פרשת חיי שרה – דרכו של אברהם בחינוך בנו ישמעאל

הקראת כתבה
יום חמישי כ׳ מרחשון ה׳תשע״ד
ה"כוח" לקרב ילד רחוק הוא השלימות האישית, וה"כלי" עמו יוצרים את ההתקרבות היא האהבה. ואכן היכולת להצליח בהשפעה על הזולת בביתנו ובמשפחתנו תלויה בנו. זו התה דרכו של אברהם אבינו בחינוך בנו ישמעאל.
מאת הרב יוסף קרסיק

השפעה אדירה על העולם כולו לנצח

אברהם אבינו ושרה אמנו קירבו אנשים רבים לאמונה בבורא העולם וחינכו את בני דורם לנהוג בדרכי מוסר טובים וישרים, כמסופר בתורה שהם "עשו" נפשות, שהכוונה לעשיה רוחנית [ולא לעשיה גשמית של חיים, שהרי אפילו "אם יתכנסו כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה" (ב"ר, לט,יד), אלא] "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים".

היתה זו פעולה אדירה ויוצאת דופן:

העולם כולו סגד לפולחן העבודה-זרה ואמונות טפלות, ונהג בדרכים עקלקלות ולא מוסריות, ואברהם אבינו היה אחד ויחיד שהחל להאמין בבורא העולם ולנהוג בדרכי המוסר והצליח לחולל מהפכה עולמית ולהחדיר את האמונה בכל פינה בעולם, וכך הוא שינה את פני העולם כולו.

עד עצם היום הזה, קרוב לארבעת אלפים שנה לאחר אברהם אבינו, האמונה שהוא נטע בעולם חיה וקיימת! וגם בדור של העוצמה, המדע והשפע, מליארדים של בני-אדם מאמינים באמונה שלימה בה', ועל אחת כמה וכמה עם ישראל כולו מאמין בה' ודבק באמונתו הטהורה, והכל התחיל על ידי אדם אחד ויחיד, שחולל מהפכה אמיתית בעולם כולו לנצח נצחים!!!

לכן, שמו "אברהם" נוטריקון של שלוש מילים: "אב המון גויים", שהוא נעשה "אב" מורה-דרך ומנהיג ל"המון גויים", לכל גויי העולם לדורי דורות, על-שם שנטע בעולם כולו את ההכרה באמת האלוקית הקדושה.

מה עם ההשפעה בבית

ההצלחה האדירה של אברהם היתה בעולם כולו, אבל לא על כל בני ביתו: בנו הגדול ישמעאל "יצא לתרבות רעה", והתדרדר לדיוטא הכי תחתונה, במעשים אסורים ואיומים בחטאים החמורים ביותר של גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים, עד כדי כך שבהיות ישמעאל בן 17 שנה, הקב"ה ציווה על אברהם לעשות כדברי שרה ולגרש את ישמעאל מביתו של אברהם, גם פילגשו – "הגר" לא היתה צדקת… ומיד ברגע שהשתחררה מבית אברהם, עסקה בעבודת אלילים ("חזרה לגילולי בית אביה" – רש"י וירא כא,יד),

נשאלת השאלה היתכן שאברהם לא הצליח ב"כרמו שלו", כלומר בביתו ובמשפחתו?

אמנם זו תופעה ידועה ומוכרת שבני-אדם רבים מצליחים להשפיע ולהיות נערצים דווקא מחוץ לביתם, בסביבתם הקרובה והרחוקה, אבל בביתם ובמשפחתם שלהם, השפעתם קלושה ומינימלית,

[וכמה סיבות לדבר: או בשל חוסר תיאום עם בן/בת הזוג. זה קורה כאשר אחד מבני הזוג פוגע ומערער במעלותיו וסגולותיו של בן/בת הזוג הנערץ מחוץ לבית. או שהצלחתו בעולם נובעת מכך שהוא עוטה על עצמו "מסכה" ו"תחפושת" ובגינה טועים וחושבים שהוא דמות מושלמת ומיוחדת וכך מעריכים אותו ומושפעים ממנו, אבל בביתו פנימה כשהוא זורק מעצמו את התחפושות והוא מתגלה במערומיו, מתגלות תכונותיו השליליות והוא ניכר בקטנות ערכו, לכן השפעתו דווקא בביתו מזערית].

אבל פלא גדול הוא, איך אברהם ושרה שהיו צדיקים מופלאים אנשי אמת, אוהבי ה' ואדם באמת ובתמים, שכל-כך הצליחו בעולם כולו, לא הצליחו בביתם שלהם פנימה להחדיר את דרכי האמונה והמוסר?

הגר וישמעאל חזרו בתשובה

כשמתבוננים במדרשי חז"ל מגלים שבסופו של דבר, אחר שנים רבות, אברהם הצליח לתקן גם את בני ביתו ולהחזירם בתשובה שלמה:

פילגשו הגר שיפרה מעשיה ושבה בתשובה שלימה, התגיירה והפכה ליהודיה כשרה וצדקת עד שאברהם בעצמו התחתן עמה, ככתוב (כה,א) "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה", ומסבירים חז"ל ש"קטורה זו הגר", ונקראה הגר זו "על שם שנאים מעשיה כקטרת". קטורת הוא מעשה קדוש ומופלא שנעשה בבית המקדש, ומעשיה של הגר שווים בערכם למעלת הקטורת ולכן היא נקראה קטורה!

גם ישמעאל שב בתשובה שלימה, וכשאברהם היה בן 137, מעידה התורה שחזר לאברהם והפך ל"נערו" כבן הצמוד לאביו [ואותו בחר אברהם למלווה לעקידת יצחק (ככתוב "ויקח את שני נעריו", זה "ישמעאל ואליעזר"). וכן מפורש ברש"י לבראשית (טו,טו) ש"עשה ישמעאל תשובה". ואף כשנולדו לאברהם ששה בנים מקטורה קרא לכולם שמות על-שם ישמעאל (פרקי דרבי אליעזר, כט)]. והוא אף כיבד את אחיו יצחק, ונתן לו להיות ראשון בהלווית אביהם.

המהפך

מה קרה בסופו של דבר ששינה את המצב, ונתן לאברהם כוח להצליח לחנך ולשנות את ישמעאל והגר, מסביר הרבי, שנקודת המהפך והשינוי נעוצה במעשה שעשה אברהם בעצמו "ברית מילה", אז נוספה בו תוספת כוחות קדושה, והוא נעשה מושלם ותמים בדרכי ה', "התהלך בפני והיה תמים", ורק אז הצליח להשפיע על הגר וישמעאל.

סימן לדבר ניתן לו בשמו החדש "אברהם" במקום "אברם":

בתחילה לפני הברית קראו לו אברם שמשמעותו "אב רם", מלשון מרומם, כלומר שהוא היה אב מרומם ומנותק, לכן לא הצליח להשפיע ולשנות את כל משפחתו כי היה "מרומם" ומנותק מהם ולא התחבר אליהם;

אבל אחר שנימול ונקרא "אברהם" שמשמעותו "אב המון גויים", הוא התחבר והתקשר אליהם והפך ל"אב" ומנהיג ולא היה "רם" ומנותק מהם, אז הצליח להשפיע עליהם ולהופכם מקצה לקצה, משיא השלילה לשיא החיוב, להאמין בדרכי ה' ולנהוג בצדק וביושר.

כל עוד היה מרומם ומנותק מבני משפחתו – לא הצליחה השפעתו לחדור אליהן; ורק כשהתחבר אליהם הצליח להשפיע עליהם ולשנותם.

שלימות אישית כוח לתקן את המשפחה

מדוע בזכות ברית המילה הוא נעשה "אב המון גויים", והוא התחבר לישמעאל והגר, הלא לכאורה היה צריך להיות בדיוק להפך: ברית המילה הוסיפה בו קדושה עילאית נשגבת ומרוממת במאוד מאוד, והיא היתה צריכה לגרום לו להוסיף ולהתרחק ולהתנתק מהגר וישמעאל הרשעים החוטאים, ולא להתחבר ולהתקשר אליהם?…

אולם האמת היא, שככל שהאדם מגיע ונמצא בדרגות יותר עליונות כך ביכולתו לרדת ולתקן דרגות וכוחות יותר נחותים ושפלים;

טוב ורע, קדושה וקליפה, הפוכים ורחוקים זה מזה בתכלית ולא תמיד יש לאדם הטוב יכולת לתקן ולשפר את הרע.

– דוגמא לדבר, אסור לאכול מזון לא כשר, כי לא ניתן לתקן את השלילה שבו, ואפילו אם יאכלו טרף ובכוח האנרגיה שלו יבצעו דברים טובים וקדושים, המאכל הרע לא יתוקן, והוא ישאר (אסור וקשור) מחובר וקשור לרע, לכן אסור לאוכלו –

אבל אצל אברהם אבינו, אחר שנוספו בו כוחות קדושה, הוא יכל להשפיע ולתקן גם את הכוחות השליליים הנחותים והשפלים ביותר, לכן הוא הצליח לתקן גם את הגר וישמעאל שהם נטמאו בכוחות הטומאה השפלים והנחותים ביותר [הקרויים בקבלה "שלוש קליפות הטמאות"].

מפגשי אברהם וישמעאל

כיצד למעשה הצליח אברהם לקרב את ישמעאל בנו, ב"פרקי דרבי אליעזר" (פרק כט), יש תיאור מרתק על ביקורי אברהם בבית ישמעאל ביקורים שסללו את הדרך לחזרתו בתשובה:

שלש שנים אחר שישמעאל גורש מאברהם, הלך אברהם לבקרו, הגיע לביתו, אך ישמעאל לא היה בבית (כי הלך להביא מזון), נשאר אברהם לשבת על הגמל וביקש מאשת ישמעאל: "תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מהדרך במדבר", ענתה לו האשה: "אין לי לחם ומים". אמר לה: "כשיבא ישמעאל תגידי לו בא לבקרך זקן מארץ כנען וביקש לומר לך שתחליף את מפתן ביתך כי אינו טוב". וכשחזר ישמעאל מהמדבר סיפרה לו אשתו את דברי הזקן, הבין ישמעאל שזה היה אברהם אביו, והבין את הרמז שבדבריו, והחליף את 'מפתן ביתו' כלומר גירש את אשתו, ולימים התחתן עם אשה אחרת, פטימה שמה.

בחלוף שלוש שנים שוב הלך לבקר את ישמעאל ושוב ישמעאל לא היה בביתו (כי הלך לרעות גמליו), ושוב אברהם נשאר לשבת על  הגמל בבית בנו וביקש מאשת ישמעאל "תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מהדרך", והיא נתנה לו. אברהם והתפלל לה' וביקש רחמים על בנו, ומיד התמלא ביתו בכל-טוב. כשחזר ישמעאל סיפרה לו אשתו את אשר אירע, או אז הבין ישמעאל שעדין אביו אוהב אותו ומרחם עליו, ומזה נסללה הדרך ברבות הימים לשובו בתשובה.

מזה למדנו את יסודות הדרך לקירוב הבן הסורר:

1) להראות לו חיבה ואהבה, לבקרו בביתו ולהתפלל לה' להצלחתו. 2) גם בעת הביקור, להשאר 'על הגמל' גבוה מקרקע הבית, כלומר למרות האהבה לילד צריך לשמור מרחק מהטומאה שבביתו, כדי להגן על עצמנו מהשלילה, ועוד זאת כשהבן מבחין שאביו שומר על קדושתו ונשמר ממגע והתקרבות לטומאה שבביתו, זה עצמו מעוררו ומשפיעו לשוב בתשובה.

אמור מעתה: ה"כוח" לקרב ילד רחוק הוא השלימות האישית, וה"כלי" עמו יוצרים את ההתקרבות היא האהבה. כי היכולת להצליח בהשפעה על הזולת בביתנו ובמשפחתנו תלויה בנו. אמנם לעיתים כדי להשפיע על הזולת איננו צריכים להיות בשלימות מוחלטת, אבל כדי להצליח בהשפעה על הבית הפנימי, צריך להיות בשלימות יותר נעלית, וכך מצליחים לתקן ולשפר את בני הבית. אהבה לילדים מקרבת ומאחה את הניתוק בין חלקי המשפחה הקרועים.

התיקון הסופי בימות המשיח

בימות המשיח ישובו כולם בתשובה שלימה, כדברי הנביא ישעיה (כז,יב) "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל", כל אחד ואחד גם מי שנפל למעמקי שאול תחתית יזכה לתיקון מושלם ויקום בתחיית המתים כדברי המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", ובימינו, ימי ההכנה האחרונים לביאת המשיח – שהרי הנה הנה משיח בא, והוא "עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים" – מצווה וחובת קודש לעסוק בתוקף ובמשנה זריזות בעבודת הפצת היהדות והמעינות לקרב את כל בני ישראל לאביהם שבשמים, כולל ובמיוחד את ה"בן האובד" שנפל לשאול תחתית, שהרי זו העבודה המכינה את התגלות המשיח בקרוב ממש.

ואנו מצווים מהרבי, מורה הדור ומנהיגו, בשיחת קודשו הנצחית האחרונה בכינוס השלוחים, שנת תשנ"ב, שהעבודה העיקרית שלנו היא להביא את התגלות המשיח בפועל ממש, וכל עבודתנו להשיב את כל ישראל לאבינו שבשמים חייבת להיות חדורה בהכרה ש"כל ימי חייך להביא לימות המשיח".

ויהי רצון שנצליח בסייעתא דשמיא לחנך את כל יוצאי חלצינו לדרך הטובה והישרה, לרצון ולנחת רוח לרבי, עד הגאולה השלימה מיד נאו ממש.

מקורות: לקוטי שיחות חלק טו, עמוד 174.

פרסום תגובה חדשה

test email