פרשת תולדות לילדים – להגביר הנפש האלוקית על הנפש הבהמית

להקראת המאמר
יום רביעי כ״ו מרחשון ה׳תשע״ד
גַּם בְּתוֹכֵנוּ יֵשׁ כִּבְיָכוֹל שְׁנֵי "בָּנִים": הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית וְהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית – הַיֵּצֶר הַטּוֹב וְהַיֵּצֶר הָרַע, שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת אֵלֶּה נִלְחָמוֹת כָּל הַזְּמַן זוֹ בְּזוֹ, כַּאֲשֶׁר כָּל אַחַת מֵהֶן מוֹשֶׁכֶת לְכִוּוּן אַחֵר. הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית מוֹשֶׁכֶת לִקְדֻשָּׁה – לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה, לְלִמּוּד תּוֹרָה, לְדֶרֶךְ אֶרֶץ וכו'. וְאֵלּוּ הַנֶּפֶשׁ הַבְּהֵמִית מוֹשֶׁכֶת לְמַטָּה – לְאָנוֹכִיּוּת, לְפִנּוּק, לְעַצְלוּת וכו'. עָלֵינוּ לְהַגְבִּיר אֶת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית עַל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית.
מאת שולמית שמידע

בְּפָרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה לָמַדְנוּ עַל הַשִּׁדּוּךְ בֵּין יִצְחָק לְרִבְקָה
וּבְפָרָשַׁת תּוֹלְדוֹת אָנוּ לוֹמְדִים עַל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם.

 

שָׁנִים רַבּוֹת צִפּוּ יִצְחָק וְרִבְקָה לִזְכּוֹת בִּזְרַע קֹדֶשׁ בַּר קְיָמָא.
סוֹף סוֹף לְאַחַר כְּעֶשְׂרִים שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין וּלְאַחֲרֵי הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת,
רִבְקָה זוֹכָה לְהֵרָיוֹן בּוֹ הִיא חוֹבֶקֶת תְּאוֹמִים, לִכְאוֹרָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה…
אֶלָּא שֶׁצַּעַר הֶרְיוֹנָהּ כֹּה גָּדוֹל – יַעֲקֹב וְעֵשָׂו מִתְרוֹצְצִים בְּקִרְבָּהּ!…
כָּל פַּעַם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת סָמוּךְ לַיְּשִׁיבָה שֶׁל שֵׁם וְעֵבֶר, יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת בְּרִיצָה,
וְכָל פַּעַם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְיַד בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, עֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת בְּרִיצָה.
עַד שֶׁהִיא שׁוֹאֶלֶת: בִּשְׁבִיל מָה אֲנִי צְרִיכָה אֶת כָּל זֶה?… ("אִם כֵּן לָמָּה זֶה אָנֹכִי?"…)

 

זֶהוּ סִפּוּר מְיֻחָד שֶׁהַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו טֶרֶם נוֹלְדוּ,
לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁעוֹד בְּרֶחֶם אִמָּם נִתַּן לְהַבְחִין שֶׁהֵם שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת שׁוֹנוֹת זוֹ מִזּוֹ.
אָכֵן לְאַחַר שֶׁנּוֹלְדוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו וּבִמְיֻחָד לְאַחַר שֶׁגָּדְלוּ,
רוֹאִים שֶׁיַּעֲקֹב "אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים" – צַדִּיק וְיָשָׁר,
וְאִלּוּ עֵשָׂו אִישׁ "יוֹדֵעַ צַיִד" שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה.
הַאִם עֵשָׂו הָיָה רָשָׁע טֶרֶם נוֹלַד?… הַאִם לְעֵשָׂו לֹא הָיְתָה בְּחִירָה חָפְשִׁית?…

 

חַס וְשָׁלוֹם, גַּם עֵשָׂו כְּמוֹ יַעֲקֹב הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת צַדִּיק גָּדוֹל,
גַּם לְעֵשָׂו הָיְתָה בְּחִירָה חָפְשִׁית…
אֶלָּא שֶׁיַּעֲקֹב וְעֵשָׂו שׁוֹנִים בְּמַהוּת שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם.
יַעֲקֹב בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ "צַדִּיק" וְלָכֵן יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל צַדִּיקִים,
וְאִלּוּ עֵשָׂו הוּא הַ"בֵּינוֹנִי" שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָא,
כְּלוֹמַר, יֵשׁ לוֹ יֵצֶר הָרַע וְעָלָיו לְהִלָּחֵם בּוֹ, אוּלָם נִתְּנוּ לוֹ כּוֹחוֹת לְכָךְ.
לְמַעֲשֵׂה שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו גָּבוֹהַּ אֲפִלּוּ מִשֶּׁל יַעֲקֹב,
כִּי אִלּוּ הָיָה מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ הָיָה יָכוֹל לִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם הַמַּעֲלִים וּמַסְתִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְתַכְלִית הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה לַעֲשׂוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים.
זֶהוּ תַּפְקִידוֹ שֶׁל עֵשָׂו "אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד" שֶׁיָּכוֹל לָצוּד וְלִכְבֹּשׁ הֵן אֶת יִצְרוֹ וְהֵן אֶת הָעוֹלָם.

 

אִם כֵּן, הַשֵּׁם בּוֹרֵא שְׁנֵי סוּגֵי נְשָׁמוֹת, וּשְׁנֵיהֶם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת לוֹ נַחַת רוּחַ.
הֵן "הַצַּדִּיקִים" שֶׁאֵין בָּהֶם רַע כְּלָל וְהֵן "הַמִּתְגַּבְּרִים עַל יִצְרָם" וְעוֹשִׂים רַק מַעֲשִׂים טוֹבִים.
וּכְמוֹ שֶׁאָדָם נֶהֱנֶה הֵן מֵאֹכֶל שֶׁהוּא מָתוֹק וְעָרֵב לַחֵךְ מִלְּכַתְּחִלָּה,
וְהֵן מֵאֹכֶל שֶׁתִּבְּלוּ אוֹתוֹ בְּתַבְלִינִים שׁוֹנִים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָרִיף אוֹ חָמוּץ שֶׁאַף הוּא עָרֵב לַחֵךְ –
כָּךְ יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחַת רוּחַ הֵן מֵעֲבוֹדַת הַ"צַדִּיקִים" וְהֵן מֵעֲבוֹדַת הַ"בֵּינוֹנִים".
נִמְצָא שֶׁרַק כְּתוֹצָאָה מִכִּשְׁלוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרַע הָפַךְ לְ"רָשָׁע בֶּאֱמֶת".

 

וְאָכֵן, הַשֵּׁם בָּרָא "צַדִּיקִים" שֶׁאֵין לָהֶם יֵצֶר הָרַע וְהֵם מוּעָטִים,
וּבָרָא "בֵּינוֹנִים", שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרַע וְחַיָּבִים לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם, וְהֵם הָרֹב,
וְתַפְקִידָם לַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְעוֹלָם קָדוֹשׁ וְטָהוֹר עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִרְצֶה לָדוּר בּוֹ.

 

הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל מַה שֶּׁקָּרָה לְרִבְקָה כְּשֶׁהִתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ,
לְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁדָּבָר דּוֹמֶה לָזֶה קוֹרֶה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.
גַּם בְּתוֹכֵנוּ יֵשׁ כִּבְיָכוֹל שְׁנֵי "בָּנִים": הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית וְהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית – הַיֵּצֶר הַטּוֹב וְהַיֵּצֶר הָרַע,
שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת אֵלֶּה נִלְחָמוֹת כָּל הַזְּמַן זוֹ בְּזוֹ, כַּאֲשֶׁר כָּל אַחַת מֵהֶן מוֹשֶׁכֶת לְכִוּוּן אַחֵר.
הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית מוֹשֶׁכֶת לִקְדֻשָּׁה – לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה, לְלִמּוּד תּוֹרָה, לְדֶרֶךְ אֶרֶץ וכו'.
וְאִלּוּ הַנֶּפֶשׁ הַבְּהֵמִית מוֹשֶׁכֶת לְמַטָּה – לְאָנוֹכִיּוּת, לְפִנּוּק, לְעַצְלוּת וכו'.

 

כַּאֲשֶׁר הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מְנַצַּחַת אָז הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית בְּגָלוּת וְאֵין לָהּ שׁוּם תֹּקֶף (=כֹּחַ).
וְכַאֲשֶׁר הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית מְנַצַּחַת אָדָם חָפְשִׁי לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ הָאֲמִתִּי – רְצוֹן הַשֵּׁם!
עָלֵינוּ לַעֲמֹל וּלְהִתְאַמֵּץ לְגַלּוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ,
וּלְהַגְבִּיר אוֹתָהּ עַל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית.
וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְלַמֵּד אֶת הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁתִּפְעַל יַחַד עִם הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית,
כִּי הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית הִיא "כֹּחַ מִתְאַוֶּה" פָּשׁוּט שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מִתְאַוֶּה לְגַשְׁמִיּוּת,
וְאֶפְשָׁר לְכַוֵּן אוֹתוֹ לְהִתְאַוּוֹת לְעִנְיָנִים רוּחָנִיִּים, לִקְדֻשָּׁה, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לִדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים;
עַל יְדֵי שֶׁמַּסְבִּירִים לַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית אֶת גְּדֻלַּת הַשֵּׁם וְאֶת הַתַּעֲנוּג שֶׁבַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּקִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת,
עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מִתְחַבֶּרֶת וּמִתְאַחֶדֶת עִם הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית,
וּבְיַחַד הֵן פּוֹעֲלוֹת בְּאַחְדוּת מֻחְלֶטֶת וְעוֹשׂוֹת אֶת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה.
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָוֶה נַחַת מֵהַשִּׁנּוּי וְהַחִדּוּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה בַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית,
שֶׁהֲרֵי גַּם אֶת הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית בָּרָא לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ כָּל דָּבָר שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ.

 

אָז הָבָה, יְלָדִים יְקָרִים, נַעֲבֹד עִם הַיֵּצֶר הַטּוֹב וְנִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרַע,
וְנִצְבֹּר לְעַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת נִצְחוֹנוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית,
עַד שֶׁיִּשְׁלֹט בָּעוֹלָם רַק הַטּוֹב, וְכֻלָּם יַכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם שֶׁ"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ",
שֶׁהוּא "הָאֵ-ל הַטּוֹב" שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ.
וּבִזְכוּת זֶה נִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָמִים!

פרסום תגובה חדשה

test email