פרשת משפטים - אם כסף תלווה את עמי

להקראת המאמר
יום חמישי ד' אדר ה'תשע"ז
הנקודה שבמאמר
"אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" - מהי משמעות יתור הלשון מה שכתוב: "את עמי", מאחר שמסיים אחר כך: "את העני עמך"?
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו
פרשת משפטים - אם כסף תלווה את עמי

 

בס״ד. ש״פ משפטים, כ״ה שבט, מבה״ח אדר-ראשון ה׳תשכ״ז

 

אם[1] כסף תלוה את עמי את העני עמך[2], ומקשה כ״ק אדמו״ר מהר״ש במאמרו מלפני מאה שנה[3] [שאז היתה השנה הראשונה לנשיאות שלו] דצריך להבין יתור הלשון מה שאומר את עמי, מאחר שמסיים אח״כ את העני עמך. ומבאר שם המעלה שיש בצדקה על ענין הקרבנות, וכדאיתא בגמרא[4] בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים, וכן כתיב[5] כי חסד חפצתי ולא זבח. ומקשה על זה, והלא ידוע גודל ענין הקרבנות, וכמ״ש[6] ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוך כאו״א[7], דזהו המשכן דאיקרי מקדש, ועיקר העבודה במשכן ומקדש הי׳ עבודת הקרבנות, וכמו שמבאר בהמשך ההילולא[8] דעיקר העבודה במשכן הוא עבודת הקרבנות, וזהו העבודה של כאו״א, דושכנתי בתוכם בתוך כאו״א מישראל, ובפרט שענין הקרבנות הוא מלשון קורבא[9] שזהו קירוב כל הכחות, וע״י הקרבנות הנה לא רק מה שעולה עד רזא דא״ס[10], אלא שע״י הקרבנות ממשיכים משם ג״כ, וא״כ צריך להבין מ״ש חסד חפצתי ולא זבח.

 

ומבאר בהמאמר, דהענין יובן ע״פ מארז״ל[11] על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. [מאמר המוסגר ותוספות ביאור, דמזה שאומרים שעל ג׳ דברים העולם עומד, שזהו משל של תורה, שהוא בדומה לבית העומד על ג׳ עמודים, הנה מובן שענין העבודה שזהו ענין הקרבנות הוא לא רק עלי׳ למעלה והכנה שאח״כ תוכל להיות המשכה ע״י תורה וגמילות חסדים, אלא שזהו המשכה למטה ג״כ, ומשום זה נקרא בשם עמוד, וכמו שבהמשל אין הכוונה שהבית עומד על ב׳ עמודים אלא על ג׳ עמודים, וכמו״כ יובן שאין הכוונה שעבודת הקרבנות היא הכנה לב׳ העמודים של תורה וגמילות חסדים, אלא שגם בעבודה יש המשכה למטה, ולכן נקראת בשם עמוד שעלי׳ העולם עומד]. וע״ד משל[12] כשאדם רוצה לנסוע לאיזה מקום לקנות סחורה, שאין עיקר המכוון בהנסיעה, כי עיקר המכוון הוא הריוח שיהי׳ מזה, אך מחמת הריוח ממילא יש לו רצון בנסיעה זו ג״כ, אבל זהו רק חיצוניות הרצון, אבל פנימיות הרצון הוא בהריוח. וזהו ג״כ ענין חסד חפצתי ולא זבח, דהיינו שעיקר פנימיות[13] הרצון הוא בחי׳ חסד, אך מ״מ יש לו רצון ג״כ בבחי׳ זבח, רק שהוא בחי׳ חיצוניות13הרצון.

 

והנה על בחי׳ חסד זה נאמר[14] כי אמרתי עולם חסד יבנה. והנה בפירוש כי אמרתי וגו׳ יש שני פירושים[15]. פירוש הא׳ שעיקר בריאת העולם הוא מצד כי חפץ חסד הוא[16], ובחי׳ חפץ חסד זהו למעלה מבי״ע הפרטיים ומבי״ע הכלליים[17], שזהו עד שלא נאצל[18], שהוא למעלה מאחד וקדמון[19], וכמארז״ל[20] עד שלא נברא העולם הי׳ הוא ושמו בלבד, דיש בחי׳ הוא ושמו כמו שהם מצד עצמם, ויש בחי׳ הוא כמו שהוא בבחי׳ בלבד, שבלבד הכוונה שאין מציאות הזולת, וכאן הכוונה בחי׳ הוא כמו שהוא נמצא בבחי׳ בלבד, שהוא למעלה מבחי׳ הוא ושמו מצד עצמם[21]. ופירוש הב׳ כי עולם הוא לשון זמן[22], והיינו שלעולם צריך להמשיך בחי׳ חסד, וכידוע[23] שהדבר הוי׳ צריך להיות נמשך תמיד בהנברא להחיותו וכו׳. דלכאורה ב׳ הפירושים הם הפכים זה מזה. ומבאר שם את ב׳ הענינים כמו שהם בעבודה, שיש בחי׳ אתערותא דלעילא הבא ע״י אתערותא דלתתא, ויש בחי׳ אתערותא דלעילא מצד עצמו שלמעלה מאתערותא דלעילא שבא ע״י אתערותא דלתתא, שבאמת גם בחינה זו נמשך ע״י עבודת האדם למטה, הגם כי בעצם בחינה זו הוא למעלה מכדי שתוכל לפעול אתערותא דלתתא, אך גם זה הוא בחי׳ חפץ חסד, שיפעל אתערותא דלתתא שם להמשיך בחינה זו[24]. וזהו ע״ד העבודה דראש השנה, שאז כל הענינים חוזרים לקדמותן וצריכים להמשיך הכל מחדש[25], ואיך יש בכח האדם להמשיך משרש הקדום, אלא שזהו מצד חפץ חסד, שיש נתינת כח שיוכלו להמשיך גם ממדריגה כזו, וזהו ע״י מצות היום בשופר[26].

 

אמנם מ״מ צ״ל עבודה בדוגמא לזה בעבודת הנבראים, שזהו ע״י שהאדם עושה למטה צדקה וחסד. וכמ״ש שם[27] במילים אחדות למטה בשולי הגיליון, שע״י שעושה גמילות חסדים יתר מכפי כחו ויכולתו ממשיך מלמעלה ג״כ אתערותא דלעילא שלמעלה מכדי שאתערותא דלתתא. וכמו שמבואר בכמה מקומות[28] בענין בכל מאדך[29], שע״י העבודה במאד שלמטה ממשיכים המאד שלמעלה. והגם[30] שלגבי למעלה אינו למעלה ממדידה והגבלה, ואפילו לגבי הזולת שגדול ממנו אינו נקרא בלי גבול, מ״מ מאחר שאצלו הוא למעלה מהגבלות שלו, ממשיך הבלי גבול שלמעלה. וכמו״כ הוא בנוגע לחסד, שע״י הצדקה באופן של מאד, דהיינו למעלה ממדידה והגבלה, ממשיכים בחי׳ חפץ חסד, וזהו המעלה של צדקה. ע״כ הוא המאמר של כ״ק אדמו״ר מהר״ש.

 

ויש להוסיף בדרך אפשר שעדיין אינו מובן, דהלא נאמר ושכנתי בתוכם, דעיקר העבודה במשכן הוא עבודת הקרבנות, וא״כ צריך להבין מ״ש חסד חפצתי ולא זבח, שההמשכה היא מצד חסד. ויש לומר דהגם שההמשכה בפועל היא ע״י חסד, וקרבנות הו״ע העלאה, מ״מ מאחר שהגורם לההמשכה של תורה וגמילות חסדים הו״ע העלאה של הקרבנות, הרי הוא למעלה מזה, וכידוע[31] שהדבר הגורם הוא למעלה מהדבר הנגרם, וכידוע בענין מי נסמך על מי. ממילא נמצא שענין הקרבנות הוא למעלה מתורה וגמילות חסדים, ומאחר שכל ענין ההמשכה תלוי בעבודת הקרבנות שהוא הגורם להמשכה, א״כ הרי כלול בו ענין ההמשכה ג״כ מאחר שנעשה על ידו, וכלול בו באופן נעלה מאחר שהוא הגורם, וכנ״ל בענין הגורם וכו׳. ודוגמא לזה מענין השכר שיש על תורה ומצוות, דידוע31שהתורה ומצוות הם למעלה מהשכר מאחר שהם גורמים השכר, והדבר הגורם הוא למעלה מהנגרם. וזהו מה שמביא בהמאמר[32] דרשת רז״ל[33] כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, דמובן שעיקר הענין הוא הקרבן ולא הנסכים, והגם שההמשכה היא ע״י הנסכים, מ״מ העיקר הוא הקרבן, דמאחר שההמשכה באה ע״י ההעלאה, א״כ בההעלאה יש כבר ענין המשכה.

 

וזהו מ״ש בפרשה זו[34] שלש רגלים תחוג לי בשנה, שהשלש רגלים הם כנגד ג׳ אבות[35], דחג הפסח הוא כנגד אברהם, וחג הסוכות הוא כנגד יעקב דכתיב בי׳[36] ולמקנהו עשה סוכות, וחג השבועות הוא כנגד יצחק. דלכאורה צריך להבין, הרי ענינו של יצחק הוא העלאה וגבורה, דאפר העקידה מוטל על גבי המזבח[37] שזהו ענין הקרבנות, והרי כל ענין מתן תורה הוא לייחד מעלה ומטה[38], שזהו היפך ענין הגבורה והעלאה. והביאור הוא כנ״ל, שבענין ההעלאה יש ענין ההמשכה ג״כ. ולכן לעתיד לבוא שאז הוא תכלית ההמשכה למטה, הנה אז אומרים על אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו, וליצחק דוקא אומרים כי אתה אבינו[39], מאחר שכל ההמשכה הוא ע״י העלאה וכנ״ל. וכמבואר בהמאמרים של פ׳ אחרי[40] שבשעת הרצוא צריך להרגיש ענין השוב, דבכדי שיכול להיות יצא בשלום צ״ל נכנס בשלום[41], שאזי בהנכנס בשלום יש כבר היצא בשלום. וזהו מ״ש בצוואת הריב״ש[42] [הגם שהבעש״ט לא כתבה אלא נכתבה ע״י תלמידיו, והלשון אינה מדוייקת, מ״מ הענינים הם נכונים[43]] שהבעש״ט התפלל תפילות הרבה שיוכל לירד לאחר התפילה, וכמ״ש בתורת חיים[44] שהתענה ע״ז הרבה פעמים שיוכל לענות על שאלה גשמיות באמצע התפילה, דלכאורה מהו הענין בזה הרי יכול לחכות עד לאחר התפילה. אלא הענין הוא כנ״ל, שבעת ההעלאה צ״ל ההמשכה ג״כ.

 

וזהו מ״ש אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, שעַמִי הכוונה עִמִי[45], דקאי על בחי׳ עמך מקור חיים[46], שזהו מקור החיים, וכדאיתא בגמרא[47] שמחי׳ החיים יתן לך חיים, שע״י גמילות חסדים ממשיכים מבחי׳ עמי, מחיי החיים וכו׳.

 

 

מקורות והערות

[1]לכללות מאמר זה – ראה ד״ה זה תרכ״ז (סה״מ תרכ״ז ע׳ קכג ואילך). וראה גם ד״ה זה באוה״ת פרשתנו ע׳ א׳קסא ואילך. (כרך ח) ע׳ ג׳יז ואילך. ד״ה זה תרכ״ט (סה״מ תרכ״ט (קה״ת, תשנ״ב) ע׳ סט ואילך). תרס״ה (סה״מ תרס״ה ע׳ קלח ואילך). ד״ה על ג׳ דברים העולם עומד תרנ״א (סה״מ תרנ״א ע׳ קעב ואילך). תרח״ץ (סה״מ תרח״ץ ע׳ רכו ואילך). ד״ה כי חסד חפצתי תרצ״ט (סה״מ תרצ״ט ע׳ 238 ואילך). ד״ה טעמה כי טוב תש״ט (סה״מ תש״ט ע׳ 28 (השני) ואילך). ד״ה ויאמר גו׳ מחר חודש תשכ״ב. ד״ה כי תשא דש״פ משפטים, פ׳ שקלים תשל״א פ״ה (סה״מ מלוקט ח״ה ע׳ קפא) ואילך.

[2]פרשתנו (משפטים) כב, כד.

[3]סה״מ תרכ״ז שם.

[4]ר״ה יח, א.

[5]הושע ו, ו.

[6]תרומה כה, ח.

[7]ראה ראשית חכמה שער האהבה פ״ו קרוב לתחלתו (ד״ה ושני פסוקים). אלשיך תרומה שם. של״ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. וראה לקו״ש חכ״ו ע׳ 173 הערה 45.

[8]ד״ה באתי לגני ה׳שי״ת פ״ב (סה״מ תש״י ע׳ 112 ואילך).

[9]ראה ספר הבהיר סימן מו (קט). וראה זח״ג ה, א. של״ה מסכת תענית ריא, ב. פע״ח שער (א) התפלה פ״ה. סה״מ תש״ט שם ע׳ 29 (השני) (צויין בסה״מ תש״י שם ע׳ 113).

[10]ראה זהר ח״ב רלט, א. ח״ג כו, ב.

[11]אבות פ״א מ״ב.

[12]ראה (נוסף למקומות שבהערה 1) גם מאמרי אדה״ז תקס״ב ח״א ע׳ כו (הובא באוה״ת בלק ע׳ א׳כז). מאמרי אדהאמ״צ דברים ח״ד ע׳ א׳רצא. סה״מ תרמ״ח ע׳ קפא. תרנ״ד ע׳ ט.

[13]ראה לקו״ת שה״ש כח, ריש ע״ד. וש״נ. וראה גם שו״ת צ״צ אה״ע סימן רסג (ח, ג).

[14]תהלים פט, ג.

[15]ראה (נוסף למקומות שבהערה 1) גם אוה״ת לתהלים (יהל אור) עה״פ (ע׳ שיד ואילך). סה״מ תרנ״ט ע׳ קטז. קונטרסים ח״א כג, א. ח״ב שצא, ב. תש״ח ע׳ 273. ועוד.

[16]מיכה ז, יח.

[17]בכ״ז – ראה ד״ה באתי לגני שנה זו (סה״מ באתי לגני ח״א ע׳ ר ואילך). וש״נ.

[18]ראה עבודת הקודש ח״א (חלק היחוד) פ״ב.

[19]ראה שער היחוד (לאדהאמ״צ) פ״י ואילך. הובא ונת׳ בד״ה באתי לגני הנ״ל (סה״מ שם ע׳ רב).

[20]פדר״א פ״ג.

[21]ראה מאמרי אדה״ז תקס״ב ח״א ע׳ רסא-ב (הובא בד״ה באתי לגני הנ״ל – סה״מ שם ע׳ רא).

[22]ראה סה״מ תש״ח ריש ע׳ 160. ובכ״מ.

[23]שעהיוה״א פ״ב (עז, ב).

[24]ראה סהמ״צ להצ״צ נד, ב. לקו״ש ח״ד ע׳ 1133 הערה 13.

[25]ראה פע״ח ושער הכוונות שער ר״ה. סידור האריז״ל במקומו. לקו״ת נצבים נא, ב. ובכ״מ.

[26]ר״ה כו, ב.

[27]סה״מ תרכ״ז שם ע׳ קלא.

[28]תו״א מקץ לט, ריש ע״ד. שרש מצות התפלה פט״ז (סהמ״צ להצ״צ קכג, א-ב). סהמ״צ להצ״צ קס, ב.

[29]ואתחנן ו, ה.

[30]ראה גם לקו״ש חי״ז ע׳ 115.

[31]המשך וככה תרל״ז (קה״ת, תשע״ג) פט״ו (ע׳ יד).

[32]סה״מ תרכ״ז שם ע׳ קכו.

[33]ברכות יד, סע״ב.

[34]כג, יד.

[35]זח״ג רנז, ריש ע״ב. טואו״ח סו״ס תיז.

[36]וישלח לג, יז.

[37]מדרש הגדול וירא כב, יט. וראה ירושלמי תענית פ״ב ה״א. תו״כ ופרש״י בחוקותי כו, מב. תנחומא ס״פ וירא. ב״ר פצ״ד, ה.

[38]ראה שמו״ר פי״ב, ג. תנחומא וארא טו.

[39]ישעי׳ סג, טז. שבת פט, ב.

[40]ראה ד״ה וידבר גו׳ אחרי מות תרמ״ט (סה״מ תרמ״ט ע׳ רנט-ס). תשכ״ב (סה״מ ויקרא ע׳ קעט).

[41]ראה חגיגה יד, ב. ירושלמי שם פ״ב ה״א.

[42]ראה צוואת הריב״ש (הוצאת קה״ת) סימן לה (ו, רע״א).

[43]אגה״ק ריש סימן כה.

[44]ויחי קח [רמט], ג. שמות סה, ב. וראה סה״מ תרל״ג ח״א ע׳ סו. וש״נ. סה״מ במדבר ח״ב ע׳ שנג.

[45]ראה שמו״ר ספל״א. וראה אוה״ת פרשתנו שם ס״ע א׳קסה-ו. (כרך ח) ע׳ ג׳יז-ח.

[46]תהלים לו, י. וראה אוה״ת (יהל אור) עה״פ ס״ו (ע׳ קלח).

[47]יומא עא, א.

 

, , ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.