מעלתה של התועדות חסידית

להקראת המאמר
יום שלישי ט"ז מנחם אב ה'תשע"ד
הנקודה שבמאמר
התועדות חסידית מחיה ומעמידה את החסיד במעמד ומצב נפשי גבוה יותר, כי בהתועדות עוזרים ליהודי בדברי עידוד ועצה טובה עד למעשה בפועל ובאופן נצחי. מכאן שעיקר עניינה של התוועדות חסידית היא אהבת ישראל כפשוטה. על ידי התבוננות בדברים המעוררים את אהבת ישראל, בודאי מעוררים את רגש האהבה. ולא עוד אלא שבשבת אחים גם יחד שמחים ומשמחים זה את זה, והמתוועדים חשים אורה ושמחה וששון ויקר.
מסיפורי חסידים מעלתה של התועדות חסידית

 

ביום חמישי כ"ד תמוז ה'תשס"ט היתה התועדות בנות ונשים בבית משפחת שמידע בעניין מעלתה של התועדות חסידית על פי רבותינו נשיאינו עם כל המשתמע מכך, על פי החוברת "אהבת ישראל", שיצאה לאור לכבוד חודש תמוז על ידי איגוד תלמידי הישיבות המרכזי - 770.

והרי תוכן מקוצר של הדברים שנשמעו בהתועדות:

 

פעם ישבו חסידי הרמ"מ מהאראדק וחזרו על דברי התורה שלמדו, ובעת ההיא היה גם רבינו הזקן בהאראדק, לאחר חזרת דברי התורה פעמיים ושלוש התחילו לשוחח שיחות קודש, וגם הביאו משקה. בתוך הדברים עמד אחד החסידים, שהיה לא עלינו בעל יסורים באיזה מחלה שהרופאים לא מצאו לו מזור, והתחיל לבכות ולבקש ברכה מאת המתועדים שיברכוהו ברפואה שלימה. אחד החסידים כששמע את בקשתו התחיל לשחוק ממנו, וכי אנחנו בכוחנו לברך, מה ראית על ככה?... ואחדים גם התרעמו עליו, שהוא מאמין באנשים פשוטים כמוהם, בטענם שהברכות שייכות רק ליחידי סגולה, צדיקי הדור. אבל החסיד לא שת לבו אליהם והרבה עוד להפציר, ומתוך התחננותו נתעודד מאוד ובכה בדמעות שליש מעומקא דליבא. פלוגת החסידים בראותם שחברם מתאמץ בבקשתו התחילו לנגן, בחשבם שבזה ישקיטו וירגיעו את רוחו. אז הכריז כ"ק רבינו הזקן "שא". המנגנים נדמו, וגם החסיד הבוכה חדל לבכות. ורבינו הזקן אמר: אחי ורעי האם שכחתם אותה הפתקא אשר משמי שמיא נחיתא בטל אורות בגזירת עירין קדישין בסוד החבריא קדישא תלמידי רבינו הקדוש, שברכה של חסידים בהתועדות חסידית פועלת בשמים ישועות גדולות שאפילו המלאך מיכאל לא יכול לפעול. כל החסידים באותה התועדות נתלהבו בלהבת שלהבת אהבת רעים וכולם כאיש אחד בירכו את אחיהם החסיד בברכת רפואה שלימה.

 

כמו אדמו"ר הזקן כך כל רבותינו נשיאינו הפליגו מאוד בשבח מעלת התועדות חסידית.

 

הצמח צדק העיד על עצמו שמכיון שבכל התועדות נהגו עמו בכבוד של נכד אדמו"ר ואחר כך כמו עם חתנא דבי נשיאה, מיום שעלה לנשיאות וקיבל עליו עול אנ"ש כמעט כשלושים שנה לא טעם טעם התועדות חסידית, וכשהתבונן בגודל מעלתה המופלאה וכמה היא טובה ללא שיעור, הצטער צער רב מעומק פנימיות נפשו על מה שהפסיד במשך חמישים שנה, ודמעות נשרו מעיניו.

 

הרבי המהר"ש הגיב על כך: שער בנפשך, מה אבי פעל במשך חמישים שנה אלו (תקס"ט-תרי"ט). כמה חידושי תורה בנגלה, כמה הסברים וחידושים בחסידות, כמה יהודים החיה במשך שלושים שנות נשיאותו, כמה חזיונות קדושות הוא ראה. קדוש בן קדוש, בן בתו של קדוש גאון וצדיק, קרוב לבן שבעים שנה בוכה בדמעות שליש מעומק פנימיות נקודת לבבו על זה שאינו יכול להשתתף בהתועדות חסידית כמו כל חסיד פשוט ורגיל ובלתי בולט.

והרבי הרש"ב הגיב על כך: מיום עמדי על דעתי גם מימי ילדותי הייתי שומר את הזמן. כוסף הייתי תאב ומשתוקק לשמוע סיפורי החסידים, והייתי מיקר את התועדות החסידים, אבל עם זה הייתי מצטער על איבוד הזמן בזה. אמנם מאז שומעי את הסיפור הזה על הצמח צדק נחקק בי עניין התועדות חסידים לדבר עיקרי. וכאשר ראיתי את רוב הטובה בעבודה בפועל, בעבודה שבלב ובצחצוח כלי ההבנה וההשגה, שהתועדות חסידית פועלת, הוחלט אצלי אשר התועדות החסידים הוא מי חטאת המטהרים.        

 

הרבי הריי"ץ שמביא סיפורים אלה באגרות הקודש שלו (ח"ד רל"ה), אמר גם, שמה שאמרו חז"ל על התורה: גדול שימושה יותר מלימודה. פירושו, שאמיתית שימושה היא התועדות חסידית.

 

רבותינו נשיאינו, שהפליגו מאוד במעלת התועדות חסידית, ביקשו להביא להתועדות כל יהודי. כי היות יהודי בהתועדות חסידית אפילו פעם אחת פועלת אצלו ישועות גדולות, ואפילו אם הגיע רק דרך מקרה ורק לחלק מההתועדות.

 

ואומר הרבי מה"מ שליט"א, שעיקר עניינה של התועדות חסידית היא שמתאספים כמה וכמה מישראל יחד מתוך אהבה ואחוה ושלום ורעות, על ידי זה מתבטאת אהבת ישראל ואחדות ישראל במחשבה דבור ומעשה, ודבר זה עושה נחת רוח לאבינו שבשמים. ובפרט שכל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, הרי שהדבר גורם עונג ונחת לאלוקה ממעל.

 

ורואים במוחש שכל התועדות מביאה תועלת רבה בחיזוק פנימי ברוחניות ובאהבה וקירוב הדעת, אשר איש את רעהו יעזורו בכל מה שאפשר. רואים שהתועדות חסידית מחיה ומעמידה את החסיד במעמד ומצב נפשי גבוה יותר. כי בהתועדות עוזרים ליהודי בדברי עידוד ועצה טובה עד למעשה בפועל ובאופן נצחי. ועל ידי התבוננות בדברים המעוררים את האהבה, בודאי מעוררים את רגש האהבה.

 

ועוד אומר הרבי מה"מ שיל"ו, שאבן הבוחן של התועדות היא עבודה בפועל מתוך חיות בעניין הגאולה. שהעבודה נעשית מתוך שלימות החיות של הגאולה עצמה, חיים נצחיים מצד גילוי בחינת היחידה שבכל אחד ואחד מישראל (ש"פ שמיני תשמ"ח).

 * * *

כמובן, שהדברים ששמענו מדברי רבותינו נשיאינו ריגשו אותנו, והבנו בשורה התחתונה שעניינה הפנימי של התועדות חסידית הוא אהבת ישראל ואחדות ישראל. דבר חשוב לשמור לעשות ולקיים תמיד ובמיוחד בשלושת השבועות, שבהם יש להרבות באהבת חינם. ימים שייהפכו מיד לשמחה של ממש. לכן התפללנו מעומק הלב: ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך!

 

אז עלתה הטענה, כל מה שלמדנו נפלא, השאלה איך מקיימים את זה בפועל, הרי דוקא בימים אלה יש נסיונות לא קלים בעניין אהבת ישראל. ועובדה שיש אנשים שנראה לכאורה שקשה לאהוב אותם.

 

אז עשינו מעשה וחילקנו פתקים לכל אחת, כדי שמצד אחד תכתוב, למה קשה לאהוב מישהו, וכיצד ניתן לעמוד בניסיון ולהתגבר על קושי זה. ואחרי שכולן כתבו היה דיון על זה. כך, למשל, נשמעה הטענה, שקשה לאהוב אדם שפונים אליו והוא לא מגיב. או אנשים שדורכים על יבלות, או שכנים שמפריעים ומצערים הורים מבוגרים. או כפויי טובה, מי שעשו למענם הרבה במשך תקופה קצרה, וכל שכן, תקופה ארוכה והם בגדו ודחו את מי שהיטיב להם, דומה למי שסחט לימון ואחר כך זרק אותו, כי הוא כבר לא זקוק לו. או מי שפוגע ללא רחם וכיו"ב.

 

והמשתתפות הגיבו, שצריך לדון כל אדם לכף זכות. צריך להבין ששורש הבעיה נעוץ לפעמים בחינוך שקיבלנו. בטראומות שעברנו. שלפעמים מחליפים אובייקט של נקמה באובייקט אחר. כך אדם שכועס על מישהו ממשפחתו, שופך זעמו על מישהו בעבודה וכד'. צריך לרחם על בעלי השנאה ולהתפלל עליהם, שיבינו את מקור טעותם, ויחזרו בתשובה. וכל אחד צריך לפשפש בעצמו אם גם הוא אינו כאחד מהם.

 

על כל פנים מי שנמצא מצד הנפגעים צריך לשמוח בניסיון, כי לא דבר קטן הוא להיות מ"הנעלבים ואינם עולבים", שממשיכים עליהם ועל כלל ישראל את האור האלוקי.

 

קראנו את סוף פרק י"ב בתניא המסביר את העניין: וכן בדברים שבין אדם לחברו, מיד שעולה לו מהלב למוח איזו טינא ושנאה ח"ו או איזה קנאה או כעס או קפידא ודומיהן אינו מקבלן כלל במוחו וברצונו ואדרבה המוח שליט ומושל ברוח שבלבו לעשות ההיפך ממש להתנהג עם חבירו במידת חסד וחיבה יתרה מודעת לו לסבול ממנו עד קצה האחרון ולא לכעוס ח"ו וגם שלא לשלם לו כפעלו ח"ו אלא אדרבה לגמול לחייבים טובות כמ"ש בזוהר ללמוד מיוסף עם אחיו.      

 

כמו כן קראנו את ההסבר לדברים מתוך הספר "תניא אור אין סוף", כדלהלן.       

  

בין אדם לחברו

הנפש האלוקית שולטת בנפש הבהמית לא רק במצוות שבין אדם למקום אלא גם במצוות שבין אדם לחברו ובמיוחד בהן. ולא רק בדברים אסורים ממש ח"ו, אלא אף בהרהורים קלים. בעניינים שבין אדם לחברו צריך להיזהר מקפידא במוח, וכעס בלב, וקנאה שהיא ענף מן הכעס, הנמשכת מפנימיות הלב לעצמות, והיא כתולעת שבעקבותיה העצמות נרקבות, ה"י. ואכן הבינוני נזהר שלא יעלה הרהור רע מהלב למוח: לא טינה ושנאה ח"ו ולא קנאה או קפידא וכד', על ידי שהוא דוחה אותן מיד, ואינו מקבלן במוחו ברצון כלל. ולא עוד, אלא אדרבה, המוח שליט על הלב לעשות לחברו ההיפך ממש ממה שעשה לו. שעל פי ההלכה, חייב אדם להקדים לעזור לשונאו לפני אוהבו. הבינוני נדרש להתנהג עם חברו שעשה לו רע במדת חסד בחיבה יתרה, יותר מאשר לאחרים, כדי שזה יעורר את חברו לאהוב אותו, כי כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם (משלי כז יט). עליו לסבול מחברו עד הקצה האחרון. לא די בזה שלא יכעס עליו, ולא יתנקם בו, אלא עליו להשיב לו טובה. יש לגמול לחייבים טובות. צריך להעביר על המדות, שכל המעביר על מדותיו, מעבירין לו על כל פשעיו (תהלים קכא ה).

 

[חיבה יתרה מוזכרת בתניא בשני עניינים:

א. באהבת ה' ברמה הגבוהה ביותר של צדיק גמור, היא אהבה בתענוגים.

ב. באהבת חברו - ובאיזה חבר מדובר? זה שלא התנהג עמו במדת חסד.

ללמדנו עד היכן צריכה להגיע אהבת ישראל!]

 

דבר זה נלמד מהסיפור של יוסף ואחיו. יוסף אמר לאחיו, שאף שהם חשבו לרעה במכירתו, מכיון שאלקים חשבה לטובה להחיות עם רב, הרי שעשו מעשה טוב ומגיע להם שכר על כך.

 

אנו חייבים להאמין שכל דבר הוא רק משמים, וגם לדעת שאין רע יורד מלמעלה. הכל לטובה! הכל טוב בתכלית! לנו, אין זה משנה מה החבר, שליח ה', חשב לעשות; שהרי הוא רק כגרזן ביד החוצב בו – כגרזן ביד ה'. האמונה ב"שיתוף" אסורה על יהודי, וזה כולל עניינים שבין אדם לחברו – שאסור לחשוב: מה עשה לי החבר וכיו"ב? כי הכל רק מה', ואין דבר שחוץ ממנו. אז מה יעשה לי אדם?! ועוד, שעל פי הנהגתנו לחברנו, כך נוהג ה' אתנו - מדה כנגד מדה, שהרי ה' צלך (תהלים קכא ה) - כשם שהצל עושה מה שהאדם עושה, כך הקב"ה, כביכול, עושה מה שהאדם עושה. וכשאנו סולחים לחברנו, גם ה' יסלח לנו, שכידוע, כל המעביר על מדותיו, מעבירין לו על כל פשעיו (תהלים קכא ה). ואם כולנו ננהג כך, הרי שה' יפדה את ישראל מכל עוונותיו ויגאל אותנו מיד ממש! אכי"ר!

 

ונסיים בתניא של היום ר"ח מנחם אב: וכמארז"ל הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואין משיבין עושים מאהבה ושמחים ביסורים וכו' עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, וכל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו (אגרת התשובה ספי"א).

יהי רצון שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תכף ומיד ממש

בבית המקדש השלישי

והרבי מלך המשיח בראשנו

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

, ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.