פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא לִילָדִים – מִיהוּ הָאוֹיֵב שֶׁלָּנוּ?

יום חמישי ט׳ אלול ה׳תשע״ג
הַיֵּצֶר הָרַע הוּא הָאוֹיֵב הָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם, הוּא הַכֹּחַ שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת הָאָדָם לְתַאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. הוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ אֶת תַּפְקִידוֹ הָרוּחָנִי וְהֶחָשׁוּב בָּעוֹלָם, אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ יָרְדָה נְשָׁמָה לְעוֹלָם. כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת יִעוּדֵנוּ בָּעוֹלָם עָלֵינוּ לָצֵאת לַמִּלְחָמָה נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע!
מאת שולמית שמידע

 

"כִּי תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶיךָ".

הַתּוֹרָה פּוֹנָה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בִּלְשׁוֹן יָחִיד!

 

עַל אֵיזוֹ מִלְחָמָה מְדֻבָּר?… וְכִי אֵיזֶה אוֹיֵב יֵשׁ לָנוּ?…

 

יְלָדִים יְקָרִים, נְשָׁמָה יָרְדָה לְעוֹלָם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה,

לְכָל אָדָם יֵשׁ תַּפְקִיד מְיֻחָד בָּעוֹלָם שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ.

אֲבָל יֵשׁ בָּעוֹלָם "אוֹיְבִים רוּחָנִיִּים" לָאָדָם שֶׁמַּסְתִּירִים אֶת הַשֵּׁם,

וְהֵם נִקְרָאִים "קְלִפּוֹת".

כִּי כְּמוֹ שֶׁקְּלִפָּה מַסְתִּירָה אֶת הַפְּרִי,

כָּךְ קְלִפּוֹת אֵלֶּה מַעֲלִימוֹת וּמַסְתִּירוֹת אֶת נוֹכְחוּת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם.

הֵן מַסְתִּירוֹת אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶׁמְּחַיֶּה אֶת הָעוֹלָם כָּל רֶגַע מֵחָדָשׁ.

 

הָאָדָם הוּא כְּמוֹ עוֹלָם קָטָן וּכְמוֹ שֶׁהָעוֹלָם מַסְתִּיר אֶת הַשֵּׁם,

כָּךְ גּוּף הָאָדָם מַסְתִּיר אֶת הַנְּשָׁמָה.

בְּגוּף הָאָדָם יֵשׁ קְלִפָּה שֶׁבָּהּ מִסְתַּתֵּר הַיֵּצֶר הָרַע.

 

הַיֵּצֶר הָרַע הוּא הָאוֹיֵב הָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם,

הוּא הַכֹּחַ שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת הָאָדָם לְתַאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה.

הוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ אֶת תַּפְקִידוֹ הָרוּחָנִי וְהֶחָשׁוּב בָּעוֹלָם,

אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ יָרְדָה נְשָׁמָה לְעוֹלָם.

 

כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת יִעוּדֵנוּ בָּעוֹלָם עָלֵינוּ לָצֵאת לַמִּלְחָמָה נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע!

 

הַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָאָדָם כְּשֶׁמְּצִיאוּת שֶׁל "טוֹב" מוּל "רַע" וּ"קְדוֹשָׁה" כְּנֶגֶד "קְלִפָּה" מֻנָּחִים לְפָנָיו,

וְהוּא צָרִיךְ לִבְחֹר בַּטּוֹב וּבַקְּדֻשָּׁה.

בְּכָל דָּבָר בָּעוֹלָם יֵשׁ טוֹב וְרַע וְצָרִיךְ לְהַפְרִיד אֶת הַטּוֹב מִן הָרַע.

עָלֵינוּ לָקַחַת אֶת כָּל חֵפֶץ בָּעוֹלָם שֶׁמַּגִּיעַ לְיָדֵינוּ,

לְבָרֵר מִמֶּנּוּ אֶת הַטּוֹב וּלְתַקֵּן אוֹתוֹ.

 

הַבְּעָיָה הִיא שֶׁהָעוֹלָם לֹא מַנִּיחַ לָנוּ לְבָרֵר אוֹתוֹ,

לָכֵן אָנוּ צְרִיכִים לְהִלָּחֵם אִתּוֹ מִלְחָמָה קָשָׁה.

מִלְחָמָה זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת מִתּוֹךְ רָצוֹן וְשִׂמְחָה.

בְּאֹפֶן שֶׁל יְצִיאָה מֵהָעוֹלָם הֶחָשׁוּךְ בּוֹ אָנוּ חַיִּים אֶל הָאוֹר,

וּמִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁאָנוּ נְנַצֵּחַ – "כִּי תֵּצֵא עַל אוֹיְבֶיךָ".

הַתּוֹרָה מַבְטִיחָה לָנוּ שֶׁיָּדֵינוּ עַל הָעֶלְיוֹנָה – "עַל אוֹיְבֶיךָ".

 

כָּךְ נִרְאֶה בְּכָל דָּבָר בָּעוֹלָם אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי הַמְּחַיֶּה אוֹתוֹ,

וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לִקְדֻשָּׁה בְּכָל צַעַד מֵחַיֵּינוּ –

בָּאֲכִילָה בַּשְּׁתִיָּה בַּשֵּׁנָה בַּהֲלִיכָה בַּדִּבּוּר וּבְכָל פְּעֻלָּה אַחֶרֶת,

בַּיְּחָסִים שֶׁלָּנוּ עִם הוֹרֵינוּ וּמוֹרֵינוּ וְעִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְעִם כָּל חֲבֵרֵינוּ.

נְבָרֵךְ אֶת ה' לִפְנֵי וְאַחֲרֵי כָּל דָּבָר שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים אוֹ שׁוֹתִים,

נָבִין שֶׁלֹּא הַמָּזוֹן שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים הוּא מַה שֶּׁמְּחַיֶּה אוֹתָנוּ,

אֶלָּא הַחַיּוּת הָאֱלֹקִית שֶׁבָּאֹכֶל הִיא מְקוֹר הַחַיּוֹת שֶׁלָּנוּ.

כָּל מַחְשָׁבָה, כָּל דִּבּוּר וְכָל דָּבָר שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים נַעֲשֶׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם,

כָּל כְּלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ כְּלִי לֶאֱלֹקוּת.

וְכָל הַזְּמַן נִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁם שֶׁהוּא אָבִינוּ וְהוּא חַיֵּינוּ מַמָּשׁ.

וְהוּא מַבִּיט בָּנוּ כָּל הַזְּמַן וּמְצַפֶּה שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת הָעֲבוֹדָה כָּרָאוּי.

 

זֹאת תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה הַמַּתְמֶדֶת שֶׁלָּנוּ בַּיֵּצֶר הָרַע,

עַד שֶׁגַּם הוּא יַהֲפֹךְ לְטוֹב וְיַעֲזֹר לָנוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם,

וְלַעֲשׂוֹת לְקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים – כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וְאָז מֻבְטָח לָנוּ שֶׁנִּזְכֶּה בְּשָׁלָל רַב – "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ",

נִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים,

וְעִם זֹאת נִזְכֶּה לְשֶׁפַע שֶׁל בְּרָכָה אֱלֹקִית בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת.

נִזְכֶּה לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, נִזְכֶּה לְגִלּוּי הַנְשָׁמָה,

וְנִחְיֶה בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

פרסום תגובה חדשה

test email