דבר מלכות - משיחות הרבי אור לי"ד ניסן ה'תנש"א

יום חמישי י"ג ניסן ה'תשע"ב
|
  1 תגובות
הנקודה שבמאמר
הברכה הכי עיקרית - גאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי' גלות ("לא מיעצר"). ובפשטות - שתיכף ומיד שומעים קול השופר דמשיח, ולפנ"ז קולו של אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר הגאולה.
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו
דבר מלכות - משיחות הרבי אור לי"ד ניסן ה'תנש"א

 

רשימת דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א

 

אור לי"ד ניסן ה'תנש"א

 

- לאחרי מכירת חמץ -

 

 

חג הפסח כשר ושמח, ולהמשיכו על כל השנה כולה[1],

 

כולל ובמיוחד - המשכת כל עניני ברכה באופן תמידי, כמו ברכת טל - שמתחילים לומר ביום ראשון דפסח[2] - ש"לא מיעצר"[3], כך יהיו כל הברכות וההמשכות בטוב הנראה והנגלה לכלל ישראל באופן ש"לא מיעצר",

 

ועד להברכה הכי עיקרית - גאולה האמיתית והשלימה[4], גאולה שאין אחרי' גלות[5] ("לא מיעצר").

 

ובפשטות - שתיכף ומיד שומעים קול השופר דמשיח[6], ולפנ"ז קולו של אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר הגאולה[7], שאומר שהגאולה כבר באה, כדאיתא בילקוט שמעוני[8] "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים[9] הגיע זמן גאולתכם".

 

ובפרט בעמדנו בשנה מיוחדת שבראשי-תיבות שלה נרמז ענין הגאולה - "הי' תהא שנת אראנו נפלאות" (או "נפלאות אראנו") - שתיכף ומיד נעשה ה"אראנו נפלאות", "אראנו" דייקא, שרואים בעיני בשר ה"נפלאות" דהגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[10]), ובאופן ד"הי' תהא", "בהווייתו יהא"[11], שמורה על התוקף והנצחיות.

 

ובכל זה נוסף גם המעלה דשנה זו בענין ה"חזקה"[12] - שהתחלת השנה (ר"ה) היתה באופן משולש, ג' ימים רצופים דיו"ט ושבת, וכן ימים ראשונים דחג הסוכות ושמע"צ ושמח"ת באופן משולש, ג' פעמים משולש, ושייך במיוחד לחג הפסח שיש בו שלשה דברים עיקריים, פסח מצה ומרור[13] - שנעשה התוקף ד"חזקה" בכל הענינים האמורים.

 

ויה"ר והוא העיקר - שמהדיבור בכל זה (ששייך לפסח, כדאיתא בכתבי האריז"ל[14] ש"פסח" הוא "פה סח") יומשך ויבוא המעשה בפועל תיכף ומיד, כולל ובמיוחד בנוגע להקרבת קרבן פסח מחר, בערב פסח, שלא יהי' צורך באמירת "סדר קרבן פסח" בדיבור (כמ"ש[15] "ונשלמה פרים שפתינו"), כיון שיקריבו קרבן פסח במעשה בפועל בבית המקדש השלישי.

 

כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אל הרב (הרה"ג וכו' הרי"י שי' פיקרסקי) ואמר: ומסתמא תמצאו היתר שיוכלו להקריב קרבן פסח גם ללא ביקור ד' ימים[16].

 

ואח"כ פנה להערב קבלן (ר"מ שי' הכהן ריבקין), ואמר: ותתכוננו לברך הברכה המשולשת, ברכת כהנים, בבית המקדש השלישי, בחג הפסח זה.

 

וסיים: תודה רבה, וחג הפסח כשר ושמח.

 

 

הערות


[1]להעיר מהפתגם הידוע שרבינו הזקן לא הכניס בסידורו (בסוף ההגדה) "חסל סידור פסח", כיון שהפסח אינו מסתיים אלא נמשך תמיד, בכל השנה (סה"ש תש"ג ע' 75).

[2]בתפלת מוסף. - ולהעיר, שמעיקר הדין היו צריכים להתחיל בלילה הראשון (בתפלת ערבית), "אלא לפי שבתפלת ערבית אין כל העם בבית הכנסת", לכן קבעו להתחיל ביום, כדי שיהי' בפירסום הכי גדול (ראה ט"ז או"ח סקי"ד סק"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"א).

[3]תענית ג, א. - וטעם הדבר, כיון שהמשכתו בדרך אתערותא דלעילא, דלא כגשם שהמשכתו בדרך אתערותא דלתתא (ראה תו"א בשלח סה, ג. לקו"ת האזינו עג, ב ואילך), ולכן שייך לחג הפסח (וחודש ניסן) שענינו אתעדל"ע (ראה לקו"ש ח"א ע' 234. ח"ב ע' 545).

[4]להעיר מהשייכות ד"טל" לגאולה העתידה - טל שעתיד להחיות בו את המתים (שבת פח, ב. ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב. תנחומא (באבער) תולדות יט).

[5]מכילתא בשלח טו, א (הובא בתוס' פסחים קטז, ב). פסיקתא רבתי ויל"ש שבהערה 8.

[6]ראה פרדר"א ספל"א. ירושלמי תענית פ"ב ה"ד. אותיות דר"ע אות ט'.

[7]ראה פרש"י בחוקותי כו, מב. תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פינחס. עירובין מג, ב. רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב.

[8]ישעי' רמז תצט - מפסיקתא רבתי פל"ה.

[9]"ענוים" דייקא - מעלת הביטול, ששייך במיוחד לחג הפסח ("זמן חרותנו") שנקרא בתושב"כ "חג המצות", כידוע ש"מצה" ענינה ביטול (ראה לקו"ת צו יג, ג. ובכ"מ).

[10]מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך (ח"א) עה"פ (ע' תפז).

[11]ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב.

[12]ראה גם מכתב י"א ניסן ש.ז. (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 893 ואילך).

[13]ד"כל מי שלא אמר שלשה דברים אלו לא יצא ידי חובתו" (הגדה של פסח פיסקא "רבן גמליאל הי' אומר" - ממשנה פסחים קטז, א-ב).

[14]פע"ח שער חג המצות פ"ז. ובכ"מ.

[15]הושע יד, ג. סידור אדה"ז לפני "סדר קרבן פסח".

[16]ראה פסחים צו, א ובפרש"י (שגם פסח דורות צריך ביקור ד' ימים). - וראה פרטי הדעות והשקו"ט בזה בתורה שלימה עה"פ בא יב, ו (אות קמג). ובמילואים אות יב. אנציק' תלמודית ערך ביקור מומים ע' קסג (וראה שו"ת תורת חסד סכ"ג, שדין ביקור ד' ימים הוא רק למצוה (לכתחילה), אבל גם אם נשחט בלא ביקור ונמצא תמים כשר).

 

, ,
עוד באותו נושא
תגובות  / 1 תגובות
דבר מלכות
כמה נפלאים הדברים של הרבי.

פרסום תגובה חדשה

Facebook Comments Box

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.