פרשת וישב לילדים – ללמוד מסיפור יוסף עם אחיו

הקראת כתבה
יום שני ט״ו כסלו ה׳תשע״ד
כָּל סִפּוּר בַּתּוֹרָה הוּא הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁאַחִים לְעוֹלָם נִשְׁאָרִים אַחִים וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחִים הֵם. צָרִיךְ לֶאֱהֹב כָּל יְהוּדִי כִּי הוּא אָחִינוּ מַמָּשׁ. וַאֲפִלּוּ וּבִמְיֻחָד מִי שֶׁלֹּא נָהַג עִמָּנוּ כַּשּׁוּרָה, אָסוּר לְהִתְנַקֵּם בּוֹ וְלֹא לִכְעֹס עָלָיו, אֶלָּא דַּוְקָא לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּחִבָּה יְתֵרָה וּלְהָשִׁיב לוֹ טוֹבָה כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ; כִּי אִם נוֹתְנִים לְאָדָם אַהֲבָה הוּא מַחְזִיר אַהֲבָה, "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (מִשְׁלֵי כז יֵט).
מאת שולמית שמידע

יַעֲקֹב אָבִינוּ דּוֹאֵג לְבָנָיו שֶׁיָּצְאוּ לִרְעוֹת בִּשְׁכֶם וְטֶרֶם חָזְרוּ,
וּמְבַקֵּשׁ מִיּוֹסֵף לְחַפֵּשׂ אוֹתָם וְלִרְאוֹת מַה שְּׁלוֹמָם.
כַּמּוּבָן, יוֹסֵף מוּכָן וּמְזֻמָּן לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּת זוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב,
מִתּוֹךְ כִּבּוּד אָב וּמִתּוֹךְ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל – אַהֲבַת אֶחָיו,
בִּמְיֻחָד שֶׁזּוֹהִי הִזְדַּמְּנוּת עֲבוּרוֹ לִפְגֹּשׁ אֶת אֶחָיו וּלְפַיֵּס אוֹתָם.

 

יוֹסֵף רַק בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת אֶחָיו שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ.
הוּא מַגִּיעַ לְשָׂדֶה רָחוֹק מִיִּשּׁוּב שֶׁל אֲנָשִׁים וְתוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ.
בְּוַדַּאי הוּא מַרְגִּישׁ מְצוּקָה וּבְדִידוּת כְּשֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא נֶפֶשׁ חַיָּה לַעֲזֹר לוֹ,
אוּלָם לְפֶתַע בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְיֻחֶדֶת מַגִּיעַ לְעֶזְרָתוֹ מַלְאָךְ.
"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ" הוּא הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל.
הַמַּלְאָךְ פּוֹנֶה אֶל יוֹסֵף וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: מַה תְּבַקֵּשׁ?… מַה מַּטְרִיד אוֹתְךָ?…
יוֹסֵף עוֹנֶה: אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ, הַגִּידָה נָא לִי אֵיפֹה הֵם רוֹעִים?…

 

רַק דָּבָר אֶחָד מְעַנְיֵן אֶת יוֹסֵף, שְׁלוֹמָם שֶׁל אֶחָיו וְקִרְבָתָם אֵלָיו.
הָאַחִים עַצְמָם מְקַנְּאִים בּוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל יַחֲסוֹ הַמְּיֻחָד שֶׁל יַעֲקֹב אֵלָיו וְלָכֵן שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ.
וְהַמַּלְאָךְ מַזְהִיר אוֹתוֹ: "נָסְעוּ מִזֶּה, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה" –
אַחֶיךָ הִסִּיעוּ עַצְמָם מִן הָאַחֲוָה, וּמְחַפְּשִׂים דֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מִמְּךָ.
אוּלָם יוֹסֵף דָּבֵק בַּמַּטָּרָה וְאֵינוֹ שָׁת לִבּוֹ לְאַזְהָרוֹת הַמַּלְאָךְ וְלַסַּכָּנָה שֶׁבַּדָּבָר.
הוּא רוֹצֶה אֶת אֶחָיו שֶׁהֵם עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ – הוּא חָפֵץ בָּאַהֲבָה וְאַחֲוָה שֶׁלָּהֶם,
וְהוֹלֵךְ לְדוֹתָן בְּתִקְוָה לִמְצֹא אוֹתָם, לְפַיֵּס אוֹתָם וּלְהַשְׁלִים עִמָּהֶם.

 

סוֹף סוֹף יוֹסֵף מוֹצֵא אֶת אֶחָיו אוּלָם הֵם אֵינָם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו כְּאַחִים אֶלָּא כִּרְחוֹקִים וּכְאוֹיְבִים –
"וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ".
הֵם זוֹרְקִים אוֹתוֹ לְבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁמִּשָּׁם אֵין הוּא יָכוֹל לָצֵאת חַי.
בְּכָל זֹאת, מַצְפּוּנָם שֶׁל הָאַחִים אֵינוֹ שָׁקֵט וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים עוֹבֶרֶת בַּמָּקוֹם,
וְאָז פּוֹנֶה יְהוּדָה לְאֶחָיו וְאוֹמֵר: "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ… לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים".
הָאַחִים מוֹצִיאִים אֶת יוֹסֵף מֵהַבּוֹר וְהוּא נִמְכַּר לַיִּשְׁמְעֵאלִים וּמֵאָז אֵין הֵם רוֹאִים אוֹתוֹ.

 

אַחִים בְּטִבְעָם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, אוּלָם כַּאֲשֶׁר הָאַהֲבָה נֶעֱלֶמֶת בְּתוֹךְ רֶגֶשׁ הַקִּנְאָה,
צָרִיךְ עֲבוֹדָה קָשָׁה כְּדֵי לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת הַנֶּפֶשׁ עַד שֶׁתִּתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה הַטִּבְעִית הַמְּסֻתֶּרֶת.
אֲחֵי יוֹסֵף זָכוּ לְגַלּוֹת אֶת אַהֲבָתָם לְיוֹסֵף רַק אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל עָמָל וְיִסּוּרִים.
עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה חוֹלְפוֹת וְרַק אָז רוֹאִים שִׁנּוּי גָּדוֹל אֵצֶל הָאַחִים,
הֵם נִזְכָּרִים בְּמַה שֶּׁעָשׂוּ לְיוֹסֵף אֲחִיהֶם וּמוֹדִים:
"אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ"…
עַכְשָׁו שֶׁיַּעֲקֹב אוֹהֵב אֶת בִּנְיָמִין בְּאֹפֶן מְיֻחָד וּכְאִלּוּ סִפּוּר יוֹסֵף חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ,
יְהוּדָה מְגַלֶּה מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְבִנְיָמִין וְאוֹמֵר לְיוֹסֵף:
"כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי, פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי!"

 

רַק אַחֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה יוֹסֵף מְקַבֵּל אֶת אֶחָיו אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ.
הוּא מִתְגַּלֶּה אֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי מִצְרַיְמָה".
עַכְשָׁו הֵם גַּם מוּכָנִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו – "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ".

 

סִפּוּר יוֹסֵף וְאֶחָיו הוּא סִפּוּר נִפְלָא שֶׁמִּתְרַקֵּם בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה גְּלוּיָה.
הָחֵל מֵהַמַּלְאָךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן לְיוֹסֵף כְּדֵי לְסַיֵּעַ לוֹ לִמְצֹא אֶת אֶחָיו,
וְעַד יְרִידַת יַעֲקֹב וְאֶחָיו לְמִצְרַיִם כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת גְּזֵרַת בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים –
"יָדֹע תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם"…

 

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵר מַצָּב שֶׁל רָעָב בָּאָרֶץ וַאֲחֵי יוֹסֵף נֶאֱלָצִים לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל.
יוֹסֵף מֵבִין שֶׁכָּל סֵדֶר הַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת מַתְאִים לַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה,
וְהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאֶחָיו: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה"…
"לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים"…
"לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם!"…
"אַל תִּירָאוּ"…

 

יוֹסֵף מַסְבִּיר לְאֶחָיו "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם", שֶׁלְּעוֹלָם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם וְאֵין מַה לְּפַחֵד מִמֶּנִּי,
וְעַכְשָׁו שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ יוֹם שִׂמְחָה הוּא לָנוּ.
"וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם".

 

כָּל סִפּוּר בַּתּוֹרָה הוּא הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁאַחִים לְעוֹלָם נִשְׁאָרִים אַחִים וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחִים הֵם.
צָרִיךְ לֶאֱהֹב כָּל יְהוּדִי כִּי הוּא אָחִינוּ מַמָּשׁ.
וַאֲפִלּוּ וּבִמְיֻחָד מִי שֶׁלֹּא נָהַג עִמָּנוּ כַּשּׁוּרָה, אָסוּר לְהִתְנַקֵּם בּוֹ וְלֹא לִכְעֹס עָלָיו,
אֶלָּא דַּוְקָא לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּחִבָּה יְתֵרָה וּלְהָשִׁיב לוֹ טוֹבָה כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ;
כִּי אִם נוֹתְנִים לְאָדָם אַהֲבָה הוּא מַחְזִיר אַהֲבָה,
"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (מִשְׁלֵי כז יֵט).
כְּמוֹ שֶׁמַּסְבִּיר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא (סוֹף פֶּרֶק יב).

 

אָדָם חַיָּב לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו,
וְהַתּוֹרָה מַבְטִיחָה שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו,
סוֹלְחִים לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו.

 

וּבֶאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה הוּא מִשָּׁמַיִם, רַק שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אוֹתָנוּ.
וְאֵין רַע יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה… הַכֹּל לְטוֹבָה!… הַכֹּל טוֹב בְּתַכְלִית!…
הַנִּסָּיוֹן הוּא כְּדֵי שֶׁנַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְנַהֲפֹךְ אֶת הֶחָבֵר שֶׁלָּנוּ לְחָבֵר טוֹב יוֹתֵר,
כְּשֶׁהֶחָבֵר יִרְאֶה שֶׁאֵין אָנוּ מִתְפַּעֲלִים מִמַּה שֶּׁעָשָׂה לָנוּ וְאָנוּ מוֹסִיפִים לֶאֱהֹב אוֹתוֹ אֲפִלּוּ יוֹתֵר,
אָז הֶחָבֵר יִתְבַּיֵּשׁ לְהָצִיק לָנוּ וְגַם הוּא יַתְחִיל לְגַלּוֹת אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ.
אָז הָבָה, יְלָדִים יְקָרִים, נִזְכֹּר תָּמִיד אֶת סִפּוּר יוֹסֵף עִם אֶחָיו וְנִלְמַד לֶאֱהֹב אֶת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וּבִזְכוּת זֶה גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְגַלֶּה אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ,
וְיִגְאַל אוֹתָנוּ גְּאֻלָּה אֲמִתִּית וּשְׁלֵמָה מִיָּד מַמָּשׁ.

פרסום תגובה חדשה

test email