רבי שמעון בר יוחאי מרפא חולים

יום ראשון ז׳ אב ה׳תשע״ג
יְלָדִים יְקָרִים, מִסִּפּוּר זֶה לוֹמְדִים מַה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, מֶה עָצוּם כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה, וּמַה רַב כֹּחוֹ שֶׁל צַדִּיק כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וְהָעִקָּר, שֶׁהַשֵּׁם חָפֵץ בִּתְפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים, וּבָהֶם הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.
מאת שולמית שמידע על פי שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן

 

בָּחוּר נַעֲלֶה בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה הָיָה בִּטְבֶרְיָה בְּנָהּ שֶׁל אִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁנּוֹדַע לַכֹּל בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. אוּלָם הָיְתָה לוֹ בְּעָיָה שֶׁהָיָה חַלָּשׁ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת. כָּל הָרוֹפְאִים וְכָל הַסְּגֻלּוֹת לֹא הוֹעִילוּ לוֹ לְהִתְרַפְּאוֹת מֵחָלְיוֹ.

 

בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ בִּטְבֶרְיָה הַרְבֵּה חֲסִידִים הַיּוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל, וּבְשָׁמְעָם שֶׁהַבָּחוּר הַמְּעֻלֶּה נוֹטֶה לָמוּת נִתְמַלְּאוּ עָלָיו רַחֲמִים וְהִרְבּוּ בִּתְפִלָּה בְּתַחֲנוּנִים וּבְלִמּוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבְבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ שֶׁהַשֵּׁם יְרַפֵּא אוֹתוֹ מֵחָלְיוֹ. הֵם גַּם לֹא חָסְכוּ בְּמַתַּן צְדָקָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם בּוֹ "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת".

 

נוֹסַף עַל כָּךְ, הָלְכוּ לְקִבְרוֹת צַדִּיקִים – קִבְרוֹ שֶׁל רַבֵּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, קִבְרוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וּשְׁאַר צַדִּיקִים הַטְּמוּנִים בַּעֲפָרָהּ שֶׁל טְבֶרְיָה וְנִשְׁתַּטְּחוּ שָׁם בִּבְכִי גָּדוֹל וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת שֶׁמֶן כְּמִנְיַן שְׁנוֹתָיו שֶׁל הַבָּחוּר וּכְמִנְיַן שְׁנוֹתָיו שֶׁל כָּל אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, עַד שֶׁאוֹר הַנֵּרוֹת פָּשַׁט בְּכָל הָעִיר, אֲבָל נִשְׁמַת הַחוֹלֶה הָלְכָה וְדָעֲכָה כִּפְתִילָה לְלֹא שֶׁמֶן. כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַחֲסִידִים שֶׁהַבָּחוּר מוּטָל כַּמָּת אָמְרוּ זֶה לְזֶה: אֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ כָּל מַה שֶּׁיָּכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת וְהַשֵּׁם הוּא הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

 

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁרָצָה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתוֹרַת הַבָּחוּר, נָתַן רַעְיוֹן בְּלֵב קְרוֹבֵי הַבָּחוּר לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ לְמֵרוֹן בְּלַ״ג בָּעֹמֶר, כָּךְ שֶׁזְּכוּת הַתַּנָּא תַּעֲמֹד לוֹ וְיִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ. הֵם נָטְלוּ אֶת הַבָּחוּר הַמֻּטָּל בְּמִטָּתוֹ וְנָשְׂאוּ אוֹתָהּ קֹדֶם לִצְפַת שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה רוֹפְאִים מֻמְחִים. כְּשֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַחוֹלֶה לִפְנֵי הָרוֹפְאִים, הוֹרִידוּ הָרוֹפְאִים אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּיֵּאוּשׁ וְאָמְרוּ: אֵין בִּיכָלְתֵּנוּ לְרַפֵּא אֶת הַבָּחוּר וְאַף לֹא לְהַאֲרִיךְ חַיָּיו אֲפִלּוּ לְשָׁעָה אַחַת, אֲבָל אָנוּ מְיַעֲצִים לָכֶם, לָקַחַת אֶת הַחוֹלֶה לְמַעֲרָבָהּ שֶׁל צְפַת, שָׁם יֵשׁ בֵּית חַיִּים יָשָׁן נוֹשָׁן וּבוֹ קְבוּרִים צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים מְאֹד, אוּלַי יְבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים וְיִתְרַפֵּא. עָשׂוּ קְרוֹבֵי הַבָּחוּר כְּדִבְרֵיהֶם וְהָלְכוּ לְבֵית הַחַיִּים הָאָמוּר, בָּכוּ וְהִתְחַנְּנוּ, אוּלָם לֹא רָאוּ שׁוּם סִימָן שֶׁל חַיּוּת בַּחוֹלֶה.

 

נָטְלוּ אֶת הַחוֹלֶה וְעָלוּ אִתּוֹ לְמֵרוֹן, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְמֵרוֹן לֹא נִשְׁאַר בַּבָּחוּר רוּחַ חַיִּים. הוֹרִידוּ אֶת מִטָּתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי הַמְּעָרָה בַּחוּץ וּבָכוּ בְּכִיָּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁכָּל הַשַּׁיָּרוֹת שֶׁעָלוּ לְקִבְרוֹ שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הִתְרַגְּשׁוּ וּבָכוּ עִמָּהֶם.

 

תּוֹךְ שֶׁהֵם בּוֹכִים הִגִּיעוּ כָּל חַכְמֵי צְפַת כְּשֶׁסִּפְרֵי תּוֹרָה בִּידֵיהֶם וְהֶחָכָם הַגָּדוֹל, זָקֵן תַּלְמִיד חָכָם וְצַדִּיק, בְּרֹאשָׁם וְהֵם רוֹקְדִים וּשְׂמֵחִים וּפִיהֶם מְלֵא שִׁירָה כְּשֶׁמְּנַגְּנִים מְלַוִּים אוֹתָם בִּכְלִי זֶמֶר.

 

כְּשֶׁרָאָה הַצַּדִיק שֶׁהָעָם בּוֹכֶה שָׁאַל אוֹתָם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: בֵּן יָחִיד לְאִשָּׁה אַלְמָנָה הֵבִיאוּ מִטְּבֶרְיָה כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא רְפוּאָה עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְכָאן נָפַח נִשְׁמָתוֹ. אָמַר הָרַב: לֹא יִתָּכֵן שֶׁיּוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי יֵהָפֵךְ, חָס וְשָׁלוֹם, לְיוֹם שֶׁל בֶּכִי וּמִסְפֵּד!

 

הוּא פָּנָה לַשַּׁמָּשִׁים וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לְהוֹצִיא אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וּמִן הַמְּעָרָה, וְהִזְהִיר שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ לְשׁוּם אָדָם לְהִכָּנֵס לַמְּעָרָה עַד שֶׁיִּקְרָא לָהֶם. הַשַּׁמָּשִׁים עָשׂוּ כִּדְבָרָיו וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ בַּמְּעָרָה. אָז בִּקֵּשׁ הָרַב מִנּוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה לְהַכְנִיס אֶת הַחוֹלֶה לַמְּעָרָה וְלָצֵאת. הִכְנִיסוּ נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה אֶת הַחוֹלֶה לַמְּעָרָה וְיָצְאוּ.

 

לְאַחַר מִכֵּן סָגַר הָרַב אֶת הַמְּעָרָה, הִקִּיף אֶת כָּתְלֵי הַמְּעָרָה כְּשֶׁהוּא זוֹעֵק בִּתְפִלָּה גְּדוֹלָה עַד זְמַן מִנְחָה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה פָּתַח אֶת הַמְּעָרָה וְהִכְנִיס לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה חֲכָמִים שֶׁהָיוּ זְהִירִים בִּתְפִלָּה בְּצִבּוּר כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, עָמַד אִתָּם לְיַד הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וּפָנָה אֵלָיו וְאָמַר: רַבֵּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁמִּיּוֹם שֶׁאָנוּ מַכִּירִים אֶת עַצְמֵנוּ לֹא הָיְתָה תְּפִלָּה שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּלְנוּ בְּצִבּוּר, וַהֲרֵי אָנוּ כָּאן תִּשְׁעָה וְעִם הַבָּחוּר הַחוֹלֶה אָנוּ עֲשָׂרָה, אִם לֹא תְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים שֶׁיִּחְיֶה תִּתְבַּטֵּל תְּפִלָּה בַּצִּבּוּר.

 

כָּךְ עָמְדוּ עַל יַד הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי תִּשְׁעַת הַמִּתְפַּלְּלִים כְּשֶׁהַבָּחוּר הַחוֹלֶה שׁוֹכֵב לְצִדָּם, וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הָיוּ מְצִיצִים וּמַבִּיטִים בַּנַּעַר אִם חָזַר אֵלָיו אֵיזֶה סִימָן חַיִּים. וְתוֹךְ שֶׁהֵם מַבִּיטִים מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם זֶה בָּזֶה הִמְשִׁיכוּ לִזְעֹק: רַבֵּי שִׁמְעוֹן, רַבֵּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה חָשׁוּב לָנוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, וְדַוְקָא הַיּוֹם, יוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁלְּךָ, נַעֲמֹד עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא נִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר?!

 

הִתְחִיל הָרַב לוֹמַר "אַשְׁרֵי" וְאִתּוֹ שְׁאַר הַמִּתְפַּלְּלִים קוֹרְאִים כָּל פָּסוּק בְּאֵימָה בְּיִרְאָה וּבְרֶתֶת וּבְזִיעַ, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק: "קָרוֹב הַשֵּׁם לְכָל קוֹרְאָיו לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶּאֱמֶת", שָׁמְעוּ קוֹל רַחַשׁ מִפִּי הַחוֹלֶה: "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה"…

 

אָז הֵבִינוּ שֶׁהִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתָם וְשֶׁהַבָּחוּר חַי.

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email