אבא חלקיה

יום שני ה׳ שבט ה׳תשע״ד
אָמַר אַבָּא חִלְקִיָּה לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶצְלִי הַחֲכָמִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל גְּשָׁמִים, נַעֲמֹד וְנַעֲלֶה לַעֲלִיָּה וּנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַצֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים, וְלֹא נַחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמֵנוּ. עָלוּ לַעֲלִיָּה, עָמַד הוּא בְּזָוִית זוֹ וְאִשְׁתּוֹ בְּזָוִית זוֹ וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים, קָדַם וְעָלָה עָנָן מִצַּד זָוִית שֶׁל אִשְׁתּוֹ.

 

אַבָּא חִלְקִיָּה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה, וּכְשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לִגְשָׁמִים, הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֵלָיו חֲכָמִים שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים. פַּעַם אַחַת נִצְרָךְ הָעוֹלָם לִגְשָׁמִים, שִׁגְּרוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים. בָּאוּ לְבֵיתוֹ וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ, הָלְכוּ אֵלָיו לַשָּׂדֶה וְרָאוּ שֶׁהוּא עוֹדֵר. אָמְרוּ לוֹ שָׁלוֹם, וְלֹא הִסְבִּיר לָהֶם פָּנָיו. לָעֶרֶב, לִקֵּט עֵצִים וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הָעֵצִים וְהַמַּעְדֵּר עַל כְּתֵפוֹ הָאַחַת וְאֶת גְּלִימָתוֹ עַל כְּתֵפוֹ הַשְּׁנִיָּה. כָּל הַדֶּרֶךְ לֹא נְעֹל נַעֲלָיו וְהָלַךְ יָחֵף, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְמַיִם – נָעַל נַעֲלָיו, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְבֵין קוֹצִים וּבַרְקָנִים – הִגְבִּיהַּ אֶת בְּגָדָיו. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לָעִיר יָצְאָה אִשְׁתּוֹ לִקְרָאתוֹ כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁטֶת. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה וְהוּא אַחֲרֶיהָ וְאַחֲרֵיהֶם הַחֲכָמִים. יָשַׁב לֶאֱכֹל לֶחֶם, וְלֹא הִזְמִין אֶת אוֹרְחָיו הַחֲכָמִים לֶאֱכֹל אִתּוֹ. חִלֵּק פַּת לַיְּלָדִים, לַמְּבֻגָּר נָתַן פְּרוּסָה אַחַת, וְלַצָּעִיר שְׁתַּיִם.

אָמַר אַבָּא חִלְקִיָּה לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶצְלִי הַחֲכָמִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל גְּשָׁמִים, נַעֲמֹד וְנַעֲלֶה לַעֲלִיָּה וּנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַצֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים, וְלֹא נַחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמֵנוּ. עָלוּ לַעֲלִיָּה, עָמַד הוּא בְּזָוִית זוֹ וְאִשְׁתּוֹ בְּזָוִית זוֹ וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים, קָדַם וְעָלָה עָנָן מִצַּד זָוִית שֶׁל אִשְׁתּוֹ.

כַּאֲשֶׁר יָרַד הַגֶּשֶׁם, אָמַר אַבָּא חִלְקִיָּה לַחֲכָמִים: בְּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא חִלְקִיָּה.

אָמְרוּ לוֹ: יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַגְּשָׁמִים בִּזְכוּתְךָ יָרְדוּ, אֶלָּא יְפָרֵשׁ לָנוּ מַר דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁהֵם תְּמוּהִים לָנוּ:

מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁנָּתַנּוּ לְךָ שָׁלוֹם, לֹא הִסְבַּרְתָּ לָנוּ פָּנִים?

אָמַר לָהֶם: שְׂכִיר יוֹם הָיִיתִי וְאָמַרְתִּי: לֹא אֶתְבַּטֵּל.

– מִפְּנֵי מֶה הָיִיתָ טָעוּן הָעֵצִים עַל כָּתֵף זוֹ וְהַטַּלִּית עַל כָּתֵף אַחֶרֶת?

– טַלִּית שְׁאוּלָה הָיְתָה, עַל מְנַת כָּךְ הִשְׁאִילוּהָ לִי (לְצֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה) וְעַל מְנַת כָּךְ (לְצֹרֶךְ נְשִׂיאַת עֵצִים) לֹא הִשְׁאִילוּהָ לִי.

– מִפְּנֵי מַה כָּל הַדֶּרֶךְ לֹא נָעַלְתָּ נַעֲלַיִם, וְדַוְקָא כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתָּ לַמַּיִם נָעַלְתָּ נַעֲלַיִם?

– כָּל הַדֶּרֶךְ אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקַּרְקַע וְיָכוֹל לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי מִכְשׁוֹלִים, בַּמַּיִם – אֵין אֲנִי רוֹאֶה.

– מַדּוּעַ כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לְקוֹצִים וּבַרְקָנִים הֵרַמְתָּ אֶת בְּגָדֶיךָ?

– עוֹר הָרַגְלַיִם יָכֹל לְהִתְרַפֵּא אוּלָם בָּגָד שֶׁנִּקְרַע אֵין אֶפְשָׁרוּת לְתַקְּנוֹ.

– מַדּוּעַ כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לָעִיר יָצְאָה אִשְׁתְּךָ מְקֻשֶּׁטֶת?

– כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינִי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת.

– מַדּוּעַ נִכְנְסָה אִשְׁתְּךָ רִאשׁוֹנָה וְאַתָּה אַחֲרֶיהָ, וְרַק אַחַר כָּךְ נִכְנַסְנוּ אֲנַחְנוּ?

– מִשּׁוּם שֶׁלֹּא בָּדַקְתִּי מִי אַתֶּם אִם כְּשֵׁרִים אַתֶּם אוֹ שֶׁמָּא פְּרוּצִים.

– כְּשֶׁיָּשַׁבְתָּ לִסְעֹד מַדּוּעַ לֹא הִזְמַנְתָּ אוֹתָנוּ לֶאֱכֹל עִמְּךָ? 

– כִּי לֹא הָיְתָה פֶּתִי מְרֻבֶּה, וְלֹא רָצִיתִי שֶׁהַחֲכָמִים יַחְזִיקוּ לִי טוֹבָה חִנָּם. שֶׁמִּן הַסְּתָם לוּ הָיִיתִי מַצִּיעַ הֱיִיתֶם מְסָרְבִים.

– מַדּוּעַ נָתַתָּ לַיֶּלֶד הַמְּבֻגָּר פְּרוּסָה אַחַת וְלַצָּעִיר שְׁתַּיִם?

– זֶה יוֹשֵׁב בַּבַּיִת, וְזֶה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

מִפְּנֵי מַה קָּדַם וְעָלָה עָנָן מִצַּד זָוִית אִשְׁתְּךָ וְאַחַר כָּךְ מִצַּד זָוִית שֶׁלְּךָ?

– מִשּׁוּם שֶׁהָאִשָּׁה מְצוּיָה בַּבַּיִת, וְנוֹתֶנֶת פַּת לֶעָנִי, וּקְרוֹבָה הֲנָאָתוֹ; וַאֲנִי נוֹתֵן מָעוֹת לֶעָנִי וְאֵין הֲנָאָתוֹ קְרוֹבָה.

 

 

הֶסְבֵּר עַל הַסִּפּוּר

 

אַבָּא חִלְקִיָּה נֶכְדּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה, וּכְמוֹ סָבוֹ גַּם הוּא הָיָה בַּעַל כּוֹחוֹת תְּפִלָּה לְהוֹרָדַת גְּשָׁמִים.

אַבָּא חִלְקִיָּה צַדִּיק מְיֻחָד שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִן הַגָּזֶל שֶׁמְּמוֹן חֲבֵרוֹ חָבִיב עָלָיו כְּשֶׁלּוֹ, חָסִיד וְאִישׁ מַעֲשֶׂה. וּמַה נִּפְלָאִים הַיְּחָסִים בֵּינוֹ לְבֵין אִשְׁתּוֹ. כַּאֲשֶׁר הוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ אַחֲרֵי יוֹם עֲבוֹדָה, הִיא יוֹצֵאת לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו מְקֻשֶּׁטֶת, עִם זֹאת שׁוֹמֶרֶת עַל כָּל כְּלָלֵי הַצְּנִיעוּת וְנִכְנֶסֶת הַבַּיְתָה רִאשׁוֹנָה. אַבָּא חִלְקִיָּה מְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ וּמַכִּיר בְּצִדְקוּתָהּ לָכֵן מְשַׁתֵּף אוֹתָהּ בְּכָל עִנְיָנָיו הָרוּחָנִיִּים. וְכַאֲשֶׁר הַחֲכָמִים בָּאִים אֵלָיו כְּדֵי שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְהוֹרָדַת גְּשָׁמִים, הוּא מַזְמִין אֶת אִשְׁתּוֹ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו לִתְפִלּוֹתֶיהָ וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו עוֹלִים לַעֲלִיַּת הַבַּיִת כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל. וּכְמוֹ יִצְחָק וְרִבְקָה גַּם הֵם מִתְפַּלְּלִים כָּל אֶחָד בַּזָּוִית שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְדַוְקָא בַּסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ תְּפִלַּת אִשְׁתּוֹ נַעֲנֵית לִפְנֵי תְּפִלָּתוֹ מִתּוֹךְ שֶׁצַּדְקָנִית הָיְתָה. אַף שֶׁגַּם הוּא צַדִּיק מִמִּשְׁפַּחַת צַדִּיקִים שֶׁהֲרֵי נֶכְדּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה. מַעֲלָתָהּ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל אִשְׁתּוֹ הוּא הֱיוֹתָהּ אֵשֶׁת חֶסֶד. בִּהְיוֹתָהּ אֵשֶׁת חַיִל הַמְּצוּיָה בְּבֵיתָהּ כְּבַת מֶלֶךְ שֶׁכְּבוֹדָהּ פְּנִימָה, עֲנִיִּים יָכְלוּ לְחַזֵּר עַל פִּתְחָה מָתַי שֶׁרָצוּ, וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם לֶחֶם שֶׁטָּרְחָה לַהֲכִינוֹ בְּמוֹ יָדֶיהָ וְהוּא מוּכָן לִסְעוּדָה מִיָּדִית (וְלֹא כֶּסֶף), וְלָכֵן קְרוֹבָה הֲנָאָתָהּ, וְהֶעָנִי הָרָעֵב אוֹכֵל וּמִיַּד בָּא עַל סִפּוּקוֹ וְשָׂבֵעַ.

לִכְאוֹרָה, חֲכָמִים הֲרֵי הִגִּיעוּ לְאַבָּא חֲלָקֶיהָ וְלֹא לְאִשְׁתּוֹ, וְהִנֵּה מִתְבָּרֵר שֶׁדַּוְקָא אִשְׁתּוֹ נַעֲנֵית תְּחִלָּה. מִכָּאן שֶׁחֵלֶק מִזְּכֻיּוֹתָיו שֶׁל אַבָּא חִלְקִיָּה הֵן הַזְּכֻיּוֹת שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁפּוֹעֲלִים יַחְדָּו בְּשִׁתּוּף פְּעֻלָּה מָלֵא וּבְהַעֲרָכָה הֲדָדִית, הֲרֵי שֶׁלּוֹ וְשֶׁלָּהּ שֶׁלָּהֶם הוּא, וּמִתּוֹךְ שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת, מַגִּיעִים לִשְׁלֵמוּת וּתְפִלָּתָם נַעֲנֵית.

פרסום תגובה חדשה

test email