שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים

להקראת המאמר
יום חמישי כ"ה אדר ה'תשע"ז
הנקודה שבמאמר
"היינו כחולמים" - ענין החלום הוא שנראים שני ענינים הפכיים ביחד, והוא על דרך משל אשר ברגע אחד נראה שהוא מת וברגע אחד הוא חי, וכן ברגע אחד נראה שהוא כאן וברגע אחד הוא באספמיא...
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו
שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים

 

בס"ד . ש"פ מסעי, כ"ח תמוז, מבה"ח מנחם אב ה'תשכ"ז

 

שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים[1]‏, ואיתא במאמר מכ"ק ‏אדמו"ר הצמח צדק[2] ‏(אשר מפרטי הענינים המבוארים בו נראה שמיוסד על דיבור המתחיל זה שבתורה אור)[3] אשר אז, בשוב השם וכו', נראה שהיינו כחולמים. וענין החלום הוא שנראים שני ענינים הפכיים ביחד, והוא על דרך משל (ומביא שם משל חריף (א שארפער משל) מאשר בתורה אור) אשר ברגע אחד נראה שהוא מת וברגע אחד הוא חי, וכן ברגע אחד נראה שהוא כאן וברגע אחד הוא באספמיא[4] ‏, ואין לו בזה שום קושיא וסתירה. ומבאר זה בעבודה, אשר בעת התפילה הוא מתבונן ואומר השם אחד ושמו אחד [5], אשר אין עוד מלבדו[6]‏, ואחר כך הוא טרוד בפרנסתו ופרנסת בני ביתו, אף על פי שלכאורה סתרי אהדדי, דהרי אין עוד מלבדו ואיך הוא טרוד, אלא זהו ענין היינו כחולמים, אשר שני הענינים אמת (וענין זה אינו בתורה אור), שזהו מצד המקיפים. דההפרש בין מקיף לפנימי הוא, שבפנימי ישנם חילוקים והתחלקות, מה שאין כן במקיפים הכל הוא בהשוואה, ועל דרך עושה שלום במרומיו[7]‏, שמיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש שהם הפכים, ועם כל זה עושה שלום ביניהם[8] ‏מפני שמאיר הארה גבוה משניהם[9], שהוא עניין המקיפים. ועוד יותר, שמצד המקיף אינם הפכים כלל. ויובן על דרך משל המדות, הנה חסד וגבורה הם ימין ושמאל שהם הפכים, ותפארת הוא קו האמצעי, אבל זה שהם הפכים הוא רק בהתגלות המדות, מה שאין כן כשהמדות הן כלולות בבינה, שבינה היא שורש המקיפים, הנה שם אינן בבחינת הפכים. ועל דרך זה הוא גם כן בזמן הגלות, שזעיר אנפין הוא בהעלם, שהוא עניין מה שספירות הזעיר אנפין הוא בבחינת עיבור בבטן אמו, תחת כלילן בגו תלת[10]. וזהו גם כן מה שכתוב ‏אלביש שמים קדרות וגו'[11], דלכאורה בזמן הגלות אנו רואים שני הפכים, ואיך יכולים שניהם להיות אמת, דהרי בעת התפילה אומר אין עוד מלבדו ועם כל זה צריך להיות בזעת אפיך תאכל לחם[12]‏, שלכאורה הרי הם סותרים זה לזה, ועל זה אומר[13] ‏שובה השם ‏את שביתינו גו', שעבודת התשובה מגעת למעלה מסדר ההשתלשלות, ולא רק למעלה מבינה שהיא מקור המדות אלא גם למעלה מראשית הקו, וכמובא במדרש[14] ‏שתשובה וימות המשיח[15] ‏קדמו לעולם, שעולם הוא עניין סדר ההשתלשלות, ועל זה אומר שתשובה וימות המשיח קדמו לעולם, שזהו למעלה אפילו מאדם קדמון, ששם ישנו גם כן הסדר של אורות וכלים, מה שאין כן תשובה שקדמה לעולם מגעת בבחינת הרשימו, ולמעלה יותר בבחינת מטי ולא מטי, למעלה לגמרי מכל סדר ההשתלשלות. ולכן מסיים במדרש[16] ‏שמשה זכה קודם מיתתו לתשובה, שהרי משה ענינו פנימיות, אורות בכלים, אבל קודם מיתתו זכה לתשובה שהיא בחינה שלמעלה מהשתלשלות, ‏וכנזכר לעיל שהיא למעלה גם מראשית הקו.

 

וממשיך (בהמזמור)[17] אז יאמרו בגוים הגדיל השם לעשות וגו', שמצד המקיפים יכולה להיות מציאות שלמטה, ואף על פי כן יכולים לברר אותו, הנה אז נעשה הגדיל השם, שממשיכים עוד יותר מלכתחילה (וזהו אז ימלא שחוק פינו17‏, שמגיעים בבחינת תענוג העליון). עד כאן תוכן מאמר הצמח צדק.

 

וזהו גם כן שני הפירושים המובאים בפירוש רש"י פרשת מסעי[18] ‏(שזהו קישור המאמר ‏לפרשת מסעי), שפירוש האחד הוא להודיע חסדיו של מקום, ופירוש השני הוא דבר בלתי רצוי, שכאן חששת את וכו', וזהו העבודה להפך מבלתי רצוי שיהיה מזה להודיע חסדיו של מקום. וזהו גם כן על דרך המאסר והגאולה שבימי י"ב-י"ג תמוז, שאז הנה אותם שהניחוהו במאסר הם עצמם ששחררוהו, והיה זה באופן של ביד רמה[19]‏, והיה על דרך גאולת אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו שהגדיל השם לעשות בארץ[20]‏, שאפילו הגוים ראו גדולת השם. וזה שייך גם לנו, שצריכים להפך המפני חטאינו[21]‏, וזדונות נעשו לו כזכיות[22]‏, ובעת שתתבטל הסיבה יתבטל ממילא המסובב, ואז יהיה ופדויי השם ‏ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם[23].

 

 

מקורות והערות

[1]תהלים קכו, א.

[2]נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קפד ואילך. וראה גם אוה"ת מקץ תתש, ב ואילך.

[3]וישב כח, ג ואילך. וראה בכ"ז גם סד"ה  להבין ענין החלומות תשכ"ד (סה"מ בראשית ח"א ע' קלו).

[4]ראה נדה ל, כ.

[5]זכרי' יד, ט. - כ"ה כהנחה, ובמאמרי אדה"ז שם (ע' קפה) :שמע ישראל וגו' הוי' אחד (ואתחנן  ו, ד). המו"ל.

[6]ואתחנן ד, לה.

[7]איוב כה, ב.

[8]במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ‏ויגש ו.

[9]ראה אגה"ק סי"ב. לקו"ת תזריע כג, ג. אמור  לח, א. ביאוה"ז (לאדהאמ"צ) ר"פ לך לך (ח, ג). ובכ"מ.

[10]ראה זח"כ (תוספתא) נ, סע"א. ע"ח שער הכללים פ"ב. ביאוה"ז (לאדהאמ"צ) בשלח מז, ג ואילך. ובכ"מ.

[11]ישעי' נ, ג.

[12]בראשית ג, יט.

[13]תהלים שם, ד.

[14]ראה הערה הבאה.

[15]כ"ה כמאמרי אדה"ז שם (ע' קפז). ובאוה"ת שם (תתשא, ב): תשובה ושמו של משיח. וראה פסחים נד, א. נדרים לט, ב. המו"ל.

[16]ראה זהר ח"ב (רע"מ) קיד, ב. ח"ג רעח, א. וראה לקו"ת שמע"צ צב, א. תו"ח נח סא, א. וש"נ. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' שיב. וש"נ.

[17]תהלים שם, ב.

[18]בתחלתה (לג, א).

[19]ל' הכתוב - בשלח יד, ח.

[20]ראה אגרות-קודש אדה"ז ח"א (קה"ת, ‏תש"מ. תשמ"ז) סל"ח (ס"ע צז). וש"נ.

[21]נוסח תפלת מוסף ויו"ט.

[22]ראה יומא פו, ב.

[23]ישעי' לה, י. נא, יא.

 

,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.