התפילין נפגשו בהשגחה פרטית

יום ראשון כ״ב אב ה׳תשע״ג
הַכֹּל מִהֲרוּ אֵלֶיהָ לְהָשִׁיב אֶת רוּחָהּ. רַק נַעַר אֶחָד עָמַד עַל מְקוֹמוֹ כִּמְאֻבָּן. רָחֵל הִתְעוֹרְרָה, קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְרָצָה אֵלָיו בִּצְעָקָה נִרְגֶּשֶׁת: יוֹסֵפְקֶה, הַאִם אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי? מֵעֵינֵי הַנַּעַר הֵחֵלּוּ לִזְלֹג דְּמָעוֹת. הוּא בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת אַנְשֵׁי הַמִּנְזָר וּפָנָה עִם אֲחוֹתוֹ לַגַּן. שָׁם לָחַשׁ לָהּ: בִּתְחִלָּה לֹא הִכַּרְתִּיךָ, אֲבָל הַצְּעָקָה שֶׁלְּךָ הִזְכִּירָה לִי אוֹתָךְ.
כתר

 

הָאָח וְהָאָחוֹת עָמְדוּ לְיַד מִטַּת אֲבִיהֶם וּבָכוּ חֶרֶשׁ. קוֹל שִׁעוּלָיו הַיְּבֵשִׁים שֶׁל הָאָב הִתְעָרֵב בְּבִכְיָם שֶׁל הַיְּלָדִים. הֵם הֵבִינוּ אֶת חֻמְרַת מַחֲלָתוֹ. וּלְפֶתַע שָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ מְצַוֶּה לָהֶם: יְלָדִים יְקָרִים, תִּקְוָתִי הַגְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁאֶזְכֶּה לִרְווֹת נַחַת יְהוּדִית מִכֶּם, אֲבָל נִרְאֶה שֶׁנִּגְזַר אַחֶרֶת. גַּם זוֹ לְטוֹבָה… הִשְׁתַּדְּלוּ תָּמִיד לִהְיוֹת בְּיַחַד וְלַעֲזֹר זֶה לְזֶה. אֲבָל אִם חַס וְשָׁלוֹם תִּפָּרְדוּ, אֶתֵּן לָכֶם דָּבָר שֶׁיִּקְשֹׁר אֶתְכֶם לָעַד. הִנֵּה כָּאן יֵשׁ תְּפִלִּין שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל יְדֵי סַבָּא שֶׁלָּכֶם. שֶׁהָיָה סוֹפֵר סת״ם (=סִפְרֵי תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת) מְהֻלָּל, שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁלּוֹ נִכְתְּבָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. אַתְּ רָחֵל תְּקַבְּלִי אֶת "שֶׁל רֹאשׁ" כִּי אֶת מְבֻגֶּרֶת יוֹתֵר. לְךָ יוֹסֵף אֶתֵּן אֶת "שֶׁל יָד". זִכְרוּ תָּמִיד, אִם תֻּשְׁלְכוּ בֵּין הַגּוֹיִים, לִמְצֹא אִישׁ אֶת אָחִיו, כְּדֵי שֶׁ"שֶּׁל הָרֹאשׁ" וְ"שֶׁל יָד" יִפָּגְשׁוּ. 

 

הָאָב נָשַׁק אֶת הַתְּפִלִּין בִּשְׂפָתַיִם חִוְּרוֹת וְהָלַךְ לִישֹׁן. וְכָךְ נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ.

 

רָחֵל הָיְתָה מְבֻגֶּרֶת בְּעֶשֶׂר שָׁנִים מִיּוֹסֵף. אִמָּם נִפְטְרָה בַּיּוֹם שֶׁיָּלְדָה אֶת יוֹסֵף. הָאָב מִלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ, וְעַכְשָׁו מִלְּאָה רָחֵל תַּפְקִיד שְׁנֵיהֶם עֲבוּר אָחִיהָ. הִיא מָצְאָה עֲבוֹדָה וְאֶת אָחִיהָ הִכְנִיסָה לְבֵית־סֵפֶר.

 

הָיָה זֶה בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה תש״ב. הַגֶּרְמָנִים כְּבָר הִשְׁתַּלְּטוּ מִזְּמַן עַל עִירָם, אוסטרוב. בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהָלְכָה רָחֵל לַעֲבוֹדָתָהּ, חָשָׁה מוּעָקָה בִּלְתִּי בְּרוּרָה. הִיא לֹא יָכְלָה לְהִתְרַכֵּז בַּעֲבוֹדָתָהּ. כֹּחַ נֶעֱלַם מֶשֶׁךְ אוֹתָהּ לְאָחִיהָ. הִיא מִהֲרָה לְבֵית הַסֵּפֶר וְגִלְּתָה שֶׁהוּא רֵיק. הָרְשָׁעִים אָסְפוּ אֶת כָּל הַיְּלָדִים וְשָׁלְחוּ אוֹתָם לְמָקוֹם בִּלְתִּי נוֹדַע.

 

כְּחַיָּה פְּצוּעָה הִסְתּוֹבְבָה רָחֵל בְּבֵית הַסֵּפֶר. הִיא נִכְנְסָה לְכִתָּתוֹ שֶׁל אָחִיהָ, יָשְׁבָה עַל כִּסְּאוֹ וּבָכְתָה בֶּכִי מַר. וּפִתְאוֹם מָצְאָה בֵּין חֲרִיצֵי הַכִּסֵּא פֶּתֶק קָטָן וְעָלָיו כָּתוּב: רוֹחֲלֶה, אַל תִּפְחֲדִי. "שֶׁל יָד" יַצִּיל אוֹתִי, שֶׁלָּךְ יוֹסְקֶה.

 

כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ נִשְׁלְחָה גַּם רָחֵל עִם כְּמֵאָה בָּנוֹת יְהוּדִיּוֹת מֵהָעִיר, הֵן הוּבְלוּ לְבֵית חֲרֹשֶׁת לִפְצָצוֹת. הָעֲבוֹדָה הָיְתָה קָשָׁה וּמְפָרֶכֶת, אַךְ בָּעֶרֶב הָיְתָה מִתְנַחֶמֶת כְּשֶׁהָיְתָה מוֹצִיאָה אֶת "שֶׁל רֹאשׁ" מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ בְּחֹם וּמַזִּילָה מֵעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת חַמּוֹת. שְׁנָתַיִם עָשְׂתָה בְּמָקוֹם זֶה וְאַחַר כָּךְ נִשְׁלְחָה לְאוֹשְׁוִיץ. מוֹחָהּ חָשַׁב רַק עַל דָּבָר אֶחָד – כֵּיצַד לְהַסְתִּיר אֶת "שֶׁל רֹאשׁ" הַיָּקָר. הִיא הֶחְלִיטָה לְשִׂימוֹ בְּתוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, כִּי לֹא יָדְעָה שֶׁבְּאוֹשְׁוִיץ גּוֹזְרִים אֶת הַשֵּׂעָר.

 

וּכְשֶׁהַבָּנוֹת נִצְטַוּוּ לְהִתְיַצֵּב בְּתוֹר לִגְזִיזַת שְׂעָרָן, עָמְדָה רָחֵל כִּמְיֹאֶשֶׁת… וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַגֶּרְמָנִי: הַבַּחוּרָה עִם הַשְּׂעָרוֹת הַבְּהִירוֹת – לָצֵאת מֵהַתּוֹר. אֶת הַשְּׂעָרוֹת הַיָּפוֹת הָאֵלֶּה לֹא לִגְזֹז.

 

הִיא נִשְׁאֲרָה הַיְּחִידָה שֶׁשַּׂעֲרוֹתֶיהָ לֹא נִגְזְזוּ, וְהָעִקָּר הַתְּפִלִּין נִשְׁאֲרוּ אִתָּהּ.

 

יוֹם אֶחָד קָרָה דָּבָר נוֹרָא: קְצִין ס״ס, מְפַקֵּחַ עֲבוֹדָה, תָּפַס אֶת רָחֵל בְּדִיּוּק כְּשֶׁעָמְדָה לְיַד מְקוֹם הַמַּחֲבוֹא שֶׁל הַתְּפִלִּין. הוּא הֵרִים אֶת הַתְּפִלִּין וְצָעַק: אֵילוּ סוֹדוֹת אַתְּ מַחְבִּיאָה בִּפְנִים? פִּתְחֵי זֹאת מִיָּד!

 

רָחֵל סֵרְבָה. הָרָשָׁע הִכָּה אוֹתָהּ בְּכָל כֹּחוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוֹרָה לָאַחְרָאִית עַל הַבָּנוֹת: מָחָר הִיא נִשְׁלַחַת לַעֲבוֹדַת חוּץ לַחֲצִי שָׁנָה. זֶה הָיָה שָׁוֶה לִגְזַר דִּין מָוֶת. אֲבָל רָחֵל חָזְרָה. נִסִּים לִוּוּ אוֹתָהּ כָּל הַזְּמַן. הִיא הִצְלִיחָה לַעֲבֹר אֶת כָּל אֵימֵי מַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה, וְלֹא נִפְרְדָה מֵהַתְּפִלִּין הַיְּקָרוֹת אֲפִלּוּ לְיוֹם אֶחָד.

 

כְּשֶׁהִגִּיעָה בְּשׂוֹרַת הַשִּׁחְרוּר, וְכָל הַבָּנוֹת נִרְשְׁמוּ לַעֲלִיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיְתָה רָחֵל הַיְּחִידָה שֶׁהִתְמַהְמְהָה: עָלַי לְקַיֵּם אֶת צַוָּאַת אָבִי – לְחַפֵּשׂ אֶת "שֶׁל יָד" אָמְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה. רָחֵל עָבְרָה אֶת פּוֹלִין לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הִיא הִגִּיעָה לְעִיר הֻלַּדְתָּהּ וְלֹא מָצְאָה בָּהּ שׁוּם קָרוֹב וּמַכָּר. מִשָּׁם נָסְעָה לראודומסק, שָׁם חַי דּוֹדָהּ. לְיַד תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת עָמַד מִנְזָר גָּדוֹל. הִיא רָאֲתָה כְּמָרִים צְעִירִים הַהוֹלְכִים עִם נְעָרִים לְטִיּוּל. כֹּחַ פְּנִימִי כָּלְשֶׁהוּ מָשַׁךְ אוֹתָהּ לְהַבִּיט בִּפְנֵיהֶם. וּפִתְאוֹם פִּלְּחָה זַעֲקַת אֵימִים אֶת הָאֲוִיר הַשָּׁקֵט: יוֹסֵפְקֶה! אֵיפֹה "שֶׁל יָד" שֶׁלְּךָ?! הַכְּמָרִים וְהַיְּלָדִים הִבִּיטוּ לְעֵבֶר מְקוֹם הַזְּעָקָה וְרָאוּ צְעִירָה צוֹנַחַת מִתְעַלֶּפֶת עַל הָאָרֶץ.

 

הַכֹּל מִהֲרוּ אֵלֶיהָ לְהָשִׁיב אֶת רוּחָהּ. רַק נַעַר אֶחָד עָמַד עַל מְקוֹמוֹ כִּמְאֻבָּן. רָחֵל הִתְעוֹרְרָה, קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְרָצָה אֵלָיו בִּצְעָקָה נִרְגֶּשֶׁת: יוֹסֵפְקֶה, הַאִם אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי? מֵעֵינֵי הַנַּעַר הֵחֵלּוּ לִזְלֹג דְּמָעוֹת. הוּא בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת אַנְשֵׁי הַמִּנְזָר וּפָנָה עִם אֲחוֹתוֹ לַגַּן. שָׁם לָחַשׁ לָהּ: בִּתְחִלָּה לֹא הִכַּרְתִּיךָ, אֲבָל הַצְּעָקָה שֶׁלְּךָ הִזְכִּירָה לִי אוֹתָךְ.

 

הוּא הוֹצִיא מִכִּיס בִּגְדּוֹ אֶת "שֶׁל יָד" וְרָחֵל הוֹצִיאָה אֶת "שֶׁל רֹאשׁ" אָכֵן "שֶׁל רֹאשׁ" וְ"שֶׁל יָד" נִפְגְּשׁוּ…

 

(עַל פִּי שִׂיחוֹת לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ)

 

 

מַה לּוֹמְדִים מִסִּפּוּר זֶה?

 

יְלָדִים יְקָרִים, מִסִּפּוּר נִסִּי וְנִפְלָא זֶה לוֹמְדִים עַל דְּרָכֶיהָ הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה. צָרִיךְ רַק לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וְלִבְטֹחַ בּוֹ וְכָךְ כָּל הַדְּבָרִים מִסְתַּדְּרִים מֵאֲלֵיהֶם.

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email