פרשת בא - יציאת מצרים ברוחניות

להקראת המאמר
יום ראשון ט' שבט ה'תשע"ז
הנקודה שבמאמר
מהו יציאת מצרים בעבודה הרוחנית בגוף ונפש האדם בכל יום? יציאת מהמיצרים לא רק של הלעומת זה אלא מהמיצרים שבקדושה. הכיצד?...
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו
פרשת בא - יציאת מצרים ברוחניות

 

בס״ד. ש״פ בא, ג׳ שבט ה׳תשד״מ

 

ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה׳ מארץ מצרים ליל שימורים הוא לה׳ להוציאם מארץ מצרים גו׳[1]. ומדייק בזה כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע בד״ה זה דשנת תרנ״ה [שנדפס כעת בספר המאמרים תרנ״ה[2]], דצריך להבין מה שבתחילה אמר בעצם היום הזה יצאו היינו דיציאת מצרים היתה ביום, וכן לקמן כתיב[3] ויהי בעצם היום הזה הוציא ה׳ את בני ישראל מארץ מצרים גו׳, ואח״כ אומר ליל שימורים גו׳ להוציאם מארץ מצרים דמשמע מזה שיציאת מצרים היתה בלילה. ומביא ע״ז מה שאמרו רז״ל בגמרא[4] על הפסוק[5] הוציאך ה׳ ממצרים לילה וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנאמר[6] ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה אלא מלמד שהתחילה להם הגאולה מבערב, והיינו שהתחלת הגאולה היתה בלילה וגמר הגאולה הי׳ ביום[7]. אמנם זה גופא דורש ביאור, איך אפשר לומר שהגאולה היתה הן ביום והן בלילה, והרי יום ולילה הם שני הפכים, ואיך אפשר שאותו הענין, ענין הגאולה, יהי׳ בשני הפכים. ובפרט שהגאולה ביום היתה בתוקפו של יום כמ״ש בעצם היום גו׳, וכן הגאולה בלילה היתה בחצות הלילה (כדאיתא ברש״י[8] ובמכילתא[9]), שזהו תוקף חושך הלילה [כמבואר במ״א[10] שחציו הראשון של הלילה הולך ונחשך ובחציו השני כבר מתחיל להתנוצץ קצת מאור היום, ונמצא שתוקף החושך הוא בחצות הלילה], וא״כ הרי ב׳ הענינים דיום ולילה כאן הם ב׳ הפכים מן הקצה אל הקצה, וא״כ יוקשה ביותר איך שייך שהגאולה תהי׳ בשניהם. גם מדייק בהמאמר שם מהו שכתוב ליל שימורים הוא להוי׳, מהו ענין השימור להוי׳, וגם מהו שחוזר ואומר עוד הוא הלילה הזה להוי׳ שימורים גו׳, מהו עוד כפל הדברים.

 

ולהבין כל זה יש להקדים ביאור ענין יציאת מצרים בעבודה הרוחנית בגוף ונפש האדם. דעבודה זו היא בכל יום ויום, כמ״ש[11] למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, היינו שענין זכירת יציאת מצרים שזהו ענין יציאת מצרים בעבודת האדם ישנו בעבודת כל יום ויום. ומבאר בזה במאמר שם, דענין יציאת מצרים בעבודה הוא לא רק היציאה מהמיצרים וכו׳ דלעו״ז, אלא דכמו שיש מצרים למטה כך יש למעלה ברוחניות ואפילו בקדושה, וגם בבחינה זו צריך להיות יציאת מצרים. ולכאורה ענין זה דורש ביאור, דמכיון שזהו ענין של קדושה, איך אפשר לומר שהוא ענין של מצרים וצריך לצאת ממנו.

 

ויובן זה[12] ע״פ הידוע דהמשכת והתגלות המדות היא מבחי׳ המוחין, דזהו ענין מוח שליט על הלב[13] שהמוח משפיע על הלב. ואף שאמרו[14] תלת שליטין אינון מוחא ליבא וכבדא, מ״מ הרי בין ג׳ שליטין אלה עצמן המוח שליט על הלב כו׳. כי הראש הוא למעלה מן הלב [וכנודע[15] שלכן נקראת תחילת השנה ראש השנה משום שהוא בדוגמת הראש שבגוף האדם שהוא מקור ושליט על כל האיברים], וכן המוחין שבראש הם למעלה מהמדות שבלב והם שולטים עליהם, והמשכת והתגלות המדות היא מבחי׳ המוחין. והנה לכאורה ענין זה דורש ביאור, דאיך אפשר שהתהוות המדות תהי׳ מן המוחין, והרי מוחין ומדות הם שני הפכים, דמוחין הם במנוחה דוקא וכמאמר[16] סבא דעתוהי סתים ומוחי׳ סתים ושכיך כו׳, משא״כ המדות הם ברעש גדול [הנקרא בל״א הומל טומל], וכן הוא גם בגשמיות[17], דכלי המוח הוא קר וכו׳ משא״כ הלב שהוא משכן המדות יש בו דופק, דפיקו דליבא[18], היינו שהוא תמיד במרוצה, רצוא ושוב. אך הענין הוא, דמה שהשכל הוא מקור אל המדות היינו רק בבחי׳ המעשה שבשכל שהוא תמצית ההשכלה, ולכן התהוות המדות מן השכל היא דוקא ע״י סילוק כל אור ההשכלה, כאשר נשאר אצלו רק הבכן והמסקנא שבשכל. דכאשר נמצא בעולם השכל ומאיר אצלו העומק דחכמה והרוחב דבינה והעמקות דדעת, לא יתכן שתהי׳ מזה התהוות המדות, ודוקא כאשר נשאר אצלו רק הבכן אפשר להיות מזה התהוות המדות. אמנם גם הבכן שבשכל עצמו עדיין אינו יכול להתהפך ממהות שכל למהות מדות אלא ע״י ממוצע שהוא מיצר הגרון, שמיצר זה פועל הפסק וצמצום כזה בהשכלה [היינו הבכן שבה] עד שנהפכת ממהות שכל למהות מדות. ודבר זה ניכר גם בציור הגשמי של הגרון, דאף שיש בו אורך רוחב ועומק, מ״מ הרי הוא מקום צר בערך ולגבי הראש.

 

ובזה יובן ענין מצרים דקדושה שהוא מיצר הגרון העושה את אפשריות המשכת המדות מן המוחין גם בקדושה. דכשם שבציור האדם התחתון יש מיצר הגרון, כך הוא גם באדם העליון, שהרי האדם התחתון נקרא אדם על שם אדמה לעליון[19]. וענין זה (הצמצום והפסק) בקדושה הוא דבר טוב (ס׳איז אַ גוטע זאַך) בשביל גילוי והתהוות המדות, ועד שעל ידו דוקא בא אח״כ המעשה בפועל.

 

והנה ע״פ הנ״ל יובן ענין יציאת מצרים דקדושה, דכיון שמצרים שהוא מיצר הגרון ענינו הוא הצמצום וההפרדה שבין המוחין למדות, מובן שענין יציאת מצרים וביטול המיצרים ענינה שגם במדות יאיר אור המוחין כמו שהוא במקומו. וענין זה נעשה ע״י המשכת מוחין דגדלות, פנימיות המוחין, שעי״ז מאיר אור המוחין כמו שהוא במקומו במדות. ויתר על כן, שבחי׳ מוחין דגדלות מגלים גם את המצפונות שבמדות (ועד) שורש המדות שלמעלה גם משורש המוחין. וכמבואר במ״א[20] שמטעם זה בחי׳ יחידה שבנפש שורה דוקא בלב ולא במוח, משום ששורש המדות הוא למעלה משורש המוחין. וזהו ענין יציאת מצרים, היציאה מבחינה זו שבמדות הנמשכת ע״י מיצר הגרון, עד שמאירה בהם הארת המוחין כפי שהמוחין הם במקומם, ועד שמאיר בהם שורש המדות שלמעלה משורש המוחין.

 

וזהו בעצם היום הזה יצאו כל צבאות הוי׳ מארץ מצרים ליל שימורים הוא להוי׳ להוציאם מארץ מצרים, דמוחין ומדות בערך זה לזה הם כמו יום ולילה, דמוחין הם דוגמת יום ומדות הן דוגמת לילה. וזהו בעצם היום הזה, שמורה על תוקף גילוי המוחין, דבחי׳ גדלות המוחין ופנימיות המוחין, הנה עי״ז נעשה ליל שימורים, תוקף המדות, שגם הלילה נהפך ליום, ולילה כיום יאיר[21], ועד שמאיר שורש המדות שלמעלה משורש המוחין, וזהו ענין ישת חושך סתרו[22]. ולכן כתיב ליל שימורים הוא להוי׳, להוי׳ ממש, שנמשכת תוספת אור בשם הוי׳ ע״י הפיכת הלילה ליום. וזהו גם הטעם על מה שחוזר ב״פ ליל שימורים הוא להוי׳ שימורים גו׳, כי בחי׳ אתהפכא היא כמו עבודת התשובה שהיא בכפליים[23].

 

והנה מענין יציאת מצרים ברוחניות נמשך ג״כ ענין יציאת מצרים בגשמיות, שנעשה לילה כיום יאיר כפשוטו, וגם בחי׳ ישת חושך סתרו. וכן יהי׳ גם בגאולה העתידה, דכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות[24], ויתירה מזו שהנפלאות אז יהיו נפלאות גם בערך הנפלאות שהיו ביציאת מצרים[25], ובמהרה בימינו ממש.

 

 

מקורות והערות

[1]פרשתנו (בא) יב, מא.

[2]ע׳ עא ואילך.

[3]פרשתנו שם, נא.

[4]ברכות מ, א.

[5]פ׳ ראה טז, א.

[6]מסעי לג, ג.

[7]ראה רמב״ן פרשתנו עה״פ – הובא בסה״מ תרנ״ה שם.

[8]ראה פרש״י פרשתנו יא, ד.

[9]ראה מכילתא פרשתנו יב, כט.

[10]ראה אוה״ת מסעי ע׳ א׳שסא. ובכ״מ. ספר הליקוטים – דא״ח צ״צ ערך לילה ע׳ תקלו ואילך.

[11]פ׳ ראה שם, ג.

[12]ראה סה״מ תרנ״ה שם ע׳ עב ואילך. וראה בכ״ז – סה״מ ה׳ש״ת ע׳ 41 ואילך. וראה גם תו״א וארא נז, א. מאמרי אדה״ז תקס״ג ח״א ע׳ קו. תו״ח וארא קג, א ואילך. אוה״ת וארא ע׳ קעד ואילך. שם ע׳ רמ ואילך. פרשתנו ע׳ רסד ואילך. המשך מים רבים תרל״ו פרק קמז (ע׳ קסא) ואילך. ועוד.

[13]תניא פי״ב (יז, רע״א). ובכ״מ – מרע״מ פ׳ פינחס רכד, סע״א.

[14]זח״ב קנג, א.

[15]לקו״ת תבוא מא, ג. נצבים מז, א. ר״ה נח, סע״א ואילך. עט״ר שער ר״ה בתחלתו. המשך וככה תרל״ז (קה״ת, תשע״ג) פרק פ (ע׳ צה). ובכ״מ.

[16]זח״ג קכח, ב.

[17]ראה גם לקו״ש חי״ט ע׳ 168 ואילך. וש״נ.

[18]ראה תקו״ז תיקון סט (קה, א).

[19]עש״מ (להרמ״ע מפאנו) מאמר אכ״ח ח״ב סל״ג (קצג, ב). של״ה ג, א. כ, ב. רסח, ב. שא, ב. וראה עבוה״ק ח״א פי״ז ואילך. ובכ״מ.

[20]ראה גם לקו״ת ר״ה נח, ד. תצא ה, ד ואילך. המשך תער״ב ח״א פרק לה (ע׳ נט). וראה גם תו״ח בראשית יא, ד ואילך. המשך תער״ב שם פרק רנא (ס״ע תקז) ואילך.

[21]תהלים קלט, יב.

[22]שם יח, יב.

[23]ראה אגה״ת פ״ט. ובכ״מ.

[24]מיכה ז, טו.

[25]ראה אוה״ת נ״ך עה״פ (ע׳ תפז). וש״נ.

 

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.