מוצאי שבת כ״ח אב ה׳תשע״ד

 

ב"דבר מלכות" (שיחת הרבי) שבת פרשת שופטים ה’תנש”א,

מעיד הרבי על עצמו שהוא נביא הדור, ומבקש לפרסם זאת לכל אנשי הדור, ובלשונו הקדוש:

"ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור,

שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה,

שמצד עצמו הרי הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור,

שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור,  

שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה,

בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע להנהגת חיי היום יום הכלליים,

גם בהענינים ד"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)".

בפרשתנו, פרשת שופטים, מלמד אותנו משה רבינו את החובה לשמוע לנביא:

"נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך, אליו תשמעון" –

ההלכה מחייבת להישמע לנביא!…

והמציית לדברי הנביא, מציית לדבר ה'.

וכשם שהנוגעים בדבר חייבים לציית לנביא, כך הנביא חייב לציית לעצמו.

ולנביא עצמו אסור לכבוש את נבואתו,

שהיא דבר ה' ממש, כפי שמתגלה ביד עבדיו הנביאים.

בשיחת פרשת שופטים שנת ה'תנש"א מסביר הרבי את עניין הנבואה,

שנבואה עניינה גילוי דוקא ובדיבור דוקא – "ניב שפתיים".

הנבואה סוד ה' אל עבדיו הנביאים בגדרם הם, מה שמתלבש בשכלם והשגתם.

גם תוכן הנבואה שייך לעולם, שהנביא בא להודיע דברים העתידים להיות בעולם.

זהו ההבדל בין "נבואה" ל"תורה", שהתורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה,

והיא למעלה משייכות לגדרי העולם, ולמעלה מהבנה והשגה,

שלכן אופן פעולתה בעולם היא בעיקר בדרך ציווי מלמעלה,

ומצד עניינה היא יכולה להישאר במחשבה בלבד…

מה שאין כן הנבואה…

הרמב"ם קובע קביעה הלכתית ברורה,

שאפשר שהקב"ה יתגלה בנבואה, למי שראוי לכך בכל עת שירצה ובכל מקום שיחפץ.

ענין "נביא אקים להם גו' כמוך" שייך בכל דור.

דיו שיאמר דברים העתידים להיות ויאמנו דבריו.

הנבואה חלה על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו …

מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד.

אדם שלם בגופו המתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם…

דעתו פנויה תמיד למעלה… ומסתכל בחכמתו של הקב"ה…

עד שנהפך לאיש אחר… המתעלה על שאר מעלת החכמים…

ומיד רוח הקודש שורה עליו… (ואין הוא צריך לעשות אות או מופת לשם כך).

גם נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא, הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני צריך חקירה.

(הלכות יסודי התורה פ"י ה"ה. ש"פ שופטים ה’תנש”א).

כמשה רבינו שהעיד על יהושע שהוא נביא, והאמינו בו כל ישראל קודם שיעשה אות.

וכן לדורות!…

וצריכים לציית לנביא תכף ומיד עוד קודם שיעשה אות,

ואסור לחשוב אחריו ולהרהר בנבואתו, שמא אינו אמת,

ואסור לנסותו יותר מדי כו', שנאמר: "לא תנסו את ה' אלוקיכם… כי ה' בקרבם",

כיון שמאמינים בדברי הנביא, לא משום שהם דבריו של הנביא,

אלא משום שהם דבריו של הקב"ה על ידי נביא זה.

אם כן, איש צדיק וחכם בעל מידות רוחניות נעלות המעיד על עצמו שהוא נביא,

ואומר דברים העתידים להיות ונאמנו דבריו,

או נתן אות ומופת או שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא,

יש לשמוע בקולו ולציית לו מיד ואין לנסותו יותר מדי.

זכינו שהקב"ה בחר ברבי – אדם נעלה מאנשי הדור, שאין לו אח ורע –

שנתעלה על כל בני גילו, במידה שאי אפשר להעריך,

להיות שופט דורנו, יועץ דורנו ונביא דורנו,

בענייני תורה ומצוות ובעניינים של חיי יום יום.

אין זה ענין יהודי בלבד, ומובן שלא ענין חבד"י בלבד, אלא ענין כלל עולמי.

דבר ה' דיבר בו ומלתו על לשונו, שהקב"ה מגלה דבריו על ידי עבדיו הנביאים,

לכן יש לקבל את דברי הרבי בדיוק כפי ששומעים אותם מפי הגבורה.

וכבר מתחילה להתקיים הנבואה – "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה" –

חזרת הנבואה הקודמת לביאת המשיח.

כל יהודי צריך לפרסם אצל עצמו ואצל כל מי שיש באפשרותו,

שצריך לקבל את ההוראות והעצות של "שופטיך", ו"יועציך" שבדורנו –

"מאן מלכי רבנן" בכלל,

ובפרט נשיא דורנו – הבא בהמשך לרבותינו נשיאנו שלפניו –

שופט דורנו ויועץ דורנו ונביא דורנו.

ואכן הרבי נותן לנו הוראות ועצות המכוונות אותנו ומדריכות אותנו,

ומתאימות לנו ומיוחדות לנו – אנו דור אחרון לגלות וראשון לגאולה – דור עקבתא דמשיחא.

כשמצד אחד, החושך מכסה ארץ וערפל לאומים,

ומצד שני, אור אלוקי, אורו של משיח ותורתו – תורת החסידות – מאיר וזורח.

הוא מכין אותנו לגאולה האמיתית והשלימה.

ובקבלנו את נבואתו, תורתו והוראותיו,

הוא מכשיר אותנו להיות כלי לקבלת הנבואה על ידי משיח צדקנו,

שתהיה לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלימה.

הרבי, צדיק  יסוד עולם לכולי עלמא, מדגיש שהוא נביא,

ולא רק חכם, ולא רק בעל רוח הקודש, ולא ששמע דברים מבת קול וכיוצא בזה,

אלא נביא ממש!…

ואין לחשוד, ח"ו, בצדיק יסוד עולם כזה,

שהוא "נביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו",

אין להעלות על הדעת, ח"ו, שהרבי מלך המשיח יטעה בעצמו לומר מה שאינו,

דבר האסור באיסור גמור על פי התורה, שנאמר:

"והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי,

אנכי אדרש מעמו"…

לולא שהיה הדבר אמת לאמיתו בודאות מוחלטת.

פשוט וברור על פי תורה, שהרבי מלך המשיח הוא נביא הדור –

נביא הגאולה האמיתית והשלימה!… ושכינה מדברת מגרונו!…

עניין זה צריך לחדור לתודעתנו באופן פשוט וברור.

הבעיה שלנו לקלוט את העניין היא דוקא משום שנבואה אינה דבר רגיל,

נבואה גם אינה תלויה בזמן ומקום.

יש קושי בקיום מצוה זו, כי עברנו תקופות שבהן אין חזון נפרץ…

(דבר ה' יקר – שמואל א ג א) או שאין חזון כלל…

אך זוהי טבעה של נבואה שיכולה לבוא במפתיע…

הקב"ה יכול להתגלות לעבדיו הנביאים פתאום, בכל עת שיחפץ…

בימינו יש אפשרות לכל יהודי להתבונן בדבריו ובתורתו של הרבי מליובאוויטש,

להתבונן בהוראותיו של צדיק עתק זה, הראוי לנבואה מצד חכמתו וגדלותו בתורה,

מצד קדושתו הנפלאה ופרישותו המדהימה מכל ענייני העולם הזה,

מצד מסירותו לענייני עם ישראל בכל העולם על כל חוגיו.

ולראות איך הוא פועל את פעולותיו אף על אומות העולם.

הבה נעיין בשיחת הרבי לפרשת שופטים ה'תנש"א, ונראה,

שצדיק עתק זה מעיד על עצמו שהוא נביא,

ונביא האומר דברים העתידים להיות ונאמנו דבריו – חייבים להישמע לו.

אפשר לבדוק ולראות גם שספרי הרבי מלאים נבואות על הגאולה העתידה.

הרי זה דבר נפלא, שאין דומה לו וכערכו.

כשנתבונן בעניין זה ברצינות ובכובד ראש,

נבין שאכן הרבי ראוי להיות נביא, על פי קנה המידה של התורה, ורק על פיה,

לכן חייבים לציית לו תכף ומיד!…

כל סיפור בתורה הוא הוראה בעבודת ה', ומסיפורי התנ"ך ניתן ללמוד,

שגם בתקופת התנ"ך, כשבית המקדש או המשכן היו קיימים והשכינה שרתה,

לא תמיד היה ברור לכולם עניין החובה לשמוע לנביא, אף לגדולים וטובים.

כמו עדת קורח והמרגלים שלא שמעו בקול משה רבינו, רבן של נביאים.

כמו שאול המלך שלא שמע בקול שמואל הנביא,

שבנא הסופר שלא ציית לישעיה הנביא וכו' וכו'…

ולנו אין אלא ללמוד מכך!… שאף אם מכרסם בלבנו איזה ספק, ח"ו…

עלינו לחקור ולדרוש בדרך של לימוד ועיון את עניין הנבואה בתורה ובהלכה,

לימוד לשמו באופן של מסירות נפש,

עד שנדע את האמת לאמיתה, כדי שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד!…

נביא בימינו דוקא!!!… בדורנו דוקא!!!…

מאז חורבן הבית לא היתה הנבואה מצויה,

משמתו חגי, זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל…

משחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים…

וניתנה לשוטים ולתינוקות.

ניטלה מן הנביאים וניתנה לחכמים,

ודוקא לחכמים מיוחדים, המעלימים ומסתירים את חכמתם,

ומשימים עצמם כשוטים ותינוקות.

נסתלקה הנבואה, אך לא בטלה ולא פסקה, חלילה.

[אחד מבעלי התוספות נקרא "עזרא הנביא" (גטין פח א, בתוס' ד"ה "ודילמא)…

ובמשך הדורות שלאחר החורבן עד ימינו תמיד היו נביאים יחידים].

עוד עלינו לשית אל לבנו, שמאמרי חז"ל אינם קביעה הלכתית,

גם באמרם, "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא"…

"משחרב בית המקדש בטלה זכוכית לבנה"…

אין זה מחייב שלא יהיו ענוים או שלא ימצאו זכוכית לבנה…

מה שמחייב אותנו הוא ההלכה בלבד…

ולפי הרמב"ם שכתב ספר הלכות, יכול להיות נביא בכל דור.

ולמי ששואל – נבואה בימינו? התשובה היא:

כן, בודאי ובגדול!…

כי הנבואה היא ההכנה לימות המשיח ולגאולה האמיתית והשלימה…

"כי לא יעשה ה' אלוקים דבר, כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים" (עמוס ג ז).

הרמב"ם אומר שחזרת הנבואה לישראל תהיה בשנת בשנת ד'תתקע"ו, שנת 4976

(איגרת תימן קונטרס ג, רמב"ם לעם, קע"ב).

ואכן כידוע, היו בעלי רוח הקודש במאות השנים האחרונות,

כהרמב"ן והראב"ד והאר"י הקדוש והרח"ו,

ואחריהם, הבעש"ט והרב המגיד וכל רבותינו נשיאינו עד נשיא דורנו מה"מ שיל"ו.

שכפי שהרבי מסביר, כל רבותינו נשיאינו, נשיאי חב"ד, נביאים.

שהרי רק נביא יכול לענות על שאלות בענינים גשמיים (הלכות יסודי התורה פ"י ה"ג),

כי זה נמסר לנביאים ממש אשר היו לפנים בישראל כשמואל הרואה (אגרת הקודש כ"ב).

ועוד אומר הרבי ש"רבותינו נשיאינו סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו"

(ש"פ עקב כ' מנ"א ה’תשמ”ג).

ה"רביים" נשיאי הדורות, שכל אחד מהם הוא משיח של דורו, הם נביאים ממש,

שהתורה והנבואה ירושה להם ממשה רבינו איש מפי איש.

ותפקידם להכין אותנו לגאולה האמיתית והשלימה,

הן על ידי גילוי פנימיות התורה (חסידות), שהיא טעימה מתורתו של משיח,

והן על ידי נבואת הגאולה, ש"הנה הנה משיח בא".

אם כן, ההכנה לגאולה מתחילה כבר דורות מספר קודם הגאולה.

עוד מסביר הרבי: "גלה סודו אל עבדיו הנביאים" – הם רבותינו נשיאינו, החל מהבעש"ט,

שאצלם הי' השראת השכינה ורוח הקודש… וראו אצלם אותות ומופתים בגלוי

(דברי הרבי, התועדויות ה’תשמ”ב חלק א עמ' 374, ש"פ נח).

והן רבותינו המלמדים תורה לכל העם – על דרך "שופטייך",

והן "יועצייך" הנותנים עצות בענייני תורה ויראת שמים,

עד גם עצות בעניינים גשמיים (עניין הנביאים) (שיחת הרבי, ש"פ שופטים ה’תנש”א).

ברור ופשוט שהסתלקות רוח הקודש הקשורה עם חורבן בית המקדש

עניינה ותוכנה הוא הגלות, שכולנו מצפים ומייחלים לסופה הקרב ובא.

ומובן מאליו שהגלות עצמה, למרות היותה ארוכה וקשה,

אין היא התכלית אלא הדרך והאמצעי לגאולה האמיתית והשלימה.

וכשם שאנו מייחלים לבניין בית המקדש,

כך אנו מייחלים לחזרת השכינה ולגילוי אלוקות בעולם,

ומכל שכן וקל וחומר להתגלות ה' על ידי עבדיו הנביאים.

ועוד שהובטחנו שכולנו נהיה ממלכת כוהנים וגוי קדוש,

כולנו נהיה בדרגה של כוהנים גדולים.

וכמו שמבטיח יואל הנביא, כולנו נהיה נביאים:

"והיה אחרי כן אשפוך רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם"… (יואל ג א).

ואף בדרגה שלמעלה ממשה רבינו,

שאנחנו נראה את האור ממש שזה למעלה גם מנבואת משה,

שראה דרך אספקלריא דנהרא (האדמו"ר האמצעי, שערי אורה עמ' 88).

שכן לעתיד לבוא יהיה גילוי אור האין סוף שקודם הצמצום,

"אלוקות בפשיטות" ו"מציאות בהתחדשות".

ומכיוון שיהיה גילוי אלוקות באופן הפשוט ביותר,

הנבואה תהיה דבר טבעי ממש, ראיית אלוקות אף על ידי ילדים.

ולכן ילדים יהיו נביאים גדולים ממשה רבינו.

אז מה הפליאה והשאלה שיש נביא בדורנו?!…

קשה לצאת מן הגלות אל הגאולה…

לא משום שאיננו חפצים בגאולה, אלא משום שהורגלנו בגלות,

קשה לנו להאמין שאפשר אחרת…

העניין הוא שהגאולה באה דוקא על ידי שינוי הרגילות!…

הגאולה תלויה בנו!…

וכאשר נתבונן בכל הסימנים של ימות המשיח שמתגלים בדורנו במלוא עוצמתם,

ניטיב להבין שחזרת הנבואה מוכרחה להיות דוקא בימינו!…

יותר מזה, כהכנה לשלימות גילוי הנבואה שלאחר הגאולה,

ישנה מציאות של גילוי הנבואה בכל דור…

ועד ששייך שבכל דור יהיה נביא כמשה… כמו שכתוב בבראשית רבה:

"ואין דור שאין בו צדיק לומד תורה ומלמדה בישראל… כמשה,

שקיבל מפי ה' ומסר לנו את התורה" (ב"ר פנ"ו ז).

ובפרט ובמיוחד לאחרי "שתחזור הנבואה" (אגרת תימן פרק ג), נבואה בגלוי ממש.

הנבואה שישנה במשיח קודם הגאולה – שכל זה הוא הכנה לשלימות גילוי הנבואה בגאולה.

אם יטען מישהו, שהשכינה אינה שורה אלא בנחלת ה', בארץ הקודש – ארץ ישראל.

נשיב לו, ודאי אינה שורה בחוץ לארץ,

כדי שלא יוכלו שם במקום הטומאה לינוק שפע מכוחות של קדושה,

אך על מים שאין בהם טומאה היא יכולה לשרות כמו אצל יחזקאל שניבא על נהר כבר,

וגם כדי להגן על עם ישראל היא שורה בכל מקום בזכות אבות.

כי בהתגלותו של הקב"ה לעם ישראל על ידי הנביאים, מגלה הוא את אהבתו להם,

וגם בארץ אויביהם אין הוא מואס בהם.

לכן גם על דוד המלך שרתה שכינה כשהיה אצל אכיש מלך גת.

ומי לנו גדול ממשה רבינו, רבן של נביאים, שניבא אך ורק בחוץ לארץ?!…

וכמו משה רבינו – גואל ראשון, כך משה רבינו – גואל אחרון,

נביא הגאולה האמיתית והשלימה שניבא בחוץ לארץ.

ולמעשה, אין שום הגבלה במקום לגבי נבואה, כשם שאין הגבלה בזמן.

כפי שמעיד ספר הלכות מובהק, הספר ה"יד החזקה" להרמב"ם.

ואנו מסתמכים על ההלכה, ולאו דוקא על מדרשי ומאמרי חז"ל,

שאינם מחייבים מבחינה הלכתית.

ובעיקר, כי אנו, אין לנו אלא דברי בן עמרם!…

הרבי ניבא נבואות אין ספור לפני יחידים ולפני קהל רב וכל נבואותיו מתקיימות במדויק.

הנבואה על תפקיד הדור השביעי –

אנו הדור השביעי ותפקידנו להוריד את השכינה לעולם,

תפקידנו ללמוד פנימיות התורה שהיא טעימה מתורתו של משיח ויש בה גילוי אלוקות,

ולמעשה היא ההכנה לגאולה.

והנה עינינו ראו ולא אחר, כי בדור אחד קרה דבר נפלא ביותר,

שבכל פינה בעולם יש "בית חב"ד" בעל השפעה עצומה.

הנבואה על "יציאת מצרים" של יהודי רוסיה.

כאשר עלה גורבצ'וב לשלטון בברית המועצות אמר הרבי לפרופסור ברנובר,

שמצב היהודים ילך וישתפר ולבסוף יוכלו לצאת לחופש, כפי שקרה באמת.

אז איש לא חלם על כך… אפילו גורבצ'וב עצמו לא חשב על שינוי מדיניותו…

כפי שאמר בשיחה לפרופסור ברנובר.

בשנת ה’תשמ”ז ביקש הרבי להקים פרויקט לקלוט עולים מרוסיה,

ולהכין עבורם מקורות תעסוקה.

בשנת ה'תשמ"ח הכריז הרבי מלך המשיח כי השנה הקרובה תיקרא "שנת הבנין",

וקרא להכין בתים רבים ככל האפשר בארץ ישראל,

כי צפויה בקרוב עליה המונית מרוסיה.

קשה לתאר את התדהמה שאחזה באנשים ששמעו זאת,

הם לא יכלו להעלות בדמיונם מצב שכזה, אך הדברים כיום מדברים בעד עצמם…

ההמשך הפתיע עוד יותר… לקראת שנת ה'תש"נ הכריז הרבי

כי השנה הקרובה תהיה שנת ניסים, כפי שמרומז בראשי התיבות של השנה:

"היה תהא שנת ניסים". איש לא הצליח לעמוד על עומקם של דברים,

ואכן ברית המועצות מדינה בסדר גודל של כמעט חצי מכדור הארץ,

התפרקה בדממה ללא כל מלחמה, ופתחה סוף סוף את שעריה,

כפי שניבא הרבי עשרים וארבע שנים מראש…

ובעקבות זאת התפורר הקומוניזם ועמו התפרקו משטרים עריצים…

היה פירוק הנשק הגרעיני והובעה שאיפה לשלום, צדק וחירות….

הרבי ניבא גם את הנבואה על הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים,

ושהכותל המערבי יהיה בידינו.

הוא ניבא על הפרת הסכם הפסקת האש בזמן מלחמת ההתשה,

על תבוסת הערבים במלחמת יום הכיפורים,

והקדים רפואה למכה כמה שבועות קודם המלחמה,

כשביקש לאסוף בדחיפות את ילדי ישראל ולומר אתם פסוקי תורה ותפילה,

כדי להשבית אויב ומתנקם ולזרוק את השטן מבית דין של מעלה.

והבטיח מפלה גדולה לערבים יותר מהפעם הקודמת…

לאחר המלחמה התפרסם בעיתון ידיעות אחרונות:

"הרבי מליובאוויטש הודיע לחסידי חב"ד בארץ כי מלחמות ישראל – סופן ניצחון.

מעניינת רק העובדה, שאת נבואתו כותב הרבי באיגרת לחסידיו בארץ,

שהגיעה בערבו של יום כיפור. איך ידע?"…

הרבי הורה לחסל את קיני המחבלים ב"מבצע ליטאני"

ובמלחמת "שלום הגליל".

כבר בראשית הדיבורים על אוטונומיה זעק הרבי ממעמקי נפשו לממשלה,

להפסיק זאת מיד…!

באמרו שאפילו דיבורים בלבד בכיוון של כניעה והתרפסות,

יש בהם משום סכנה לעם ישראל!…

וניבא שעם ישראל יצייד את הערבים בנשק…

הרבי זעק נגד הסכמי "קמפ דיויד" ונגד "תוכנית האוטונומיה",

ודרש להסביר לגויים,

שתורתנו – תורת ישראל – אוסרת עלינו לוותר אף על שעל וזרת מארץ ישראל…

כי ארץ ישראל היא נחלת עולם לעם עולם מא-ל עולם!…

ורק בגישה זו נעלה ונצליח!…

הרבי גם התנגד להחזרת חצי האי סיני ושדות הנפט,

דבר הפוגע בכלכלה הישראלית…

ומובן, שהתנגד להריסת הישובים בחבל ימית…

היום אחרי עשרות שנים, כשרואים, שכל נבואותיו של הרבי התקיימו –

שאכן הממשלה העניקה נשק לארגוני הטירור.

ורואים את חוצפתם ואכזריותם של הערבים ההולכת וגוברת בכל פעם,

שהממשלה מודיעה על הסכמה להידברות עמם.

לאחר שראינו את הדבר הנורא, שהממשלה הרסה את ישובי גוש קטיף –

אנו מבינים למה כיוונו הדברים…

היום גם הספקנו לשכוח, שבזמנו, כשהרבי ניבא את הדברים,

לא העלה איש בדעתו שעם ישראל יעשה מעשים אויליים שכאלו,

שיצייד בנשק את אויביו החפצים להשמידו?!… ועוד בכמות עצומה כל כך?!… ה"י!…

שעם ישראל ייכנע לאויבים, ויהרוס ישובים?!….

דברים אלה מהווים סכנה ממשית למיליוני היהודים הדרים בארץ ישראל,

וגורמים לכל הפיגועים והאינטיפאדות למיניהם.

לצערנו הפוליטיקאים הנוגעים בדבר אינם שועים לא לנאמר בתורה, לא לרבי נביא הדור,

ולא לאנשי הצבא, המומחים בענייני ביטחון, המתריעים על כך…

דבר זה פוגע לא רק ביהודים אלא גם באמריקאים… ואפילו בערבים…

ולמעשה בכל העולם כולו…

עינינו רואות שכל הדברים שאמר הרבי מתקיימים במדויק ממש.

גם בזמן "מלחמת המפרץ" נשמע קולו המרגיע של הרבי מה”מ שיל”ו ברמה:

בני, אל תתייראו, הגיע זמן גאולתכם!…

ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר!…

ובנוגע לפעולות שונאי ישראל, שמנסים לפגוע, ח"ו, אין בהם ממש,

"הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"…

הרבי הבטיח שבארץ לא תהיה מלחמת גזים,

וביקש שלא להוציא את מסכות הגז מן המחסנים, לא לאגור מזון,

ואף אמר לרבנים, עיתונאים ופוליטיקאים, שזה הזמן המתאים לבקר בארץ.

ומובן, שאין לעזוב את הארץ, ואין לבטל שמחות וחתונות,

רמז שהמלחמה תסתיים בפורים וכך היה.

רק נביא אמת יכול ליטול על עצמו אחריות בדברים כאלה שיש בהם פיקוח נפש!…

ועדיין בעל הנס – עם ישראל – אינו מכיר בניסו… פלאי פלאות!…

עם ישראל ניצל מהטילים… בתים שלימים קרסו ואנשים יצאו מתוכם בריאים ושלימים.

דברי הרבי התקיימו במלואם בדיוק.

לו חכמנו השכלנו והיינו נשמעים להוראות הרבי בכל העניינים,

והיה נחסך מאתנו הרבה עמל וסבל,

והיינו זוכים לגאולה האמיתית והשלימה מיד ממש.

ואכן הרבי מלך המשיח הוא נביא הגאולה.

"משיח נביא גדול קרוב למשה רבינו" (הרמב"ם, הלכות תשובה פ"ט ה"ב),

ובתנחומא (ס"פ תולדות): "משמע שהוא נביא גדול ממשה: זה משיח בן דוד"

(הרבי, שיחת ש"פ שופטים ה'תשנ"א).

ונשים לב לדברים הברורים שאומר הרבי:

"ובפרט לאחרי שתחזור הנבואה לישראל" (הרמב"ם אגר"ת פ"ג),

שהיא "הקדמת משיח" (שם) –

הנבואה שתהיה במשיח צדקנו שנביא גדול הוא קרוב למשה רבינו

(הרמב"ם הל' תשובה ט ב),

ואמרו חז"ל ש"גואל ראשון (משה) הוא גואל אחרון",

ובכל דור ודור ישנו אחד הראוי לזה,

לכן צריכים לדעת ההלכה גם בזמן הזה עוד קודם הגאולה,

שישנה המציאות דגילוי הנבואה (אצל משיח עוד לפני הגאולה),

כמעין והתחלה לשלימות גילוי הנבואה לאחרי הגאולה"… (ש"פ שופטים ה’תנש”א).

כשם שמשה רבינו היה נביא הגאולה ממצרים,

כך הרבי – משה רבינו של הדור האחרון – הוא נביא הגאולה האמיתית והשלימה.

עד שיצאו בני ישראל ממצרים התגבר חושך הגלות,

ועד שנכנסו לארץ ישראל עברו עשרות שנים.

הכל מתנהל בסדר ושלבים על פי התכנית העליונה.

כאז כן עתה, נבואת הגאולה קודמת לגאולה עצמה, ויש רווח זמן ביניהם.

נבואתו העיקרית של נביא דורנו היא, שאנו "דור אחרון לגלות וראשון לגאולה" –

ותכף ומיד ממש הנה משיח בא!…

וכלשון קדשו של הרבי: "עד – הנבואה העיקרית –

הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".

ומעיר הרבי שדברים אלו נאמרים "לא רק בתור חכם ושופט אלא בתור נביא,

שזהו בודאות" –  שזה בא כבר גם בדיבור ("ניב שפתיים", עניין הנבואה),

כנהוג לאחרונה לבטא דברים בדיבור… ש"הנה הנה באה הגאולה".

(דברי הרבי מה"מ שיל"ו, ש"פ שופטים ה’תנש”א).

הרבי מה”מ שיל”ו לא רק מודיע לנו על הגאולה,

אלא הוא גם מסביר לנו איך תהיה הגאולה העתידה:

לפתע יבוא משיח, נשמה בגוף!…

שהגלות היא חלום והגאולה היא המציאות האמיתית גם בזמן הגלות…

לכן כשנתעורר מן הגלות והמשיח יתגלה פתאום, אז נבין ונדע שהיינו כחולמים,

כי אמנם חלום הגלות שרשו בדרגה נעלית של הסתר והעלם והסתלקות המוחין,

ועל ידי חלום הגלות יתוסף עניין נעלה יותר,

אך אנחנו מבחינתנו צריכים לחיות את המציאות האמיתית של משיח וגאולה…

ועל ידי ההתרגלות במחשבה ובדיבור ש"הנה הנה משיח בא",

שזוהי המציאות האמיתית ואין זה חלום, שאיפה ותקוה,

פועלים שמשיח אכן יבוא מיד ופתאום… (שיחת הרבי ש"פ פינחס ה’תשד”מ).

"בית המקדש יהיה בנינא דקב"ה בגלל המעמד ומצב ד'זכו'"

כל עם ישראל יזכו לגאולה האמיתית והשלימה… לא ידח ממנו נידח…

שכל אחד ואחד מישראל בודאי סופו לעשות תשובה…

תורת חב"ד לעתיד לבוא תהיה נחלת הכלל…

אופן הלימוד בימות המשיח יהיה באופן של ראייה דוקא…

לא יהיו עוד גלגולים…

כל ישראל, ללא יוצא מן הכלל, יש להם חלק לעולם הבא (תחיית המתים).

(שו"ת בעניין תחיית המתים לכ"ק אדמו"ר מה"מ סימן יא).

כל עם ישראל יעלו לירושלים בכל שבת ובכל ראש חודש.

כל יהודי יוכל להיות בקודש הקודשים בכל עת שירצה.

"וגר זאב עם כבש" – כפשוטו ממש.

בגאולה העתידה העולם יזדכך… ועתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים.

תפקידנו לכבוש את העולם מבחינה רוחנית –

לחנך חינוך על טהרת הקודש – ואז כל ענייני הגאולה ייעשו מאליהם.

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!…

ולואי שנזכה מיד ממש לגאולה האמיתית והשלימה!…

לסיכום, הרמב"ם ב"הלכות יסודי התורה" פוסק הלכה למעשה את החובה לשמוע לנביא – נביא האומר דברים העתידים להיות, ונאמנו דבריו. המצוה לשמוע לנביא היא אחת מתרי"ג מצוות התורה. הרמב"ם מגדיר לנו מיהו נביא. ועל פי התנאים, שנותן לנו הרמב"ם, לידע מהו נביא אמת – אנחנו רואים בוודאות, שהרבי ראוי להיות נביא מצד מעלתו הרוחנית: צדקותו, חכמתו, מעשיו ומידותיו המצוינות, ושהוא נעלה מכל אנשי הדור. פעולתו חובקת עולם, וכל נבואותיו אשר ניבא ליחיד ולרבים מתקיימות במלואן, ועל כן אנו יודעים בידיעה ברורה, ללא שום צל של ספק, שהרבי מליובאוויטש הוא נביא אמת וכל נבואותיו אמת. אף ברכותיו ואיחוליו של הרבי פעלו ישועות בקרב רבים, שהיו כלי ראוי ומחזיק ברכה, אף שברכות ואיחולים אינם נבואה.

הרבי גם בעל מופתים רבים, הגם שמופת אינו תנאי הכרחי לנבואה. אכן הרבי נביא הדור – נביא אמת, והחובה להישמע לו ולהוראותיו חלה על כל יהודי, מהרבנים – פוסקי ההלכה, גדולי התורה, הצדיקים, הגאונים, ראשי הישיבות ועד ליהודי הפשוט שבפשוטים. יתרה מזאת, רבנים וראשי קהילות חייבים לתת את דעתם על עניין חשוב זה במיוחד, כדי שיהיו מזכי הרבים ולא, ח"ו, ההיפך.

כבר הובטחנו: "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו, כי פי הוי' דיבר" (ישעי' מ ה). "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" (ישעי' נב ח). גילוי שיהיה גדול ועצום לאין ערוך ממה שהיה במעמד הר סיני. ובינתיים הדבר מחייב את כולנו – כל אחד ואחת: אנשים, נשים וטף לעשות הכל כדי להיות מוכנים במחשבה, דיבור ומעשה לקבל את היעוד הנפלא, את הגילוי של "כבוד ה'". אם נהיה מוכנים לכך, אז נמנע מעצמנו את הפחד הנורא הכרוך בדבר, כפי שמנבא הנביא ישעיה: "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ובאו במערות צורים ובמחילות עפר, מפני פחד ה' ומהדר גאונו"… (ישעי' ב יז, יט). ובמקום הפחד והאימה תהיה שמחה גדולה ועצומה, ונוכל לקבל פני משיח צדקנו ברוב שירה וזמרה. שירת "ברוך הבא מלך המשיח", שירת "יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" וכיו"ב. והדרך הישרה והקלה לגאולה בשמחה ובטוב לבב, היא ללמוד את תורתו של נביא הגאולה ולציית להוראותיו והדרכותיו.

(על פי "דבר מלכות" לפרשת שופטים ה'תנש"א)