פרשת וארא – תוכן הפרשה

להקראת המאמר
יום שלישי ד' שבט ה'תשע"ז
הנקודה שבמאמר
פרשת וארא עוסקת בשליחות משה ואהרן להוציא את בני ישראל ממצרים, ולאחר מופת התנין מקבל פרעה מכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד (יתר המכות בפרשה הבאה) ובכל זאת אינו מוכן לשלח את עם ישראל ממצריים.
פרשת וארא – תוכן הפרשה

 

 

שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְקַיֵּם אֶת בְּרִית הַשֵּׁם עִם הָאָבוֹת

בְּסוֹף פָּרָשַׁת שְׁמוֹת פָּנָה מֹשֶׁה לְהַשֵּׁם בְּטַעֲנָה חֲזָקָה: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה?"... וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה לוֹ: "עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ"... וְעַל כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין" - חֲבָל עַל הָאָבוֹת אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁלֹּא הִרְהֲרוּ אַחֲרֵי מִדּוֹתַי כָּמוֹךָ, גַּם בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר.

בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ הַשֵּׁם מוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה אֵלָיו בִּשְׁמוֹ הַמְּפֹרָשׁ הֲוָיָה: "אֲנִי הֲוָיָה!", שֶׁהוּא הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד, לֶאֱלֹקֵי הָאֱמֶת, וְלֹא בְּ"אֵ-ל שָׁ-דַי", בְּמַשְׁמָעוּת הָאֵ-ל הַגִּבּוֹר, הָרָם וְנִשָּׂא, כְּפִי שֶׁהִתְגַּלָּה לָאָבוֹת. בָּרוּר שֶׁגַּם הָאָבוֹת יָדְעוּ אֶת שֵׁם הֲוָיָה, אֶלָּא שֶׁלְּמֹשֶׁה נִתְגַּלּוּ בְּשֵׁם הֲוָיָה פָּנִים חֲדָשׁוֹת, שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ לָאָבוֹת, וְרַק לְאַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם וּבְחִירַת עַם יִשְׂרָאֵל לְעַם, הַשֵּׁם נִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם בְּשֵׁם הֲוָיָה. שֵׁם שֶׁאָנוּ מַזְכִּירִים בַּתְּפִלָּה וּבָעֲבוֹדָה וּבוֹ וְעַל יָדוֹ אָנוּ נַעֲנִים. וּבָא לְלַמֵּד, שֶׁהַשֵּׁם נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר וּלְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ לָאָבוֹת לָתֵת לִבְנֵיהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן.

עַכְשָׁו לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁם אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הִגִּיעַ הַזְּמַן לִגְאֹל אוֹתָם. הַשֵּׁם מַבְטִיחַ לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, לְהַצִּילָם מֵעֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ, לִגְאֹל אוֹתָם בְּיָד חֲזָקָה, לָקַחַת אוֹתָם לוֹ לְעָם, לִהְיוֹת לָהֶם לָאֱלֹקִים, וְלַהֲבִיאָם לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת לָאָבוֹת. מֹשֶׁה מוֹסֵר דִּבְרֵי עִדּוּד אֵלֶּה לְיִשְׂרָאֵל, אוּלָם אֵין הֵם שׁוֹמְעִים לוֹ מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ שׁוּב אֶת מֹשֶׁה לְצַוּוֹת עַל פַּרְעֹה לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אוּלָם מֹשֶׁה מְשִׁיבוֹ: "הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?... לָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרֵף אֵלָיו שׁוּב אֶת אַהֲרֹן לִהְיוֹת לוֹ לְפֶה וּלְמֵלִיץ, וְצִוָּה אוֹתָם לְהַנְהִיג אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחַת וְלִסְבֹּל אוֹתָם, וְלָלֶכֶת לְפַרְעֹה וְלַחֲלֹק לוֹ כְּבוֹד מְלָכִים, וְעִם זֹאת לְצַוּוֹת אוֹתוֹ לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

 

יִחוּסָם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי לֵוִי וּבִכְלַל יִשְׂרָאֵל

בִּגְלַל חֲשִׁיבוּתָם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁלִיחוּתָם הַגְּדוֹלָה לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם מְצַיֶּנֶת הַתּוֹרָה אֶת רְשִׁימַת הַיַּחַס שֶׁלָּהֶם לְמִשְׁפַּחְתָּם כְּנֶכְדֵּי לֵוִי מִיּוֹכֶבֶד אִמָּם, וְנִינֵי לֵוִי מֵעַמְרָם בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי אֲבִיהֶם, וּמַצִּיגָה אֶת מְקוֹמָם בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הָחֵל מֵרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן.

 

שְׁלִיחוּת מְשֻׁתֶּפֶת לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן

לְאַחַר הַשְּׁלִיחוּת הָרִאשׁוֹנָה לְפַרְעֹה שֶׁגָּרְמָה לְהָרַע אֶת קְשִׁי הַשִּׁעְבּוּד, שׁוּב פּוֹנֶה הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר עִם פַּרְעֹה כְּפִי שֶׁיְּצַוֶּה עָלָיו לוֹמַר לוֹ. מֹשֶׁה טוֹעֵן: "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה?" כִּתְגוּבָה לְכָךְ מְחַלֵּק הַשֵּׁם אֶת הַשְּׁלִיחוּת בֵּינוֹ לְבֵין אַהֲרֹן. מֹשֶׁה יִהְיֶה שַׂר וְשׁוֹפֵט הָרוֹדֶה בְּפַרְעֹה, וִידַבֵּר בְּנוֹכְחוּת אַהֲרֹן לִפְנֵי פַּרְעֹה, עִם זֹאת, אַהֲרֹן יְפָרֵשׁ לְפַרְעֹה אֶת דְּבָרָיו. הַשֵּׁם מוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה, שֶׁיַּקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וּפַרְעֹה לֹא יַסְכִּים לְשַׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת אוֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו. רַק אַחֲרֵי שְׁפָטִים גְּדוֹלִים, יַסְכִּים פַּרְעֹה לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

כָּךְ בְּהִיּוֹת מֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שְׁמוֹנִים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים, הֵם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם אֶת הַשְּׁלִיחוּת לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

 

מוֹפֵת הַתַּנִּין

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לִנְהֹג כָּבוֹד בְּפַרְעֹה וּלְהַמְתִּין, עַד שֶׁיִּפְנֶה אֲלֵיהֶם וִיבַקֵּשׁ מוֹפֵת לַאֲמִתּוּת שְׁלִיחוּתָם. וְאָז יִקַּח אַהֲרֹן מַטֵּהוּ וְיַשְׁלִיכוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה וְיֵהָפֵךְ לְתַנִּין. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ כִּדְבַר הַשֵּׁם. כְּשֶׁרָאָה פַּרְעֹה שֶׁמַּטֵּה אַהֲרֹן הָפַךְ לְתַנִּין, קָרָא לַחַרְטֻמִּים שֶׁגָּדוֹל כֹּחָם בְּכִשּׁוּף. כָּל אֶחָד מֵהַחַרְטוּמִים הִשְׁלִיךְ אֶת מַטֵּהוּ, וְאַחֵר שֶׁלָּחַשׁ אֵיזוֹ לְחִישָׁה, הַמַּטֶּה הָפַךְ לְתַנִּין. אוּלָם בְּדֶרֶךְ נֵס בָּלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטּוֹת הַחַרְטֻמִּים, לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁאָמְנָם זָכוּ הַחַרְטֻמִּים בְּכֹחוֹת רוּחָנִיִּים, אוּלָם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לְרָעָה בִּלְבַד, לָכֵן לֹא הָיָה בָּזֶה בְּרָכָה, עַד שֶׁהִתְאַדּוּ לִפְנֵי הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי. אוּלָם פַּרְעֹה מְחַזֵּק לִבּוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כִּדְבַר הַשֵּׁם.

 

‏מַכּוֹת מִצְרַיִם

‏בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסֻפָּר עַל הַמַּכּוֹת: דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין וּבָרָד (עַל שְׁאַר הַמַּכּוֹת יְסֻפַּר בַּפָּרָשָׁה הַבָּאָה).

‏תֵּשַׁע הַמַּכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת מִתְחַלְּקוֹת לִשְׁלוֹשָׁה מַחְזוֹרִים - שָׁלוֹשׁ מַכּוֹת בְּכָל מַחְזוֹר. לִפְנֵי הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁל כָּל מַחְזוֹר נִצְטַוָּה מֹשֶׁה לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַּרְעֹה וּלְהַתְרוֹת בּוֹ, אוּלָם הַמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית בָּאָה לְלֹא הַתְרָאָה.

‏הַמַּכָּה הָאַחֲרוֹנָה, מַכַּת בְּכוֹרוֹת, בָּאָה אַחֲרֵי הַתְרָאָה וְהוֹרָאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כֵּיצַד לְהִתְגּוֹנֵן מִפָּנֶיהָ.

אֶפְשָׁר לְחַלֵּק אֶת הַמַּכּוֹת גַּם לְזוּגוֹת: דָּם-צְפַרְדֵּעַ: מַכּוֹת בַּמַּיִם, כִּנִּים-עָרֹב: מַכּוֹת מִבַּעֲלֵי חַיִּים, דֶּבֶר-שְׁחִין: מַכִּים אֶת הַבְּהֵמוֹת וְאֶת הָאָדָם בְּגוּפָם, בָּרָד-אַרְבֶּה: מַכּוֹת הַמַּשְׁחִיתוֹת אֶת יְבוּל הָאָרֶץ, חֹשֶׁךְ-מַכַּת בְּכוֹרוֹת: חֹשֶׁךְ עַל הָאָרֶץ וְחֶשְׁכַת הַמָּוֶת.

‏גַּם הַתְּגוּבָה שֶׁל פַּרְעֹה בָּאָה בְּהַדְרָגָה:

‏הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה - אֵינָהּ עוֹשֶׂה רֹשֶׁם. אַחֲרַי שֶׁבַע מַכּוֹת - פַּרְעֹה מְבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל לַהֲסָרַת הַמַּכָּה, וּמַבְטִיחַ שֶׁיִּשְׁלַח אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל. אֲבָל לְאַחַר הֲסָרַת הַמַּכָּה - הוּא חוֹזֵר בּוֹ.

גַּם הַצָּעוֹתָיו שֶׁל פַּרְעֹה מְדֹרָגוֹת:

‏תְּחִלָּה הוּא מַסְכִּים, שֶׁיִּזְבְּחוּ לָאֵ-ל בְּמִצְרַיִם, אַחַר כָּךְ - שֶׁיֵּלְכוּ בַּמִּדְבָּר, אֲבָל לֹא לְהַרְחִיק לֶכֶת, אַחַר כָּךְ הוּא מַסְכִּים לִיצִיאַת הַגְּבָרִים בִּלְבַד, וּלְבַסּוֹף - יְצִיאַת הַנָּשִׁים וְהַטַּף. אַחֲרֵי הַמַּכָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא נִכְנָע וְאוֹמֵר - "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי".

 

הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה - דָּם

מֵאַחַר שֶׁפַּרְעֹה מְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַכּוֹת בּוֹ כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת גַּאֲוָתוֹ. הַשֵּׁם מוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה, שֶׁכָּבֵד לֵב פַּרְעֹה, וְהוּא שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לִפְגֹּשׁ אֶת פַּרְעֹה בַּיְּאוֹר, שֶׁכֵּן, מִנְהַג פַּרְעֹה לָצֵאת כָּל בֹּקֶר לַיְּאוֹר. וּבַיְּאוֹר מִתְבַּקֵּשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר לְפַרְעֹה, שֶׁהוּא בָּא בִּשְׁלִיחוּת הַשֵּׁם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁאִם לֹא כֵן, הַשֵּׁם יַהֲפֹךְ אֶת מֵי הַיְּאוֹר לְדָם, הַמִּצְרִים לֹא יוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת מִמֵּי הַיְּאוֹר, וְכָל הַדָּגִים שֶׁבַּיְּאוֹר יָמוּתוּ. פַּרְעֹה מְסָרֵב לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וּבְמִצְוַת הַשֵּׁם אַהֲרֹן מַכֶּה בְּמַטֵּהוּ קֹדֶם כָּל עַל הַיְּאוֹר, שֶׁהַמִּצְרִים רָאוּ בּוֹ אֱלֹקֵי מִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ עַל כָּל מֵימֵי מִצְרַיִם: נְהָרוֹת, אֲגַמִּים וְכַדּוֹמֶה. וְאָכֵן, כָּל מֵימֵי מִצְרַיִם הָפְכוּ לְדָם. מַכָּה קָשָׁה שֶׁגָּרְמָה לְמִצְרַיִם לְצִמָּאוֹן וְהִתְיַבְּשׁוּת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הָרֹק שֶׁלָּהֶם הָפַךְ לְדָם, וְהַדָּגִים שֶׁבַּיְּאוֹר מֵתוּ. רַק פַּרְעֹה שֶׁגִּדֵּל אֶת מֹשֶׁה זָכָה לִשְׁתּוֹת מַיִם זַכִּים.

אָמְנָם גַּם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם יָכְלוּ לַהֲפֹךְ מַיִם לְדָם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַהֲפֹךְ דָּם לְמַיִם. גַּם כְּשֶׁהַמִּצְרִים הֶחְזִיקוּ בְּקַעֲרַת מַיִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמֵהֶם שָׁתוּ יִשְׂרְאֵלִי וּמִצְרִי, הַמַּיִם שֶׁשָּׁתוּ הַמִּצְרִים הָפְכוּ לַדָּם.

רַק בִּשְׁנֵי תְּנָאִים יָכְלוּ הַמִּצְרִים לִשְׁתּוֹת מַיִם זַכִּים: כַּאֲשֶׁר שִׁלְּמוּ עֲבוּר הַמַּיִם (כָּךְ הֶעֱשִׁירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל),  וְכַאֲשֶׁר חָפְרוּ מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה. וּבְכָל זֹאת לֵב פַּרְעֹה הָיָה חָזָק וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. רַק לְאַחַר שָׁבוּעַ יָמִים חָזְרוּ הַמַּיִם לְקַדְמוּתָם.

 

הַמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה - צְפַרְדֵּעַ

לְאַחַר מַכַּת הַדָּם הִמְשִׁיךְ מֹשֶׁה לְהַתְרוֹת בְּפַרְעֹה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, שֶׁאִם לֹא יְשַׁנֶּה דַּעְתּוֹ, וְיַמְשִׁיךְ לְהִתְנַגֵּד לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, תִּנָּגֵף מִצְרַיִם בְּמַכַּת צְפַרְדֵּעִים שֶׁיַּעֲלוּ מֵהַיְּאוֹר.

אַהֲרֹן בְּמִצְוַת הַשֵּׁם מַכֶּה בְּמַטֵּהוּ בְּמֵימֵי מִצְרַיִם: בַּנְּהָרוֹת, בַּיְּאוֹרִים וּבָאֲגַמִּים, וְאָז יוֹצֵאת מִן הַיְּאוֹר צְפַרְדֵּעַ אַחַת. הַמִּצְרִים מַכִּים אוֹתָהּ מַכָּה אַחַר מַכָּה, וְהִנֵּה מִכָּל מַכָּה יוֹצְאִים נְחִילִים רַבִּים שֶׁל צְפַרְדֵּעִים. תּוֹךְ זְמַן קָצָר נִתְמַלְּאָה מִצְרַיִם בִּצְפַרְדְּעִים. גַּם בְּמַכָּה זוֹ הוֹכִיחוּ הַחַרְטֻמִּים שֶׁבְּכוֹחָם לְהַעֲלוֹת צְפַרְדֵּעִים, רַק שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְסַלֵּק אוֹתָם. וְהַצְּפַרְדֵּעִים פּוֹשְׁטִים וּמְקַרְקְרִים בְּכָל מָקוֹם בְּרַעַשׁ מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם: בַּבָּתִּים, בַּקִּירוֹת, בְּחַדְרֵי הַשֵּׁנָה, בַּמִּטּוֹת, בַּמִּטְבָּחִים וּבַתַּנּוּרִים, בְּתוֹךְ הָאֹכֶל וּבְגוּפֵי הַמִּצְרִים - אַף בְּתוֹךְ בִּטְנָם!

בְּמַצָּב בִּלְתִּי נִסְבָּל זֶה, שֶׁגַּם פַּרְעֹה נִפְגַּע מִמֶּנּוּ אִישִׁית, קוֹרֵא פַּרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לַמַּכָּה וּמִתְחַנֵּן שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ לְהַשֵּׁם שֶׁיָּסִיר מֵעָלָיו וּמֵעַל עַמּוֹ אֶת הַצְּפַרְדֵּעִים. וְהוּא מַבְטִיחַ לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. מֹשֶׁה מַבְטִיחַ לְפַרְעֹה לְהִתְפַּלֵּל וְשׁוֹאֵל אֶת פַּרְעֹה, לְמָתַי הוּא רוֹצֶה שֶׁיָּסוּרוּ הַצְּפַרְדֵּעִים, עָנָה לוֹ פַּרְעֹה: "לְמָחָר". מֹשֶׁה הִבְטִיחוֹ, שֶׁאָכֵן לְמָחֳרָת יִכָּרְתוּ הַצְּפַרְדֵּעִים וְרַק בַּיְּאוֹר יִשָּׁאֲרוּ. תְּפִלַּת מֹשֶׁה מִתְקַבֶּלֶת, וּלְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים מֵתוּ הַצְּפַרְדֵּעִים, וְהָיָה צֹרֶךְ לִצְבֹּר אוֹתָם בַּעֲרֵמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי נָדַף מֵהֶם סִרָחוֹן נוֹרָא.

לְאַחַר סִלּוּק הַצְּפַרְדֵּעִים הָיְתָה הַרְגָּשַׁת רְוָחָה, וּבְכָל זֹאת פַּרְעֹה הִמְשִׁיךְ לְהַכְבִּיד אֶת לִבּוֹ וְסֵרֵב לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ.

 

הַמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית - כִּנִּים

הַמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה לְלֹא הַתְרָאָה מֻקְדֶּמֶת. בְּצִוּוּי הַשֵּׁם מַכֶּה אַהֲרֹן בְּאַדְמַת מִצְרַיִם, וּמִן הֶעָפָר עוֹלוֹת כִּנִּים גְּדוֹלוֹת כְּבֵיצִים, שֶׁהֵחֵלּוּ מִתְפַּשְּׁטוֹת בְּכָל מָקוֹם בְּכָל הָאָרֶץ. מִלְּאוּ הַכִּנִּים אֶת הַשָּׂדוֹת וְאֶת הַיְּבוּלִים, נִצְמְדוּ לְקִירוֹת הַבָּתִּים, נִדְבְּקוּ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וְהֵצִיקוּ לָהֶם. חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם כְּדַרְכָּם נִסּוּ לְהוֹצִיא מִן הָאֲדָמָה כִּנִּים כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת כּוֹחָם וְלֹא הִצְלִיחוּ, עַד שֶׁנֶּאֶלְצוּ לְהוֹדוֹת: "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא". אוּלָם לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה הִתְחַזֵּק וְסֵרֵב לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם. הִתְיָאֲשׁוּ הַחַרְטֻמִּים מִפַּרְעֹה, וְאַף הוּא הִתְיָאֵשׁ מֵהֶם. עַד שֶׁהַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם הִצְטָרְפוּ לְמֹשֶׁה וּבִקְּשׁוּ לְהִצְטָרֵף לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְאַף הָלְכוּ עִמָּהֶם בַּמִּדְבָּר לְאַחַר צֵאתָם מִמִּצְרַיִם, וְהֵם הֵם שֶׁהֶחְטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל.

כָּל זֶה לֹא הִשְׁפִּיעַ עַל פַּרְעֹה שֶׁלִּבּוֹ קָשֶׁה כָּאֶבֶן.

 

הַמַּכָּה הָרְבִיעִית - עָרֹב

מֹשֶׁה יוֹצֵא בְּמִצְוַת הַשֵּׁם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר לִפְגֹּשׁ אֶת פַּרְעֹה עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר כְּדֵי לְהַתְרוֹת בּוֹ: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי". שֶׁאִם לֹא כֵן, מַכַּת עָרֹב תַּכֶּה בּוֹ וּבְעַמּוֹ. מַכַּת הֶעָרֹב הָיְתָה קָשָׁה מֵהַמַּכּוֹת הַקּוֹדְמוֹת, שֶׁכֵּן חַיּוֹת טוֹרְפוֹת וּמַזִּיקוֹת כַּאֲרָיוֹת, זְאֵבִים, נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יְמַלְּאוּ אֶת מִצְרַיִם. פַּרְעֹה מְסָרֵב לְשַׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֹשֶׁה יוֹצֵא לַשָּׂדֶה וּמַזְמִין אֶת הַחַיּוֹת לְהִכָּנֵס לְמִצְרַיִם, וְהַחַיּוֹת מַכּוֹת בְּכָל מִי שֶׁנִּקְלַע בְּדַרְכָּן, בַּיְּלָדִים וּבַמְּבֻגָּרִים, וְאַף בְּמִי שֶׁנִּסָּה לְהִסְתַּתֵּר מֵהֶם, בַּבָּתִּים שֶׁלָּהֶם אוֹ אֲפִלּוּ בְּבָתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהֶם לֹא פָּגְעוּ הַחַיּוֹת. כִּי הַשֵּׁם הִפְלָה בֵּין הַמִּצְרִים שֶׁנִּפְגְּעוּ מֵהַחַיּוֹת, לְבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא סָבְלוּ מֵהֶן כְּלָל.

פַּרְעֹה הִתְחַבֵּא בְּבֵיתוֹ וְלֹא הֶחְזִיק מַעֲמָד, הוּא הִזְדָּרֵז לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וְהִצִּיעַ לָהֶם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּמִצְרַיִם. מֹשֶׁה אוֹמֵר לְפַרְעֹה: "לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לְהַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ, הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ?"... אָז פַּרְעֹה אוֹמֵר: "אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לְהַשֵּׁם אֱלֹקֵיכֶם בַּמִּדְבָּר, רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי"...

מֹשֶׁה אוֹמֵר: "הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל הַשֵּׁם וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר, רַק אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת הָעָם לִזְבֹּחַ לְהַשֵּׁם"...

מֹשֶׁה מִתְפַּלֵּל וְסָרָה מֵעַל מִצְרַיִם מַכַּת הֶעָרֹב, וּבְכָל זֹאת הִמְשִׁיךְ פַּרְעֹה לְהַקְשׁוֹת אֶת לִבּוֹ וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם.

 

הַמַּכָּה הַחֲמִישִׁית - דֶּבֶר

שׁוּב מַתְרֶה מֹשֶׁה בְּפַרְעֹה שֶׁאִם לֹא יְשַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם יֻכֶּה בְּמַכַּת דֶּבֶר וְתִהְיֶה מַגֵּפָה בְּכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה: בַּסּוּסִים, בַּחֲמוֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן שֶׁל הַמִּצְרִים, בְּעוֹד מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם לֹא יִפָּגְעוּ. וְהִנֵּה לְמָחֳרָת הָיְתָה מַגֵּפָה בְּכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבְּמִצְרַיִם. הַמִּצְרִים נִסּוּ לְמַלֵּט מִקְנֵיהֶם בִּנְתִינָתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּמַתָּנָה, אוֹ בִּמְכִירָתָם לְיִשְׂרָאֵל.

פַּרְעֹה שָׁלַח לִרְאוֹת מָה קוֹרֶה בְּמִקְנֵה יִשְׂרָאֵל, וְרָאָה שֶׁאַף אִם הָיְתָה בֶּהֱמַת יִשְׂרָאֵל בִּידֵי הַמִּצְרִים לֹא נִפְגְּעָה, וְגַם אִם הָיוּ בְּהֵמוֹת שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשֶׁל מִצְרִים רוֹעוֹת בְּיַחַד נִפְגְּעוּ רַק בַּהֲמוֹת הַמִּצְרִים. וּבְכָל זֹאת עָמַד פַּרְעֹה בְּמִרְיוֹ וְעַקְשָׁנוּתוֹ וְלֹא שִׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

 

הַמַּכָּה הַשִּׁשִּׁית - שְׁחִין

גַּם מַכַּת הַשְּׁחִין הָיְתָה לְלֹא הַתְרָאָה מֻקְדֶּמֶת. הַשֵּׁם מְצַוֶּה אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְמַלֵּא חָפְנֵיהֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן, הוּא הָאֵפֶר הַדַּק הָעוֹלֶה בַּעֲשַׁן הַתַּנּוּר, שֶׁאִשּׁוֹ חֲזָקָה וְחֻמּוֹ רַב. וּבְאֹפֶן נִסִּי מֹשֶׁה לָקַח אֶת כָּל הָאֵפֶר וּמִלֵּא רַק אֶת חָפְנוֹ הָאֶחָד וּזְרָקוֹ הַשָּׁמַיְמָה. בְּאֹרַח פִּלְאִי נַעֲשָׂה אָבָק בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁכִּסָּה הַכֹּל אַף אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה. וּמֵאָבָק זֶה נִתְמַלֵּא גּוּפָם שֶׁל הַמִּצְרִים אֲבַעְבּוּעוֹת מְלֵאוֹת מֻגְלָה מַכְאִיבוֹת עַד שֶׁנִּבְאַשׁ בְּשָׂרָם וְלֹא נִרְפְּאוּ מִמַּכָּה זוֹ. גַּם הַחַרְטֻמִּים הִתְמַלְּאוּ בִּפְצָעִים מְבַעְבְּעִים, מְדַמְּמִים וּמְכֹעָרִים, וּמִקֹּשִׁי הַמַּכָּה לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

מִכָּאן וְאֵילָךְ נֶעֱנַשׁ פַּרְעֹה שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית. בַּחֲמֵשׁ הַמַּכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיְתָה לְפַרְעֹה בְּחִירָה חָפְשִׁית וְהָיָה יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ מִקַּשְׁיוּת עָרְפּוֹ, וּמֵעַתָּה הַשֵּׁם הִקְשָׁה לְבָבוֹ.

 

הַמַּכָּה הַשְּׁבִיעִית - בָּרָד

שׁוּב יוֹצֵא מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר לִפְגֹּשׁ אֶת פַּרְעֹה. הַפַּעַם לֹא עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר, אֶלָּא בְּאַרְמוֹנוֹ. כִּי פַּרְעֹה תִּכְנֵן בְּלִבּוֹ לָשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּשׁ אֶת מֹשֶׁה עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר, אֶלָּא שֶׁהַשֵּׁם הַיּוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּוֵּן אֶת מֹשֶׁה לִפְגֹּשׁ אֶת פַּרְעֹה בְּאַרְמוֹנוֹ.

עַד עַכְשָׁו קִבֵּל פַּרְעֹה מַכּוֹת שֶׁיָּכְלוּ לְכַלּוֹת אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ, אֶלָּא שֶׁהַשֵּׁם הֶחְלִיט לְהַשְׁאִירָם בַּחַיִּים כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אֶת נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם וּגְבוּרוֹתָיו וִיסַפְּרוּ עֲלֵיהֶם בְּכָל הָעוֹלָם. הַפַּעַם מַזְהִיר מֹשֶׁה אֶת פַּרְעֹה שֶׁאִם לֹא יִשְׁלַח אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הַשֵּׁם יָבִיא עָלָיו מַכָּה קָשָׁה מִכָּל, מַכַּת בָּרָד.

הָעוֹלָם כְּבָר רָאָה שָׁלוֹשׁ מַגֵּפוֹת קָשׁוֹת: בַּמַּיִם - בְּדוֹר הַמַּבּוּל, בָּרוּחַ - בְּדוֹר הַפַּלָּגָה שֶׁנָּפוֹצוּ לְכָל עֵבֶר, וּבָאֵשׁ - בִּסְדוֹם שֶׁהָיְתָה לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ. וְשָׁלוֹשׁ מַגֵּפוֹת אֵלֶּה: מַיִם אֵשׁ וְרוּחַ יָבִיא הַשֵּׁם עַל פַּרְעֹה בְּמַכַּת הַבָּרָד.

אִם כִּי, הַשֵּׁם רַחוּם וְחַנּוּן גַּם בִּשְׁעַת דִּין, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְכַלּוֹת אֶת הַכֹּל. לָכֵן מֹשֶׁה מַצִּיעַ לְפַרְעֹה וּלְכָל אֶחָד מִבְּנֵי עַמּוֹ לְהָנִיס אֶת עֲבָדָיו וּמִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּגְעוּ מֵהַבָּרָד.

מֹשֶׁה שָׂרַט שְׂרִיטָה בַּכֹּתֶל וְאָמַר לְפַרְעֹה, שֶׁכַּאֲשֶׁר תַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְמָחֳרָת לִמְקוֹם הַשְּׂרִיטָה, יוֹרִיד הַשֵּׁם בָּרָד שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא הָיָה מֵעוֹלָם.

מֹשֶׁה נָטָה יָדוֹ לַשָּׁמַיִם, וּמִיָּד נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת רְעָמִים וְיָרַד בָּרָד כָּבֵד, שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי. אֵשׁ בְּרָקִים וּמַיִם הִתְעָרְבוּ בֵּינֵיהֶם וְהִתְלַקְּחוּ, כִּי עָשׂוּ בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם. וְהַבָּרָד מַכֶּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם: בְּכָל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בָּעֵצִים וּבָעֲשָׂבִים, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.

פַּרְעֹה מַזְעִיק אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמוֹדֶה בִּפְנֵיהֶם: "חָטָאתִי הַפָּעַם הַשֵּׁם הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים". הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם לְהַפְסִיק אֶת הַמַּכָּה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת. מֹשֶׁה מַבְטִיחַ לְהִתְפַּלֵּל, כְּדֵי שֶׁפַּרְעֹה יִרְאֶה מַהוּ כֹּחַ תְּפִלָּה. הַתְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת וְהַשֵּׁם שֶׁבְּיָדוֹ הַטֶּבַע וְהַנֵּס עוֹצֵר אֶת הַבָּרָד.

כַּמּוּבָן, לְאַחַר שֹׁךְ הַסְּעָרָה, מִתְחַזֵּק לֵב פַּרְעֹה וְלְעֵת עַתָּה, אֵין הוּא מוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.