פרשת ראה – השחוק והתענוג של חודש אלול

הקראת כתבה
יום שלישי כ״ד אב ה׳תשע״ד
בחודש אלול המלך יוצא לשדה ולכל אחד הרשות והיכולת לבוא להקביל פניו, הכל תלוי ברצון כל איש ואיש. וכשיהודי מראה רצון להקביל את פני המלך, המלך מראה לו פנים שוחקות, ויש לו תענוג מזה, תענוג המתבטא בשחוק, כי שורש השחוק הוא בעצמות התענוג (תענוג עצמי בלתי מורכב), שלמעלה מתענוג הבא על ידי דבר (תענוג המורכב).
מאת שולמית שמידע

 

זכה חודש אלול להיות מיוחד מכל חודשי השנה,

בהיותו "חודש הרחמים" "חודש התשובה".

חודש שראשי התיבות שלו הם "אני לדודי ודודי לי",

החש את האור החדש שלא היה כמוהו ועתיד לרדת מלמעלה בראש השנה.

חודש המכין אותנו לשנה החדשה שתהיה טובה ומתוקה הרבה יותר.

*   *   *

כבר בשבת מברכים המברכת את חודש אלול,

נתחיל את ההתעוררות של "אני לדודי",

ומתוך צפיה להתעוררות מלמעלה של "ודודי לי",

שתגיע אלינו בראש השנה ויום הכיפורים,

כבר נכלול אותה ב"אני לדודי".

ומתוך געגועים מהולים בתענוג נלך לקראת המלך בשדה.

נרחיב את הכלים לקבל את י"ג מידות הרחמים,

לקבל תוספת כוח בעבודת ה' בכוחותינו העצמיים.

*   *   *

עד ראש חודש אלול היה המלך בהיכל מלכותו בלבוש מלכות ובכתר מלכות –

"מלך ביופיו תחזינה עינינו".

ולהיכל המלך היו רשאים להיכנס רק יחידי סגולה רק המובחרים.

ומראש חודש אלול כל מי שרוצה… אפילו הרחוקים ביותר אפילו קלים ואפילו קלים שבקלים,

כולנו ביחד וכל אחד לחוד רשאים להקביל את פני המלך,

ומובטח לכל אחד מאיתנו שהמלך יקבל פניו בפנים יפות ובפנים שוחקות.

ומה שנותר לנו הוא לנצל את חודש אלול לצאת להקביל את פני המלך בשמחה,

ובהזדמנות זו נוכל לבקש ולדרוש כל מה שאנו רוצים ובעיקר את הגאולה השלימה.

*   *   *

בראש השנה ויום הכיפורים המלך יחזור להיכלו בלבוש מלכות וכתר מלכות,

והוא יטיל עלינו אימה ויראה כדי לעורר אותנו,

אך אל דאגה לאחר קבלת הכחות מלמעלה, לאחר כל העבודה בחודש אלול,

נהיה כולנו מן המובחרים ויחידי הסגולה הנכנסים אל המלך,

ונזכה לראות את המלך פנים בפנים.

*   *   *

המלך יוצא לשדה בחודש אלול כדי לתת הזדמנות לכל יהודי להתראות אתו,

צדיקים – מצד אחד, ואנשים הנמצאים תמיד בשדה מפאת רוחם הנמוכה – מצד שני,

לכולם כאחת הרשות והיכולת לבוא להקביל את פני המלך, הכל תלוי ברצון כל איש ואיש.

וכשיהודי מראה רצון להקביל את פני המלך, המלך מראה לו פנים שוחקות.

שהרצון לראות את המלך מעיד על רצון לשוב אל המלך,

ולמלך יש תענוג מזה תענוג המתבטא בשחוק,

והוא מגלה פנים שוחקות שלמעלה מפנים יפות,

כי שורש השחוק הוא בעצמות התענוג (תענוג עצמי בלתי מורכב),

שלמעלה מתענוג הבא על ידי דבר (תענוג המורכב).

*   *   *

זהו הקשר המיוחד שיש למלך הקב"ה עם עמו ישראל.

מובן שקיום תורה ומצוות של עם ישראל ובמיוחד תשובה

עושה נחת רוח להקב"ה – תענוג ממש,

אך יש להקב"ה תענוג נעלה ומיוחד מעם ישראל המושרשים בעצמותו,

שלכן הוא מראה להם פנים שוחקות,

וכמים הפנים לפנים מתעורר בכל יהודי תענוג באלוקות,

עד שהתענוג באלוקות הוא עצם התענוג שלו,

עד שיש לו כח להתגבר על המניעות והעיכובים ולשוב בתשובה שלימה.

*   *   *

אשרינו שאנו זוכים בחודש אלול להתראות עם המלך,

המקבל אותנו בסבר פנים יפות ובפנים שוחקות.

אשרינו שעל ידי כך אנו מקבלים כח לעשות את העבודה,

ומתעוררים בתשובה שלימה.

ואשרינו שלמרות הכל העבודה היא עבודה עצמית שלנו – "אני לדודי",

שרוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של חברו,

חברו הוא הקב"ה – "רעך ורע אביך אל תעזוב".

*   *   *

"ישראל וקוב"ה כולא חד", ישראל מושרשים בעצמותו של המלך.

המלך הוא הלב שלנו ואנו מקושרים אליו בעצם מציאותנו.

אז מה הפלא שיש לנו רצון להקביל את פניו והוא מראה לנו פנים שוחקות?…

אלא שכל זמן שהיינו בריחוק מקום ההתקשרות למלך

הרצון להקביל פניו היו בהעלם,

אולם בחודש אלול כשהמלך יוצא לקראת המלכה הרצון הוא בגילוי.

*   *   *

וכיצד המלך הקב"ה מתגלה אלינו?

הוא מגלה לנו את י"ג מידות הרחמים שבהן מתגלה שם א-ל, מתגלה אור אין סוף.

ובעקבות זה מתגלה הרצון הפנימי של עם ישראל – "א-ל הוי' ויאר לנו",

הקב"ה מאיר לנו באור מיוחד – אור שהוא כמו העצם, אור שהוא מעין המאור.

על ידי הגילוי של י"ג מידות הרחמים שראשיתן ומקורן וכללותן הוא שם א-ל,

מתגלה בחיות בכל יהודי מיהו המושל והשר האמיתי שבו, הוא שם א-ל שבקרבו,

שישראל הם אותיות יו"ד שר א-ל.

מתגלה אור אין סוף עצמו שלמעלה מסדר השתלשלות,

ועמו מתגלה הביטול האמיתי של כל יהודי לאלוקות, ביטול שלמעלה מטעם ודעת.

והגילוי מלמעלה הוא רק סיבה לגילוי התשוקה והרצון הפנימי של יהודי לאלוקות,

רצון תמידי הקיים מאליו וממילא.

ומכיון שישראל מושרשים בעצמות ה' ית' נעשה על ידי כך עילוי בי"ג מידות הרחמים.

*   *   *

ואין תמה בדבר, שהרי כל העולם נברא בשביל ישראל,

לא רק בריאת העולם אלא גם כל הגילויים הנעלים ביותר הם בשביל ישראל.

י"ג מידות הרחמים יורדים מהיכל מלכות ה' שלמעלה מסדר השתלשלות אל השדה,

רק כדי לעורר את הרצון הפנימי הנעלם של עם ישראל המושרשים בעצמותו ית'.

וראו זה פלא! – "מלך לשדה נעבד",

המלך שאין למעלה ממנו נעבד כביכול לשדה לקבל מחייתו.

וכלשון הזוהר הקדוש: "מאן מלך עילאה דאתחבר לשדה".

מה לא יעשה המלך למען עם ישראל המושרשים בעצמותו?!…

על ידי כך מתגלה רצונם הפנימי לצאת מ"שדה דלעומת זה" ל"שדה של קדושה",

מתגלה רצונם להקביל את פני מלך מלכי המלכים הקב"ה.

ולאחר שהיו רחוקים כל כך מן המלך ושבים אל המלך בתשובה שלימה

מתגלה עוד יותר שרצונם האמיתי הוא אלוקות,

ואכן גם בשעת החטא "היתה באמנה אתו", אלא שיצרם הוא שתקפם.

וכשהנשמה היתה בשדה דלעומת זה "צעקה ואין מושיע לה".

"צעקה" כי רצונה בקדושה ונמשך לה ישועה מ"אין" שלמעלה מהשתלשלות.

*   *   *

זהו עניינו של חודש אלול "אני לדודי ודודי לי".

זהו כוחם ומעלתם של י"ג מידות הרחמים היורדים ונמשכים למטה "ודודי לי",

לעורר אותנו ובמיוחד אלה מאיתנו שהיו בתכלית הריחוק – במדבר, ב"שדה דלעומת זה",

ועל ידי התשובה שלנו "אני לדודי" מתגלה הרצון הפנימי והאמיתי שלנו בפועל,

מצד זה שאנו מושרשים בעצמותו.

ואנו זוכים לסבר פנים יפות ופנים שוחקות,

כש"אני לדודי" משפיע על "ודודי לי" ו"ודודי לי" משפיע על "אני לדודי",

ומשתלבים שחוק ותענוג של הקב"ה בשחוק ותענוג של עם ישראל,

ועם ישראל נעשים חד ממש עם קוב"ה.

*   *   *

יהי רצון שעל ידי עבודת חודש אלול ועוד קודם לכן

נזכה לשלימות גילוי וראיית "פנים שוחקות" בגאולה האמיתית והשלימה,

שנזכה מיד ממש לקניגיא הוא המחול שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים,

שנראה בגילוי שכל המלחמה של טוב ורע בעולם הזה,

היה רק בשביל השחוק והתענוג,

ו"אז ימלא שחוק פינו"…

(על פי מאמר הרבי "פרשת ראה – מברכים החודש אלול" ה'תשכ"ו)

פרסום תגובה חדשה

test email