פרשת אחרי - עשו משמרת למשמרתי

להקראת המאמר
יום ראשון ט' ניסן ה'תשע"ו
הנקודה שבמאמר
על הפסוק "ושמרתם את משמרתי" נאמר בגמרא: "עשו משמרת למשמרתי". מכאן היסוד לגדרים והסייגים דרבנן, וגם של הגדרים והסייגים שכל יהודי חייב לגדור עצמו בהם - אפילו ביחס לדברים המותרים - כדי שלא לבוא ח"ו לידי איסור.
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו
פרשת אחרי - עשו משמרת למשמרתי

 

 

א. עשו משמרת למשמרתי

 

לפסוק "ושמרתם את משמרתי" נאמר בגמרא[1]: "עשו משמרת למשמרתי". כאן יסודם של הגדרים והסייגים דרבנן, וגם של הגדרים והסייגים שכל יהודי חייב לגדור עצמו בהם - אפילו ביחס לדברים המותרים - כדי לא לבוא ח"ו לידי איסור,

 

כאמור בספרי מוסר שיש להישמר ממאה שערים של היתר כדי לא להגיע לשער של איסור.

 

 

 

ב. לשם מה יש לחפש "חומרות חדשות"?...

 

מצויים כאלה הטועים וטוענים: לשם מה יש לחפש חומרות חדשות? אם ביחס לדברים שנאסרו ע"י רבותינו שבכל דור נאמר: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך"[2], וגם בהם אין לדקדק יותר מדי, שכן אינם אלא "דרבנן" - אבל חומרות חדשות ודאי שאין לחפש, "דייך מה שאסרה לך התורה"[3].

 

ומביאים הם הוכחה לדבריהם מן האמור בירושלמי[4] שהאדם יידרש למסור דין וחשבון על כל דבר מאכל שראה ולא אכל ממנו.

 

יתר על כן טוענים הם: מאחר שביצוע הכל - קשה מאד, לא כדאי להרבות בחומרות והידורים, בגללם עלול אדם, ח"ו, להפסיד את העיקר. חומרות יתרות עלולות להביא לידי עזיבה גמורה את דרך התורה ח"ו. הם מביאים הוכחה לכך מחטא עץ הדעת, שורש כל החטאים, שכתוצאה מתוספת איסור שהקב"ה לא צוה - "לא תגעו בו" נוסף ל"לא תאכלו ממנו" - יצא החטא.

 

 

 

ג. קדש עצמך במותר לך

 

ברם, טענה זו בטעות גדולה יסודה, ותשובה לדבר: "כולם מרועה אחד ניתנו". בגלל ה"לאו" של "לא תסור" יש גם לגזירות דרבנן תוקף וחומר של דינים דאורייתא. הבדלי ההלכות בין דאורייתא לבין דרבנן הם מפני שכך רוצה התורה - שבדאורייתא יהא הספק לחומרא, ובדרבנן - ספיקו להקל[5] וכד'.

 

כך גם ביחס לחובה המוטלת על כל אחד לגדור עצמו בדברים המותרים, שכן גם זה ציווי התורה - "ושמרתם את משמרתי".

 

נוסף למצות עשה[6] של "קדושים תהיו וגו' והתקדשתם" - "קדש עצמך במותר לך" - נכלל הדבר גם ב"ושמרתם את משמרתי - עשו משמרת למשמרת".

 

 

 

ד. פעמים יש צורך בגדרים וסייגים ויש  יתרון בזה

 

וכלפי ההוכחות מן הירושלמי ומחטא עץ הדעת - תשובה:

 

אדם הראשון בהיותו בגן עדן היה "מרכבה" לאלקות ולא היה לו כל מגע עם הרע, וראיה לדבר מכך שגן העדן אינו סובל את מציאות הרע (ולפיכך לא היה ביכלתו להשאר לאחר החטא בגן עדן).

 

מרכבה - כל מעשיה הם ברצון הרוכב, ולפיכך אין כאן מקום לגדרים וסייגים, משום שאין חשש של כשלון, ואדרבה: לא זו בלבד שהגדרים והסייגים מיותרים: הם אף מהוים חסרון,

 

- שכן זה שהוא בבחינת מרכבה לאלקות וכל עשיותיו - קדושה, בשעה שהוא עוסק בענין הריהו מרומם אותו, ובכך שהוא נמנע מלעשות דבר הריהו מונע את התעלותו - דוגמת אכילת קדשים, אכילת שבת וכו'.

 

אבל במקום שיש צורך בגדרים וסייגים - הם מהוים יתרון[7].

 

(משיחת ש"פ שלח. תשט"ז)

 

 

מקורות

 


[1]יבמות כא, א.

[2]רש"י שבת כג, א. וראה רמב"ם ריש הל' ממרים. בסהמ"צ שורש א' ומ"ע קעד.

[3]ירושלמי רפ"ט דנדרים.

[4]סוף קידושין.

[5]דוגמת החילוקים שבאורייתא גופא, תניא פכ"ד. וראה נושאי כלי הרמב"ם ה"ה, וסהמ"צ שם.

[6]תניא פרק ל. וראה ספר חרדים סוף חלק מ"ע מה"ת.

[7]ראה לקו"ת במדבר פד, ב.

 

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.