פרשת שמות לילדים – עם ישראל בנים למקום

הקראת כתבה
יום חמישי י״ז טבת ה׳תשע״ד
יְהוּדִי צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה. הוּא צָרִיךְ לַעֲלוֹת כָּל הַזְּמַן מֵחַיִל אֶל חַיִל כְּדֵי לִהְיוֹת בְּמַעֲלַת "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל". יַחַד עִם זֶה, הוּא צָרִיךְ תָּמִיד לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָכֵן מִמֵּילָא הַשֵּׁם אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה עַצְמִית טִבְעִית. וּכְדֵי שֶׁאַהֲבָה זוֹ תִּהְיֶה בְּגָלוּי עָלָיו לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם גַּם בְּקַבָּלַת עֹל וְצִיּוּת כְּמוֹ תִּינוֹק.
מאת שולמית שמידע
פרח ורוד

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ אוֹהֵב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל כִּי הֵם בָּנָיו – "בָּנִים אַתֶּם לְהַשֵּׁם אֱלֹקֵיכֶם",

וּלְפִי פָּרָשָׁתֵנוּ "פָּרָשַׁת שְׁמוֹת" אֵין אֵלֶּה סְתָם בָּנִים אֶלָּא "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל".

מִכָּאן שֶׁהַשֵּׁם אוֹהֵב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל מַעֲלָתָם וַחֲשִׁיבוּתָם,

כְּמוֹ אַבָּא שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל וּמִדּוֹת טוֹבוֹת.

וְעַכְשָׁו כַּאֲשֶׁר הֵם בְּגָלוּת מִצְרַיִם, הַשֵּׁם מְבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה לְהוֹדִיעַ לְפַרְעֹה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ,

וְרַק הֵם יַעַמְדוּ לְפָנָיו בְּמַעֲמַד הַר סִינַי וִיקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, לָכֵן עַל פַּרְעֹה לְשַׁלְּחָם מֵאַרְצוֹ מִיָּד.

וְאָכֵן בְּמַעֲמַד הַר סִינַי הִתְגַּלּוּ עַם יִשְׂרָאֵל בִּמְלוֹא כְּבוֹדָם וַחֲשִׁיבוּתָם,

מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשֵּׁם טֶרֶם יָבִינוּ, בְּאוֹמְרָם "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע".

אוּלָם לֹא תָּמִיד עַם יִשְׂרָאֵל מִתְנַהֲגִים כָּרָאוּי לִבְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים,

פְּעָמִים הֵם מִתְנַהֲגִים כִּילָדִים שׁוֹבָבִים,

וּכְאִלּוּ שׁוֹכְחִים מַה שֶּׁהִבְטִיחוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי וּמִתְעַלְּמִים מֵהָעֻבְדָּה שֶׁהֵם בָּנִים לְהַשֵּׁם.

בְּכָל זֹאת הַשֵּׁם אוֹהֵב אוֹתָם כְּמוֹ אַבָּא שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן,

לֹא בִּגְלַל מַעֲלָתוֹ אֶלָּא רַק כִּי הוּא הַבֵּן שֶׁלּוֹ…

אָב וּבֵן הֵם כְּמוֹ דָּבָר אֶחָד, כִּי בֵּן הוּא חֵלֶק מֵהָאָב,

לָכֵן הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם הִיא אַהֲבָה עַצְמִית.

אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הַבֵּן אֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּרָאוּי, אָבִיו סוֹלֵחַ לוֹ עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ כִּי הוּא רַק יֶלֶד!

וְתָמִיד מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ.

כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְּעָמִים מִשְׁתַּבֵּחַ בְּבָנָיו הַצַּדִּיקִים וְקוֹרֵא לָהֶם "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל",

וּפְעָמִים הוּא מְגַלֶּה לָנוּ שֶׁאַף אֶת בָּנָיו הַשּׁוֹבָבִים שֶׁמִּתְנַהֲגִים כְּמוֹ "יְלָדִים קְטַנִּים" הוּא אוֹהֵב,

וּכְמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר: "הַבֵּן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים", "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ".

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְיַחֵס לְבָנָיו כְּמוֹ אֶל תִּינוֹקוֹת, שֶׁאַף אִם הֵם חוֹטְאִים בִּשְׁגָגָה הוּא סוֹלֵחַ לָהֶם.

אִם כֵּן, הַשֵּׁם אוֹהֵב אֶת כֻּלָּנוּ גַּם הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים וַאֲפִלּוּ הַשּׁוֹבָבִים,

כְּמוֹ אַבָּא הָאוֹהֵב אֶת בָּנָיו הַקְּטַנִּים וּבִמְיֻחָד אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, בֶּן הַזְּקוּנִים שֶׁלּוֹ.

וְאִם אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְהֶחָשׁוּב הוּא אוֹהֵב בִּגְלַל מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ,

הֲרֵי שֶׁאֶת בְּנוֹ הַקָּטָן הוּא אוֹהֵב בְּלִי שׁוּם סִבָּה הֶגְיוֹנִית אֶלָּא רַק מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּנוֹ.

וְגַם הַיֶּלֶד הַקָּטָן אוֹהֵב אֶת אָבִיו, מְכַבֵּד אוֹתוֹ וּמְצַיֵּת לוֹ רַק מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָבִיו.

אָמְנָם גַּם בֵּן גָּדוֹל הוּא חֵלֶק מֵאָבִיו, אוּלָם מֵאַחַר שֶׁגָּדַל וְהֶחְכִּים,

יֵשׁ כְּאִלּוּ סִבָּה הֶגְיוֹנִית לֶאֱהֹב אוֹתוֹ,

סִבָּה שֶׁכְּאִלּוּ מַעֲלִימָה אֶת הָאַהֲבָה הָעַצְמִית הַטִּבְעִית שֶׁל הָאָב לַבֵּן,

אוּלָם אֶת הַיֶּלֶד הַקָּטָן אוֹהֲבִים, רַק כִּי הוּא הַבֵּן שֶׁלָּנוּ וְחֵלֶק מֵאִתָּנוּ, אִם כֵּן זוֹהִי אַהֲבָה עַצְמִית.

כָּךְ הַשֵּׁם אוֹהֵב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל מַעֲלָתָם שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ כָּרָאוּי כְּמוֹ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי,

סִבָּה שֶׁכְּאִלּוּ מַעֲלִימָה אֶת הָאַהֲבָה הָעַצְמִית שֶׁלּוֹ אֵלֵינוּ,

אַהֲבָה שֶׁמֵּעֵבֶר לְטַעַם וְדַעַת בְּלִי שׁוּם הִגָּיוֹן רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ חֵלֶק מִמֶּנּוּ.

אִם כֵּן, יְהוּדִי צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה.

הוּא צָרִיךְ לַעֲלוֹת כָּל הַזְּמַן מֵחַיִל אֶל חַיִל כְּדֵי לִהְיוֹת בְּמַעֲלַת "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל".

יַחַד עִם זֶה, הוּא צָרִיךְ תָּמִיד לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

לָכֵן מִמֵּילָא הַשֵּׁם אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה עַצְמִית טִבְעִית.

וּכְדֵי שֶׁאַהֲבָה זוֹ תִּהְיֶה בְּגָלוּי עָלָיו לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם גַּם בְּקַבָּלַת עֹל וְצִיּוּת כְּמוֹ תִּינוֹק,

עַל יְדֵי שֶׁיַּמְעִיט וְיַקְטִין אֶת עַצְמוֹ,

וּמַעֲלַת בְּכוֹר הַמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת;

שֶׁמִּצַּד אֶחָד הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם עַל פִּי שֵׂכֶל וַהֲבָנָה,

וּמִצַּד שֵׁנִי יֵשׁ לוֹ קַבָּלַת עֹל וְהִתְבַּטְּלוּת כְּלַפֵּי שָׁמַיִם.

אָז הָבָה, יְלָדִים יְקָרִים, נְקַבֵּל אֶת תַּפְקִידֵנוּ בָּעוֹלָם כְּבָנִים לְהַשֵּׁם קְטַנִּים אוֹ גְּדוֹלִים,

וְהָעִקָּר שֶׁנַּעֲשָׂה נַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא עַד שֶׁיִּגְאַל אוֹתָנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָמִים.

פרסום תגובה חדשה

test email