פַּעַם אַחַת כְּשֶׁיָּצָא רֹב אֲדָר וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.

פָּנוּ לְחֹנִי הַמְּעַגֵּל וְאָמְרוּ לוֹ: הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים.

אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַּנּוּרֵי פְּסָחִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמֹּקּוּ.

הִתְפַּלֵּל, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.

מֶה עָשָׂה? עָג עוּגָה, עָמַד בְּתוֹכָהּ וְאָמַר:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ,

אֲנִי נִשְׁבָּע בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים.

הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין טִפִּין טִפִּין.

חֹנִי הַמְעַגֵּל לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ וְאָמַר:

לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה.

גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.

[בַּבּוֹרוֹת נֶאֶגְרוּ מֵי הַשְּׁתִיָּה לְתוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם,

וְחָשׁוּב הָיָה לְמַלְּאָם בִּמְיֻחָד לִקְרַאת סוֹף הַחֹרֶף,

כְּדֵי שֶׁלְּעוֹלֵי הָרֶגֶל בְּפֶסַח יִהְיוּ מֵי שְׁתִיָּה].

הִתְחִילוּ לָרֶדֶת גִּשְׁמֵי זַעַף וְכָל טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלוֹא פִּי חָבִית.

עַד שֶׁהִתְמַלְּאוּ הַבּוֹרוֹת וְעָלוּ הַמַּיִם עַל גְּדוֹתֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם,

וְגֶשֶׁם זַלְעָפוֹת אִיֵּם לְהַשְׁמִיד אֶת הָעוֹלָם;

עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִיְּרוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.

נָשָׂא חֹנִי עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,

עִמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד לֹא בְּרֹב פֻּרְעָנוּת וְלֹא בְּרֹב טוֹבָה.

אִם אַתָּה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם אֵינָם עוֹמְדִים בָּזֶה ,

וְאִם אַתָּה מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם רֹב טוֹבָה אֵינָם עוֹמְדִים בָּזֶה.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים.

יָרְדוּ כְּתִקְנָן.

פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וְיָצְאָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהִתְחִילוּ כָּל הָעָם לָצֵאת וּלְלַקֵּט פִּטְרִיּוֹת.

שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח! אִלְמָלֵא חֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִּי עָלֶיךָ נִדּוּי.

אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם;

וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ, כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ,

וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמְּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתְּךָ.

(עַל פִּי מַסֶּכֶת תַּעֲנִית ג ח)

יְלָדִים יְקָרִים, לִפְנֵיכֶם הַהֶסְבֵּר עַל הַסִּפּוּר:

חֹנִי הַמְעַגֵּל בְּרֹב צִדְקוּתוֹ הָיָה בְּמַעֲמָד וּמַצָּב מְיֻחָד אֵצֶל הקב"ה,

אוּלָם סִפּוּר זֶה צָרִיךְ לְלַמֵּד גַּם אוֹתָנוּ מַהוּ כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה.

פָּשׁוּט מְרַגֵּשׁ לִרְאוֹת נִבְרָא הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אֱלֹקָיו כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו,

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָג עוּגָה וְכִבְיָכוֹל מְאַיֵּם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ תִּתְמַלֵּא.

וּמַה הוּא מְבַקֵּשׁ דּוֹרֵשׁ וְתוֹבֵעַ?

לֹא בַּקָּשָׁה פְּשׁוּטָה וְגַם לֹא אִישִׁית אֶלָּא שְׁלִיטָה מֻחְלֶטֶת בְּאֵיתָנֵי הַטֶּבַע וְסִדְרֵי בְּרֵאשִׁית.

שְׁלִיטָה בְּאַחַד הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁיֵּשׁ רַק לקב"ה, דֻּגְמַת לֵדָה וּתְחִיַּת הַמֵּתִים;

שֶׁהֲרֵי רַק הקב"ה בְכֹחוֹ לְהָשִׁיב הָרוּחוֹת וּלְהוֹרִיד הַגְּשָׁמִים.

אוּלַם הקב"ה מְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל נִבְרָא יְלוּד אִשָּׁה, כְּאִלּוּ הוּא בַּעַל הַבַּיִת עַל הָעוֹלָם.

הקב"ה לֹא נַעֲנָה לוֹ מִיָּד…

אוּלָם לְאַחַר שֶׁהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ!

הקב"ה מְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וּלְלֹא שׁוּם עִכּוּב,

וּמוֹכִיחַ לְעֵינֵי כָּל שֶׁצַּדִּיק גּוֹזֵר והקב"ה מְקַיֵּם.