש חדשים".

[3] דברים ב, לא.

[4] דברים יא, יב.

[5] אמנם לרוב הדעות העולם נברא בכ״ה באלול, אולם יצירת האדם הייתה בא׳ בתשרי והאדם הוא תכלית העולם, תכלית הבריאה.

[6] שיר השירים ד, ח.

[7] תהלים יט, ב.

[8] ישעיהו יג, כ.

[9] נזיר לד ע"ב.

[10] משנה, יומא ח, ס.

[11] מלכים א ח, ב.

[12] שמות יד, כז.

[13] ילקוט שמעוני, רמז רלז.

[14] תהלים פא, ד.

[15] משלי ז, כ.

 

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.