שיעור ארבעה עשר בעברית למתקדמים

יום שלישי ו׳ תשרי ה׳תשע״ד
חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית – לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה את "שמחת הרגל" ו"לימוד לשון הקודש" כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם".
מאת שולמית שמידע
גלידה

 

הַשְּׁבוּיָה בְּאַרְמוֹנָהּ עַל־פִּי חֲנוֹךְ בַּרְטוֹב (מַעֲרִיב)

 

לְרָאשֵׁי חֲגִיגוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים, הַמְּחַפְּשִׂים אֵיזֶשֶׁהוּ רַעְיוֹן מָהִיר, עֲמָמִי וְזוֹל מֻצַּעַת בָּזֶה – חִנָּם אֵין כָּסֶף – חֲגִיגָה אֲמִתִּית, שֶׁתִּשָּׂא גַּם אֹפִי שֶׁל מַהְפָּךְ תַּרְבּוּתִי. הַהַצָּעָה הִיא לְהַכְרִיז עַל שְׁנַת הַשְּׁלוֹשִׁים כִּשְׁנַת פִּדְיוֹנָהּ שֶׁל הַשְּׁבוּיָה הָאֲצִילָה, גִּבּוֹרַת תְּנוּעַת הַתְּחִיָּה – הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית – שֶׁהַלַּעַז כְּבָשָׁהּ בְּאַרְמוֹנָהּ וְיָשַׁב עַל כִּסְּאָהּ. זוֹ הַשָּׁעָה לָשׁוּב וְלִגְאֹל אֶת חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה, אֶת לוּחוֹת הַפִּרְסוּם, אֶת עַמּוּדֵי הַמּוֹדָעוֹת שֶׁל הָעִתּוֹנִים, אֶת הַשְּׁלָטִים שֶׁעַל בָּתֵּי הָעֵסֶק, אֶת הַמִּפְעָלִים וְהַמּוּצָרִים מִשִּׁלְטוֹן זָרִים וּלְהַחְזִיר לָעִבְרִית אֶת נַחֲלָתָהּ – וְלָנוּ אֶת כְּבוֹדֵנוּ.

 

אֵיךְ וּמָתַי הָיָה בֵּית יַעֲקֹב לָעָם לוֹעֵז – זֹאת אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים, אֲבָל פִּתְאוֹם הִבְחַנּוּ בְּכָךְ.

 

וְהִנֵּה, שֹׁד וְשֶׁבֶר! כָּאן – בְּתוֹךְ אַרְמוֹנָהּ נִשְׁבְּתָה הָעִבְרִית בִּידֵי פְּלִשְׁתִּים. לֹא הַמְּכֻנִּים פָּלֶשְׂתִּינָאִים, כִּי אִם אֵלֶּה הַיְּדוּעִים כלוונטינים.

 

הסופרמארקט, המינימארקט וההיפר־מארקט יָרְשׁוּ אֶת הַצַּרְכָנִיָּה וְאֶת חֲנוּת הַמַּכֹּלֶת. כְּלִגְיוֹן זָרִים נִצָּבִים הַהוֹטֶלִים – קונטיננטל, הילטון וכו'. אֵין עוֹד סְתָם טַיָּלִים וְתַיָּרִים, כִּי אִם "טרוול אנד טורס" וכד'. הַסּוֹעֲדִים אֵינָם פּוֹקְדִים בָּתֵּי אֹכֶל אֶלָּא אִם יִקָּרֵא שְׁמָם "אולימפיה" וכד'.

 

כָּל מִי שֶׁהוּא בָּעִנְיָנִים לֹא יִלְבַּשׁ אֶלָּא מַה שֶׁמּוֹכְרִים אֵצֶל "מיי גִ'ינְס", "אבולושין וכד' וּלְאַחַר כָּל הָרִיצָה הַזֹּאת מַה נּוֹתָר לָאָדָם לַעֲשׂוֹת, בִּלְתִּי אִם לִפְשֹׁט אֲבָרָיו עַל גַּבִּי "פרדייז סופר אוֹרְתּוֹפֶּדִי".

 

כְּלוּם מַגְזִים אֲנִי בְּתֵאוּר הַמַּהְפֵּכָה הַשְּׁקֵטָה הַזֹּאת – הַמַּעֲבָר מִן הַגַּאֲוָה בַּשֵּׁם הָעִבְרִי הַיִּחוּדִי וּבָאוֹת הָאַשּׁוּרִית הַמְּרֻבַּעַת אֶל הַהִשְׁתַּתְּפוּת בָּאֲרוֹמָה הַנָּכְרִית וּבָאוֹת הָרוֹמִית הַיָּקְרָתִית?

 

תְּנוּ לָאֶצְבָּעוֹת לָלֶכֶת מַדַּף זָהָב אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ וְהִוָּכְחוּ.

 

הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, שֶׁאַךְ אֶתְמוֹל קָמָה לִתְחִיָּה נִמְחֶקֶת עַכְשָׁו בִּמְהִירוּת וּמְפַנָּה מָקוֹם למיש מאש הַלֶּוַנְטִינִי הַזֶּה. כַּמָּה יָקְרָתִיּוֹת נִשְׁמְעוּ אַךְ אֶתְמוֹל מִלִּים קְרִירוֹת, רַכּוֹת וּלְבָנוֹת כְּ"שֶׁלֶג לְבָנוֹן" וְ"חֶרְמוֹן". מַה מַּשְׁפִּיעַ הַיּוֹם עַל חֶבְרָה, הַנּוֹשֵׂאת עֲדַיִן שֵׁם יָפֶה כְּ"עֵץ הַזַּיִת", כְּ"שֶׁמֶן", כְּ"יִצְהָר" וכד' לְפַרְסֵם בְּאוֹתִיּוֹת רוֹמִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה, מוּצָר בַּשֵּׁם "סוּפֶּר וויט" וּלְלַוּוֹתוֹ בַּהַבְטָחָה בכ"ב הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, כִּי "סוּפֶּר וויט עוֹשֶׂה סוּפֶּר כְּבִיסָה"? אֶפְשָׁר רַק לְשַׁעֵר, כִּי "חֵקֶר הַשּׁוּק" גִּלָּה לֹא סוֹד אֶחָד, כִּי אִם שְׁנַיִם. סוֹד רִאשׁוֹן, שֶׁהַקּוֹנֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי מַאֲמִין, כִּי "סוּפֶּר וויט" אָכֵן לָבָן יוֹתֵר מִ"לָּבָן כַּשֶּׁלֶג", וְכִי הַנִּכְתָּב בְּאוֹתִיּוֹת רוֹמִיּוֹת עָדִיף מִן הַכָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת אַשּׁוּרִיּוֹת. סוֹד שֵׁנִי, שֶׁאֵין סַכָּנָה שֶׁאֵיזוֹ עֲקֶרֶת בַּיִת תִּטְעֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לְמִקְרָא הַנֻּסָּח הָעִבְרִי וְהֶחָשׁוּב, שֶׁבַּקֻּפְסָה הַנָּאָה הַזֹּאת טָמוּן אֵיזֶה דְּבַר סִפְרוּת, שֶׁכָּתְבוּ סוֹפֵר וּשְׁמוֹ וויט. הִיא כְּבָר יוֹדַעַת שְׁ"סוּפֶּר" קוֹרְאִים כְּמוֹ "צוּקֶר" אוֹ "קוּגֶל", "סוּפֶּר" תָּמִיד הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.

זִקּוּקִין דִּי נוּר שֶׁיַּצְהִילוּ לָנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם בְּלֵיל הָעַצְמָאוּת? לָמָּה לֹא? אֲבָל גַּם לְאַחֵר אוֹתוֹ לַיְלָה תָּאִיר הַשֶּׁמֶשׁ אֶת חוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, אֶת הַנְּסִיגָה הַזֹּאת אֵל המיש מאש הַלֶּוַנְטִינִי, אֶת עֵינֶיהָ הָעֲגוּמוֹת שֶׁל הַגְּבִירָה הַשְּׁבוּיָה בְּאַרְמוֹנָהּ בָּעִיר הָעִבְרִית הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם.

 

מַה יָּפֶה וְהוֹלֵם יוֹתֵר אֶת מְגַמּוֹתֶיהָ הַלְּאֻמִּיּוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת שֶׁל הַוַּעֲדָה הַזֹּאת מִפִּדְיוֹן הָעִבְרִית מִשִּׁבְיָהּ זֶה וְהַמְלָכָתָהּ מֵחָדָשׁ שֶׁל הַצַּרְכָנִיָּה, הַמִּסְעָדָה, מִשְׂרַד הַתַּיָּרוּת, בֵּית הָאָפְנָה, אַבְקַת הַכְּבִיסָה וְחִתּוּלֵי הַתִּינוֹקוֹת?

 

 

שאלות תוכן

 

1. מתי נכתב המאמר?

2. מי היא "השבויה" ומהו ה"ארמון"?

3. מהו "לגיון זרים" ובאיזה הקשר הוזכר?

4. מה משמעות המונח "דף זהב"?

5. מהם שני הסודות המתגלים בעקבות "חקר השוק"?

6. סכם בקיצור את תוכן המאמר.

7. מה דעתך על הצעתו של המחבר?

 

 

אוצר מילים

 

א. לפניך מילים מן המאמר, שבץ אותם במשפטים שלפניך:

 

מַהְפָּךְ תַּרְבּוּתִי, הִכְרִיז, פִּדְיוֹן, חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה, פִּרְסוּם, בֵּית עֵסֶק, מִפְעָלִים, מוּצָרִים, הָאֲרוּמָה, יוֹקְרָתִיִּים, חֵקֶר, טְמוּנִים, נְסִיגָה, הוֹלֵם, הַמְּגַמָּה.

 

1. ב________ הגדולים של בית המסחר מוצגות דוגמאות של סחורות שונות, לעורר את התעניינותם של העוברים והשבים.

2. בית מסחר בהיקף גדול הוא ________.

3. ________ הזאת הגיעה לאפינו מעצי הבשמים.

4. ההיסטוריון עסק ב________ תקופת השואה.

5. אוצרות הזהב והכסף ________ באדמה.

6. הלבוש ________ אותו, על כן הוא מתהדר בו.

7. שינוי השלטון במדינה גרם גם ל________.

8. הוא עשה זאת מטעמים ________ בלבד,

9. הירקן בשוק ________ על סחורתו כדי למשוך קונים.

10. אין ________ שלי להתווכח עם המשיבים לי שלא כהלכה.

1 ו. הייתה לו ________            מן ההסכמה שנתן קורם לכן.

12. במשקים הוקמו ________ לתעשיית שימורי ירקות,

13. ידיעה זו אינה ל________.

14. בבית המלאכה הזה מייצרים ________ פלסטיים.

15. ________ שבויים הוא תשלום כופר נפשם לשם שחרורם. 

 

 

ב. ניבים וביטויים באמצעות כ"ף הדמיון

 

לָבָן כַּשָּׁלֶג

קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יָם סוּף

מֻנָּח כְּאֶבֶן שֶּׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין

 

לפניך ביטויים, דימויים וניבים, שבהם משמשת כ"ף הדמיון. שבץ אותם במשפטים שלפניך:

 

רָעֵב כַּכֶּלֶב, בָּרִיא כְּשׁוֹר, עַקְשָׁן כַּפֶּרֶד, כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, סְעֻדָּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ, כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, בָּחוּר כְּאֶרֶז, כִּלְאַחַר יָד, כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה.

 

ו. כל חניך הוא ________ בידי מחנכיו.

2. הוא לא הסכים להיכנע בשום אופן. הוא ________.

3. הוא זקוק מאוד לספרים ________.

4. זהו בחור חסון ואמיץ, בן חיל, הוא ________.

5. לא עבודה קלה היא, שאפשר לה להיעשות ________.

6. חקירת העבר כתכלית לעצמה, באין "הווה" עמה ערכה ________.

7. הוא תמיד בכושר, אין הוא חולה אף פעם. הוא ________.

8. נכנסתי לבית מארחיי ________ ויצאתי שבע לחלוטין.

9. חכמתו וכישרונותיו הם            ________.

10. זו הייתה ארוחה גדולה ועשירה, ארוחה שיש בה מכל טוב, ________.

 

 

צורות לשון

 

א. משקלים לציון מקום – מִפְעָל מִפְעָלָה

 

משקל מִפְעָל: מִקְדָּשׁ מִגְדָּל מִתְחָם 

משקל מִפְעָלָה: מִסְעָדָה מִשְׁטָרָה מִדְרָכָה

 

 

לפניך רשימת מילים ממשקלים אלה. בחר להם את ההגדרה המתאימה מתוך ההגדרות שלמטה:

 

מִדְבָּר מִטְבָּח מִפְגָּשׁ מִרְבָּץ מִבְצָר מִדְרָשָׁה מִכְלָלָה מִנְהָרָה מִתְפָּרָה מִכְבָּסָה מִרְפָּאָה מִזְבָּלָה

מִלְטָשָׁה מִדְשָׁאָה מִסְפָּנָה

 

הגדרות

מצודה, מקום שחוזק בחומת מגן מסביבו.

בית ספר עיוני או מקצועי ברמה מצומצמת מעט מאקדמיה.

כיכר רחבה מכוסה עשב המשמשת לנוי, לטיול ולמנוחה.

מקום ששופכים שם אשפה.

בית מלאכה גדול לבניית אניות וסירות או לתיקונן.

מקום של מחצבים, של שרידים ארכיאולוגיים וכד'.

מקום פגישה

חדר בישול

מקום שמנקים בגדים במים ובחומרים אחרים.

מקום שחולים באים לשם למצוא מזור למחלותיהם.

בית מלאכה לשפשוף והשחזת יהלומים.

מחילה טבעית או חפירה ע"י בני אדם כעין מסדרון מתחת לאדמה.

אזור נרחב דל ביישובים ובצמחיה.

בית ספר גבוה למדעים שונים.

בית מלאכה של חייט.

 

ב. הסופית ִיָּה

 

1. קבוצות ואוספים:

עִשְׂבִּיָּה סִפְרִיָּה שְׁלִישִׁיָּה רְבִיעִיָּה צִמְחִיָּה תַּקְלִיטִיָּה אֲוִירִיָּה מִגְדָּנִיָּה יַמִּיָּה כַּרְטִיסִיָּה

 

2. בתי מלאכה:

מַאֲפִיָּה נַפָּחִיָּה כְּרִיכִיָּה נַגָּרִיָּה סַנְדְּלָרִיָּה מִסְגָּרִיָּה

.

השתמש במילון והגדר את השמות שלמעלה

דוגמת "צרכנייה" – חנות המנוהלת על ידי נציגי הצרכנים ולא על ידי חנווני פרטי, כגון: צרכניית המורים.

 

 

תחביר

 

ההסגר

 

חַס וְשָׁלוֹם     בָּרוּךְ הַשֵּׁם     לְשִׂמְחָתֵנוּ

 

הסבר

 

הסגר הוא הערה צדדית בתוך המשפט.

 

1. אין סכנה שאיזו עקרת בית תטעה, חם ושלום, למקרא הנוסח העברי והחשוב.

2. לשמחתנו, הצלחנו במשימתנו.

3. ברוך השם, הגענו בשלום הביתה.

 

לפניך צורות אחדות של הסגר, שבץ אותם במשפטים שלפניך:

 

כַּמּוּבָן, לְמָשָׁל, לְהַבְדִּיל, בְּקִצּוּר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כַּנִּרְאֶה, בְּלִי סָפֵק, לְפִי מֵיטַב יְדִיעָתִי,

לְצַעֲרִי, מִן הַסְּתָם, לְאָשְׁרֵנוּ, הֵידָד, בְּלִי עַיִן הָרֵעַ, לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, הֶאָח.

 

1. לפי הקור השורר בחוץ, ירד מחר שלג, ________.

2. ________, האביב הגיע. קרא הילד בשמחה.

3. יש לו שנים עשר בנים וכולם מוצלחים, ________.

4. ________, כל מה שאמרתי ידוע לכם. אין לי מה להוסיף.

5. ________, נצא מחר לטיול.

6. ________, מצאנו את הילד בריא ושלם.

7. ________, אינני יכול להיענות לבקשתך.

8. הוא משבח את עמו, ואני את עמי. הוא מביא ראיות מספריהם ואני, ________, מספרינו.

9. איננו בטוחים, אבל ________ הוא יעלה לארץ.

10. ________, מה טוב שבת אחים גם יחד.

11. ________, הוא יורע את דרכו לביתו.

12. ________, נדמה לי כי אדרבה ואדרבה, נאה  לו לאדם לדעת את חכמת הגרמטיקה.

13. דגן הוא שם כולל לתבואות השדה, שגרגריהן משמשים מזון לאדם, ________, חיטה, שעורה, תירס.

14. אני מכבד אותו מאוד ועל כן עושה כל מה שמבקש ממני כיאות, ________.

15. ________, הוא עשה הכול בדיוק כפי שאמרו לו.

 

 

השלם

 

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים.

קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

 

מַה בֵּין נִיב לְפִתְגָּם? – ש' שמידע

 

הַבָּא לְעַיֵּן בְּקָבְצֵי הַפִּתְגָּמִים מוֹצֵא בָּהֶם נִיבִים רַבִּים וּלְהֶפֶךְ הַמְּעַיֵּן בְּסִפְרֵי הַנִּיבִים מוֹצֵא בָּהֶם הַרְבֵּה פִּתְגָּמִים.

 

נְטִיָּה זוֹ לָעִרְבּוּבְיָה שֶׁל פִּתְגָּמִים בְּנִיבִים וְנִיבִים בְּפִתְגָּמִים נוֹבַעַת מֵהָעֻבְדָּה, שֶׁיֵּשׁ צְדָדִים ________ לַנִּיב וְלַפִּתְגָּם. גַּם הַנִּיב וְגַם הַפִּתְגָּם הֵם צוּרוֹת דִּבּוּר אוֹ הַבָּעָה מְיֻחָדוֹת לְעַם אוֹ לְאֶרֶץ, כְּלוֹמַר: לְלָשׁוֹן מְסֻיֶּמֶת. לִפְעָמִים זֶהוּ אַף סִימַן הֶכֵּר לְמִדַּת שְׁלִיטָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בַּלָּשׁוֹן, כִּי זוֹהִי הוֹכָחָה לְהַכָּרַת הַיִּחוּד שֶׁבְּדַרְכֵי הַהַבָּעָה שֶׁל הַלָּשׁוֹן, אַךְ הֵם שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה מִבְּחִינָה ________. בְּכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ דָּבָר הַמְּיֻחָד לוֹ.

 

הַמְּיֻחָד בַּנִּיב הוּא, שֶׁהַמַּשְׁמָע הַכּוֹלֵל שֶׁל הֶרְכֵּב מִלּוֹתָיו שׁוֹנֶה מִן הַמַּשְׁמָע הַמִּלּוֹנִי שֶׁלּוֹ. כְּלוֹמַר: אֵין לְפָרַשׁ נִיב פֵּרוּשׁ מִלּוּלִי, כִּי הֵנִיב כֻּלּוֹ הוּא יְחִידָה בַּעֲלַת ________ אַחַת הַשּׁוֹנֶה מִצֵּרוּף הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת שֶׁל כָּל חֶלְקֵי הַנִּיב. לָכֵן גַּם אֵין אֶפְשָׁרוּת לְתַרְגְּמוֹ לְלָשׁוֹן אַחֶרֶת בְּדִיּוּק מִלּוּלִי. אֶפְשָׁר רַק לְהַסְבִּיר אֶת הַמַּשְׁמָע הַכָּלוּל בּוֹ אוֹ לִמְצֹא לוֹ נִיב מַקְבִּיל בִּלְשׁוֹן הַתִּרְגּוּם. כְּלוֹמַר: הֵנִיב הוּא צֵרוּף אִידְיוֹמָטִי, כָּךְ לְמָשָׁל: "פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל" ־ אֵין פֵּרוּשׁוֹ: הוֹשִׁיט אֶת הָרֶגֶל, אֶלָּא: חָדַל לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹתָיו, וּכְמוֹ כֵן: "אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ" – אֵין פֵּרוּשׁוֹ: קוֹץ בִּזְנַב הַכֶּבֶשׂ, אֶלָּא: דָּבָר טוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם חִסָּרוֹן.

 

פְּעָמִים הַנִּיב מְנֻסָּח בְּצוּרַת דִּמּוּי: "כִּזְנַב הַלְּטָאָה" "כְּמַחַט בִּבְשַׂר הַחַי" וכד', שֶׁהוּא שָׁלָב קוֹדֵם לָאִידְיוֹמָטִיּוּת.

 

עִנְיַן הָאִידְיוֹמָטִיּוּת, שֶׁהוּא הַסִּימָן הַמֻּבְהָק שֶׁל הַנִּיב, יָכֹל לָחוּל גַּם עַל ________, כְּמוֹ בַּפִּתְגָּם: "בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ, אַל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן" – אֲשֶׁר אֵין הַכַּוָּנָה בּוֹ דַּוְקָא לַבּוֹר שֶׁשָּׁתוּ מִמֶּנּוּ, אֶלָּא לְכָל דָּבָר שֶׁהֵפִיקוּ מִמֶּנּוּ ________  כָּלְשֶׁהִי; שֶׁאֵין לִפְגֹּעַ בּוֹ, וְלָאו דַּוְקָא עַל־יְדֵי זְרִיקַת אֶבֶן אֶלָּא בְּכָל צוּרָה שֶׁהִיא. וּכְמוֹ כֵן הַפִּתְגָּם: "אוֹמְרִים לַדְּבוֹרָה: לֹא מִדֻּבְשְׁךָ וְלֹא מֵעֻקְצְךָ" – שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה דַּוְקָא לַדְּבוֹרָה וְלֹא דַּוְקָא לַדְּבַשׁ וְלָעֹקֶץ אֶלָּא לְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְּבָרִים טוֹבִים וְרָעִים. אוֹ בַּפִּתְגָּם: "בִּזְמַן שֶׁהָרוֹעֶה תּוֹעֶה, הַצֹּאן תּוֹעִין אַחֲרָיו" – שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה דַּוְקָא לָרוֹעֶה, אֶלָּא לְכָל מַנְהִיג. וכו' וכו'.

 

אַךְ הָאִידְיוֹמָטִיּוּת אֵינָהּ חָלָה עַל הַפִּתְגָּם בְּהֶכְרֵחַ וְלָרֹב אֵינָהּ חָלָה כְּלָל. כִּי הֲרֵי אֶת הַפִּתְגָּם אֶפְשָׁר ________ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ הַפְּשׁוּטָה, וּמַשְׁמָעוּתוֹ הַכְּלָלִית מִתְקַבֶּלֶת מִצֵּרוּף חָפְשִׁי שֶׁל הַמַּרְכִּיבִים, כִּי לְשׁוֹנוֹ רְגִילָה וּבִלְתִּי פִיגוּרָטִיבִית. כְּגוֹן: "הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם", "הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָרֹאשׁ" וכד'.

 

לְעֻמַּת זֹאת אֶת הַפִּתְגָּם מְיַחֲדִים שְׁנֵי דְּבָרִים אֲחֵרִים: הָאֶחָד מִן הַבְּחִינָה הַתַּחְבִּירִית – לַפִּתְגָּם מִבְנֶה תַּחְבִּירִי שֶׁל מִשְׁפָּט. אָמְנָם גַּם נִיב יָכֹל לִהְיוֹת בְּמִבְנֶה שֶׁל מִשְׁפָּט, כְּגוֹן "פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים", "דָּחִיתִי אוֹתוֹ בְּקַשׁ" וכד' אַךְ אֵין הוּא ________ מִשְׁפָּט. כְּגוֹן: "מָנֶה בֶּן מָנֶה", "אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה" וכד'. וְהַשֵּׁנִי, מִן הַבְּחִינָה הַמַּשְׁמָעוּתִית – בַּפִּתְגָּם אֱמֶת כְּלָלִית, תַּמְצִית רַעְיוֹן הַקָּשׁוּר בְּחָכְמַת חַיִּים אוֹ בְּמוּסַר הַשְׂכֵּל, וְזֶה מַה שֶּׁמְּיַחֵד אוֹתוֹ וְאַף מַבְדִּיל אוֹתוֹ מִן הַנִּיב.

 

המילים החסרות: תּוֹעֶלֶת, שָׁוִים, בְּהֶכְרֵחַ, מַשְׁמָעוּת, לְתַרְגֵּם, מַהוּתִית, הַפִּתְגָּם.

פרסום תגובה חדשה

test email