פרשת מצורע לילדים – הנגעים איתות משמים

להקראת המאמר
יום שלישי ב׳ ניסן ה׳תשע״ד
יְהוּדִי בִּהְיוֹתוֹ חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה הִיא נֵס תְּמִידִי, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן הוּא אוֹמֵר: זֶה לֹא טֶבַע, זֶה אֱלֹקוּת. וּבִמְיֻחָד כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה נֵס גָּלוּי, הוּא מִתְפַּעֵל עַל הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁנּוֹפֶלֶת בְּחֶלְקוֹ.
מאת שולמית שמידע

יְהוּדִי בִּהְיוֹתוֹ חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם,

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה הִיא נֵס תְּמִידִי,

וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן הוּא אוֹמֵר: זֶה לֹא טֶבַע, זֶה אֱלֹקוּת.

וּבִמְיֻחָד כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה נֵס גָּלוּי,

הוּא מִתְפַּעֵל עַל הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁנּוֹפֶלֶת בְּחֶלְקוֹ.

הַתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל נְגָעִים.

הַנְּגָעִים שֶׁעֲשׂוּיִים לְהִתְגַּלּוֹת בַּבְּגָדִים, בַּבָּתִּים וְהַקָּשֶׁה שֶׁבְּכֻלָּם הוּא הַנֶּגַע בָּאָדָם עַצְמוֹ.

לֹא סְתָם בָּאִים נְגָעִים עַל הָאָדָם אֶלָּא כְּדֵי לְהַזְהִיר אוֹתוֹ מִלְּשׁוֹן הָרַע.

כַּיָּדוּעַ, לְשׁוֹן הָרַע הִיא עֲבֵרָה חֲמוּרָה הַשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר,

וְהִיא מַזִּיקָה לֹא רַק לִמְדַבֵּר לְשׁוֹן הָרַע אֶלָּא גַּם לְמַאֲזִין לוֹ וְגַם לָאִישׁ שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ שֶׁהוּא עֶצֶם הַטּוֹב שֶׁטִּבְעוֹ לְהֵיטִיב,

מַעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁמְּדַבֵּר לְשׁוֹן הָרַע בְּעֹנֶשׁ קַל יַחֲסִית,

מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְזַכֵּךְ אוֹתוֹ וּלְהָסִיר מִמֶּנּוּ אֶת קְלִפַּת עֲווֹנוֹתָיו,

וּלְאַחַר שֶׁהָאָדָם מִטַּהֵר מֵחֶטְאוֹ,

הוּא חָפֵץ לְהַעֲלוֹתוֹ לַדַּרְגָּה נַעֲלָה וְטוֹבָה יוֹתֵר.

כָּךְ בִּתְחִלָּה חָל שִׁנּוּי בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַמְּדַבֵּר לְשׁוֹן הָרַע.

בְּאֹרַח פֶּלֶא מוֹפִיעִים בְּקִירוֹת בֵּיתוֹ כְּתָמִים אֲדֻמִּים אוֹ יְרֻקִּים.

וְהַחוֹטֵא הַנִּדְהָם מֵהַתּוֹפָעָה הַבִּלְתִּי שִׁגְרָתִית וְהָעַל טִבְעִית,

נוֹכָח שֶׁיֵּשׁ פֹּה הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית – אוֹת מִשָּׁמַיִם שֶׁהַחֵטְא גָּרַם לָזֶה.

אִם הוּא זוֹכֶה וּמוֹדֶה בָּאַשְׁמָה וְחוֹזֵר בַּתְּשׁוּבָה, הַכֹּל חוֹזֵר לְאֵיתָנוֹ.

הַכְּתָמִים נֶעֱלָמִים וְהַבַּיִת נִטְהַר.

אוּלָם אִם אֵין הוּא פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת הַמֶּסֶר מִשָּׁמַיִם וּמַמְשִׁיךְ לַחְטֹא,

הוֹרְסִים אֶת בֵּיתוֹ.

וְאִם לֹא שָׁב בִּתְשׁוּבָה חָל שִׁנּוּי בְּמַרְאֶה כְּלֵי הָעוֹר שֶׁבְּבֵיתוֹ…

וְאִם עֲדַיִן אֵינוֹ מִתְפַּעֵל מֵאוֹתוֹת אֵלֶּה וּמַמְשִׁיךְ לַחְטֹא חָל שִׁנּוּי בְּמַרְאֶה הַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו…

מַמְתִּינִים עוֹד זְמַן מַה כְּדֵי לָתֵת לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לָשׁוּב מֵחֲטָאָיו…

וְאִם בְּכָל זֹאת לְאַחַר כָּל הָאִתּוּתִים הָאֵלֶּה לֹא שָׁב, הַנֶּגַע עוֹבֵר לְגוּפוֹ,

וְהוּא נַעֲשָׂה מְצֹרָע בִּהְיוֹתוֹ מוֹצִיא שֵׁם רַע.

וּבְלֵית בְּרֵרָה מַרְחִיקִים אוֹתוֹ מֵחֶבְרַת אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרַע,

וְהוּא יוֹשֵׁב בָּדָד מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

וּמִכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְמַצָּב מֻשְׁפָּל כָּזֶה הוּא עוֹשֶׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ,

מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ הַגַּאֲוָה וְהוּא נַעֲשָׂה בַּעַל עֲנָוָה וּבִטּוּל מֻחְלָט –

בְּרִיָּה חֲדָשָׁה טְהוֹרָה וּמְזֻכֶּכֶת.

עַכְשָׁו הוּא מוּכָן וְיָכוֹל לַחְזֹר אֶל הַקֹּדֶשׁ.

וּכְמוֹ הַגָּלוּת הַפְּרָטִית שֶׁל הַמְּצֹרָע שֶׁתַּכְלִיתָהּ לְטַהֵר אֶת הַמְּצֹרָע,

כָּךְ כָּל מַטְּרַת הַגָּלוּת הִיא לְזַכֵּךְ וּלְצָרֵף אוֹתָנוּ כְּדֵי נוּכַל לַחְזֹר אֶל הַקֹּדֶשׁ,

אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.,

שֶׁאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲבִיר אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ,

וְיִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם וְיָדוּר בּוֹ בְּכָל עַצְמוּתוֹ,

וְכֻלָּם יֵדְעוּ אֶת הַשֵּׁם מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם

וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הַשֵּׁם כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

פרסום תגובה חדשה

test email