איגרת ז'תפו

ב"ה, א' כסלו, תשכ"א

ברוקלין.

ברכה ושלום!

מאשר הנני קבלת מכתבה, וכבקשתה אזכירם עוד הפעם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן הבקשה.

ולמרות סגנון כתבה ותוכנו, ועוד יותר למרות שהמצב נשנה כמעט בכל מכתב ממנה, הרי לא אבדתי ח"ו תקותי, אשר סוף סוף לא רק תראה את הטוב בחיים, כולל גם חיי-ה, אלא שבראי' זו תבוא בהרגשה בלב, ובפרט ע"פ סגנון תורת החסידות, אשר בעולמנו זה הכל מעורב טוב ורע, ועל האדם לבחור מה להדגיש ובמה להתבונן, ובמה להתענין, כי בחיי כל או"א שני דרכים ישנם, לראות את הטוב הסובב אותו או וכו', ואם בכאו"א הדברים אמורים עאכו"כ בבני ובנות ישראל, המאמינים אמונה מוחלטית בנצחיות הנפש, ז.א. נצחיות הרוחניות, ז.א. נצחון הטוב נצחון בהחלט, שהרי אי אפשר שדבר חולף ועובר שלא ינוצח בהחלט ע"י הקים ונצחי, שהרי אין גם ערך ביניהם.

והרי מאלפנו סיפור חז"ל, אשר אדם הראשון, עוד קודם הגירוש בהיותו בגן עדן, התאונן על עניניו, וקראוהו כפוי טובה, ובבני ובנות ישראל, שנמצאו במחנות ההסגר של האשכנזים ימ"ש ובתקופה הכי איומה ר"ל, ברכו ברכת השחר וכו' הודאה וברכה לבורא עולם ומנהיגו, והרי סו"ס כאו"א הוא בין הקצוות האמורים.

מובן וגם פשוט, שאין בהנ"ל ח"ו ענין של הצדקת הדין על מי שהוא, ובפרט וכו', כי אם הדגשת המציאות כמו שהיא. והנקודה – אשר אופן וסוג חיי האדם, אם חיים מלאים שביעת רצון ותוכן, או בקו ההפכי, תלוי במדה חשובה וגדולה – ברצון האדם, המושל בראית עין שכלו להסתכל לצד ימין או לצד שמאל.

וכיון שנמצאים אנו בחדש כסלו חדש הצלחה לבני המשפחה, יהי רצון שיתחיל שינוי האמור תיכף.

בפ"ש ובברכה.