מעשה נורא ונפלא הקשור בספר התניא

יום שישי ה׳ כסלו ה׳תשע״ד
מַעֲשֶׂה נוֹרָא וְנִפְלָא זֶה בּוֹ הַיֵּצֶר הַטּוֹב הִצְלִיחַ לְרַמּוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, וְאַבְרֵכִים מְצֻיָּנִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁהָיוּ קַנָּאִים נֶגֶד הַתַּנְיָא וְשִׁיטַת חַבַּ"ד הָפְכוּ גִּישָׁתָם מִקָּצֶה לְקָצֶה, עָשָׂה רַעַשׁ וְרֹשֶׁם גָּדוֹל בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַסְּמוּכוֹת. אָמְנָם הָיוּ כַּמָּה מִזִּקְנֵי הַקַּנָּאִים שֶׁנִּסּוּ לְהַשְׁקִיט אֶת הָעִנְיָן, אוּלָם לֹא עָלְתָה בְּיָדָם.

 

כְּשֶׁהִתְגַּלָּה סֵפֶר הַתַּנְיָא, אוֹר גָּדוֹל חָדַר לְעוֹלָם, אוּלָם כְּמוֹ בְּכָל חִדּוּשׁ שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁבָּא לָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִתְנַגְּדִים, כָּךְ גַּם לְסֵפֶר הַתַּנְיָא הָיוּ מִתְנַגְּדִים וּבָהֶם אֲנָשִׁים יְרֵאֵי שָׁמַיִם, שֶׁהִתְנַגְּדוּ לְסֵפֶר הַתַּנְיָא וּלְחַבַּ"ד מִפַּחַד הַחִדּוּשׁ בִּדְפוּסֵי הַמַּחְשָׁבָה הַמְּקֻבָּלִים וּמִשִּׁנּוּי הָרְגִילוּת.

 

בְּאַחַת הֶעָרִים, בָּהּ הִתְבַּצְּרוּ גְּדוֹלֵי הַמִּתְנַגְּדִים לְשִׁיטַת חַבַּ"ד וְהַתַּנְיָא, הָיוּ שְׁנֵי אַבְרֵכִים שֶׁחָרְדוּ בִּמְיֻחָד שֶׁמָּא שִׁיטַת חַבַּ"ד שֶׁמְּקוֹרָהּ בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא תִּתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם. מֶה עָשׂוּ? טִכְּסוּ בֵּינֵיהֶם עֵצָה לְצָרֵף אֲלֵיהֶם  שְׁמוֹנָה אַבְרֵכִים קַנָּאִים, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמִנְיַן אֲנָשִׁים. עַל מְנַת לְהִלָּחֵם בְּשִׁיטַת חַבַּ"ד וּבְסֵפֶר הַתַּנְיָא. לְשֵׁם כָּךְ הֶחְלִיטוּ לְעַיֵּן הֵיטֵב בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא, כְּדֵי לִמְצֹא בּוֹ "שְׁגִיאוֹת" בְּמַטָּרָה לְפַרְסֵם זֹאת לִכְלַל יִשְׂרָאֵל וּבִמְיֻחָד לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר.

 

מִיָּד הִתְיַשְּׁבוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהֵחֵלּוּ לִלְמֹד אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא עַל פִּי הַסֵּדֶר – פֶּרֶק א, פֶּרֶק ב וּפֶרֶק ג, וְתוֹךְ כְּדֵי לִמּוּד חַל שִׁנּוּי בְּהַבָּעַת פְּנֵיהֶם. הֵם הֵחֵלּוּ לְהַבִּיט זֶה בִּפְנֵי זֶה אוּלָם לֹא דִּבְּרוּ, וּכְכָל שֶׁהִתְקַדְּמוּ בַּלִּמּוּד הָיְתָה הַבָּעַת פְּנֵיהֶם מִשְׁתַּנָּה עוֹד, עַד שֶׁנִּרְגָּשׁ שֶׁפְּנֵיהֶם מַבִּיעוֹת תַּעֲנוּג מִצַּד אֶחָד וְצַעַר מִצַּד שֵׁנִי.

 

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַפֶּרֶק יב נִרְגָּשׁ שֶׁהָאַבְרֵכִים סוֹבְלִים מַמָּשׁ, עַד שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמָם. וְהָיוּ קָמִים וְיוֹשְׁבִים לְסֵרוּגִין מֵרֹב הִתְפַּעֲלוּת. אוּלָם עֲדַיִן לֹא אָמְרוּ מִלָּה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶרֶק יח הִבִּיעוּ הָאַבְרֵכִים צַעַר גָּלוּי. וּכְשֶׁסִּיְּמוּ לְעַיֵּן בְּפֶרֶק יח, כְּבָר לֹא יָכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ וְהִבִּיטוּ זֶה בִּפְנֵי זֶה זְמַן אָרֹךְ.

 

לְפֶתַע פָּרְצוּ שְׁנֵי הָאַבְרֵכִים הָרִאשׁוֹנִים בִּבְכִיּוֹת עֲצוּמוֹת בְּקוֹל רוֹעֵד, וּלְאַחֲרֵיהֶם פָּרְצוּ גַּם שְׁאַר הָאַבְרֵכִים בִּבְכִיּוֹת קוֹלָנִיּוֹת בֶּכִי מְמֻשָּׁךְ. כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתָם פָּחֲדוּ וְלֹא הֵבִינוּ מַה קָּרָה.

 

פִּתְאוֹם פָּתַח אַחַד הָאַבְרֵכִים אֶת פִּיו וּבְקוֹל בּוֹכִים אָמַר:

 

טָעִינוּ טָעוּת גְּדוֹלָה בְּמַה שֶּׁחָשַׁבְנוּ לַעֲשׂוֹת נֶגֶד הַתַּנְיָא וְנֶגֶד שִׁיטַת הַחֲסִידוּת הַחֲדָשָׁה. וְאָנוּ מִתְחָרְטִים חֲרָטָה גְּמוּרָה עַל מַחְשַׁבְתֵּנוּ הָרָעָה. הִתְנַגְּדוּתֵנוּ לֹא בָּאָה מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה. אוּלָם בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מִתּוֹךְ לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, נָבוֹא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לְלִמּוּד שֶׁל תּוֹרָה לִשְׁמָהּ.

הַתַּנְיָא הוּא סֵפֶר קָדוֹשׁ! קֹדֶשׁ קָדָשִׁים! יֵשׁ בּוֹ אוֹצָרוֹת, סוֹדוֹת עֲמֻקִּים אֵינְסוֹפִיִּים! עִנְיָנִים אֱלֹקִיִּים נַעֲלִים הַמּוּבָנִים בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי!…

 

מִיָּד כַּאֲשֶׁר סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו, פָּתַח הָאַבְרֵךְ הַשֵּׁנִי וְהוֹסִיף גַּם הוּא וְאָמַר בִּדְמָעוֹת:

 

הַסֵּפֶר מַדְרִיךְ אוֹתָנוּ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה. בָּרוּר שֶׁמְּחַבֵּר סֵפֶר הַתַּנְיָא הוּא אִישׁ קָדוֹשׁ, צַדִּיק גָּמוּר, מְקֻבָּל וּבַעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ שֶׁנִּתְּנוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי. וְרַק אִישׁ בַּעַל נְשָׁמָה חֲדָשָׁה כְּמוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן יָכֹל לְחַבֵּר סֵפֶר רָם וְנִשָּׂא כָּזֶה.

 

הִמְשִׁיךְ הָאַבְרֵךְ הָרִאשׁוֹן:

 

לָמָּה הִתְנַגַּדְנוּ לְסֵפֶר קָדוֹשׁ כָּזֶה טֶרֶם נִסִּינוּ לִלְמֹד אוֹתוֹ?!… לִפְנֵי שֶׁחָקַרְנוּ מַה כָּתוּב בּוֹ?!… ה' יִסְלַח לָנוּ!…

 

מוּבָן שֶׁאַחֲרֵי זֶה הִמְשִׁיכוּ הָאַבְרֵכִים לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא, וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם הוּקְמוּ עוֹד שִׁעוּרִים בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַסְּמוּכוֹת לָהֶם.

 

 

מַעֲשֶׂה נוֹרָא וְנִפְלָא זֶה בּוֹ הַיֵּצֶר הַטּוֹב הִצְלִיחַ לְרַמּוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, וְאַבְרֵכִים מְצֻיָּנִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁהָיוּ קַנָּאִים נֶגֶד הַתַּנְיָא וְשִׁיטַת חַבַּ"ד הָפְכוּ גִּישָׁתָם מִקָּצֶה לְקָצֶה, עָשָׂה רַעַשׁ וְרֹשֶׁם גָּדוֹל בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַסְּמוּכוֹת. אָמְנָם הָיוּ כַּמָּה מִזִּקְנֵי הַקַּנָּאִים שֶׁנִּסּוּ לְהַשְׁקִיט אֶת הָעִנְיָן, אוּלָם לֹא עָלְתָה בְּיָדָם.

 

כָּךְ הִצְטָרְפוּ מֵאוֹת צְעִירִים יְרֵאֵי שָׁמַיִם פְּנִימִיִּים מֵהָעִיר וּמֵהַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ לִקְבֹּעַ שִׁעוּרִים בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא בִּמְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם.

 

וּלְאַחַר זְמַן קָצָר הֵחֵלָּה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה אֵצֶל הָאַבְרֵכִים לִנְסֹעַ לְאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן. קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת הֵחֵלּוּ לְהַגִּיעַ אֶל הָרַבִּי כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הוֹרָאוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם פְּנִימִית, עַד שֶׁהִתְקַשְּׁרוּ אֵלָיו כַּחֲסִידִים נֶאֱמָנִים. וּמֵהֶם נַעֲשׂוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם אֲמִתִּיִּים וּמַשְׁפִּיעִים גְּדוֹלִים בְּתַנְיָא וַחֲסִידוּת. 

 

אָז, הָבָה נִצְטָרֵף כֻּלָּנוּ לְלוֹמְדֵי תַּנְיָא וְנַשְׁפִּיעַ עַל עוֹד הַרְבֵּה יְהוּדִים שֶׁיִּלְמְדוּ אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא וְיֵלְכוּ בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת.

פרסום תגובה חדשה

test email