לכשיפוצו מעיינותיך חוצה

הקראת כתבה
יום שלישי כ״ה אלול ה׳תשע״ב
הבעל שם טוב מספר שעשה עליית נשמה והגיע להיכלו של משיח ושאל את פי משיח: אימתי קאתי מר? והשיב לו המשיח: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעינותיך חוצה, מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז ייכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.
מאת מנחם זיגלבוים
שחף

 

בעת שהצדיק רבי גרשון מקיטוב, שהה בארץ הקודש, שלח אליו גיסו הבעל-שם-טוב הקדוש, אגרת נפלאה ובה תיאור מרתק על מה שראה ושמע בעת שעשה עליית נשמה באותו ראש השנה. האגרת נשלחה על ידי התלמיד הנאמן הרב הקדוש רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, שביקש גם הוא לעלות ולחונן את עפר עיר הקודש ירושלים, אך מחמת עיכובים התבטלה הנסיעה והאגרת נותרה בידו.

וזה דבר ולשון האגרת:

– לכבוד אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי ה"ה הרבני המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראה כבוד מורנו ורבנו הרב רבי אברהם גרשון נרו-יאיר, ולאשתו הצנועה מרת בלומא עם כל יוצאי חלציהם, כולם יעמדו על הברכה של חיים אמן סלה.

בראש השנה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית הנשמה כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עומדי על דעתי, ואשר ראיתי ולמדתי בעלותי לשם בלתי אפשרי לספר ולדבר אפילו פה אל פה. אך בחזרתי לגן-עדן התחתון ראיתי כמה נשמות החיים והמתים הידועים לי ושאינם ידועים לי, בלי שיעור ומספר, ברצוא ושוב, לעלות מעולם לעולם דרך העמוד הידוע ליודעי חן, בשמחה רבה וגדולה, אשר ילאה הפה לספר יכבד אוזן הגשמי לשמוע, וגם רשעים רבים חזרו בתשובה ונמחל להם עוונותיהם באשר שהיה עת רצון גדול שגם בעיני יפלא מאוד שכמה וכמה נתקבלו בתשובה שגם אתה ידעת אותם, והיתה ביניהם גם כן שמחה רבה עד מאוד ועלו גם כן בעליות הנ"ל. וכולם כאחד בקשו ממני והפצירו בי עד בוש, באומרם, לרום מעלת כבוד תורתך חנוך ה' בבינה יתירה להשיג ולדעת מענינים האלה. עמנו תעלה להיות לנו לעזר ולסעד. ומחמת השמחה הגדולה שראיתי ביניהם אמרתי לעלות עמהם.

וראיתי במראה כי הס"מ עלה לקטרג בשמחה גדולה אשר לא היתה כמותה, ופעל פעולותיו גזרות שמד על כמה נפשות שיהרגו במיתות משונות, ואחזתני פלצות ומסרתי ממש נפשי. ובקשתי ממורי ורבי שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים, כי מיום עמדי על דעתי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו.

ועליתי מדרגה אחר מדרגה, עד שנכנסתי להיכל משיח, ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים. ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד ואיני יודע לשמחה זו מה היא עושה. והייתי סבור שהשמחה הזאת חס ושלום על פטירתי מעולם הזה, והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושות, אבל מהות השמחה איני יודע עד היום הזה.

ושאלתי את פי משיח אימתי קאתי מר? והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעינותיך חוצה, מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז ייכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.

ותמהתי על זה, והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.

אך ממה שלמדתי שם שלושה דברים סגולות, ושלושה שמות הקדושים והם בנקל ללמוד ולפרש, ונתקררה דעתי, וחשבתי שאפשר ועל ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים להעלות נשמות וילמדו וישובו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת ובקשתי עבורך ללמד אותך ולא הורשיתי כלל ומושבע ועומד על זה…

אצל הרב הקדוש רבי מרדכי מנשכיז היה חיוב ללמוד אגרת זו מדי יום ביומו, ומבלי לגרוע כהנחת תפילין ממש. ואמר שמה שכותב הבעל שם טוב שלמד ג' שמות שאין ברשותו לגלות, באמת הם רמוזים בהעלם, ואפשר לדעת על ידם קץ הגאולה.

(כתר שם טוב; בן פורת יוסף ד' ק"ו ט"ו; רשפי אש השלם, ד' א' ע"ב;)

פרסום תגובה חדשה

test email