יש אנשים ששומעים ש"הנה הנה משיח בא" ובמקום לשמוח הם נתקפים חרדה.

פוחדים הם ממלחמת גוג ומגוג, מחשיפה עצמית בגילוי אלוקות פנים בפנים,   

וסתם אנשים פוחדים משינויים ומעדיפים להישאר בגלות, חלילה.

גם במצרים היו אנשים שלא רצו לצאת ממצרים אף שהיו שם עבדים.

ומסופר על חסיד אחד שהתארח אצל זוג כפריים כשחזר מרבו.

בהיותו במיטה שמע את בני הזוג משוחחים ביניהם.

הכפרי נאנח ואשתו שאלה אותו: "מה לך נאנח, אישי היקר?"

ענה לה בעלה: "האורח שלנו סיפר שהרבי הודיע לו שבקרוב יבוא המשיח"

"נו, יפה מאד, אז למה אתה נאנח?"

השיב לה בעלה: "דווקא עכשיו לאחר שקיבלנו את החלקה שחיכינו לה בחכירה מהפריץ.

וברוך ה', השנה הפרה המליטה ולדות בריאים שיתנו לנו הרבה חלב.

אם המשיח בא, מה יהיה עם כל מה שטרחנו עד עכשיו,

מה יהיה עם כל הדברים שציפינו להם וסוף סוף השגנו אותם?…

נצטרך להשאיר הכל ולעלות לארץ ישראל,

ארץ ישראל, שאומרים עליה, שהיא ארץ אוכלת יושביה"…

כך נכנסו בני הזוג למחשבות נוגות ולחששות כבדים.

לפתע התנערה האשה ממחשבותיה ואמרה לאישה ברגיעות:

"אל תדאג בעלי היקר, הרי ה´ תמיד עוזר לנו,

כשם שהציל אותנו מחרב פרעה ומגזרות המן,

כך יציל אותנו מידי המשיח…"

תשובה זו התקבלה על דעתו של בעלה ומיד נרדמו שניהם בשלווה.

זהו סיפור תמים לכאורה, ונשמע מצחיק ואפילו קצת טפשי,

אבל באמת את המשיח ואת הגאולה רוב הציבור מקבל בדחילו ורחימו.

יהודים אינם יכולים לקבל לא רוב פורענות וגם לא רוב טובה.

גם לצאת מחושך גדול ואפילה לאור גדול אין זה קל

כשהיה גילוי אלוקות במעמד הר סיני פרחה נשמתם של בני ישראל.

בני אדם חוששים מהלא ידוע ובעיקר חוששים הם משינויים.

ודוקא הגאולה באה על ידי שינוי הרגילות.

זוהי הסיבה שיש ללמוד חסידות – פנימיות התורה, שהיא טעימה מתורתו של משיח,

כדי להיות במצב ומעמד של גאולים, כדי להתחיל לחיות גאולה .

כי במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא.

באוצרות הנפלאים שגילו לנו רבותינו נשיאינו ובמיוחד בכתביו של הרבי יש הכנה לגאולה.

הרבי מלך המשיח מורה נבוכי הדור מדריך אותנו איך לקבל את הגואל ואיך לחיות גאולה.      

הבה נפתח את הספרים מאמרים, שיחות, אגרות קודש, דבר מלכות וכו'.

נציץ בהם נעיין בהם ובמיוחד בעניינים הקשורים לגאולה ונתחיל להתגעגע באמת לגאולה.  

והרי בימות המשיח מבטיחים לנו הנביאים שיהיה שפע של טובה וברכה בגשמיות ורוחניות.

שלום ישרור בעולם ולא תהיה שנאה קנאה ותחרות,

והעיקר שהקב"ה יתגלה ונראה אותו פנים מול פנים,

"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

וכל זה יהיה הכנה לשלימות הגאולה בתחיית המתים,

כשהבלי גבול יתגלה בתוך הגבול.

נחיה חיים רוחניים נפלאים ונצחיים כשכל שבת נטוס על עננים לבית המקדש,

כשכל יהודי יוכל להיכנס לקודש הקודשים בכל עת שירצה בכך,

והקב"ה ישפוך את רוחו עלינו וכולנו נהיה נביאים יותר ממשה רבינו.

אם כן, עלינו לזעוק: עד מתי להסתר והעלם? עד מתי לגלות הארוכה הזאת?

נלמד ענייני גאולה ומשיח ומתוך געגועים לגאולה נתחיל לחיות אותה

בשמחה ובטוב לבב.