צפית לישועה?

יום ראשון ט״ז מרחשון ה׳תשע״ד
חוֹבַת הַצִּפִּיָּה לַיְּשׁוּעָה וְהָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ, תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, הִיא מִצְוָה, אַחַת וְרִאשׁוֹנָה מִתּרי"ג הַמִּצְווֹת, וְעִקַּר הָעִקָּרִים שֶׁבְּעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה. וְזוֹהִי חוֹבָתוֹ וּזְכוּתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי.
מאת שולמית שמידע
העיר

 

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּכְלִית הַטּוֹב וְטֶבַע הַטּוֹב וּרְצוֹנוֹ לְהֵיטִיב. לְפִיכָךְ בָּרָא אָדָם, וְעוֹלָם בִּשְׁבִיל הָאָדָם. וְכָךְ יָרְדָה הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם יְרִידָה שֶׁהִיא כְּמוֹ גָּלוּת צֹרֶךְ עֲלִיָּה וּגְאֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ טוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה לָהּ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים קֹדֶם יְרִידָתָהּ לָעוֹלָם הַזֶּה. וְכָךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה עַצְמוֹ, יֶשְׁנָהּ הַיְּרִידָה שֶׁל הַגָּלוּת לְצֹרֶךְ הָעֲלִיָּה שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְעַל כֵּן, רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ קָדְמָה לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כְּשֶׁהַמַּטָּרָה וְהַתַּכְלִית הִיא לְגַלּוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה וְאוֹר הָאֵין סוֹף בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ גִּלּוּי נַעֲלֶה יוֹתֵר מִגִּלּוּי הָאוֹר שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה וְהַצִּמְצוּם, וְדַוְקָא פֹּה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן. וּלְפִיכָךְ כָּל הַתְּפִלּוֹת אֵינָן אֶלָּא עַל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה בְּגִלּוּי הַשְּׁכִינָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי וְהַנִּצְחִי, כַּאֲשֶׁר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּרֹאשֵׁנוּ.

 

חוֹבַת הַצִּפִּיָּה לַיְּשׁוּעָה וְהָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ, תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, הִיא מִצְוָה, אַחַת וְרִאשׁוֹנָה מִתּרי"ג הַמִּצְווֹת, וְעִקַּר הָעִקָּרִים שֶׁבְּעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה. וְזוֹהִי חוֹבָתוֹ וּזְכוּתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי. מִי שֶׁשַּׁאֲנָן בְּעִנְיָן זֶה חֶטְאוֹ גָּדוֹל, וְאַף גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְצַדִּיקֵי עוֹלָם אֵינָם פְּטוּרִים מִכָּךְ, נַהֲפֹךְ הוּא, דַּוְקָא הֵם חַיָּבִים בְּכָךְ בְּיוֹתֵר, כִּי בָּהֶם וּבְהַשְׁפָּעָתָם הַדָּבָר תָּלוּי, וְעַל כֵּן, אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ, שֶׁעַל דָּבָר זֶה עֲתִידִים הֵם לָתֵת אֶת הַדִּין…

 

הוֹאִיל וְכָךְ, עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד וְלִדְרֹשׁ וְלִתְבֹּעַ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּגְאַל אוֹתָנוּ מִיָּד מַמָּשׁ! עָלֵינוּ לִצְעֹק שֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא תֵּכֶף וּמִיָּד… עָלֵינוּ לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת וַאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל חֻצְפָּה, כִּי חֻצְפָּה כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר הִיא בָּאָה בְּכֵנוּת וּבְצֶדֶק, וּמְבַטֵּאת אֶת הָרָצוֹן הַפְּנִימִי שֶׁלָּנוּ לְגִלּוּי אֱלֹקוּת בָּעוֹלָם, הִיא הֶכְרֵחִית וּמוֹעִילָה. שֶׁהֲרֵי הִיא הַבִּטּוּי לָאַהֲבָה הָעֲצוּמָה שֶׁלָּנוּ לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁהֲרֵי אָנוּ זוֹעֲקִים אֵלָיו מִמַּעֲמַקֵּי נַפְשֵׁנוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ, שׁוּבָה כְּבָר אֵלֵינוּ!…

 

אָסוּר לַחְדֹּל מִלִּזְעֹק, לִדְרֹשׁ, לִתְבֹּעַ, לְהַפְצִיר וּלְהִתְחַנֵּן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּגְאַל אוֹתָנוּ מִיָּד, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין לְהִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא לְבַקֵּשׁ וְלַחְזֹר וּלְבַקֵּשׁ, וְזֶה צָרִיךְ לְהֵעָשׂוֹת בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע שֶׁל חַיֵּינוּ, עַד שֶׁתִּשָּׁמַע צַעֲקָתֵנוּ וְנִוָּשַׁע תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים. וּכְבָר הָיָה לָעוֹלָמִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל צָעֲקוּ אֶל ה' וְנוֹשְׁעוּ רַבִּים וִיחִידִים.

 

וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בַּמִּצְרִים, שֶׁצָּעֲקוּ אֶל ה' וְרָאוּ נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת, כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ וּלְאֵין עֲרֹךְ  יוֹתֵר מִיַּד מַמָּשׁ.

פרסום תגובה חדשה

test email