שְׂכַר טִרְחָה עַל־פִּי אֱלִיעֶזֶר שטיינמן

אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי זוסיא, שֶׁהָיָה עָנִי גְּדוֹל הִפְצִירָה בּוֹ לִתְפֹּר לָהּ שִׂמְלָה חֲדָשָׁה. לֹא יָכֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַפְצָרוֹתֶיהָ, לָוָה כֶּסֶף וְקָנָה בִּשְׁבִילָהּ אָרִיג לְשִׂמְלָה. מָסְרָה הָאִשָּׁה אֶת הָאָרִיג לִידֵי חַיָּט, וְדַעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי זוסיא נָחָה.

לְאַחַר יָמִים מִסְפָּר רָאָה רַבִּי זוסיא, שֶׁפְּנֵי אִשְׁתּוֹ סָרִים וְזוֹעֲפִים.

שָׁאַל אוֹתָהּ: מַה קָּרָה לָךְ?

סִפְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ סִפּוּר מַעֲשֶׂה.

אָמְנָם מָסְרָה הִיא אֶת הָאָרִיג לַחַיָּט, וְהוּא תָּפַר בִּשְׁבִילָהּ שִׂמְלָה כַּהֲלָכָה. אוּלָם כְּשֶׁהֵבִיא לָהּ הַחַיָּט אֶת הַשִּׂמְלָה, רָאֲתָה שֶׁפָּנָיו קוֹדְרִים וְשָׁמְעָה שֶׁהוּא נֶאֱנַח אֲנָחוֹת שׁוֹבְרוֹת לֵב.

שָׁאֲלָה אוֹתוֹ: שִׁבְרוֹן לֵב זֶה, רַבִּי יְהוּדִי, מִנַּיִן לְךָ?

הֵשִׁיב לָהּ הַחַיָּט: רוֹאֶה אֲנִי שִׂמְלָה נָאָה זוֹ וְנִזְכַּר עָגְמַת נֶפֶשׁ שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה עַל יָדֶיהָ לְבִתִּי הָעֲלוּבָה. לִפְנֵי זְמַן מַה הִתְאָרְסָה בִּתִּי וּמוֹעֵד הַחֲתֻנָּה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. רָאָה הֶחָתָן, שֶׁאֲנִי תּוֹפֵר שִׂמְלָה נָאָה, בָּטוּחַ הָיָה, שֶׁהִיא מְיֹעֶדֶת לְכַלָּתוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁנּוֹדַע לוֹ, שֶׁאֵין זֶה כָּךְ, נִתְרַגֵּז מְאוֹד וְשׁוּב אֵין הוּא נוֹהֵג עַיִן יָפָה בִּי וּבְבִתִּי. בִּתִּי רוֹאָה זֹאת וְלִבָּהּ נִשְׁבַּר בְּקִרְבָּהּ. חוֹשֶׁשֶׁת הִיא, שֶׁמָּא יְבַטֵּל אֶת הַשִּׁדּוּךְ. וַאֲנִי כְּלוּם לֵב אֶבֶן יֵשׁ לִי? צַר לִי בְּצָרַת בִּתִּי.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת מִיָּד אָמַרְתִּי אֶל הַחַיָּט: הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֶת הַשִּׂמְלָה בְּמַתָּנָה בִּשְׁבִיל בִּתְּךָ הַכַּלָּה. אֲנִי אֵינִי כַּלָּה, הָעוֹמֶדֶת לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה, וזוסיא שֶׁלִּי לֹא יְגָרְשֵׁנִי, כְּשֶׁלֹּא תִּהְיֶה לִי שִׂמְלָה נָאָה. נָטַל הַחַיָּט אֶת הַשִּׂמְלָה וְהָלַךְ לוֹ. עָשִׂיתִי מִצְוָה. אַךְ אֲנִי, עֲלוּבָה שֶׁכְּמוֹתִי, לְבוּשָׁה בִּבְלוּאִים כְּמוֹ תָּמִיד. בּוּשָׁה לִי לְהֵרָאוֹת בֵּין הַבְּרִיּוֹת.

סָח לָהּ רַבֵּי זוסיא: נַנִּיחַ לַבּוּשָׁה, פּוֹעֲלֵי צֶדֶק לֹא יֵבוֹשׁוּ. אַשְׁרַיִךְ וְטוֹב לָךְ, אִשָּׁה, שֶׁהִתְגַּבַּרְתָּ עַל יֵצֶר הָרַע שֶׁל מַלְבּוּשׁ נָאֶה. אֲבָל שְׂכַר טִרְחָה כְּבָר שִׁלַּמְתָּ לַחַיָּט?

הִסְתַּכְּלָה בּוֹ הָאִשָּׁה בִּתְמִיהָה וְאָמְרָה: לֹא דַּי שֶׁנָּתַתִּי לַחַיָּט אֶת הַשִּׂמְלָה, חַיֶּבֶת אֲנִי לוֹ גַּם שְׂכַר עֲבוֹדָה?!

הַדָּבָר פָּשׁוּט וּמוּבָן מֵאֵלָיו – עָנָה רַבִּי זוסיא – שִׂימִי עַצְמֵךְ בִּמְקוֹמוֹ. אוֹתוֹ חַיָּט עָנִי טָרַח שָׁבוּעַ שָׁלֵם בִּשְׁבִילֵךְ, רַק בִּשְׁבִילֵךְ, כְּדֵי לָבוֹא עַל שְׂכָרוֹ. בַּשִּׂמְלָה הַזֹּאת תָּלָה אֶת פַּרְנָסַת בְּנֵי בֵּיתוֹ לְכָל הַשָּׁבוּעַ, וְאִם אֵין אַתְּ מְשַׁלֶּמֶת לוֹ, הִנָּךְ עוֹשֶׁקֶת שְׂכַר שָׂכִיר. עִנְיָן אֶחָד הַמַּתָּנָה וְעִנְיָן אַחֵר שְׂכָרוֹ.

מִיָּד הָלַךְ רַבִּי זוסיא וְלָוָה כֶּסֶף לְשַׁלֵּם שְׂכַר הַחַיָּט.

שאלות תוכן

1. למה השתוקקה אשתו של רבי זוסיא?

2. מה עשה רבי זוסיא כדי לשמח את אשתו?

3. מדוע היה החייט עצוב?

4. איזו מצווה עשתה אשתו של רבי זוסיא?

5. מה הגיב על כך רבי זוסיא?

6. מדוע התפלאה אשתו?

7. מה דעתך על תגובתו של רבי זוסיא?

אוצר מילים

א. מה כתוב בסיפור במקום:

הולך וקרב –

גניחה –

סמרטוטים –

בד –

צער עמוק –

הרבה לבקש –

תשלום על יגיעה –

חרפה –

נרגזים מאוד –

לקח –

ב. מה הם הביטויים בסיפור המבטאים צער?

רשום כנגדם ביטויים המבטאים שמחה.

ג. ביטויים בצירוף "לב"

לֵב שָׁבוּר           

לֵב זָהָב 

לֵב אֶבֶן 

לֵב כָּבֵד 

לֵב פָּתוּחַ           

שְׁרִירוּת לֵב

תְּשׂוּמַת לֵב

מֹרֶךְ לֵב

יֹשֶׁר לֵב

הֲבָנַת הַלֵּב

לפניך ההגדרות לביטויים שלמעלה. מהו הביטוי המתאים להגדרה?

עיון –

נכונות נפשית –

פחדנות –

אינטואיציה, הבנה פנימית –

צער עמוק –

אכזריות –

אמיתיות –

יחס של אהבה ומסירות לזולת –

קשה עורף –

נטייה לא מרוסנת אל מה שהלב חומד –

צורות לשון

א. בעלי מקצוע

משקל פַּעָל

חַיָּט   צַבָּע   צַלָּם   זַגָּג   זַבָּן   טַבָּח   חַזָּן   חַיָּל   טַיָּס   זַמָּר

סיומת ַאי

בַּנַּאי   גַּבַּאי   חַזַּאי   כַּבַּאי   שַׁמַּאי   עִתּוֹנַאי   חַקְלַאי   חַשְׁמַלַּאי   מְדִינַאי   פִּרְסוּמַאי

סיומת ָן

כַּתְבָן   קַרְיָן   שַׁדְכָן   צַנְחָן   סַדְרָן   רַפְתָן   תַּעַשְׂיָן   תַּבְרוּאָן   יַהֲלוֹמָן   פַּרְדְּסָן 

צורת הווה

שׁוֹעֵר     מְנַהֵל     מַרְצֶה    מַשְׁגִּיחַ   פּוֹעֵל    מְתַוֵּךְ    מַמְצִיא   מַזְכִּיר   מְשָׁרֵת    מְחַנֵּךְ 

הסבר

משקל פַּעָל: חַיָּט, צַבָּע וכו'.

סיומת ַאי: 1. לשמות שנוצרו משורשי ל"א – ל"י: בַּנַּאי, גַּבַּאי וכו'.

                2. לשמות שנוצרו משמות עצם: עִתּוֹנַאי, חַשְׁמַלַּאי וכו'.

סיומת ָן: 1. משקל פַּעְלָן, פועל בסיומת ָן: כַּתְבָן, דַּרְשָׁן וכו'

               2. ָן הנוספת לשמות עצם: רַפְתָן, יַהֲלוֹמָן  וכו'.

צורות הווה: שׁוֹעֵר, מְנַהֵל, מַמְצִיא וכו'.

לפניך הגדרות לבעלי מקצוע ממשקל פַּעָל.

רשום לצד כל הגדרה את שם בעל המקצוע המתאים לה.

שליח ציבור בבית כנסת –

מומחה בשירה –

מוכר בחנות או בבית מסחר –

מומחה לבישול –

איש צבא –

מומחה לתעופה באוירון –

אומן הקובע שמשות בחלונות, במסגרות וכו' –

אומן בצילום –

מומחה לצביעת קירות, רהיטים, כלים וכו' –

תופר בגדים –

לפניך רשימת בעלי מקצוע. מיין אותם לפי צורתם כמו בטבלה שלמעלה והסבר מה מקורו של כל שם:  

כְּנֵר, קַבְּלָן, יְבוּאָן, לוּלָן, סַפְרָן, חוֹבֵשׁ, מְנַהֵל, בַּשָׂם, חַמָּר, יְצוּאָן, מְפַקֵּחַ, מַנְהִיג, סִיטוֹנַאי, מַרְצֶה, קַשָּׁר, טַיָּח, דַּרְשָׁן, חַצְרָן, כַּרְטִיסָן, רַצָּף, קַצְרָן, פַּיְטָן, אוֹפַנּוֹעָן, מִשְׁפָּטָן, מְטַפֵּל, דַּוָּר, בַּנְקַאי, נַוָּט, טַפְּסָן, חַקְיָן, מַדְעָן, כַּלְכָּלָן, פְּסַנְתְּרָן, רַצְעָן, מְלוֹנַאי, יַצְרָן.  

ב. שמות תואר – בינוני פעול

עָלוּב   עָזוּב   עָכוּר   חָשׁוּב   חָמוּד   הָדוּר

1. אך אני עלובה שכמותי לבושה בבלואים.

2. זהו ילד עזוב.

3. המנהל תמיד הדור בלבושו.

שבץ במשפטים שלפניך את שמות התואר שלפניך:

זָעוּם, חָרוּץ, רָגוּעַ, נָחוּץ, דָּרוּךְ, פָּנוּי, רָאוּי, חָמוּד, עָכוּר, חָשׁוּב.   

1. המים היו ________, למרות זאת שתיתי מהם.

2.זהו תינוק ________ במיוחד, הכול אוהבים אותו.

3. המנהל ה________ סיים את עבודתו בזמן קצר.

4. חידוש טוב הוא, קודם כול, זה שהוא ________ ומועיל.

5. המשורר זכה לכבוד ה________ לו.

6. במכונית לא היה אף מקום ________.

7. הוא חזר מחופשתו ________ ומלא מרץ.

8. התלמידים היו ________ לפעולה, הם רק חיכו לאות מן המנהל.

9. הוא הצליח לפרנס את כל בני משפחתו במשכורתו ה________.

10. זהו יהודי פשוט, אך בעיני הוא ________ מאוד.

תחביר

ביטויי הסתייגות ותיקון

אָמְנָם …     אֲבָל…

אֱמֶת שֶׁ…     אַךְ…

הָאֱמֶת הִיא …   אוּלָם… 

1. אמנם מסרה האשה את האריג לחייט… אולם כשהביא לה החייט את השמלה, ראתה שפניו קודרים.

2. האמת היא שקניתי את הספר, אך השאלתיו לחברי.

3. אמת שראיתיו, אבל התעלמתי ממנו.

הסבר

המילים: אָמְנָם, הָאֱמֶת שֶׁ, הָאֱמֶת הִיא – באות להדגשה, אך אפשר בלעדיהן.

השלם את המשפטים שלפניך:

1. אמנם אלה אנשים הגונים וישרים, אולם ________________.

2. אמנם למדתי הרבה, אך ________________.

3. האמת היא שאתה צודק, אבל ________________.

4. עכשיו אמצע החורף, אבל ________________.

5. אמנם            ________________, אולם לא זכרתי זאת.

6. זהו ילד עזוב, אך ________________.

7. אמנם הוא הצליח בבחינותיו, אבל ________________.

8. ________________, אבל אני לא הסכמתי.

9. ________________, אך כוחותיו עמדו לו להתגבר על כך.

10. אמנם ________________, אולם ________________.

השלם

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים,

קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

מַעֲשֶׂה בְּחוֹטֵב עֵצִים – שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן

סָמוּךְ לְבוּצָ׳ץ יָשַׁב חוֹטֵב עֵצִים ________, בְּנַפְשׁוֹ הֵבִיא לַחֲמוֹ, וּפִתּוֹ לֹא מָנַע מִדַּל. מֵחֲמַת שֶׁדִּירָתוֹ הָיְתָה ________ לָעִיר, פְּעָמִים שֶׁאוֹרֵחַ עָנִי נָטָה לָלוּן שָׁם. וּבַעַל הַבַּיִת לֹא אָמַר צֵא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבַּעֲלַת הַבַּיִת מַצַּעַת לוֹ מִטָּה עַל סַפְסַל הֶחָלָב אוֹ עַל גַּבֵּי הָאַרְגָּז. הָיוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה מִתְבַּשְּׁלִים בַּסִּיר הָיוּ מְקַדְּמִים אוֹתוֹ בְּתַפּוּחֵי אֲדָמָה. צִנָּה בָּעוֹלָם – הָיוּ מַגְדִּילִים אֶת ________, כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה מִן הַחֹם. אָמְרוּ: אִם לֹא זָכִינוּ לְשַׂמְּחוֹ בְּשֻׁלְחָן מָלֵא, נְשַׂמְּחֵנוּ בְּדִירָה חַמָּה.

פַּעַם אַחַת נִכְנַס סָפֵק בְּלִבָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה. שֶׁמָּא הֵם עוֹשִׂים ________ יוֹתֵר מִדַּי. הֲרֵי הֵם עוֹבְדִים כַּחֲמוֹרִים וּמְחַסְּרִים אֶת נַפְשָׁם מִטּוֹבָה וַעֲדַיִן לֹא נִתּוֹסֵף עַל בֵּיתָם אֲפִלּוּ כְּיָתֵד. אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: אִישִׁי, יֵשׁ לִי דָּבָר לוֹמַר לְךָ. אָמַר לָהּ: וּמַה הוּא? אָמְרָה לוֹ: יֵשׁ מְקַמֵּץ וְנִמְצָא מְפַזֵּר. בַּיִת זֶה קָנִינוּ עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁהוּא רָחוֹק מִבָּתֵּי הָעִיר וְלֹא הָיָה אָדָם קוֹנֶה ________, עַד שֶׁקָּנִינוּ אוֹתוֹ ________, וְאִלּוּ הָיִינוּ מְחַשְּׁבִים כַּמָּה הוֹצָאוֹת אָנוּ מוֹצִיאִים כָּאן, כְּגוֹן: פַּת לְאוֹרְחִים וּצְדָקָה לָעֲנִיִּים, הֲרֵי שֶׁשְּׂכָרֵנוּ יוֹצֵא ________. אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: סָבוּר הָיִיתִי שֶׁקָּנִינוּ אֶת הַבַּיִת, בִּשְׁבִיל שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְדִירָה, כָּךְ עָנִי הֶחְשִׁיךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ אוֹ שֶׁאֲחָזוֹ רָעָב, רוֹאֶה ________ וְנִכְנַס.

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה כָּךְ נִתְחָרְטָה עַל דְּבָרֶיהָ, וְלֹא עוֹד ________ שֶׁכָּפְלָה אֶת מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים, שֶׁמָּא מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הִרְהוּר רַע הִיא בָּאָה, חַס וְשָׁלוֹם, לִידֵי מַעֲשֶׂה רַע.

כָּךְ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים. אֶת פַּרְנָסָתָם מָצְאוּ ________, וְהָיוּ שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם, וְלֹא הָיוּ מוֹנְעִים אֶת פִּתָּם מִדַּל. בָּא עָנִי לְבֵיתָם, קִבְּלוּ פָּנָיו כַּדָּת. הִצִּיעוּ לוֹ מִטָּה וְנָתְנוּ לוֹ פַּת, וְלֹא אָמְרוּ לוֹ מַה לִּידִידִי פֹּה. אַךְ גַּם בִּמְעַט שָׁלַח אֱלֹקִים רָזוֹן, וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם וְלֹא מָצְאוּ ________, כִּי הָעִיר שָׁם קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט, אָפֵס כֶּסֶף וְאָזְלַת יָד. הַנָּכְרִי אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ, בּוֹקֵעַ עֵצִים בְּעַצְמוֹ וְיִשְׂרָאֵל רַחְמָנִים בְּנֵי רַחְמָנִים, חַס לָהֶם לְהַטְרִיחַ אֶת אֲחֵיהֶם בַּעֲבוֹדָה ________. הָיוּ לְמוּדִים לֶאֱכֹל תַּבְשִׁיל, אָכְלוּ פַּת קִבָּר; הָיוּ לְמוּדִים לְקַדֵּם עָנִי בְּמַאֲכָל, הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים עִמּוֹ ________.

אָמְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַחוֹטֵב עֵצִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מַה פָּגְעָה בָּנוּ מִדַּת הַדִּין? שֶׁמָּא עָנִי בָּא לְבֵיתֵנוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מָזוֹן? וְאִם בְּמַחְשָׁבָה חָטָאנוּ, כְּבָר לָקַחְנוּ שֶׁבַע עַל כָּל חַטּאוֹתֵינוּ. נִשְׁבַּעַת אֲנִי בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּנוּ, נַעֲשֶׂה עִם הָעֲנִיִּים. חִיֵּךְ הַשָּׂטָן וְאָמַר: נַמְתִּין וְנִרְאֶה.

המילים החסרות: בְּרָעָב, מָזוֹן, צְדָקָה, בְּהִפְסַדְנוּ, הַמְּדוּרָה, קָשָׁה, אֶחָד, אוֹתוֹ, אֶלָּא, בְּזוֹל, סְמוּכָה, בַּיִת, בְּצִמְצוּם.