פרשת בראשית לילדים – מעלת האדם על כל הנבראים אף המלאכים

להקראת המאמר
יום ראשון כ״ה תשרי ה׳תשע״ד
הַלְוַאי שֶׁכָּל יְהוּדִי יַכִּיר אֶת מַעֲלָתוֹ כְּאָדָם, וְיֵדַע שֶׁהוּא נַעֲלֶה מִמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, וִיכַבֵּד אֶת יְכָלְתּוֹ לִהְיוֹת בַּעַל בְּחִירָה, וְאֶת תַּפְקִידוֹ לַעֲשׂוֹת לְהַשֵּׁם דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים; וְיֵלֵךְ מֵחַיִל אֶל חַיִל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה זוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּשִׂמְחָה וּבְחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה מִיָּד מַמָּשׁ לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָז תִּתְגַּלֶּה מַעֲלַת הָאָדָם וִיקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר הַמֻּבְטָח לוֹ, כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם וְיִרְאוּ כֻּלָּם שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.
מאת שולמית שמידע
תוכן העניינים

    הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ עֲבוּר הָאָדָם,

    וְרַק לְאַחַר שֶׁהָעוֹלָם עַל מִלּוּאוֹ נִבְרָא הוּא בּוֹרֵא אֶת הָאָדָם,

    ("וַיִּצֶר הַשֵּׁם אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וְיִפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים") –

    הַיְּצוּר הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר בַּנִּבְרָאִים שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ אֲפִלּוּ בַּמַּלְאָכִים.

    מַה מְּיֻחָד כָּל כָּךְ בָּאָדָם שֶׁהַשֵּׁם בּוֹרֵא לוֹ עוֹלָם גָּדוֹל וְיָפֶה כָּל כָּךְ?…

    לִכְאוֹרָה, לַמַּלְאָכִים יֵשׁ מַעֲלָה יְתֵרָה עַל הָאָדָם,

    שֶׁכַּיָּדוּעַ, הַמַּלְאָכִים עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם בְּתֹקֶף גָּדוֹל מְאֹד,

    אָז לָמָּה אָדָם נַעֲלֶה וְחָשׁוּב יוֹתֵר מִן הַמַּלְאָכִים?…

    הַמַּלְאָכִים נִקְרָאִים "חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ" וְיֵשׁ לָהֶם שֵׁמוֹת שֶׁל חַיּוֹת (אַרְיֵה, שׁוֹר, נֶשֶׁר).

    וְאַף שֶׁהֵם בְּדַרְגָּה נַעֲלֵית בְּאֵין עֲרֹךְ מֵחַיּוֹת, הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלָּהֶם הוּא מִסּוּג הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַחַיּוֹת.

    לְעֻמַּת זֹאת, לָאָדָם מַעֲלָה מְיֻחֶדֶת, כִּי נִשְׁמָתוֹ הִיא "חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ",

    וְלָכֵן אָנוּ אוֹמְרִים כָּל בֹּקֶר: "אֱלֹקִי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא"…

    וּמִכֵּיוָן שֶׁנְּשָׁמָה הִיא חֵלֶק מֵאֱלֹקִים, הִיא יְכוֹלָה לִבְחֹר בֵּין טוֹב לְרַע בִּבְחִירָה חָפְשִׁית,

    מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַמַּלְאָכִים שֶׁאֵין לָהֶם בְּחִירָה וְלֹא צֹרֶךְ בְּזִכּוּךְ הַמִּדּוֹת,

    אֵין לָהֶם יֵצֶר הָרַע וְלֹא מִלְחָמָה, וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם טִבְעִית לָהֶם וְהִיא עֶצֶם מְצִיאוּתָם.

    וְאָכֵן, הַמַּלְאָכִים מִתְנַהֲגִים לְפִי הַטֶּבַע שֶׁנִּבְרְאוּ,

    לְכָל מַלְאָךְ יֵשׁ מִדָּה הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ לְפִי טִבְעוֹ, וּמִדָּה זוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְשִׁנּוּי.

    מִיכָאֵל שֶׁמִּדָּתוֹ מִדַּת הַחֶסֶד, לְעוֹלָם אוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם,

    גַּבְרִיאֵל שֶׁמִּדָּתוֹ מִדַּת הַגְּבוּרָה, יָרֵא מֵהַשֵּׁם תָּמִיד –

    "וְיַעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חֹק נָתַן וְלֹא יַעֲבֹר".

    עֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם הִיא בְּתֹקֶף גָּדוֹל, וְהִיא עֶצֶם מְצִיאוּתָם, כָּאָמוּר.

    אִם כֵּן, רַק לַנְּשָׁמָה יֵשׁ שֵׂכֶל וּבְחִירָה, רַק לַנְּשָׁמָה יֵשׁ הַשָּׂגָה וְהַכָּרָה.

    הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת, וְהוֹרִיד נְשָׁמָה לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה וְהִלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּגוּף.

    וּבְנֵי אָדָם בִּהְיוֹתָם בַּעֲלֵי נְשָׁמוֹת וּבַעֲלֵי שֵׂכֶל יְכוֹלִים תָּמִיד לְהִתְבּוֹנֵן בְּשִׂכְלָם,

    וְגַם עֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם הִיא עַל פִּי שֵׂכֶל.

    וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלָּאָדָם נִתְּנָה מְשִׂימָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה שֶׁרַק הוּא (וְלֹא נִבְרָא אַחֵר) יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ –

    לָאָדָם יֵשׁ תַּפְקִיד לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ אֶת חָמְרִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶת גַּשְׁמִיּוּתוֹ עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְווֹת.

    זֶהוּ תַּפְקִיד נַעֲלֶה בְּאֵין עֲרֹךְ לְתַפְקִיד הַמַּלְאָכִים.

    לָכֵן אֵין פֶּלֶא, מַדּוּעַ מֵאָז וּמִתָּמִיד הִתְקַנְּאוּ הַמַּלְאָכִים בִּבְנֵי אָדָם.

    וְקֹדֶם שֶׁנִּבְרָא אָדָם כְּשֶׁהַשֵּׁם הִתְיַעֵץ עִם הַמַּלְאָכִים אִם לִבְרֹא אָדָם וְשָׁאַל: "נַעֲשֶׂה אָדָם?"…

    עָנוּ הַמַּלְאָכִים בִּלְשׁוֹן קִטְרוּג וְאָמְרוּ: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ"?

    כִּי הָיָה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִן הָאָדָם.

    הֵם יָדְעוּ שֶׁנְּשָׁמוֹת קֹדֶם הִתְלַבְּשׁוּתָן בְּגוּף נַעֲלוֹת מִמַּלְאָכִים,

    אוּלָם קִטְרְגוּ עַל יְרִידַת הַנְּשָׁמָה וְהִתְלַבְּשׁוּתָהּ בְּגוּף…

    וְאָמְרוּ, בִּשְׁבִיל מַה לִּבְרֹא אָדָם – נְשָׁמָה בְּגוּף?…

    כִּי יָדְעוּ שֶׁמִּצַּד הַגּוּף אָדָם יָכוֹל לַחְטֹא.

    הֵם טָעֲנוּ, שֶׁגַּם לָהֶם יֵשׁ גּוּף וְנֶפֶשׁ (אַף שֶׁגּוּפָם רוּחָנִי),

    לָכֵן בִּקְּשׁוּ אֶת הַתּוֹרָה לְעַצְמָם: "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם".

    וְהַשֵּׁם מֵשִׁיב לָהֶם, שֶׁדַּוְקָא נְשָׁמָה מִכֵּיוָן שֶׁהִיא מֻפְשֶׁטֶת מֵחֹמֶר גּוּפָנִי לְגַמְרֵי,

    כַּאֲשֶׁר יוֹרֶדֶת וּמִתְלַבֶּשֶׁת בְּגוּף גַּשְׁמִי מַמָּשׁ, יְכוֹלָה לְזַכֵּךְ אֶת הָעוֹלָם,

    וְלַעֲשׂוֹת לְהַשֵּׁם דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים.

    דַּוְקָא נָשְׁמָה הַנַּעֲלֵית וְהַמְּזֻכֶּכֶת בִּמְיֻחָד וְהַנַּעֲלֵית מֵעַל כָּל הַנִּבְרָאִים,

    כְּשֶׁהִיא מִתְחַבֶּרֶת לֶעָפָר – הַיְּסוֹד הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר –

    יְכוֹלָה לִפְעֹל בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִכָּל נִבְרָא אֲפִלּוּ מִמַּלְאָךְ.

    אִם כֵּן, יְלָדִים יְקָרִים, הַלְוַאי שֶׁכָּל יְהוּדִי יַכִּיר אֶת מַעֲלָתוֹ כְּאָדָם,

    וְיֵדַע שֶׁהוּא נַעֲלֶה מִמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת,

    וִיכַבֵּד אֶת יְכָלְתּוֹ לִהְיוֹת בַּעַל בְּחִירָה, וְאֶת תַּפְקִידוֹ לַעֲשׂוֹת לְהַשֵּׁם דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים;

    וְיֵלֵךְ מֵחַיִל אֶל חַיִל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה זוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּשִׂמְחָה וּבְחֵשֶׁק,

    כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה מִיָּד מַמָּשׁ לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה,

    שֶׁאָז תִּתְגַּלֶּה מַעֲלַת הָאָדָם וִיקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר הַמֻּבְטָח לוֹ,

    כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם וְיִרְאוּ כֻּלָּם שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

    פרסום תגובה חדשה

    test email