אשה כשרה

הקראת כתבה
יום רביעי ג׳ אב ה׳תשע״ג
אַחֲרֵי שֶׁהָאִשָּׁה מַסְבִּירָה לָרַב שֶׁעָשְׂתָה רְצוֹן בַּעֲלָהּ לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס עָלֶיהָ וּמוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ, אֶלָּא שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתָהּ בִּשְׁנֵי בָּנִים תַּלְמִידַי חֲכָמִים כָּמוֹהוּ, שָׂכָר עַל שֶׁעָשְׂתָה רְצוֹן בַּעֲלָהּ.
מאת שולמית שמידע
אחו

מַעֲשֶׂה בְּבֶן בָּבֶל שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אִשָּׁה, שֶׁלֹּא הֵבִינָה אֶת לְשׁוֹנוֹ אֲרָמִית בַּבְלִית.

אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי שְׁתֵּי עֲדָשִׁים (= קְצָת עֲדָשִׁים). בִּשְּׁלָה לוֹ שְׁתֵּי עֲדָשִׁים (דְּבָרִים

כִּפְשׁוּטָם). כָּעַס עָלֶיהָ.

לְמָחָר אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי סְאָה (=הַרְבֵּה). בִּשְּׁלָה לוֹ סְאָה (כִּפְשׁוּטוֹ: בְּעֵרֶךְ 13.3 לִיטֶר).

אָמַר לָהּ: הָבִיאִי לִי שְׁנֵי "בּוּצִינֵי" (בַּאֲרָמִית: אֲבַטִּיחִים).

הֵבִיאָה לוֹ שְׁנֵי נֵרוֹת (בַּאֲרָמִית – "בּוּצִינֵי" פֵּרוּשׁוֹ גַּם "נֵרוֹת").

אָמַר לָהּ: שַׁבְּרִים בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל בָּבָא (בַּאֲרָמִית: פֶּתַח הַדֶּלֶת).

הָיָה יוֹשֵׁב בָּבָא בֶּן בּוּטָא (רַב וְדַיָּן) עַל הַפֶּתַח וְעוֹסֵק בַּדִּין, שְׁבַרְתֶּם עַל רֹאשׁוֹ.

אָמַר לָהּ: מָה אַתְּ עוֹשָׂה?  אָמְרָה לוֹ: כָּךְ צִוַּנִי בַּעֲלִי.

אָמַר לָהּ: אַתְּ עָשִׂית רְצוֹן בַּעֲלֵךְ, הַמָּקוֹם יוֹצִיא מִמֵּךְ שְׁנֵי בָּנִים כְּבָבָא בֶּן בּוּטָא

(עַל פִּי נְדָרִים ס״ו עמ׳ ב׳).

הַסְבֵּר עַל הַסִּפּוּר:

זֶהוּ סִפּוּר מַצְחִיק עַל בַּעַל וְאִשָּׁה שֶׁאֵין תִּקְשֹׁרֶת בֵּינֵיהֶם בִּגְלַל בְּעָיוֹת שֶׁל שָׂפָה, וְנוֹצֶרֶת הִתְנַגְּשׁוּת בֵּין רְצוֹן הַבַּעַל לְמַעֲשֵׂה הָאִשָּׁה, שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּל בִּתְמִימוּת וּמִתּוֹךְ רָצוֹן טוֹב. הַבַּעַל מְבַקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁתְּבַשֵּׁל לוֹ רַק מְעַט עֲדָשִׁים ("שְׁנֵי עֲדָשִׁים"), וְהִיא מְבַשֶּׁלֶת בֶּאֱמֶת רַק שְׁנֵי עֲדָשִׁים. הַבַּעַל רוֹתֵחַ מִכַּעַס. לְמָחֳרָת, כְּדֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ לֹא תִּטְעֶה הוּא מַגְזִים וְאוֹמֵר לָהּ שֶׁתְּבַשֵּׁל הַרְבֵּה עֲדָשִׁים ("סְאָה"), וְהִיא מְבַשֶּׁלֶת בֶּאֱמֶת סְאָה עֲדָשִׁים, כַּמּוּת עֲצוּמָה שֶׁל עֲדָשִׁים. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ שְׁנֵי אֲבַטִּיחִים קִבֵּל שְׁנֵי נֵרוֹת. הַבַּעַל אֵינוֹ עוֹמֵד בָּזֶה וּמְבַקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ לִשְׁבֹּר אֶת הַנֵּרוֹת בְּרֹאשׁ הַפֶּתַח ("בָּבָא"). הָאִשָּׁה אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה זֶּה בָּבָא, הִיא רַק יוֹדַעַת שֶׁגְּדוֹל הַדּוֹר הַיּוֹשֵׁב לָדוּן בַּשַּׁעַר, שְׁמוֹ בָּבָא, וְהִיא הוֹלֶכֶת וְשׁוֹבֶרֶת אֶת הַנֵּרוֹת עַל רֹאשׁוֹ. הָרַב מִתְפַּלֵּא, אוּלָם אַחֲרֵי שֶׁהִיא מַסְבִּירָה לוֹ שֶׁעָשְׂתָה רְצוֹן בַּעֲלָהּ לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס וּמוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ, אֶלָּא שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתָהּ בִּשְׁנֵי בָּנִים תַּלְמִידַי חֲכָמִים כָּמוֹהוּ, שָׂכָר עַל שֶׁעָשְׂתָה רְצוֹן בַּעֲלָהּ.

וְאָכֵן תְּמִימוּת הָאִשָּׁה שֶׁרָצְתָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בַּעֲלָהּ, וְהַמְּחִילָה שֶׁל הָרַב עַל מַעֲשֶׂיהָ זִכּוּ אוֹתָהּ בִּשְׁנֵי בָּנִים תַּלְמִידַי חֲכָמִים גְּדוֹלִים.

פרסום תגובה חדשה

test email