התבלין החסר

יום רביעי ט׳ אלול ה׳תשע״ג
בְּשַׁבָּת הָעוֹלָמוֹת עוֹלִים לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר וּמַרְגִּישִׁים אֶת זֶה גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת. אָנוּ טוֹרְחִים כָּל הַשָּׁבוּעַ וּבִמְיֻחָד בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּבְשַׁבָּת לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי שַׁבָּת, אוֹכְלִים מַאַכְלֵי שַׁבָּת, יֵשׁ לָנוּ מַצַּב רוּחַ טוֹב יוֹתֵר בְּשַׁבָּת וְהַרְבֵּה תַּעֲנוּג. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם מְיֻחָד בְּמַאַכְלֵי שַׁבָּת.

 

רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וְאַנְטוֹנִינוּס מֶלֶךְ רוֹמִי הָיוּ יְדִידִים טוֹבִים מְאֹד וְכִבְּדוּ זֶה אֶת זֶה.

 

פַּעַם בִּקֵּר הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוּס אֶת יְדִידוֹ רַבִּי יְהוּדָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. ר׳ יְהוּדָה הִזְמִין אוֹתוֹ לִסְעוּדַת הַשַּׁבָּת. הַמֶּלֶךְ שָׂמַח עַל הַהַזְמָנָה, כִּי רָצָה לָדַעַת מַה טַּעַם מַאַכְלֵי שַׁבָּת שֶׁל יְהוּדִים.

 

הֵם יָשְׁבוּ לְיַד הַשֻּׁלְחָן, שֶׁהָיָה עָרוּךְ בְּכֵלִים יָפִים, וְהַמְּשָׁרְתִים הִגִּישׁוּ לִפְנֵיהֶם מַאֲכָלִים טוֹבִים וּטְעִימִים; כַּמּוּבָן, מַאֲכָלִים שֶׁהֵכִינוּ לִפְנֵי שַׁבָּת – חַלּוֹת, דָּגִים, בָּשָׂר, סָלָטִים, לִפְתָּנִים וְעוֹד מַטְעַמִּים. הָאֹכֶל הָיָה קַר, כִּי הוּכַן מִלִּפְנֵי שַׁבָּת, וְאָסוּר לְחַמֵּם בְּשַׁבָּת.

 

הַמֶּלֶךְ נֶהֱנָה מֵהָאֹכֶל וּבִקֵּשׁ מָנוֹת נוֹסָפוֹת. וּלְבַסּוֹף אָמַר הַמֶּלֶךְ לְרַבִּי יְהוּדָה: הַמַּאֲכָלִים שֶׁלְּךָ טְעִימִים מְאוֹד, וַאֲנִי רוֹצֶה לֶאֱכֹל אֶצְלְךָ עוֹד פַּעַם.

 

לְאַחַר זְמַן הִזְמִין רַבִּי יְהוּדָה אֶת הַמֶּלֶךְ שׁוּב לִסְעֹד אִתּוֹ, אַךְ הַפַּעַם בְּיוֹם חֹל.

 

וְשׁוּב הֵבִיאוּ הַמְּשָׁרְתִים לַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ מַאֲכָלִים טוֹבִים – מַעֲדַנִּים וּמַטְעַמִּים שׁוֹנִים, טְרִיִּים וְחַמִּים, שֶׁרֵיחָם נָעִים.

 

אָכַל אַנְטוֹנִינוּס מֵהַמַּאֲכָלִים הָאֵלֶּה, אֲבָל לֹא נֶהֱנָה בְּאוֹתָהּ הֲנָאָה שֶׁהָיְתָה לוֹ מֵאוֹתָהּ סְעוּדָה בְּשַׁבָּת. בְּסוֹף הַסְּעוּדָה אָמַר לְרַבִּי יְהוּדָה: הַמַּאֲכָלִים שֶׁאָכַלְתִּי אֶצְלְךָ בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת הָיוּ טְעִימִים יוֹתֵר. חָסֵר פֹּה בָּאֹכֶל אֵיזֶה תַּבְלִין. מַהוּ אוֹתוֹ תַּבְלִין?

 

רַבִּי יְהוּדָה חִיֵּךְ וְאָמַר: נָכוֹן, הַיּוֹם חָסֵר תַּבְלִין אֶחָד בָּאֹכֶל. תַּבְלִין זֶה שְׁמוֹ שַׁבָּת.

 

 

מַה לּוֹמְדִים מִסִּפּוּר זֶה?

 

יְלָדִים יְקָרִים, מִסִּפּוּר זֶה לוֹמְדִים עַל מַעֲלַת שַׁבַּת הַמַּלְכָּה. בְּשַׁבָּת הָעוֹלָמוֹת עוֹלִים לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר וּמַרְגִּישִׁים אֶת זֶה גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת. אָנוּ טוֹרְחִים כָּל הַשָּׁבוּעַ וּבִמְיֻחָד בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּבְשַׁבָּת לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי שַׁבָּת, אוֹכְלִים מַאַכְלֵי שַׁבָּת, יֵשׁ לָנוּ מַצַּב רוּחַ טוֹב יוֹתֵר בְּשַׁבָּת וְהַרְבֵּה תַּעֲנוּג. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם מְיֻחָד בְּמַאַכְלֵי שַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ גּוֹי הַסּוֹעֵד בְּבַיִת יְהוּדִי בְּשַׁבָּת מַרְגִּישׁ טַעַם מְיֻחָד בְּמַאַכְלֵי שַׁבָּת כְּמוֹ בַּסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ. אָכֵן שַׁבָּת הִיא מַתָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מִשָּׁמַיִם וְעָלֵינוּ לִשְׁמֹר אוֹתָהּ.
 

פרסום תגובה חדשה

test email