פרשת תולדות – אל תרד מצריימה

להקראת המאמר
יום חמישי ל' חשון ה'תשע"ו
הנקודה שבמאמר
בפרשת תולדות נצטוה יצחק - "גור בארץ הזאת". ומכאן שכשם שתפקידינו לדאוג ליהודי התפוצות, עלינו גם לחזק את אחיזתנו בארץ ישראל מתוך אמונה כי "לזרעך נתתי את הארץ הזו".
מאת נעמה טוכפלד
פרשת תולדות – אל תרד מצריימה

 

 

היהודי הנודד

אגדות היהודי הנודד לא נוצרו סתם. גם פה-"אשם" אברהם אבינו. הוא היה היהודי הראשון וכבר החל לנדוד. בראשונה, בציווי אלוקי כחלק מ-10 הנסיונות שנתנסה בהן "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.." ואח"כ למצרים וכו'. גם יעקב אבינו, היה איש נדודים. בהתחלה ברח לחרן וחי שם 14 שנה. בסוף, הוא חזר לארץ ישראל אך גם שם לא נשאר, לצערו כי ירד מצריימה להתראות עם בניו, ושם נפטר.

כך שנדודים, הם חלק מהד.נ.א היהודי. אבל לא בהכרח!

 

אל תרד מצריימה... גור בארץ הזאת

כי היחיד שלא יצא את גבולות הארץ הוא יצחק אבינו. יצחק, הוא מידת הגבורה לא עזב את הארץ גם בעיתות רעב, וזאת לאור הציווי האלוקי : "אל תרד מצרימה... גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך". יצחק אבינו הוא "עולה תמימה". אל לו להתלכלך בגלות ובמקומות ירודים, כמו שאומר זאת רש"י – "אין חוץ לארץ כדאי לך" . יצחק נשאר בארץ וכולם באו אליו. נאמר בגמרא, כי בגאולה העתידה, יאמרו ליצחק "כי אתה אבינו" כלומר, יש עניין מיוחד ביצחק דווקא שקשור בגאולה, בכך שיצחק אבינו לא יצא מהארץ מעולם, לא לנסיעת עסקים בלונדון, לא לנופשון באנטליה, ואפילו לא להשתטחות על קברי צדיקים באומן, משמש יצחק "סימן לבנים". הוא מסמל את המעמד השלם של עם-ישראל, שמקומו האמיתי אינו בגלות, בחוץ לארץ, אלא דווקא "על שולחן אביהם", במצב של גאולה, בארץ-ישראל.

 

לכאורה, אפשר לומר, כי אנו נמצאים כבר כעת במצב הזה. היינו כבנים שגלו מעל שולחן אביהם וכעת חזרנו הביתה לארץ ישראל, לא ככה?

 

בין גלות לגאולה

אך כמו שאומרים, אפשר להוציא את היהודי מהגלות, קשה מאוד להוציא את הגלות מהיהודי. אחרת, איך אפשר להסביר את מי שגדל כאן בארץ ישראל והחליט בגלל מילקי, לימודים, ייאוש פוליטי או כל סיבה אחרת לעזוב לתמיד את הארץ?

יתרה מזאת, אנחנו שוכחים שרוב עם ישראל נמצא בגלות, בין אם בגלות ארה"ב העשירה והמפנקת, ובין אם בארצות אויב (שם, באופן פרדוכסאלי שומרים על מעמדם של היהודים ונותנים להם סוג של חופש פולחן), אם כן, מה הפתרון?

בזמן הגלות פועל עם-ישראל בשיטתו של אברהם. עם-ישראל נודד ממקום למקום, מגיע לכל קצווי תבל, מתוך מטרה לפרסם את שם ה' ולהשכין קדושה בכל מקום על-ידי קיום התורה והמצוות. אבל לאחר הגאולה יקרין העם היהודי את הקדושה בדרכו של יצחק; הוא יימצא בארץ-ישראל, ואילו הקדושה שתתגלה דרכו, ודרך בית-המקדש השלישי, תמשוך אליה את כל הגויים, ככתוב: "ונהרו אליו כל הגויים... כי מציון תצא תורה"

 

כשם שאנחנו מצווים לדאוג לכל יהודי בכל פינה נידחת בעולם (למי ששאל את עצמו מה עושים שליחי חב"ד בקונגו ובאיסלנד למשל), עלינו לדאוג לחזק את מידת יצחק אבינו. להגביר את הקדושה הפנימית, להוקיר ולהעריך את העובדה שאנו חיים פה, לחזק את אחיזתנו בארץ מתוך אמונה כי "לזרעך נתתי את הארץ הזו" ולא בגלל הבטחות של פוליטיקאים, ובעיקר, להתכונן לתקופה שבה "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.."!

היא קרובה J

 

(מבוסס על דברים מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 123 )

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.