פרשת החודש לילדים – הנס שמעל הטבע

להקראת המאמר
יום שני כ״ג אדר ב׳ ה׳תשע״ד
לְמַעֲשֶׂה, נֵס וְטֶבַע הֵם עִנְיָן אֶחָד וְנוֹבְעִים מֵאוֹתוֹ מָקוֹר. כָּל חִדּוּשׁ בַּטֶּבַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הוּא נָס, וְרַק מֵאַחַר שֶׁהִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו יָצָא מִכְּלַל נֵס וְהָפַךְ לְטֶבַע, וְאָכֵן נֵס תְּמִידִי אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְנֵס אֶלָּא לְטֶבַע. אוּלָם בְּחֹדֶשׁ נִיסָן נַעֲשָׂה חִדּוּשׁ שֶׁהַבּוֹרֵא שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע הִתְגַּלָּה בַּטֶּבַע בְּאֹפֶן נִסִּי.
מאת שולמית שמידע

בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה יִפָּתְחוּ שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה,

בְּאֶחָד נִקְרָא אֶת "פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ" וּבַשֵּׁנִי אֶת "פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ".

 

פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים:

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" –

הַתּוֹרָה מַכְרִיזָה עַל חֹדֶשׁ נִיסָן כְּרִאשׁוֹן לְכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

לָמָּה נִיסָן וְלֹא תִּשְׁרֵי, הֲרֵי תִּשְׁרֵי הוּא הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם…

וְדַוְקָא בּוֹ אָנוּ חוֹגְגִים אֶת "רֹאשׁ הַשָּׁנָה"?…

 

מִכָּאן אָנוּ לוֹמְדִים שֶׁאָמְנָם עַד מַתַּן תּוֹרָה שָׁלְטָה בָּעוֹלָם הַנְהָגַת הַטֶּבַע,

אוּלָם לְאַחַר שֶׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו בְּמַתַּן תּוֹרָה,

קָבַע לְיִשְׂרָאֵל שֶׁחֹדֶשׁ נִיסָן – חֹדֶשׁ הַנִּסִּים וְהַגְּאֻלָּה – יִהְיֶה רִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

וְאָכֵן אִם חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי קָשׁוּר לִבְרִיאַת הָעוֹלָם – לַטֶּבַע,

הֲרֵי שֶׁחֹדֶשׁ נִיסָן קָשׁוּר לְנִסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הַמְּבַטְּלִים אֶת גִּדְרֵי הַטֶּבַע.

 

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה אֵיזוֹ הַנְהָגָה נַעֲלֵית יוֹתֵר "הַנְהָגָה נִסִּית" אוֹ "הַנְהָגָה טִבְעִית"?

יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים וְנִסִּים גְּדוֹלִים,

שֶׁהִגִּיעוּ לְשִׂיאָם בִּקְרִיעַת יַם סוּף,

שֶׁאָז הַמַּיִם שִׁנּוּ אֶת טִבְעָם… וְנִצְּבוּ כְּנֵד וּכְחוֹמָה;

אוּלָם בְּרִיאַת הָעוֹלָם "יֵשׁ מֵאַיִן" הִיא נֵס גָּדוֹל בְּיוֹתֵר,

נוֹצְרוּ דְּבָרִים חֲדָשִׁים, פֶּלֶא גָּדוֹל וְנַעֲלֶה אֲפִלּוּ מִנֵּס קְרִיעַת יַם סוּף,

שֶׁהָיָה נֵס שֶׁל "יֵשׁ" מִ"יֵּשׁ" בִּלְבַד.

 

וְעוֹד נֵס מַדְהִים יֵשׁ בַּטֶּבַע הַנַּעֲלֶה מֵהַנְהָגָה נִסִּית:

הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם חֲזָקִים כְּמוֹ בַּיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ!

הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים – עוֹמְדִים לָעַד וְלֹא חָל בָּהֶם שִׁנּוּי…

וְאַף הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּאָרֶץ עַל כָּל סוּגֵיהֶם יְכוֹלִים לְהִתְחַלֵּף,

אוּלָם אֵינָם מִשְׁתַּנִּים בְּמַהוּתָם.

כֹּחַ הַנִּבְרָאִים שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּנִּים יְסוֹדוֹ בְּכֹחַ הַ"אֵין סוֹף".

 

אִם כֵּן, דֶּרֶךְ הַטֶּבַע אָנוּ לוֹמְדִים עַל עָצְמַת הַבּוֹרֵא הַמִּסְתַּתֵּר בַּטֶּבַע,

שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי וְלֹא גֶּדֶר שִׁנּוּי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי הַשֵּׁם לֹא שָׁנִיתִי".

וְהוּא נוֹתֵן כֹּחַ בַּנִּבְרָאִים לִהְיוֹת קַיָּמִים לָעַד – "וְיַעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם".

וְאָכֵן בּוֹרֵא עוֹלָם הוּא אַחְדוּת פְּשׁוּטָה! וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ!

הוּא לְמַעְלָה מֵ"אֶחָד" וּלְמַעְלָה מִ"יָּחִיד" וְאַף לְמַעְלָה מִזֶּה…

הוּא לְמַעְלָה מִכָּל שִׁנּוּי וּלְמַעְלָה מִכָּל הִתְחַלְּקוּת.

 

בְּכָל זֹאת יֵשׁ מַעֲלָה מְיֻחֶדֶת בְּהַנְהָגָה נִסִּית.

כִּי אִם הַנְהָגָה טִבְעִית מֻגְבֶּלֶת וּמֻתְאֶמֶת לָעוֹלָם,

הֲרֵי שֶׁבְּהַנְהָגָה נִסִּית שֶׁמֵּעַל הָעוֹלָם נִתָּן לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע וְהָעוֹלָם.

שֶׁלֹּא רַק מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם אֶלָּא גַּם יָכֹל לְשַׁנּוֹת אוֹתוֹ.

וְאָכֵן נֵס הוּא מֵעַל הַטֶּבַע וּמֵעַל כָּל הָעִנְיָנִים בַּטֶּבַע אַף הַנַּעֲלִים בְּיוֹתֵר.

וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם נִסִּים נִפְלָאִים וַעֲצוּמִים,

שֶׁהָיוּ הֲכָנָה לְמַתַּן תּוֹרָה שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע.

 

לְמַעֲשֶׂה, נֵס וְטֶבַע הֵם עִנְיָן אֶחָד וְנוֹבְעִים מֵאוֹתוֹ מָקוֹר.

כָּל חִדּוּשׁ בַּטֶּבַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הוּא נָס,

וְרַק מֵאַחַר שֶׁהִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו יָצָא מִכְּלַל נֵס וְהָפַךְ לְטֶבַע,

וְאָכֵן נֵס תְּמִידִי אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְנֵס אֶלָּא לְטֶבַע.

אוּלָם בְּחֹדֶשׁ נִיסָן נַעֲשָׂה חִדּוּשׁ שֶׁהַבּוֹרֵא שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע הִתְגַּלָּה בַּטֶּבַע בְּאֹפֶן נִסִּי.

לָכֵן הַהַנְהָגָה הַנִּסִּית שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם נַעֲלֵית עַל הַהַנְהָגָה הַטִּבְעִית שֶׁבִּבְרִיאַת הָעוֹלָם.

וּמִכֵּיוָן שֶׁבְּהַנְהָגָה טִבְעִית מִתְגַּלֶּה הָאֱלֹקִים הַשַּׁיָּךְ לָעוֹלָם,

וּבַהַנְהָגָה הַנִּסִּית מִתְגַּלֶּה הָאֱלֹקִים שֶׁמֵּעַל הָעוֹלָם,

לָכֵן בְּמַתַּן תּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹתֵחַ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בַּמִּלִּים:

"אָנֹכִי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים",

וְלֹא: "אֲשֶׁר בָּרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ".

 

וּבְיָמֵינוּ, אַחֲרֵי שֶׁאָנוּ מְצַפִּים דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת לַיְּשׁוּעָה,

אָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לַחֲזוֹת בְּנִסִּים גְּדוֹלִים בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים,

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁרַק הֵם יוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מִן הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה…

וְרַק הֵם יָבִיאוּ אוֹתָנוּ לִגְאֻלָּה נִסִּית נִפְלָאָה.

 

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּגָּאֵל בְּחֹדֶשׁ נִיסָן זֶה כְּמוֹ שֶׁהֻבְטַחְנוּ:

"בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל"…

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email