פרשת בוא – תוכן הפרשה

להקראת המאמר
יום שני י' שבט ה'תשע"ז
הנקודה שבמאמר
פרשת בא עוסקת בשלוש המכות האחרונות שניתנו לפרעה: ארבה חושך ומכת בכורות. מכת בכורות הביאה ליציאת מצריים. בני ישראל מקבלים מצוות ראשונות.
פרשת בוא – תוכן הפרשה

 

 

מַכָּה שְׁמִינִית - אַרְבֶּה

עַל פִּי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, פַּרְעֹה בִּפְנִימִיּוּתוֹ מָלֵא בְּאוֹר - "מִמֶּנּוּ אִתְפְּרִיעוּ כָּל מִינֵי נְהוֹרִין". לָכֵן הִתְיָרֵא מֹשֶׁה מִפַּרְעֹה, וְאָמַר לוֹ הַשֵּׁם: "בֹּא אֶל פַּרְעֹה". "בֹּא" וְלֹא "לֵךְ" - הָבָה נֵלֵךְ בְּיַחַד.

בַּמִּלָּה "בֹּא" שֶׁהַגִּימַטְרִיָּא שֶׁלָּהּ הוּא שָׁלוֹשׁ יֵשׁ גַּם רֶמֶז שֶׁהַשֵּׁם יָבִיא עַל פַּרְעֹה עוֹד שָׁלוֹשׁ מַכּוֹת.

עַכְשָׁו שׁוֹלֵחַ הַשֵּׁם אֶת מֹשֶׁה לְהַזְהִיר אֶת פַּרְעֹה מִמַּכַּת הָאַרְבֶּה, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא הָיָה וְכָמוֹהוּ לֹא יִהְיֶה. אַרְבֶּה שֶׁיְּכַסֶּה אֶת כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה לֹא נִכְנַע. הַשֵּׁם מַכְבִּיד אֶת לִבּוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַפְלִיא מַכּוֹתָיו, וְשֵׁם הַשֵּׁם יִתְקַדֵּשׁ בָּעוֹלָם.

יוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ וְחַרְטֻמָּיו שֶׁהִרְגִּישׁוּ אֶת הַמַּכּוֹת הַקּוֹדְמוֹת כְּבָר נִמְאַס לָהֶם מִזֶּה, וְהֵם מִתְחַנְּנִים לְפַרְעֹה שֶׁיִּשְׁלַח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. פַּרְעֹה כִּבְיָכוֹל מִשְׁתַּכְנֵעַ וְשׁוֹאֵל אֶת מֹשֶׁה: "מִי וָמִי הַהוֹלְכִים"? מֹשֶׁה עוֹנֶה: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ, בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ, כִּי חַג הַשֵּׁם לָנוּ". פַּרְעֹה אוֹמֵר לְמֹשֶׁה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַנָּשִׁים וְהַטַּף לִזְבֹּחַ, וּמוֹסִיף וְאוֹמֵר: "רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם". הוּא רוֹאֶה בָּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלּוֹ שֶׁכּוֹכָב וּשְׁמוֹ "רָעָה" עוֹלֶה לִקְרָאתָם בַּמִּדְבָּר, וּמַשְׁאִיר סִימָנִים שֶׁל דָּם וַהֲרִיגָה. וְאָכֵן, כְּשֶׁחָטְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל בִּקֵּשׁ הַשֵּׁם לְהָרְגָם, אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה הִתְפַּלֵּל וְאָמַר: "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם". הַשֵּׁם מְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי מֹשֶׁה וְנִחַם עַל הָרָעָה, וּבִמְקוֹם דָּם שֶׁל הֶרֶג נוֹתֵן לָהֶם דַּם בְּרִית מִילָה, שֶׁזָּכוּ שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ מָל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר.

פַּרְעֹה מַצִּיעַ שֶׁרַק הַגְּבָרִים יֵלְכוּ, וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף יִשָּׁאֲרוּ כִּבְנֵי עֲרֻבָּה, כְּדֵי לְהַבְטִיחַ אֶת חֲזָרָתָם שֶׁל הַגְּבָרִים. מֹשֶׁה מְסָרֵב לַהַצָּעָה, וּפַרְעֹה מְגָרֵשׁ אֶת מֹשֶׁה מֵעַל פָּנָיו.

מֹשֶׁה מַכֶּה בְּמַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהַשֵּׁם שׁוֹלֵחַ רוּחַ קָדִים שֶׁנָּשְׂאָה אֶת הָאַרְבֶּה. כָּךְ הֵחֵלּוּ חֲגָבִים טוֹרְדָנִיִּים לְהִתְעוֹפֵף בִּשְׁמֵי מִצְרַיִם וְהֶחְשִׁיכוּ אוֹתָהּ, וּמִשָּׁם הִתְפַּשְּׁטוּ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. הֵם חִסְּלוּ אֶת הַצִּמְחִיָּה הָרַכָּה שֶׁנּוֹתְרָה מִמַּכַּת הַבָּרָד, כִּי בְּשֶׁל רַכּוּתָהּ לֹא נִשְׁבְּרָה עַל יְדֵי הַבָּרָד. הֵם הִטְרִידוּ אֶת הַמִּצְרִים, כִּי חָדְרוּ לְכָל מָקוֹם אַף לַבָּתִּים.

מִשֶּׁכָּבְדָה הַמַּכָּה עַל פַּרְעֹה, קָרָא פַּרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וְהִתְחַנֵּן אֲלֵיהֶם שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ לְהַשֵּׁם לְהָסִיר מֵהֶם מַכָּה נוֹרָאָה זוֹ. מֹשֶׁה הִתְפַּלֵּל וְהַשֵּׁם הֵבִיא רוּחַ מַעֲרָבִית שֶׁנָּשְׂאָה אֶת הָאַרְבֶּה לְיַם סוּף.

הַשֵּׁם מְחַזֵּק אֶת לֵב פַּרְעֹה, וּפַרְעֹה מְמָאֵן לְשַׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

 

מַכָּה תְּשִׁיעִית - חֹשֶׁךְ

לֵב פַּרְעֹה עֲדַיִן כָּבֵד, וְהַשֵּׁם מֵבִיא עָלָיו מַכָּה תְּשִׁיעִית, מַכַּת הַחֹשֶׁךְ, לְלֹא הַתְרָאָה מֻקְדֶּמֶת. בְּמִצְוַת הַשֵּׁם מַטֶּה מֹשֶׁה יָדוֹ לְכִוּוּן צְבָא הַשָּׁמַיִם - הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים, מְקוֹר הָאוֹר. וְהִנֵּה יוֹרֵד עַל מִצְרַיִם חֹשֶׁךְ כָּבֵד. שְׁלוֹשָׁה יָמִים חֹשֶׁךְ שֶׁל הֶעְדֵּר אוֹר, וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים חֹשֶׁךְ סָמִיךְ שֶׁנִּתַּן לְמַשְּׁשׁוֹ, עַד שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַמִּצְרִים לָזוּז מִמְּקוֹמָם. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לָהֶם אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתָם, וְהָיָה לָהֶם גַּם חֹפֶשׁ תְּנוּעָה בְּבָתֵּי הַמִּצְרִים, נִצְּלוּ עֻבְדָּה זוֹ וְנִכְנְסוּ לְבָתֵּי הַמִּצְרִים וְרָאוּ אֶת אוֹצְרוֹתֵיהֶם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלוֹת, וְהַמִּצְרִים טָעֲנוּ שֶׁאֵין לָהֶם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, אָמְרוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה בְּדִיּוּק יֵשׁ לָהֶם וְהֵיכָן זֶה נִמְצָא.

בִּזְמַן מַכַּת הַחֹשֶׁךְ נִצֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהַמִּצְרִים לֹא רוֹאִים, כְּדֵי לְכַלּוֹת אֶת רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם.

מַכַּת הַחֹשֶׁךְ הִכְבִּידָה עַל הַמִּצְרִים, וּפַרְעֹה קָרָא לְמֹשֶׁה. עַכְשָׁו הָיָה מוּכָן פַּרְעֹה, שֶׁכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יֵצְאוּ מִמִּצְרִים כּוֹלֵל הַיְּלָדִים. וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁאִיר בְּמִצְרַיִם רַק אֶת הַצֹּאן וְהַבָּקָר. אוּלָם מֹשֶׁה דּוֹרֵשׁ לָצֵאת עִם כָּל הַצֹּאן, וְאוֹמֵר שֶׁאַף פַּרְעֹה יוֹסִיף וְיִתֵּן לָהֶם זְבָחִים וְעוֹלוֹת מִשֶּׁלּוֹ, כִּי אֵין לָדַעַת כַּמָּה זְבָחִים וְעוֹלוֹת יִדָּרְשׁוּ לְהַקְרִיב. 

פַּרְעֹה מֵבִין שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל רוֹצִים לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ וְלֹא רַק לִזְבֹּחַ לְהַשֵּׁם, וְהוּא מְאַיֵּם עַל מֹשֶׁה: "לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת"... וּמֹשֶׁה מְשִׁיבוֹ: "כֵּן דִּבַּרְתָּ, לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ"...

בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְמֹשֶׁה: "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי", כְּבָר נִצְטַוָּה מֹשֶׁה לְהוֹדִיעַ לְפַרְעֹה עַל מַכַּת בְּכוֹרוֹת.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה שֶׁמַּכַּת בְּכוֹרוֹת הָעֲשִׂירִית בְּמִסְפָּר, בָּהּ יָמוּתוּ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם - אָדָם וּבְהֵמָה - תִּהְיֶה הָאַחֲרוֹנָה וְהַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר. בָּזֶה כְּבָר פַּרְעֹה לֹא יוּכַל לַעֲמֹד וְהוּא יְגָרֵשׁ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.

הַשֵּׁם גַּם אוֹמֵר לְמֹשֶׁה לְבַקֵּשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁאֹל כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב מֵהַמִּצְרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ "וְאַחֲרַי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל".

וְאָכֵן, הַמִּצְרִים נַעֲנוּ לְבַקָּשַׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אַחֲרֵי כָּל הַמַּכּוֹת שֶׁסָּפְגוּ הַמִּצְרִים, עָלָה חִנָּם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַמִּצְרִים וְהֶעֱרִיכוּ אוֹתָם וְאֶת מֹשֶׁה מַנְהִיגָם.

 

מֹשֶׁה מַתְרֶה בְּפַרְעֹה קֹדֶם מַכַּת בְּכוֹרוֹת

מֹשֶׁה מָסַר לְפַרְעֹה אֶת הַהַתְרָאָה עַל מַכַּת בְּכוֹרוֹת כְּפִי שֶּׁצִּוָּהוּ הַשֵּׁם. הָיָה זֶה בְּלֵיל י"ד נִיסָן, בּוֹ אָמַר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה: "בְּהַגִּיעַ חֲצוֹת לֵיל מָחָר, הַשֵּׁם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יֵצֵא לְהַכּוֹת בְּכָל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה... בְּמִצְרַיִם תִּהְיֶה בֶּהָלָה וּצְעָקָה. עֲבָדֶיךָ כֻּלָּם יְבַקְּשׁוּ בִּבְכִי וּבַתַּחֲנוּנִים שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יֵצְאוּ מִמִּצְרַיִם כְּדֵי שֶׁתִּפָּסֵק הַמַּגֵּפָה. וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יְאֻנֶּה כָּל רַע".

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מֹשֶׁה דְּבָרָיו, יָצָא מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה בְּכַעַס.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה, פַּרְעֹה לֹא שָׁמַע לְמֹשֶׁה כִּי הַשֵּׁם חִזֵּק אֶת לִבּוֹ, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת מוֹפְתָיו בְּמִצְרַיִם אוֹתָם עָשׂוּ אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה.

 

מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹנֶה לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמְצַוֶּה אוֹתָם עַל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים". מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, וְנֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן. וּמִכֵּיוָן שֶׁהִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בְּמוֹלַד הַלְּבָנָה, בְּאֵיזֶה שִׁעוּר בְּדִיּוּק תְּהֵא רְאוּיָה לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ, הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ וְאָמַר לוֹ: "כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ". וּמֵאָז נִקְבַּע שֶׁאַחַת לְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם אוֹ אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם, עַל פִּי רְאִיַּת מוֹלַד הַלְּבָנָה, בֵּית דִּין מְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ וְקוֹבֵעַ אֶת יוֹם קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הַשֵּׁם מוֹסִיף וְאוֹמֵר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, שֶׁבְּחֹדֶשׁ נִיסָן זֶה יֵצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְיִהְיוּ בְּנֵי חוֹרִין, וְעַל כֵּן יִקָּבַע חֹדֶשׁ זֶה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

 

פֶּסַח מִצְרַיִם

נוֹסָף עַל מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, מְצַוֶּה הַשֵּׁם אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לִמְסֹר לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הִלְכוֹת מִצְוַת הַפֶּסַח. עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָכִין שֶׂה תָּמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים בַּעֲשָׂרָה לְחֹדֶשׁ נִיסָן, וּלְהַקְרִיבוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ, עֶרֶב הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם. לִשְׁחֹט אֶת הַשֶּׂה בֵּין הָעַרְבַּיִם, לְאָכְלוֹ צְלִי אֵשׁ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בַּחֲבוּרָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁהֵם מוּכָנִים לַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ, וּלְסַיֵּם אֲכִילָתוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה.

מִדַּם הַקָּרְבָּן יֵשׁ לִמְרֹחַ עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת לְסִימַן זִהוּי שֶׁזֶּהוּ בַּיִת יְהוּדִי, וְכָךְ יִפְסַח הַשֵּׁם עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַכּוֹתוֹ אֶת הַמִּצְרִים בְּמַכַּת הַבְּכוֹרוֹת.

 

פֶּסַח דּוֹרוֹת

אֶת חַג הַפֶּסַח, הוּא חַג הַמַּצּוֹת, חוֹגְגִים שִׁבְעָה יָמִים, מֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן וְעַד עֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּנִיסָן. בְּחַג הַפֶּסַח הֶחָמֵץ אָסוּר בָּאֲכִילָה, וְאַף בְּ"בַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא". בִּמְקוֹם חָמֵץ אוֹכְלִים מַצּוֹת, אִם כִּי חוֹבַת אֲכִילַת מַצּוֹת חָלָה רַק עַל הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת". 

בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְנִיסָן מַקְרִיבִים אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח וּבְיוֹם זֶה אָסוּר לֶאֱכֹל חָמֵץ.

הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְהַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח הֵם יָמִים טוֹבִים, שֶׁבָּהֶם אֲסוּרָה מְלָאכָה, פְּרָט לַהֲכָנַת אֹכֶל נֶפֶשׁ.

 

מֹשֶׁה מְצַוֶּה לְיִשְׂרָאֵל

מֹשֶׁה קוֹרֵא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִמְסֹר לָהֶם אֶת הִלְכוֹת קָרְבַּן הַפֶּסַח. הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהֶם לָקַחַת אֲגֻדַּת אֵזוֹב וְלִטְבֹּל אוֹתָהּ בְּדַם הַקָּרְבָּן וְלִמְרֹחַ עַל הַמַּשְׁקוֹף וְהַמְּזוּזוֹת. עִם זֹאת מַזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא לָצֵאת מִפֶּתַח הַבַּיִת בְּלֵיל ט"ו בַּחֹדֶשׁ. הַדָּם עַל מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת הַבַּיִת יִהְיוּ סִימָן לְבַיִת יְהוּדִי, עָלָיו יִפְסַח הַשֵּׁם וְלֹא יִתֵּן לְמַשְׁחִית לִפְגֹּעַ בִּבְכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן מַכַּת בְּכוֹרוֹת.

מֹשֶׁה גַּם מַסְבִּיר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּצְוַת קָרְבַּן הַפֶּסַח הִיא לְדוֹרוֹת, אוֹתָהּ יְקַיְּמוּ כַּאֲשֶׁר יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ. וּכְשֶׁבְּנֵי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים יִשְׁאֲלוּ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, יְסַפְּרוּ לָהֶם עַל הַנֵּס הַגָּדוֹל, שֶׁפָּסַח הַשֵּׁם עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר הִכָּה אֶת הַמִּצְרִים בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת.

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מוֹדִים לְהַשֵּׁם עַל הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, וּמִזְדָּרְזִים לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַשֵּׁם.

 

הַמַּכָּה הָעֲשִׂירִית - בְּכוֹרוֹת

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ בְּכוֹרוֹת מִצְרַיִם שֶׁעוֹמֶדֶת לִנְחֹת עֲלֵיהֶם מַכַּת בְּכוֹרוֹת, פָּנוּ אֶל אֲבוֹתֵיהֶם וְהִתְחַנְּנוּ לְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, מִשֶּׁסֵּרְבוּ אֲבוֹתֵיהֶם, פָּנוּ בְּבַקָּשָׁה זוֹ לְפַרְעֹה, וְהוּא כָּעַס עֲלֵיהֶם וְגֵרְשָׁם מֵעַל פָּנָיו. מִיָּד נָטְלוּ הַבְּכוֹרוֹת חַרְבוֹתֵיהֶם וְהִכּוּ אֶת אֲבוֹתֵיהֶם כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּמִסְפָּר. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם".

וְאָכֵן, בְּלֵיל ט"ו בְּנִיסָן בַּחֲצִי הַלַּיְלָה יָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְעָשָׂה שְׁפָטִים בְּמִצְרַיִם וּבֶאֱלֹקֵיהֶם וְהָרַג אֶת כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, אַף אֶת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה וְאַף אֶת בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה, וְאַף אֶת אֵלֶּה שֶׁהִתְחַבְּאוּ בְּבָתֵּי יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה מָלְאָה מִצְרַיִם זַעֲקוֹת שֹׁד וָשֶׁבֶר מִכָּל פִּנָּה, כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, שֶׁאַף אִם אֵין שָׁם בְּכוֹר, מֵת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם...

פַּרְעֹה, אַף שֶׁהָיָה בְּכוֹר נִשְׁאַר חַי, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה גְּדֻלַּת הַשֵּׁם וִיסַפֵּר תְּהִלָּתוֹ. 

וְיִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּיהֶם כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר. שֶׁכֵּן, כָּךְ צִוָּהּ עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה. וּבַלַּיְלָה הֵאִיר עֲלֵיהֶם הָאוֹר, וְהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמוֹדִים לְהַשֵּׁם.

יָדַע פַּרְעֹה שֶׁמֹּשֶׁה לֹא יָבוֹא אֵלָיו, שֶׁהֲרֵי צִוָּהּ עָלָיו שֶׁלֹּא יוֹסִיף לִרְאוֹת פָּנָיו. לָכֵן קָם מִמִּטָּתוֹ וּבִקֵּשׁ מֵעֲבָדָיו לְחַפֵּשׂ אֶת מֹשֶׁה. וְהָיוּ עֲבָדָיו הוֹלְכִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְשׁוֹאֲלִים: "הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה?". וְתִינוֹקוֹת יִשְׂרָאֵל הָיוּ לוֹעֲגִים לָהֶם וּמַפְנִים אוֹתָם לְכָאן וּלְכָאן. אַף פַּרְעֹה כִּתֵּת רַגְלָיו וְחִפֵּשׂ אֶת מֹשֶׁה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּיתוֹ, שָׁם יָשְׁבוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֶאֱכֹל אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח, כְּשֶׁהֵם מְהַלְּלִים אֶת הַשֵּׁם.

שָׁמַע מֹשֶׁה קוֹל בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן וְשָׁאַל: "מִי זֶה?" עָנָה פַּרְעֹה: "אָנֹכִי פַּרְעֹה". שְׁאָלוֹ מֹשֶׁה: "וְכִי דַּרְכּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים?". הֱשִׁיבוֹ פַּרְעֹה: "בָּאתִי לְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשִׁי וְעַל בְּנֵי עַמִּי, שֶׁיָּסִיר הַשֵּׁם מַגֵּפָה זוֹ מֵעָלֵינוּ". אָמַר מֹשֶׁה: "הַשֵּׁם צִוָּהּ עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לָצֵאת בְּלַיְלָה זֶה מֵהַבַּיִת". בִּקֵּשׁ פַּרְעֹה שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ מִן הַחַלּוֹן. עָמַד מֹשֶׁה בַּחַלּוֹן. פָּנְתָה אֵלָיו בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה וְאָמְרָה: "זְכֹר שֶׁהִצַּלְתִּי אוֹתָךְ מִן הַיְּאוֹר וְגִדַּלְתִּי אוֹתְךָ בְּבֵיתִי". הֵשִׁיב לָהּ מֹשֶׁה: "לָכֵן לֹא נִפְגַּעַת בְּכָל עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת. וּבַאֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, הֲרֵי הֻזְהַר פַּרְעֹה לִפְנֵי כָּל הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה".

פַּרְעֹה הִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ וּמֹשֶׁה הוֹדִיעַ לוֹ: "לֹא תָּמוּת לְמַעַן תִּרְאֶה אֶת נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם, וְאִם הִנְּךָ רוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת עַמְּךָ, קְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וְתוֹדִיעַ, שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם".

יָצָא פַּרְעֹה וְהִרְעִים בְּקוֹל גָּדוֹל בְּכָל רְחוֹבוֹת מִצְרַיִם: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי"...

שָׁמְעוּ זֹאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵחֵלּוּ לְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם וְלוֹמַר: "הַלְלוּ עַבְדֵי הַשֵּׁם - מֵעַתָּה אָנוּ עַבְדֵי הַשֵּׁם וְלֹא עַבְדֵי מִצְרַיִם".

אָמַר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה: "לֹא נֵצֵא כְּגַנָּבִים בַּלַּיְלָה, נְחַכֶּה עַד שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם וְנֵצֵא בְּעֶצֶם הַיּוֹם".

וְכָךְ יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא צִבְאוֹת הַשֵּׁם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֶצֶם יוֹם ט"ו בְּנִיסָן, הַיּוֹם בּוֹ נִתְבַּשֵּׂר אַבְרָהָם בְּהֻלֶּדֶת בְּנוֹ יִצְחָק! הַיּוֹם בּוֹ נוֹלַד יִצְחָק! הַיּוֹם בּוֹ נִגְזְרָה בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים! וּבְרֶגַע הָאַחֲרוֹן הֵכִינוּ בָּצֵק לֶאֱפוֹת עוּגוֹת צֵידָה לַדֶּרֶךְ, וּמֵרֹב חִפָּזוֹן הַבָּצֵק לֹא הִסְפִּיק לִטְפֹּחַ וְהָעוּגוֹת הָיוּ לְמַצּוֹת. רַק הִסְפִּיקוּ לְבַקֵּשׁ מֵהַמִּצְרִים "כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת", נָשְׂאוּ אֶת בְּצֵקָם וְשִׁירֵי הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ! כְּשֶׁעֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאוֹד.

הַלַּיְלָה הַקּוֹדֵם לַיְּצִיאָה הָיָה "לֵיל שִׁמּוּרִים", לַיְלָה שֶׁשָּׁמַר הַשֵּׁם הַבְטָחָתוֹ לְאַבְרָהָם לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ כֵן לְדוֹרוֹת, לַיְלָה זֶה מְיֻחָד ומְשֻׁמָּר מִן הַמַּזִּיקִין, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַר הַשֵּׁם עַל יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁל מַכַּת בְּכוֹרוֹת. עַל כֵּן אָנוּ שׁוֹמְרִים לַיְלָה זֶה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה וּמְקַיְּמִים אֶת כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּשׁוּרוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר. 

 

הַשְׁלָמַת חֻקֵּי הַפֶּסַח לְדוֹרוֹת

חֻקֵּי חַג הַפֶּסַח לְדוֹרוֹת כּוֹלְלִים אֶת חֻקֵּי קָרְבַּן הַפֶּסַח, שֶׁאֲכִילָתוֹ אֲסוּרָה עַל נָכְרִים וַעֲרֵלִים. כְּמוֹ כֵן, קָרְבַּן הַפֶּסַח צָרִיךְ לְהֵאָכֵל בַּחֲבוּרָה וְאָסוּר לְאָכְלוֹ מִחוּץ לַמָּקוֹם הַקָּבוּעַ לַסְּעוּדָה. אָסוּר לְהוֹצִיא מִבְּשָׂרוֹ מִחוּץ לַבַּיִת וְאָסוּר לִשְׁבֹּר מִמֶּנּוּ עֶצֶם.

 

מִצְווֹת לְזֵכֶר יְצִיאַת מִצְרַיִם: קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹרוֹת וְחַג הַמַּצּוֹת

בְּסוֹף פָּרָשָׁתֵנוּ נוֹתֶנֶת לָנוּ הַתּוֹרָה מִצְווֹת זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם וּבָרִאשׁוֹנָה מִצְוַת בְּכוֹרוֹת.

לַבְּכוֹרוֹת קְדֻשָּׁה מְיֻחֶדֶת בִּגְלַל הַנֵּס שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת, לָכֵן צָרִיךְ לִפְדּוֹת בְּכוֹרוֹת מִן הַכֹּהֵן בְּכֶסֶף.

גַּם בְּכוֹר הַבְּהֵמָה קָדוֹשׁ, לָכֵן יֵשׁ לְהַעֲלוֹתוֹ קָרְבָּן לְהַשֵּׁם.

וּמִכָּל הַבְּהֵמוֹת הַטְּמֵאוֹת יֵשׁ לִפְדּוֹת גַּם בְּכוֹר חֲמוֹר. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא בְּהֵמָה טְמֵאָה וְאָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ לַמִּזְבֵּחַ, יֵשׁ לִפְדּוֹתוֹ בְּשֶׂה אוֹ לַעֲרֹף אוֹתוֹ. וּבַמֶּה זָכָה הַחֲמוֹר מִכָּל הַבְּהֵמוֹת הַטְּמֵאוֹת? עָמְדָה לוֹ הַזְּכוּת, שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם סִיְּעוּ הַחֲמוֹרִים לְיִשְׂרָאֵל וְנָשְׂאוּ עַל גַּבֵּיהֶם מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. 

וְעוֹד מִצְוָה חֲשׁוּבָה, שֶׁיֵּשׁ לִזְכֹּר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם!

וְהָעִקָּר, לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת חַג הַפֶּסַח שִׁבְעָה יָמִים בַּשָּׁנָה, וְלֹא לֶאֱכֹל בּוֹ חָמֵץ לְסוּגָיו, וְעוֹד שֶׁהוּא אָסוּר בְּ"בַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא". הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח הֵם יָמִים טוֹבִים, וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן חַיָּבִים בַּאֲכִילַת מַצָּה. מִצְוַת פֶּסַח כּוֹלֶלֶת "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", הַמִּצְוָה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם לַבָּנִים, דָּבָר שֶׁעוֹשִׂים בְּלֵיל הַסֵּדֶר בִּקְרִיאַת הַהַגָּדָה.

גַּם מִצְוַת הַנָּחַת תְּפִלִּין, הַמַּזְכִּירָה אֶת הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, קְשׁוּרָה לִיצִיאַת מִצְרַיִם.

הַפָּרָשָׁה מְסַיֶּמֶת בָּאַזְהָרָה לִשְׁמֹר אֶת מִצְוַת הַפֶּסַח וְהַמַּצּוֹת מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה.

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.