פרשת מקץ לילדים – יהודי הוא מעל הטבע

הקראת כתבה
יום שלישי כ״ד כסלו ה׳תשע״ד
אָמְנָם יְהוּדִי אֵינוֹ תָּלוּי בַּטֶּבַע! תָּמִיד הוּא מֵעַל הַטֶּבַע וְהַשֵּׁם שׁוֹמֵר עָלָיו מִפִּגְעֵי הַטֶּבַע. אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים יֵשׁ אֵיזוֹ כַּוָּנָה אֱלֹקִית עֶלְיוֹנָה הַמַּכְרִיחָה אֶת הַיְּהוּדִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ בִּגְלַל הַטֶּבַע. הַשֵּׁם עוֹשֶׂה רָעָב בִּימֵי אַבְרָהָם כְּדֵי לְנַסּוֹת אוֹתוֹ אִם יְהַרְהֵר אַחֲרָיו, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְעַכְשָׁו הוּא מַכְרִיחַ אוֹתוֹ לָצֵאת מִמֶּנָּה בִּגְלַל הָרָעָב. וְכָךְ יַעֲקֹב וּבָנָיו נֶאֶלְצוּ לָרֶדֶת לַמִּצְרִים בִּגְלַל רְצוֹן הַשֵּׁם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם "…
מאת שולמית שמידע
תוכן העניינים

    פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת מִקֵּץ מְבַשֶּׂרֶת לָנוּ עַל רֵאשִׁיתָהּ שֶׁל תְּקוּפָה קָשָׁה.

    בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הֵחֵלָּה תְּקוּפַת בַּצֹּרֶת… רָעָב נוֹרָא…

    רַק בְּמִצְרַיִם, שֶׁשָּׁם לְפִי עֲצַת יוֹסֵף אָגְרוּ מַחְסָנִים שֶׁל מָזוֹן, יֵשׁ מַה לֶּאֱכֹל,

    וְכָל הָעוֹלָם נוֹשֵׂא פָּנָיו לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל.

    בְּכָל זֹאת, דַּוְקָא לְיַעֲקֹב וּבָנָיו, לְפָחוֹת בְּרֵאשִׁית תְּקוּפָה זוֹ, הָיְתָה תְּבוּאָה בְּשֶׁפַע,

    וְלֹא הָיוּ צְרִיכִים לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל,

    וּמוּבָן שֶׁיַּעֲקֹב וּבָנָיו שָׂמוּ מִבְטָחָם בְּהַשֵּׁם שֶׁיַּמְשִׁיךְ לְסַפֵּק לָהֶם מָזוֹן.

    בְּכָל זֹאת יַעֲקֹב מְצַוֶּה אֶת בָּנָיו לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל.

    הוּא אוֹמֵר לָהֶם: "לָמָּה תִּתְרָאוּ"?… – לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם שְׂבֵעִים?…

    לָמָּה תְּעוֹרְרוּ אֶת קִנְאַת הַגּוֹיִים הַגָּרִים בִּסְבִיבַתְכֶם?…

    אָמְנָם לְאַחַר זְמַן בְּהֶמְשֵׁךְ תְּקוּפַת הָרָעֵב גַּם יַעֲקֹב וּבָנָיו נִפְגְּעוּ מֵהַבַּצֹּרֶת,

    וְאָז נֶאֶלְצוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל לְאַחַר שֶׁחָשׁוּ מְצוּקָה אֲמִתִּית שֶׁל רָעָב…

    וְעַל כָּךְ מִתְעוֹרְרוֹת שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת:

    אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁכַּאֲשֶׁר לְכָל הָעוֹלָם אֵין מַה לֶּאֱכֹל, יַעֲקֹב וּבָנָיו מְדֻשָּׁנִים בְּמָזוֹן,

    וְלָמָּה בְּכָל זֹאת נִפְגְּעוּ גַּם יַעֲקֹב וּבָנָיו, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, מֵהָרָעָב?

    יְהוּדִי הוּא מֵעַל הַטֶּבַע.

    יִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – "עַם קְרוֹבוֹ",

    וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע.

    "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל",

    וּבְרֹב חֲסָדָיו עוֹשֶׂה לְעַמּוֹ נִסֵּי נִסִּים וּמַצִּיל אוֹתָם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה.

    וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ שֶׁבִּימֵי יִצְחָק אָבִינוּ הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ,

    וְדַוְקָא אָז גָּדַל יִצְחָק וְהָיָה לוֹ שֶׁפַע שֶׁל בְּרָכָה – צֹאן וּבָקָר וְהַרְבֵּה עֲבָדִים,

    וְהַתּוֹרָה מְעִידָה – "וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים".

    וּכְמוֹ הַנֵּס שֶׁהָיָה לַאֲבוֹתֵינוּ "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה" – נֵס חֲנֻכָּה!

    נֵס גָּדוֹל הָיָה פֹּה, שֶׁמַּתִּתְיָהוּ וּבָנָיו הַמְּעַטִּים נִצְּחוּ אֶת חַיָּלֵי יָוָן הָרַבִּים וְהַמְּאֻמָּנִים.

    וְגַם פַּךְ שָׁמֵן הַטָּהוֹר הֶחָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמָּצְאוּ, הָיָה נֵס גָּדוֹל,

    וְעוֹד נָס בְּתוֹךְ נֵס, שָׁפַךְ הַשֶּׁמֶן שֶׁהָיָה אָמוּר לְהַסְפִּיק לְיוֹם אֶחָד הִסְפִּיק לִשְׁמוֹנָה יָמִים.

    אִם כֵּן, לָמָּה לֹא תָּמִיד אָנוּ רוֹאִים אֶת הַנִּסִּים?…

    לָמָּה בְּכָל זֹאת נִפְגְּעוּ בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב מֵהָרָעָב מְאֻחָר יוֹתֵר?…

    לָמָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ נֶאֱלַץ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם מִפְּנֵי רָעָב?…

    וְאַף יִצְחַק שֶׁהָיָה לוֹ שֶׁפַע רַב, לָמָּה נֶאֱלַץ לַעֲבֹר לָגוּר בִּגְרָר וְרַק שָׁם מָצָא אֶת פַּרְנָסָתוֹ?…

    אָמְנָם יְהוּדִי אֵינוֹ תָּלוּי בַּטֶּבַע! תָּמִיד הוּא מֵעַל הַטֶּבַע וְהַשֵּׁם שׁוֹמֵר עָלָיו מִפִּגְעֵי הַטֶּבַע.

    אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים יֵשׁ אֵיזוֹ כַּוָּנָה אֱלֹקִית עֶלְיוֹנָה הַמַּכְרִיחָה אֶת הַיְּהוּדִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ בִּגְלַל הַטֶּבַע.

    הַשֵּׁם עוֹשֶׂה רָעָב בִּימֵי אַבְרָהָם כְּדֵי לְנַסּוֹת אוֹתוֹ אִם יְהַרְהֵר אַחֲרָיו,

    שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְעַכְשָׁו הוּא מַכְרִיחַ אוֹתוֹ לָצֵאת מִמֶּנָּה בִּגְלַל הָרָעָב.

    וְכָךְ יַעֲקֹב וּבָנָיו נֶאֶלְצוּ לָרֶדֶת לַמִּצְרִים בִּגְלַל רְצוֹן הַשֵּׁם,

    וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים:

    "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם "…

    וְאָמְנָם, יְלָדִים יְקָרִים, עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁיְּהוּדִי אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּעֵל מִן הַטֶּבַע.

    תָּמִיד הוּא צָרִיךְ לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם שֶׁיִּשְׁמֹר וְיָגֵן עָלָיו מִכָּל רַע,

    וְדַוְקָא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם אָנוּ נַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.

    עָלֵינוּ לְהָבִין, שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם מַתְאִים לַכַּוָּנָה הָאֱלֹקִית הָעֶלְיוֹנָה וְזֶה לְטוֹבָתֵנוּ.

    אָנוּ צְרִיכִים לְהַתְמִיד בְּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם,

    וְלִהְיוֹת בְּטוּחִים שֶׁהוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ גְּאֻלָּה אֲמִתִּית וּשְׁלֵמָה מִיָּד מַמָּשׁ.

    יְהִי רָצוֹן שֶׁכְּבָר בְּחַג חֲנֻכָּה זֶה נִזְכֶּה לַחֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,

    וּלְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עַל יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,

    כְּשֶׁהָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּרֹאשֵׁנוּ.

    פרסום תגובה חדשה

    test email