דין המבשל בכלים חשמליים ובתולדות חמה – שמש ובמיקרוגל בשבת

הקראת כתבה
יום חמישי כ״ג אלול ה׳תשע״ד
אין חיוב בישול מהתורה אלא במבשל באש או בתולדות אש, דהיינו מה שקיבל חום מהאש. אבל המבשל בדבר שקיבל חום מהשמש או בחמי טבריא וכיו״ב פטור, אבל אסור מדרבנן. ובשמש עצמה מותר לגמרי.
מאת הרב יוסף קרסיק
גלידה

 

א. אין חיוב בישול מהתורה אלא במבשל באש או בתולדות אש, דהיינו מה שקיבל חום מהאש. אבל המבשל בדבר שקיבל חום מהשמש או בחמי טבריא וכיו״ב פטור, אבל אסור מדרבנן. ובשמש עצמה מותר לגמרי[1].

 

ב. לפי זה דנו המחברים בעניין דוד שמש האם נחשב כשמש עצמה או כתולדות חמה. ולמעשה נהגו לאסור להשתמש במים חמים מדוד שמש כי עי״ז נכנסים מים קרים לתוך הדוד והרי הוא מבשל בתולדות חמה ובפרט שיש לגזור בזה משום חמי האור, שהרי רגיל להיות בדוד שמש גם חיבור לחשמל ולפעמים המים חוממו בחשמל[2].

 

ולשיטת רבינו, שאוסר פסיק רישיה באיסור דרבנן, יש כאן איסור מוחלט כיוון שנכנסים מים קרים אל הדוד שיש בו מים חמים ומתבשלים וגם אם אין המים חמים בחום שהיד סולדת בו יש חשש איסור אם ע״י השתמשותו נכנסים מים צוננים והם עתידים להתחמם לדרגה שהיד סולדת בו. וגם אם אין נכנסים מים, יש חשש שע״י התמעטות המים שהמים הנשארים יתחממו יותר מאשר אם היו הרבה מים.

 

ג. בעניין חשמל דנו האחרונים האם זה אש גמור מן התורה והאם יש איסורים נוספים על ההבערה. ולמעשה חוששים בכל חיבור חשמלי למלאכה דאורייתא, וע״כ אסור להפעיל בשבת כל מתקן חשמלי[3] וכן אסור להשתמש במים חמים מדוד שהוחם בחשמל שהרי נכנסים מים קרים במקומו ומתבשלים ואם אין נכנסים מים קרים לשם מותר בתנאי שלא יתערבו בברז עם זרימת מים קרים וגם יש לחשוש לצינור שהוא כלי ראשון וממילא בזרם מים חמים היוצאים מן הברז יש לחשוש שהוא עירוי מכלי ראשון וע״כ אסור לערות על אוכל שלא נתבשל וגם על משקין מועטין ראוי להחמיר שלא לערות ממנו כשהיס״ב[4].

 

ד. מיחם שנתחממו בו המים בשבת אסור להשתמש בהם לרחיצה, אפילו לרחיצת פניו או ידיו או רגליו וכיו״ב גם אם הוחמו ע״י שעון אוטומטי[5].

 

ומן הדין מותר להניח אוכלין מבושלין בתנור לפני השבת ויפעילנו מערב שבת ע״י שעון שיתחמם בשבת. ויש שאסרו לכתחילה לעשות כן[6].

 

ולכל הדיעות מותר להפעילו לפני השבת ולכוון שעון שיכבה אותו בשבת.

 

ה. תנור חשמלי יש איסור להפעילו בשבת שהרי מפעיל מעגל חשמלי וניצוצות חשמליים זאת בנוסף להבערת גופי החימום שע״ז חייב משום מבשל ומבעיר אך גם אם התנור פועל אוטומטית אין להכניס בו כל דבר שיש בו משום איסור בישול כגון מאכל שלא נתבשל כל צורכו או נוזל שהצטנן לגמרי משום איסור בישול זאת חוץ מאיסורי החזרה לתנור שאיסור דרבנן זה שייך גם בדבר שאין בו משום בישול.

 

[ובתנורים שאינם פועלים כשהדלת פתוחה יש בסגירת הדלת גם משום איסור הבערת אש, כיוון שעי״ז גורם להפעלת התנור][7].

 

ו. מיחם חשמלי שמתמלא מעצמו במים קרים [שע״י הוצאת המים נכנסים מים קרים], אסור להשתמש בו בשבת כי עי״ז מתבשלים הקרים, וכן מתקן שמחומם בגז וק״ו אם ע״י פתיחתו מתגדלת האש ועובר על איסור הבערה (וגם גורם בכלים מסויימים להפעלה מיידית של גוף החימום החשמלי) [ובנוגע לבתי רפואה ראה בספר ״כשרות המטבח המודרני״ בהוצאת המכון הטכנולוגי ירושלים, שיש מתקנים שעובדים על עקרון גומא, דהיינו שאין שום חימום מיידי של מים ויש גם מתקנים שהמים זורמים ומתחממים ומה שלא משתמשים גולש לאיבוד והם עדיפים מצד ההלכה. ומותרים לשתיה ואסורים ברחיצה אך יש לעיין לפי האוסרים חימום חשמלי אוטומטי בשבת כדלעיל הלכה ד][8].

 

ז. בעניין תנור מיקרוגל הנה להפעילו יש איסור גם מצד ניצוץ ההפעלה החשמלי אך גם במידה והוא פועל אוטומטית ואינו מופעל ע"י סגירת התנור (ואין פתיחתו מונעת את הפעלתו כפי שהם קיימים ברוב התנורים) מ"מ יש איסור להכניס בו אוכל או משקה שיש בזה גדר בישול מפני איסור מבשל[9]. זאת בנוסף שלהרבה דעות אסור להחזיר לתנור בשבת גם דבר שאין בו איסור בישול[10].

 

ח. כן אסור לחמם בשבת תבשיל בתוך עגלות חימום חשמליות ולצורך בית רפואה וכיו"ב יש לפנות לרב מוסמך ובקי[11].

 

ט. בכל הכלים החשמליים כשעבר ובישל בהם יש להתייחס לזה כעבר על איסור דאורייתא ודינם כנ"ל[12].

 

י. הרואה שהקדיח תבשילו, כלומר מתייבש ועומד להישרף, מותר לתת פח או קדירה ריקנית תחת הסיר בשבת, זאת בתנאי שאינו פסיק רישיה שיתלבן מחום האש[13].

 

 

הערות

 


[1]אין חיוב וכו' – שוע"ר סימן שיח סע' ז-ח, שגזרו תולדות חמה אטו תולדות האור משום שהרואה סבור שהוחם הסודר באור, אבל חמה עצמה אינה מתחלפת באור וע"כ לא גזרו בה ומותר. או בחמי טבריא – שוע"ר שם סע' ח.

[2]בעניין דוד שמש ראה בשש"כ פרק א הל' מה ובהערות שם ובמהדורא ראשונה שם מקיל אך המנהג נתפשט לאסור. ולשיטת רבינו זהו איסור ודאי.

[3]בעניין חשמל – ראה בספר "החשמל לאור ההלכה" בהוצאת מכון טכנולוגי ירושלים ועוד ספרים שהאריכו בזה.

[4]וכן אסור וכו' – ראה שש"כ פרק א הלכות לט ו-מא ובהערות שם, וגם יש לחשוש למש"כ שם בהערה קכא. וכבר נתבאר לעיל (פרק ב הערה 7) מהצ"צ להחמיר שלא לערות על מים מועטים.

[5]מיחם – ראה שוע"ר סימן שכו סע' ג ואי"ה יפורט יותר בהלכות רחיצה בשבת.

[6]שש"כ פרק א הל' כו. וראה בפסקי תשובות סימן שיח סע' ז שיש אוסרים.

[7]תנור – מובן ע"פ הנ"ל. ובנוגע גופי החימום ראה שוע"ר סימן שיח סע' ז, שהמחמם את המתכת עד שנעשה גחלת חייב משום מבשל (ויש שדנו האם שייך גם איסור הבערה) אך גם וכו' מובן ע"פ הנ"ל, שיש לחשוש לחשמל משום בישול דאורייתא חוץ מאיסורי החזרה שיתבארו, אי"ה, בהלכות החזרה בשבת.

[8]מיחם – ראה בשש"כ פרק א הל' מ, ובספר "כשרות המטבח המודרני" ועוד ספרים שדנים בזה.

[9]בעניין תנור מיקרוגל – מובן ע"פ הנ"ל מפני איסור מבשל. וראה בשו"ת אגרות משה אורח חיים ח"ג סימן נב, שדן האם זה איסור דאורייתא או דרבנן וזה נוגע לעניין עבר או טעה ובישל כנזכר בפרק ד לקמן.

[10]ראה בשש"כ פרק א הל' יז [ויש מקילים להחזיר באם נתבשלה כל צורכה ומונחת בתוך קופסת פח שאז זה נחשב כגרוף וקטום. וראה בספר "שבת כהלכה" פ"ט הלכה לו].

[11]עיין בספר "כשרות המטבח המודרני" ושם הצעות בקשר לבתי רפואה.

[12]בכל הכלים – ראה בספר "החשמל לאור ההלכה", שכך הסכימו רוב הרבנים שהוא איסור תורה וקצת משמע כן גם מתשובות הרבי שנדפסו (גם) בספר תשובות וביאורים בשו"ע עמוד 146 בנוגע נר חשמלי ועוד.

[13]הרואה כו' – ע"פ דברי רבינו בסימן רנג סע' כו בתנאי שאינו פסיק רישיה וכו' ראה באגרת הרבי ג'רצג שמתיר, וכן בקצות השולחן סימן קלד, בדי השולחן יז שהאריך להוכיח מדברי רבינו ועוד פוסקים להתיר ולפי"ז גם בפח שהוא מוקצה מחמת איסור מותר כדין כל מוקצה מחמת איסור שמותרלצורך גופו.אבל בכלי חרס אסור להחזיר פעם ראשונה לתנור משום שעי"ז מתחזק הכלי.

 

פרסום תגובה חדשה

test email