פרשת פקודי שקלים לילדים – תכלית המצוות זיכוך העולם

הקראת כתבה
יום חמישי כ״ז אדר א׳ ה׳תשע״ד
בפרשה זו יְלָדִים יְקָרִים, נְבָרֵר אֶת הָעוֹלָם וּנְזַכֵּךְ אוֹתוֹ, הֵן בְּהַעֲלָאַת כָּל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁבִּרְשׁוּתֵנוּ לִקְדֻשָּׁה בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, הֵן בְּמַתַּן צְדָקָה הַשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת. כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִקְרִיבוּ דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים: בְּהֵמָה אוֹ סֹלֶת כו' עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל יְדֵי זֶה הֶעֱלוּ אֶת כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם לִקְדֻשָּׁה.
מאת שולמית שמידע
הפשטה

בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת פְקוּדֵי נְקַדֵּם בִּבְרָכָה אֶת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר ב',

לָכֵן כִּשְׁמָהּ כֵּן הִיא "שַׁבַּת מְבָרְכִים" הַמְּבִיאָה בְּרָכָה לְכָל הַחֹדֶשׁ,

מִכָּאן הַמִּנְהָג הַנִּפְלָא לִקְרֹא בְּשַׁבָּת מְבָרְכִים אֶת כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים,

לָתֵת אִשּׁוּר לְכָל הַבְּרָכוֹת.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַשַּׁבָּת נִזְכֶּה גַּם לִפְתֹּחַ שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה,

בְּאֶחָד נִקְרָא אֶת פָּרָשַׁת "פְקוּדֵי" וּבַשֵּׁנִי אֶת פָּרָשַׁת "שְׁקָלִים".

 

חֹדֶשׁ אֲדָר מְיֻחָד בְּכָךְ שֶׁבּוֹ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפּוּרִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִתְבַּטֵּל.

חֹדֶשׁ שְׁ"בָּרִיא מַזָּלֵיהּ" וְ"תַּקִּיף מַזָּלֵיהּ", (כְּלוֹמַר שֶׁמַּזָּלוֹ בָּרִיא וְחָזָק).

וְלָכֵן "מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה".

וּלְמַזָּלֵנוּ הַטּוֹב מִכֵּיוָן שֶׁהַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי אֲדָרִים (אֲדָר א' וַאֲדָר ב'),

כָּךְ שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְשִׁשִּׁים יְמֵי שִׂמְחָה,

וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בַּאֲדָר ב' שֶׁבּוֹ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפּוּרִים.

 

כָּל שִׂמְחָה קְשׁוּרָה בְּמִצְוָה, וְזָכִינוּ בְּחַג הַפּוּרִים לְרִבּוּי מִצְווֹת:

קְרִיאַת מְגִלָּה, מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, מִשְׁתֶּה וכו'.

גַּם פָּרָשַׁת שְׁקָלִים שֶׁעִנְיָנָהּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וּקְשׁוּרָה לְחֹדֶשׁ אֲדָר,

(שֶׁהֲרֵי "בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים").

קְשׁוּרָה לְמִצְוָה גְּדוֹלָה "מִצְוַת צְדָקָה" אוֹתָהּ קִיְּמוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

 

וּגְדוֹלָה מַעֲלַת מִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁתַּכְלִית כָּל הַמִּצְווֹת נִכְלֶלֶת בָּהּ,

לָכֵן הִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת וּמְקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה.

תַּכְלִית הַמִּצְווֹת הִיא לְהַעֲלוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית (הַבַּהֲמִית) לְהַשֵּׁם.

וְאֵין מִצְוָה שֶׁנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהּ כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה.

שֶׁהֲרֵי אֵין מַשִּׂיגִים מָעוֹת בְּקַלּוּת אֶלָּא בִּיגִיעַ כַּפַּיִם,

וּבַמָּעוֹת שֶׁהִשַּׂגְנוּ בְּעָמָל רַב יָכֹלְנוּ לִקְנוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר לְחַיֵּי נַפְשֵׁנוּ,

וּמָה אָנוּ עוֹשִׂים בָּהֶם? נוֹתְנִים אוֹתָם לִצְדָקָה וְכָךְ מַעֲלִים אוֹתָם לִקְדֻשָּׁה,

כִּי בִּנְתִינַת צְדָקָה מְקַיְּמִים אֶת מִצְוַת הַשֵּׁם וְעוֹשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ.

וְכַאֲשֶׁר אָנוּ נוֹתְנִים אֶת כַּסְפֵּנוּ לִצְדָקָה בִּמְקוֹם לָקַחַת אוֹתוֹ לְעַצְמֵנוּ,

אָנוּ מְבָרְרִים אֶת גּוּפֵנוּ וְאֶת נַפְשֵׁנוּ הַבַּהֲמִית וְגַם אֶת חֶלְקֵנוּ בָּעוֹלָם, וּמְקַדְּשִׁים אוֹתָם.

וְכַאֲשֶׁר הָעוֹלָם מִתְקַדֵּשׁ הוּא הוֹפֵךְ לְדִירָה לְהַשֵּׁם, כִּי הַשֵּׁם אוֹהֵב לִשְׁכֹּן בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ.

 

אָז הָבָה, יְלָדִים יְקָרִים, נְבָרֵר אֶת הָעוֹלָם וּנְזַכֵּךְ אוֹתוֹ,

הֵן בְּהַעֲלָאַת כָּל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁבִּרְשׁוּתֵנוּ לִקְדֻשָּׁה בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת,

הֵן בְּמַתַּן צְדָקָה הַשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת.

כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִקְרִיבוּ דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים:

בְּהֵמָה אוֹ סֹלֶת כו' עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,

וְעַל יְדֵי זֶה הֶעֱלוּ אֶת כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם לִקְדֻשָּׁה.

 

 

פַּעַם בְּשָׁנָה אָנוּ קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים,

וּפַעַם בְּשָׁנָה וְדַוְקָא בְּפוּרִים אָנוּ נוֹהֲגִים לָתֵת זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל –

מַחֲצִית מַטְבֵּעַ (שֶׁקֶל) כְּפִי שֶׁהוּא בְּיָמֵינוּ וּבִמְקוֹמֵנוּ,

כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ אֶת תַּכְלִית עֲבוֹדָתֵנוּ הַיּוֹמְיוֹמִית.

 

וּכְמוֹ שֶׁמִּ"שַּׁבָּת מְבָרְכִים" אָנוּ מְקַבְּלִים כֹּחַ לְכָל הַחֹדֶשׁ,

מִפָּרָשַׁת שְׁקָלִים אָנוּ מְקַבְּלִים כֹּחַ לַעֲבוֹדָתֵנוּ לְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ.

וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם, הַתֹּכֶן הַפְּנִימִי שֶׁל פָּרָשַׁת שְׁקָלִים וְתַכְלִית מִצְוַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל

יִהְיוּ חֲדוּרִים בְּכָל פְּרָטֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁלָּנוּ כָּל הַשָּׁנָה.

 

 

וְעוֹד דָּבָר חָשׁוּב עָלֵינוּ לִזְכֹּר,

שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְלֹא שֶׁקֶל שָׁלֵם.

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הוּא רַק חֵצִי כִּי לְעוֹלָם אֵין הוּא לְבַד.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד לִימִינוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ,

וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשֵּׁם צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ".

וְהוּא תָּמִיד מְשַׁתֵּף אִתָּנוּ פְּעֻלָּה וְנוֹתֵן לָנוּ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה,

וְאִלְמָלֵא עֶזְרַת הַשֵּׁם, לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר!…

וּכְדִבְרֵי הָרַב הַמַּגִּיד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הֵם בְּדֻגְמַת שְׁנֵי חֲצָאֵי צוּרוֹת,

וְדַוְקָא כַּאֲשֶׁר הֵם מְאֻחָדִים כְּאֶחָד הֵם נַעֲשִׂים מְצִיאוּת אַחַת שְׁלֵמָה.

 

אָז הָבָה נְאַחֵל לְעַצְמֵנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה עֲבוֹדָתֵנוּ "כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ",

כְּשֻׁתָּפִים אֲמִתִּיִּים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וְכָךְ נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מִיָּד מַמָּשׁ.

 

פרסום תגובה חדשה

test email