אצילות הנפש של הרבנית חיה מושקא

הקראת כתבה
יום ראשון כ״ט אדר ה׳תשע״ג
הרבנית חיה מושקא נודעה ביחסה המיוחד לילדים. בכל פעם שהגעתי לביקור, היה מוכן כיבוד על השולחן, ערוך בטוב טעם, וכשהגעתי לבקר יחד עם הילדים, יכולתי להבחין כי דאגה להכין כיבוד שהם יאהבו. בשנת תש"מ טסתי לתשרי לרבי יחד עם בתי הגדולה ובניי התאומים, וכמובן שנכנסתי לבקר את הרבנית בחול המועד סוכות. לילדים היא הגישה גלידה ועוגיות וביקשה מהם ללכת לברך ולאכול בסוכה.
מאת מנחם זיגלבוים
עץ

 

הרב שלום דוב בער בוטמן ביקר פעמים רבות בביתם של הרבי והרבנית, וכך הוא מספר:

"הקשר שלי עם הרבי הוא בעצם קשר משפחתי. סבא של הרבי וסבי היו אחים, ומטבע הדברים זכיתי והוזמנתי לבקר לא אחת בביתם של הרבי והרבנית. בשנות ה'יו"דים' הרבי גר בבניין מגורים גדול ברחוב ניו-יורק, בדירה בקומה השלישית ואני הייתי אחד הבחורים שהיו בונים את הסוכה עבורם במרפסת הבית.

"הרבנית תמיד הקפידה לפתוח לי את הדלת בכבודה ובעצמה, למרות שהיה מן הראוי שאחד מן המשמשים הרבים שהיו תדיר בבית, היה עושה זאת במקומה; אף פעם לא וויתרה על המחווה הזו שבפתיחת הדלת או ליווי המבקרים החוצה. בפעמים בהם הרגישה לא טוב והייתה חלשה מכדי לעשות זאת בעצמה, הייתה יושבת בסלון ומתרוממת מעט לקראת הבאים. בדרך כלל נושאי השיחה שלנו סבבו אודות המשפחה שלנו, או על ארועים אחרים שקרו בחוג המשפחתי.

"אחד הדברים המדהימים שאפיינו את אישיותה הכבירה של הרבנית, היה ביכולת ההקשבה הבלתי נדלה שלה. כל מי ששוחח איתה אי-פעם זוכר היטב את ההרגשה הטובה שהשכילה לתת למבקרים אותה, וההתעניינות הכנה בכל אחד.

"המיוחדות של הרבנית התבטאה בכל תו בפניה האציליות, בתנועות ידיה, בצורת הדיבור. שעות רבות שוחחה עם אנשים, שאלה, התעניינה, אבל בעיקר הקשיבה. רוב בני האדם נוטים להתפרץ לתוך דיבורו של בן שיחם, אבל הרבנית ע"ה תמיד האזינה עד סוף המשפט, המתינה בהקשבה מלאה ובנינוחות עד שיסיימו לדבר, ורק אז הייתה אומרת את דבריה או מביעה דיעה. אף פעם לא קטעה מישהו באמצע משפט.

"היחס המיוחד שלה לילדים גם הוא מן המפורסמים. בכל פעם שהגעתי לביקור, היה מוכן כיבוד על השולחן, ערוך בטוב טעם, וכשהגעתי לבקר יחד עם הילדים, יכולתי להבחין כי דאגה להכין כיבוד שהם יאהבו. בשנת תש"מ טסתי לתשרי לרבי יחד עם בתי הגדולה ובניי התאומים, וכמובן שנכנסתי לבקר את הרבנית בחול המועד סוכות. לילדים היא הגישה גלידה ועוגיות וביקשה מהם ללכת לברך ולאכול בסוכה.

"הפעם האחרונה בה ביקרתי את הרבנית, היה בי"א בניסן תשמ"ז, שנה טרם הסתלקותה. במשך כמה שנים נהגתי להגיע לרבי לרגל י"א ניסן, ובאותה הזדמנות הייתי נכנס לביקור אצל הרבנית. כמובן שהייתי מתקשר אליה לפני כן כדי לתאם את הביקור, וכך עשיתי גם באותה שנה, אלא שהרבנית הרגישה לא טוב ולא רציתי להטריחה. כשהתקשרתי, אמרתי שאני מבין שזה לא הזמן לביקורים.

"הרעבעצין חיה מושקא כמו לא הבינה על מה אני מדבר, והזמינה אותי בשמחה.

"כשנכנסתי הביתה, מיד היכה באפי ריח מכלי הפסח במטבח. כמו תמיד שוחחנו אודות בני המשפחה, והרבנית התעניינה בשלום כולם. סיפרתי לה שאישתי דבורה שלחה איתי מאכלי פסח לבת שגרה בקראון הייטס והרבנית אמרה שבוודאי סיפקנו לה את כל צרכי החג…  אני בתגובה אמרתי שגם אני מריח שהרעבעצין כבר מוכנה עם כל הדרוש לחג, – והיא צחקה בהנאה".

פרסום תגובה חדשה

test email