פרק ח – קוים מקבילים בין התניא והחומש

יום רביעי ז׳ אייר ה׳תשע״ד
הוד כ״ק אבותינו רבותינו הקדושים, והחסידים הראשונים וזקני החסידים שבכל דור ודור, התייחסו לספר התניא על דרך אותה הדרת הקודש שמתייחסים לספר החומש.
מאת הרב משה ניסילעוויטש
 
 

התייחסות לספר התניא כאל ספר החומש

הוד כ״ק אבותינו רבותינו הקדושים, והחסידים הראשונים וזקני החסידים שבכל דור ודור, התייחסו לספר התניא על דרך אותה הדרת הקודש שמתייחסים לספר החומש.
 
(קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע׳ קיח)
 
 

התניא הוא כחומש, לענין אופן השגתו

 
כשהתחיל כ״ק אדמו״ר האמצעי ללמוד עם הצ״צ את ספר התניא אמר לו: התניא הוא כחומש. כל ישראל מגדול שבגאונים עד הקטן שבקטנים לומדים חומש, וכל אחד לפי ערכו יודע מה שיודע, ואין שום אחד יודע מאומה, וכל הגדול יותר יודע יותר הפלאת המושג.
 
(קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע׳ קכו)
 
 

התניא הוא כחומש, שכולו שמותיו של הקב״ה

סיפר כ״ק אדמו״ר הצמח צדק: בימי בחרותי חפצתי לנקד את ספר התניא ולחלקו לפסוקים. וכאשר החלטתי לעשות כן חלמתי באותו הלילה, שהנני לומד הלכות כתיבת ספר תורה, והנה באה לפני שאלה בספר תורה שכתבוה כדינה, אלא שנקדוה וחלקוה לפסוקים מה דינה, ולאחר אריכות הפלפול הכשרתי׳, וכשהקיצותי הבנתי את הרמז. באותו יום הי׳ עלי להיות אצל כ״ק אאזמו״ר (=אדמו״ר הזקן) לרגלי איזה ענין. וכשדרכתי על המפתן לצאת אמר לי כ״ק אאזמו״ר, ספר תורה שנקדוה וחלקוה לפסוקים פסולה, כי כל התורה כולה שמותיו של הקב״ה שעולים לצירופים שונים.
 
(קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע׳ קכה)
 
 

התניא הוא כתורה שבכתב שאיו בה נקודות

 

פלוני בא פעם לכ״ק אדמו״ר מה״מ בהצעה, שרוצה להוציא ספר תניא מנוקד. תגובתו של הרבי היתה מיידית: ״תניא אצל חסידים הוא תורה שבכתב, וידוע שתורה שבכתב, היא בלי ניקוד״.
והרבי הוסיף ואמר: ״כ״ק מו״ח אדמו״ר הקפיד תמיד שספר התניא יודפס אך ורק עפ״י מהדורת ווילנא.. פעם ביקשו בירושלים להוציא מהדורה חדשה של ספר התניא, ולהחלטה זו צורפה התחייבות של שלש עשרה אברכים, שכל אחד מהם יגיה את הספר היטב בנפרד, כדי שתהיה מנופה מכל טעות. כשיצא ספר התניא החדש והובא לפני כ״ק מו״ח אדמו״ר, הוא עיין בו ומצא שלש עשרה טעויות כמנין האברכים שהגיהו אותו״.
 
(מתוך שבועון כפר חב״ד גליון מס׳ 942)
 
 

ספר התניא מכווו בפרקיו לפרשיות חמשה חומשי תורה כסדרו

 
הרה״צ ר׳ הלל מפאריטש הי׳ מספר בשם מורו הרה״ח ר׳ זלמן זעזמער:
בבחרותי למדתי אצל הגאון הישיש ר׳ אלימלך שאול בעיר פאלאצק. כארבע שנים קודם פטירתו, ואני אז בן ט״ז שנה, גילה לי, אשר הי׳ הרבה פעמים אצל הבעש״ט ותלמידו המגיד ממעזריטש.. ומני אז למד עמי דרכי השם יתברך ע״פ תורת הבעש״ט.
בשנת תקמ״ג נפטר מורי הרא״ש, ולפני פטירתו אמר לי שאלך לליאזנא לכ״ק רבינו הזקן, ובשנת תקמ״ד נתקבלתי לחדר שלישי של כ״ק רבינו. 
מזמן לזמן הייתי רואה בחלום את מורי הרא״ש, והי׳ אומר לי דברי תורה והוראות בדרכי העבודה.
כאשר יצא ספר התניא לאור, הנה באחד הלילות ראיתי בחלום את מורי הרא״ש, ויאמר לי: תדע כי ספר התניא של רבך מכוון בפרקיו לפרשיות חמשה חומשי תורה, וכשם שפרשת בראשית היא פרשה כללית, הנה כמו״כ הקדמת ספר התניא היא כללית ומכוונת נגד פרשת בראשית, וכן כל פרק ופרק כסדרו מכוון נגד פרשה בתורה כסדרן. ואיקץ.
ומאז התחלתי ללמוד בכל שבוע ושבוע, בכל יום פרק אחד מספר התניא, כקורא בתורה בפרשת השבוע.
 
(קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע׳ קכג)
 
 

התניא כחומש – לענין הפרקים והסדרות הפותחים באות וא״ו

 
בדיוק כמנין הסדרות בחמשה חומשי תורה הפותחות באות וא״ו, כמנין זה ממש מתחילים פרקים באות וא״ו בספר התניא קדישא.
 
(״שמועות וסיפורים״ הוצאה ראשונה ח״ג ע׳ 253)
 
 

לימוד החומש והתניא ביראת שמים

 

התניא הוא תורה שבכתב של תורת החסידות. התניא הוא חומש, וחומש לומדים עם יראת שמים ולא עם הסברים.. עניני העבודה שבתניא אפשר לבאר ולהסביר, אבל(לא בהסברים של ״השכלה״, אלא) בהסברים של עבודת ה׳ דוקא.
 
(כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע, אגרות קודש חלק ג׳ ע׳ תט – תרגום מאידיש)
 
 

מתן תורה דפנימיות התורה בירחא תליתאי וביומא תליתאי

 

וגם בזה דומה התניא לחומש: מתן תורה הכללי קשור למספר שלוש – ובפרט בנוגע לזמן, שמתן תורה הי׳ ״ביומא תליתאי בירתא תליתאי״ (שבת פח, א). ועד״ז גם מתן תורה של גילוי פנימיות התורה בי״ט כסלו שהי׳: (א) בחודש כסלו שהוא ״ירחא תליתאי״ מתחילת השנה, (ב) ביום השלישי בשבוע ״יומא תליתאי״.
 
(כ״ק אדמו״ר מה״מ, ״לקוטי שיחות״ חלק כ׳ ע׳ 180- תרגום מאידיש)
 
 

י״ט כסלו הוא מתן תורה דלוחות שניות של פנימיות התורה

 
וכן: כמו שמתן תורה הי׳ בחג השבועות, ואח״כ הי׳ קטרוג שגרם לשבירת הלוחות, וביום הכיפורים ניתנו לוחות שניות שלאחר הדין ומשפט, כך גם מתן תורה דפנימיות התורה היתה בל״ג בעומר כידוע, אח״כ הי׳ קטרוג על זה, ובי״ט כסלו יצא זכאי דידן נצח. ולכן י״ט כסלו הוא הזמן של התגלות פנימיות התורה.
וכמו שבלוחות שניות נתנה התורה (בכפליים לתושיה) עם כל הפרטים ופרטי פרטים דוקא, כמו כן בי״ט כסלו הוא התגלות פנימיות התורה בריבוי והפלגה ביותר מאשר התגלותה בל״ג בעומר.
 
(כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע, ״תורת שלום״ ע׳ 171)
 

פרסום תגובה חדשה

test email